חנוכה עבר – כך תרזי בחזרה בלי דיאטה

דיאטה קיצונית טובה לירידה במשקל, אבל אינה אפשרית לאורך זמן. מהר מאד תמצאי את עצמך מעלה חזרה את כל הקילוגרמים שהשלת.

אז איך מרזים? איך שבים לשגרה שפויה? לאורלי שדות, מקימה, מפעילה ומנחת "צעד צעד דרך הרזיה" - קבוצות ואימון אישי להרזיה, יש רעיונות מעניינים בנושא:

1. מחליטים החלטה פנימים שלא דוחים. כל דחיה מחמירה את נזקי החג. אתמול אמרנו מחר, היום זה המחר של אתמול. אומרים לעצמנו בקול רם: מתחילים!

2. מתארגנים ומתכננים ארוחות מסודרות. חוזרים לשגרת חיים (עבודה, לימודים וכו') ובאופן הזה יותר קל לתכנן ולהתארגן.

3. להתאמן בלשתות מים. פשוט מים. לא לחכות לצמאון. לפני כל ארוחה, לפני כל קפה, אחרי כל קפה, כשחושבים שרעבים, כשבא לנו לאכול משהו. לשתות לפחות 8 כוסות ביום (2 ליטר).

4. מרחיקים פיתויים שלא יהיו בהישג יד, גם לא ליד הקפה (עדיף שגם לא יהיו במגירות שניתן לגשת אליהן או במקרר).

- נשנושים מתוקים ומלוחים (בייגלה, עוגיות, חטיפים, שוקולד, גלידה, בורקס ועוד).

- עוגה/סופגניה/לביבה או הפתעות אחרות שנשארו מהחג וחבל לזרוק. (לא חבל! לזרוק!)

- שתיה ממותקת אאוט! מים, סודה, חליטות עם ממתיק מלאכותי הם תחליף מצויין לצמאון (ולשעמום בפה).

- פיצוחים – אפשר גם בלעדיהם.

- אלכוהול – יין – בירה – לצמצם ככל שניתן.

5. לעבור למוצרים דלי שומן. כן, לא יקרה כלום אם נוותר על גבינת שמנת 30% שומן ונעבור ל-5%. בעצם, יקרה. נרגיש יותר טוב ויותר קלים ויותר שמחים כי עמדנו באתגר שהצבנו לעצמנו – שינוי.

6. לאכול מאכלים עשירים בסיבים תזונתיים – מה שמאפשר חילוף חומרים יעיל יותר והרגשת שובע גדולה יותר. דגנים מלאים (לחם מלא, אורז מלא, דגני בוקר לא ממותקים מחיטה או שיבולת שועל מלאה), קטניות (עדשים, חומוס – לא ממרח תעשייתי, כל סוגי השעועית, פול), ירקות, פירות (לא יותר מ 3 ביום).

7. לאכול כל 3 שעות משהו (גם פרי זה ארוחה. לא להסתפק במצוי אלא לתכנן את הרצוי. לתכנן בכל יום מה מתכוונים לאכול. להכין כריכים מושקעים ולקחת איתנו בתיק, לתכנן מה נאכל בעבודה (אם יש שם ארוחות מסודרות).

מכירים את המשפטים: "נסתדר! נקנה משהו בדרך!", "בטח יהיה שם משהו לאכול!" המשהו הזה יוציא את השליטה מידינו, ושליטה – זה כל הסיפור.

8. לאכול במידה. לא להפריז בכמויות. אחרי כמות קטנה כבר לא רעבים. זה רק החשק, העיניים, הטעם. (מפתיע. נכון?)

9. לתת כבוד לאוכל ולעצמנו – לאכול בישיבה, בצורה מסודרת, צלחת, סכו"ם. לאכול במתינות, לא בהיסח דעת. ליהנות!

10. להתחיל (או להמשיך) פעילות גופנית. אפשר להתחיל בקטנה – טיול רגלי, הליכה לעבודה ברגל, לחנות רחוק מהמקום אליו צריך להגיע, לעלות במדרגות במקום במעלית.

כמובן, אפשר להתכוונן לפעילות (זה כבר לא בקטנה) – לצאת להליכה מתוכננת קצובה ומדודה, ללכת לחדר כושר (להירשם בלבד זה לא עוזר), מתקני הכושר בפארקים, חוג ריקודים, למצוא את הפעילות שתוכלו גם להינות ממנה ולא רק כהכרח.

11. לנסות לבדוק עם עצמנו מתי אנחנו רעבים או שבעים. לפעמים אנחנו מתבלבלים עם שעמום, לחץ ומתח נפשי. קודם כל לשתות מים ולבחון אם זה רעב. לאכול כשרעבים. להפסיק כששבעים. (איך לא חשבנו על זה קודם?)

12. האם לספר או לא לספר? יתרונות וחסרונות: יש מי שעוזר לו 'לספר לחבר'ה' – גורם למחוייבות אישית גדולה יותר. לעיתים זה יכול 'לקלקל', כי אם לא נעמוד בזה כל כך, נרגיש כשלון ו'מה יגידו עלינו'.

יש מי שמעדיפים לספר אחרי שיגידו להם שהם נראים טוב, ויתחילו לשאול מה קרה, מה עשיתם. אבל אז ההתמודדות היא לגמרי לבד, ולא לכולם זה מתאים.

אורלי שדות, מקימה, מפעילה ומנחת "צעד צעד דרך הרזיה", 052-2544602

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!