י"ח אייר התשפ"ד
26.05.2024

שנה להקמת הקמפוס החרדי: ראיון עם המנהל

על ההבדל בין 'אקדמיה מקוצרת' לאוניברסיטה, השילוב בשוק התעסוקה ולמה הוא לא מוכן לחרוג מ-150 תלמידים? • הרב מנחם בומבך, מייסד הקמפוס החרדי של האוניברסיטה העברית, בראיון • אינפורמטיבי

שנה להקמת הקמפוס החרדי: ראיון עם המנהל



חרדים רבים מנסים בשנים האחרונות להשתלב בשוק התעסוקה. ללא תואר של ממש, ללא ניסיון וללא ידע מוכח - נרתעים מעסיקים רבים מלקבל אותם, והם נותרים ללא פרנסה מכובדת, ובהתאם לכך גם רמת החיים של בני משפחותיהם.

המצב הזה עמד לנגד עיניו של הרב מנחם בומבך (36), מנהל אגף קידום נוער בעיריית ביתר ומנהל תיכון לעולים בעיר. בומבך יזם וניהל את הקמת הקמפוס החרדי במסגרת 'מכון מגיד' שעל ידי האוניברסיטה העברית. הקמפוס, החוגג בקרוב שנה להקמתו, הספיק כבר לבצע מהפכה בלימודי מקצוע למגזר החרדי, הן מבחינת הרמה והתוכן, הן מבחינת היחס וההשקעה בתלמידים ובעיקר - בתוצאה הסופית.

"למעשה, היוזמה המקורית שייכת בעצם לראש הות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג, שבמסגרת הדו"ח שהגיש לממשלה המליץ ויזם להקים מכינות חרדיות, כדי לסייע לשלב חרדים בשוק התעסוקה", אומר בומבך בצניעות אופיינית. "המטרה הייתה לייעל ולשפר את הלמידה, כאשר המכינה צמודה לאוניברסיטה, גם בטכניון מוקם משהו דומה ונעשים ניסיונות נוספים בנושא. בשורה התחתונה, האוניברסיטה העברית היא הטובה בישראל ומהמוסדות האקדמיים המובילים בעולם, וזה משליך באופן ישיר על האיכות".

• ומה זה בעצם מכון מגיד?

"מכון מגיד נוסד על ידי האוניברסיטה כדי לקדם תכניות בתחומים מסוימים. אנחנו באנו כאן עם מטרה לשמר את רמת הלימודים של האוניברסיטה - אך להתאים את הקורסים לדרישות ההלכה ולקהל היעד החרדי. לכן הפרויקט הוקם במסגרת המכון, שהוא אמור לגשר בין האוניברסיטה לקהלי יעד".

כל ההתחלות קשות

"בהתחלה כולם היו סקפטיים לגבי סיכויי ההצלחה, גם אנשי מקצוע פקפקו בסיכוי שלנו. אבל היינו מאוד נחושים, ובזכותו של יקיר שגב, מנכ"ל מכון מגיד, שלחץ לפתוח את הכיתה הראשונה של המכינה מוקדם ככל האפשר – הצלחנו. יצאנו במסע פרסומי וההיענות הייתה עצומה. תוך חודשיים שופץ המבנה שנבחר במעונות – סמוך לאוניברסיטה - והוכנה תשתית ראויה ואיכותית, ובעיקר מתקדמת מבחינה טכנולוגית, וב-29 לנובמבר פתחו את הכיתה הראשונה".

מנחם נזכר בפתיחת ההרשמה. "בהתחלה ממש חיזרתי אחרי אנשים שיבואו ללמוד במכינה, אבל מיד אחרי המחזור הראשון התחיל העומס, פתחנו כל 3 חודשים מחזור נוסף, והביקוש בעיצומו כל העת".

במחקרים פנימיים שנערכו, זוכה המכינה להישגים בלתי רגילים, והיא מובילה באווירה דתית, בתמיכה אישית, באיכות ההוראה והסגל ובמיקום. "הגישה שלנו היא שבשביל להצליח בשוק העבודה צריך באמת ללמוד מקצוע. יש מכינות שאני קורא להם 'אקדמיה מקוצרת', והם מציעים דברים בסגנון של 'תלמד מתמטיקה וקבל אנגלית בחינם'. זו גישה לא מקצועית שלא תספיק עבור המעסיקים, שאינם מסתפקים רק בהשכלה אקדמית גרידא, אלא מחפשים גישה רצינית ויכולת למידה. הדברים הללו הוכחו גם במחקרים שהצביעו על כך שבוגרי אוניברסיטאות נמצאים בראש טבלאות השכר".

• ולמה זה קורה?

"קודם כל יש עומס של מחזיקי תואר, תואר ממכללה לא מוכרת יש כמעט לכל צעיר החפץ בכך, והמעסיקים מתייחסים לכך בהתאם. מלבד זאת, ההתקדמות המהירה של עולם הידע בימינו הפכה את עולם התעסוקה לתובעני, והמעסיקים מחפשים אנשים רב-ממדיים. כאשר טיב ההסמכה מהווה עבורם אינדיקציה בולטת לאיכות והתאמת המועמד לתפקיד. אם נתמקד באוניברסיטה העברית, אז בוגריה מצליחים באחוז עצום ונדיר במיוחד בהשתלבות בעבודה".

היוזמה החדשה: תואר בסטטיסטיקה

במכינה האקדמית עוברים הסטודנטים הכנה לכל המקצועות, ומקבלים בסיומה תעודת מכינה שמחליפה את תעודת הבגרות. על פי הנתונים, 80% ממסיימי המכינה מתקבלים באקדמיה, והנתון המשמעותי ביותר: בקרב הסטודנטים שמתחילים את לימודיהם ישירות באקדמיה קיים אחוז נשירה גבוה, אך בקרב אלו שעברו קודם לכן מכינה – אחוז הנשירה קרוב לאפס.

מנחם מסביר איך זה עובד. "רוב הסטודנטים לא יודעים בוודאות במה הם רוצים לעסוק, אבל תוך כדי למידה הם מפתחים נטיות לתחומים ספציפיים. אחרי שסטודנט בוחר תחום - אנחנו עוזרים ומכוונים אותו לשם. כאשר עיקר הלמידה היא לצורך תעסוקה, ולא רק לשם למידה. אנחנו גם מספקים קורס פסיכומטרי לתלמידים".

במסגרת זו נפתחה גם מכינה ייחודית למקצועות הרפואה. "רצינו לראות רופאים ואנשי מקצוע חרדים ולא רק כאלה שעלו מחו"ל, לכן פתחנו מכינה אקדמית למקצועות הרפואה, הכוללת גם תחומים כמו אחיות ורוקחים".

אבל הלהיט החדש הוא תואר מלא במסגרת מכון מגיד. "מלבד המכינה שפותחת עכשיו 2 כיתות לגברים ו-2 כיתות לנשים, אנחנו מציעים לראשונה לימודי תואר ראשון ושני לסטטיסטיקה - בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה שנותנת את התואר הראשון [השני ניתן על ידי האוניברסיטה העברית]. היוזמה החלה אצל ראש החוג לנושא זה באוניברסיטה העברית, פרופ' בנימין יקיר, שחשוב לו מאוד נושא התעסוקה במגזר החרדי, והוא דחף וקידם את הרעיון".

שאלה נוספת שמציקה לנשים רבות, הבאות להירשם למכינה, מדוע הן צריכות עוד תקופת לימודים קדם אקדמית לאחר מה שלמדו בסמינר. "אנחנו עורכים בדיקות וסינון בעת ההרשמה למכינה", מסביר מנחם. "כך אנחנו לא רושמים מישהי סתם – רק מי שאנחנו יכולים לתרום לה ולקדם אותה, ולהכשיר אותה לקראת הלימודים האקדמאים – תלמד אצלנו".

סימן ההצלחה: שלושה אחים

כשבומבך מדבר על ההצלחה, הוא מתמקד ביכולת לשלב סטודנטים באקדמיה עוד בטרם סיום המכינה - על בסיס ההישגים. עם זאת הוא מעדיף לשמור על כמות מצומצמת, עדיין. "אני לא מתכוון לחרוג מ-150 סטודנטים בשלב הזה, ככה אנחנו יכולים לתת להם יחס ותנאים מקסימאליים".

והוא מסכם: "במשוב שעשינו בקרב הסטודנטים, קיבלנו מ-85% ציון מקסימלי ב'שביעות רצון'. כאינדיקציה חיובית אנחנו רואים גם שחבר מביא חבר, היה לנו אפילו שלושה אחים שהגיעו בזה אחר זה. המגמה היא להשתפר באופן מתמיד ולא לחסוך ביקורת עצמית".

קצת על הרב בומבך:
הרב מנחם בומבך, בן 36, בוגר תואר ראשון בחינוך והוראה ממכללת אורות ישראל ברחובות, ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בומבך מנהל את אגף קידום הנוער בעיריית ביתר, ומנהל למעלה מעשור תיכון לעולים בעיר – עמו זכה בפרס החינוך הדתי.

בין תפקידיו: מנחה בתוכנית שליחי ציבור במסגרת מכון מנדל למנהיגות, מרצה מטעם גשר בבתי ספר ומחנות צבאיים ומרצה אורח בבית ספר לעבודה סוציאלית באשקלון. בעבר כתב נייר עמדה בתחום הכשרת מנהלים בציבור החרדי, והוא מכהן גם כחבר מערכת העיתון למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית.
בומבך מכון מגיד לימודים אינורמטיבי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד