מחקר: קיים קשר בין כעס לבין התנהגות אגרסיבית על הכביש
נהגים כעוסים נוטים לנהוג באופן תוקפני ומעורבים יותר בתאונות דרכים. ניתן להתמודד עם הבעיה בעזרת שיפור החינוך, התשתיות והאכיפה. "אור ירוק": "על הנהגים להימנע מנהיגה בזמן כעס במטרה לשמור על חייהם"
צוות הצלה
מחקר חדש של מכון המחקר ההולנדי לבטיחות בדרכים SWOV, בדק ומצא כי קיים קשר חזק בין כעס לבין התנהגות אגרסיבית ותוקפנית על הכביש. אמנם אין הגדרה כללית לתופעה זאת אך בהחלט ניתן למצוא תיאורים שונים ובעיקר מבהילים כמו: התנהגות שעשויה לגרום נזק פיזי או נפשי למשתמש והתנהגות המכילה אלימות וחריגה מכללי מוסר.
הסיבה הראשונה לבעיה זאת היא כמובן, גורמים אישיים. נהגים רבים נמצאים על הכביש בזמן שמלווה אותם תחושת כעס ועצבנות ממקרים שקורים לפני הנהיגה או במהלכה. רגשות אלו מסכנים את הימצאות הנהג על הכביש והופכות אותו לאגרסיבי ואימפולסיבי יותר. סיבה נוספת לסכנה היא תנאי הדרך. מצבים שכיחים כוללים פקקי תנועה, עיכובים באור אדום ועבירות המבוצעות על ידי אחרים הגורמות לעיכוב בתנועה. כל אלו ואחרים גורמים לנהג להרגיש עצבנות, כעס וזעם, המעלים את סיכוייו להיות מעורב בתאונת דרכים באופן משמעותי.
מחקר חדש בתחום מוצא כי נהגים החשים כעס מסיבות אלו, מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי. המחקר קובע כי נהגים אלו יהיו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור כפול (!) מנהגים שאינם חשים כעס בזמן נהיגה. מחקר אמריקאי אחר מעריך כי הכעס והאגרסיביות משחקים תפקידים ראשיים ביותר ממחצית מתאונות הדרכים הקטלניות ביותר באמריקה.
השאלה שנשאלת היא, כמובן, כיצד ניתן למנוע מנהג לעלות על הכביש לאחר שיחה קשה עם הבוס וכיצד הנהג העצבני יכול להירגע במהלך פקק תנועה עצום בדרכו לעבודה.
למרות חוסר הבהירות לגבי ההיקף המדויק של הבעיה וההשלכות המדויקות שלה על הבטיחות בדרכים, ניתן בהחלט לנקוט באמצעי מניעה. דרך אחת היא באמצעות החינוך. חשוב להבין שקשה למנוע מאנשים לחוות רגשות, אולם, מידע וקורסים בנושא שליטה על הכעס יכולים לסייע בשינוי הדרך שבה כעס בא לידי ביטוי בדרכים.
דרך נוספת קשורה לתשתיות המדינה. אין ספק כי רבים מהנהגים מרגישים כעס וצורך להתנהגות אימפולסיבית כשהם נתקלים בפקקי תנועה למשל. ברור כי הפחתת פקקי התנועה, קיצור זמני ההמתנה לאור אדום ומידע לנהגים לגבי עיכובים בדרך יכולים לעזור בהפחתת הרגשות הקיצוניים.
גם האכיפה נשארת חשובה בהתמודדות עם מצבים קיצוניים של תוקפנות הנהגים. יחד עם זאת, החוק לא מכיר את המושג "נהיגה אגרסיבית" ולכן לא ניתן לקנוס אדם בשל כך בלבד. ניתן להתמודד עם נהיגה אגרסיבית באמצעות חוקי התעבורה ולקבוע שאסור לפעול בצורה שמאיימת או מעכבת את התנועה.
עמותת אור ירוק: "כעס, זעם ותוקפנות אינן תכונות שאמורות להימצא בדרכים משום שיש להן השלכות של ממש על הבטיחות בדרכים. נהיגה אגרסיבית, מגבירה את הסיכון לתאונת דרכים ולכן יש להימנע מתגובות קיצוניות בזמן הנהיגה כמו גם מעימותים עם נהגים אחרים בכביש. על המדינה להגביר את האכיפה בכבישים כנגד נהגים אשר נוהגים בפראות ומסכנים את משתמשי הדרך האחרים וכן להעלות את החינוך והמודעות של הנהגים לנושא מסוכן זה".
הסיבה הראשונה לבעיה זאת היא כמובן, גורמים אישיים. נהגים רבים נמצאים על הכביש בזמן שמלווה אותם תחושת כעס ועצבנות ממקרים שקורים לפני הנהיגה או במהלכה. רגשות אלו מסכנים את הימצאות הנהג על הכביש והופכות אותו לאגרסיבי ואימפולסיבי יותר. סיבה נוספת לסכנה היא תנאי הדרך. מצבים שכיחים כוללים פקקי תנועה, עיכובים באור אדום ועבירות המבוצעות על ידי אחרים הגורמות לעיכוב בתנועה. כל אלו ואחרים גורמים לנהג להרגיש עצבנות, כעס וזעם, המעלים את סיכוייו להיות מעורב בתאונת דרכים באופן משמעותי.
מחקר חדש בתחום מוצא כי נהגים החשים כעס מסיבות אלו, מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי. המחקר קובע כי נהגים אלו יהיו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור כפול (!) מנהגים שאינם חשים כעס בזמן נהיגה. מחקר אמריקאי אחר מעריך כי הכעס והאגרסיביות משחקים תפקידים ראשיים ביותר ממחצית מתאונות הדרכים הקטלניות ביותר באמריקה.
השאלה שנשאלת היא, כמובן, כיצד ניתן למנוע מנהג לעלות על הכביש לאחר שיחה קשה עם הבוס וכיצד הנהג העצבני יכול להירגע במהלך פקק תנועה עצום בדרכו לעבודה.
למרות חוסר הבהירות לגבי ההיקף המדויק של הבעיה וההשלכות המדויקות שלה על הבטיחות בדרכים, ניתן בהחלט לנקוט באמצעי מניעה. דרך אחת היא באמצעות החינוך. חשוב להבין שקשה למנוע מאנשים לחוות רגשות, אולם, מידע וקורסים בנושא שליטה על הכעס יכולים לסייע בשינוי הדרך שבה כעס בא לידי ביטוי בדרכים.
דרך נוספת קשורה לתשתיות המדינה. אין ספק כי רבים מהנהגים מרגישים כעס וצורך להתנהגות אימפולסיבית כשהם נתקלים בפקקי תנועה למשל. ברור כי הפחתת פקקי התנועה, קיצור זמני ההמתנה לאור אדום ומידע לנהגים לגבי עיכובים בדרך יכולים לעזור בהפחתת הרגשות הקיצוניים.
גם האכיפה נשארת חשובה בהתמודדות עם מצבים קיצוניים של תוקפנות הנהגים. יחד עם זאת, החוק לא מכיר את המושג "נהיגה אגרסיבית" ולכן לא ניתן לקנוס אדם בשל כך בלבד. ניתן להתמודד עם נהיגה אגרסיבית באמצעות חוקי התעבורה ולקבוע שאסור לפעול בצורה שמאיימת או מעכבת את התנועה.
עמותת אור ירוק: "כעס, זעם ותוקפנות אינן תכונות שאמורות להימצא בדרכים משום שיש להן השלכות של ממש על הבטיחות בדרכים. נהיגה אגרסיבית, מגבירה את הסיכון לתאונת דרכים ולכן יש להימנע מתגובות קיצוניות בזמן הנהיגה כמו גם מעימותים עם נהגים אחרים בכביש. על המדינה להגביר את האכיפה בכבישים כנגד נהגים אשר נוהגים בפראות ומסכנים את משתמשי הדרך האחרים וכן להעלות את החינוך והמודעות של הנהגים לנושא מסוכן זה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות