מחירי המזון בישראל גבוהים ב-25% ביחס לאירופה
בשנים 2005-2013 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור ריאלי של 16% לעומת 1.8% בלבד במדינות האיחוד האירופי
- ז' שבט התשע"ד
- 2 תגובות
צילום: פלאש90
מחירי המזון בישראל גבוהים ב-25% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, כך עולה ממחקר שפרסם היום (ג') מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עוד עולה כי בשנים 2005-2013 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור ריאלי של 16% לעומת 1.8% בלבד במדינות האיחוד האירופי.
כמו כן עולה מהמחקר כי מוצרי המזון בישראל עלו ריאלית בתקופה זו בשיעור הגבוה ביותר מקרב המדינות המפותחות שנסקרו.
מנתוני המחקר עולה כי מדד מחירי המזון בישראל, בתקנון כוח הקנייה, גבוהים בשיעור של כ-19% בהשוואה למדינות ה-OECD ובשיעור של כ-25% בהשוואה למדינות האיחוד האירופאי.
רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים ריכוזיים או מתוכננים (כמו חלב, גבינות וביצים). הקטגוריה היחידה בה רמת המחירים בישראל נמוכה בהשוואה לרמה במדינות המפותחות הינה ירקות ופירות.
המחקר הוכן לבקשת הוועדה המשותפת כלכלה-כספים לקידום התחרות בענף המזון, לקראת דיון בהצעת החוק לקידום התחרות בענף המזון. הצעת החוק מיישמת חלק מהמלצות ועדת קדמי, על ידי שלושה כלים מרכזיים להגברת התחרות בשוק המזון: הסדרת הפעילות בין הקמעונאים לספקים; הגברת התחרות באזורים גיאוגרפים; הגברת שקיפות המחירים.
מניתוח הגורמים לעליית מחירי המזון עולה כי העלייה במחירי התשומות העיקריות (סחורות, חשמל, מים ועבודה) ושיעורי המס אינה הסיבה לפער בין ישראל למדינות אירופה, וההסבר העיקרי הוא המבנה הריכוזי במקטע הייצור ובמקטע הקמעונאי.
המחקר מציע להגביל את נתח השוק במקטע הייצור ובמקטע הקמעונאי, לעודד צמיחת עסקים קטנים ובינוניים בענף, לעודד את נתח שוק המותגים הפרטיים ולמנות גוף אשר יהיה אחראי לאיסוף הנתונים, לבדיקת התקדמות הרגולטורים השונים ולמעקב אחר ירידת מחירי המזון ופרסום דוח שנתי לציבור.
כמו כן עולה מהמחקר כי מוצרי המזון בישראל עלו ריאלית בתקופה זו בשיעור הגבוה ביותר מקרב המדינות המפותחות שנסקרו.
מנתוני המחקר עולה כי מדד מחירי המזון בישראל, בתקנון כוח הקנייה, גבוהים בשיעור של כ-19% בהשוואה למדינות ה-OECD ובשיעור של כ-25% בהשוואה למדינות האיחוד האירופאי.
רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים ריכוזיים או מתוכננים (כמו חלב, גבינות וביצים). הקטגוריה היחידה בה רמת המחירים בישראל נמוכה בהשוואה לרמה במדינות המפותחות הינה ירקות ופירות.
המחקר הוכן לבקשת הוועדה המשותפת כלכלה-כספים לקידום התחרות בענף המזון, לקראת דיון בהצעת החוק לקידום התחרות בענף המזון. הצעת החוק מיישמת חלק מהמלצות ועדת קדמי, על ידי שלושה כלים מרכזיים להגברת התחרות בשוק המזון: הסדרת הפעילות בין הקמעונאים לספקים; הגברת התחרות באזורים גיאוגרפים; הגברת שקיפות המחירים.
מניתוח הגורמים לעליית מחירי המזון עולה כי העלייה במחירי התשומות העיקריות (סחורות, חשמל, מים ועבודה) ושיעורי המס אינה הסיבה לפער בין ישראל למדינות אירופה, וההסבר העיקרי הוא המבנה הריכוזי במקטע הייצור ובמקטע הקמעונאי.
המחקר מציע להגביל את נתח השוק במקטע הייצור ובמקטע הקמעונאי, לעודד צמיחת עסקים קטנים ובינוניים בענף, לעודד את נתח שוק המותגים הפרטיים ולמנות גוף אשר יהיה אחראי לאיסוף הנתונים, לבדיקת התקדמות הרגולטורים השונים ולמעקב אחר ירידת מחירי המזון ופרסום דוח שנתי לציבור.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות