פרשת הרב פינטו: ישראל רפובליקה? אפילו לא בננות
השרשה של נורמות פסולות, שאלות קשות על התנהגות מוזרה של המשטרה וצו איסור פרסום שאינו במסגרת החוק
- עו''ד יצחק שינפלד, בחדרי חרדים
- ט"ז שבט התשע"ד
- 2 תגובות
רפובליקת בננות, מטבע לשון שחוקה מרוב שימוש בהקשרים של שחיתות המכלה כל חלקה טובה, חוסר יעילות, נפוטיזם, שוחד כמדיניות סמי-רשמית, ובעיקר שלטון של דיקטטור-אליטות-משפחולוגיה.
מדינת ישראל הדמוקרטית, אינה רפובליקת בננות, מאי-התקיימות כל הסיבות המנויות לעיל וטוב שכך.
הפרשיה המכונה ״פרשת הרב פינטו״ מקשה ומעיקה על ההסכמה הגורפת לכך.
גם מבלי לפרשן את העובדות המוסכמות, וודאי מאי הכרת היריעה כולה, שתחשף רק בהליכי משפט הוכחות מסודר, ואולי וועדת חקירה! גם מחוסר ידיעה של הטענות והטענות שכנגד, עדיין עולה תמיהה אחת נוקבת: הפרשיה מתנהלת משלהי 2012, תפוח האדמה הלוהט הוגש לשולחנו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין כבר באוקטובר 2012. הנחקר הראשי הרב יאשיהו פינטו טוען וטען שזו עלילה מרושעת כחלק מפרשיית סחיטה חוצה יבשות, שמעורבים בה גורמי חוק בכירים בארה״ב, האף.בי. אי. והיא קשורה לאישי ממשל בכירים.
לבקשת עורכי דינו של הרב, מאחר וקשורים בפרשה ולפרשה בכירים ביותר במשטרה, הוא חפץ לערב בכך את מח״ש. ״היחידה לחקירות שוטרים הפועלת ממשרד המשפטים״. סמכות חקירה עצמאית אוטונומית, שתאפשר את חקירת הפרשה ללא משוא פנים וטיוח, ובעיקר בכדי למנוע את המצב האבסורדי של זוטרים החוקרים בכירים באותו ממסד ומערכת. עורכי דינו של כבוד הרב פינטו - עורכי הדין אלי זהר, רועי בלכר ומשה מזור - תיאמו פגישה עם היועץ המשפטי עו״ד יהודה וינשטיין והגיעו ללשכתו עם המידע הסנסציוני, וביקשו כי תמומש זכותו לבדיקה מעמיקה של טענותיהם, במקביל דרשו עיכוב ועצירה של הטיפול בתיק הרב פינטו.
עד לכאן הכל נהיר ובהיר - אך לא סביר.
למה ולמה חיכה היועץ המשפטי? מדוע הוטל צו איסור פרסום בימים האחרונים?
צו איסור פרסום מוטל מ-3 סיבות בלבד: בטחון המדינה, חשש לפגיעה אנושה בשמו של חשוד שתתבררה כלא מוצדקת ו/או חשש לפגיעה בחקירה או באיסוף הראיות. כל הסיבות המנויות הללו לא התקיימו במקרה הנ״ל. צו איסור הפרסום ניתן בכדי למנוע את המבוכה בצמרת המשטרה. לא סיבה המנויה בספר החוקים.
לניצב מנשה ארביב עומדת חזקת החפות. השעייתו העצמית מתפקידו כמפקד יחידת להב 433 ראויה ותעמוד לזכותו. אולם השאלה הנוקבת היא למה המערכת חיכתה עד היום, והיא מהדהדת בקול רם.
הארכת כהונת המפכ״ל רב ניצב דנינו בשנה נוספת, בעת שהצמרת המשטרתית והשר הממונה ידעו על מכלול החשדות נגד בכירי המשטרה - לא מריחה טוב. בזמן כהונתו של המפכ״ל דנינו לא נערכה אף חקירה חדשה נגד בכירים בפוליטיקה ובגורמי השלטון!! ואדרהא, מספר חקירות, דוגמת זו של אביגדור ליברמן ואהוד אולמרט, הסתיימו בפיאסקו מחוסר הוכחות או מחמת מחדלים בחקירה. האם מדובר במקרה? או שמא הייתה כאן יד רוחצת יד?
העובדה שטענות עורכי דינו המכובדים של הרב פינטו לא הדליקו אורות אדומים ולא הפנו זרקור להארת פינות חשוכות בצמרת יחידות העילית של משטרת ישראל - אומרת דרשני.
דרישה להעברת חקירה המתייחסת לניצבים במשטרה לגוף חוקר הנתון לסמכות אחרת, הינה לגיטימית, מחויבת המציאות ונדרשת. העובדה שהמערכת גררה רגליים מעידה על חוסר כנותה, אמינותה הרופפת, ועל כשלים חמורים המחייבים הסקת מסקנות חותכת, ברורה ועקבית. לשם כך ניצבת מח״ש בסמכות משרד המשפטים ולא בסמכותו של המשרד לבטחון פנים.
הנקודה הבעייתית בפרשה הסבוכה אינה התנהגות של ניצב זה או אחר, לא חצרו של הרב פינטו, נאמניו, חסידיו, מוקיריו, עומדים לביקורת או לדין. הרב פינטו ופרשת העברת מזוודת הכסף לתת ניצב ברכה הופכים להיות משנים בחשיבותם לנוכח הכשלים החמורים שנתגלו בעבודת משטרת ישראל ובצמרתה. נסיונות הטיוח, ההשתקה וההעלמה, מצטרפים לפרשיות אחרות שבהם נתגלו קציני משטרה המשקרים בבתי משפט, נהלים שלא מקוימים, חקירות ללא תיעוד, בקיצור ״משטרע״. רע למשטרה, רע לציבור ורע לשלטון החוק.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בהתייחסותו לפרשה, שב והבהיר: "שוחד הוא שוחד. מי שיורשע – לא יישאר יום אחד". ואני שואל, כבוד השר למה חיכית עד הלום? מה קרה היום שלא ידעת בספטמבר? השאלות נוקבות, נשאלות, אך למענה ראוי הן לא זוכות.
בית המשפט העליון במספר הזדמנויות קבע. כי גם מעידה חד פעמית לנושא משרה לא תסלח. נורמות פסולות שהשתרשו יש לשרשן ולעוקרן. שיטה פסולה כשיטה והתנהגות עקבית, דינה חד משמעי. ענישה חמורה ״למען ישמעו ויראו״.
בפרשת הרב פינטו נגלו במערכת האמונה על חוק וסדר, שיטות ונורמות שלא ראויות בלשון מינימליסטית לשלטון חוק במדינה מתוקנת. זו לא רפובליקת בננות - זו לא רפובליקה בכלל.
מדינת ישראל הדמוקרטית, אינה רפובליקת בננות, מאי-התקיימות כל הסיבות המנויות לעיל וטוב שכך.
הפרשיה המכונה ״פרשת הרב פינטו״ מקשה ומעיקה על ההסכמה הגורפת לכך.
גם מבלי לפרשן את העובדות המוסכמות, וודאי מאי הכרת היריעה כולה, שתחשף רק בהליכי משפט הוכחות מסודר, ואולי וועדת חקירה! גם מחוסר ידיעה של הטענות והטענות שכנגד, עדיין עולה תמיהה אחת נוקבת: הפרשיה מתנהלת משלהי 2012, תפוח האדמה הלוהט הוגש לשולחנו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין כבר באוקטובר 2012. הנחקר הראשי הרב יאשיהו פינטו טוען וטען שזו עלילה מרושעת כחלק מפרשיית סחיטה חוצה יבשות, שמעורבים בה גורמי חוק בכירים בארה״ב, האף.בי. אי. והיא קשורה לאישי ממשל בכירים.
לבקשת עורכי דינו של הרב, מאחר וקשורים בפרשה ולפרשה בכירים ביותר במשטרה, הוא חפץ לערב בכך את מח״ש. ״היחידה לחקירות שוטרים הפועלת ממשרד המשפטים״. סמכות חקירה עצמאית אוטונומית, שתאפשר את חקירת הפרשה ללא משוא פנים וטיוח, ובעיקר בכדי למנוע את המצב האבסורדי של זוטרים החוקרים בכירים באותו ממסד ומערכת. עורכי דינו של כבוד הרב פינטו - עורכי הדין אלי זהר, רועי בלכר ומשה מזור - תיאמו פגישה עם היועץ המשפטי עו״ד יהודה וינשטיין והגיעו ללשכתו עם המידע הסנסציוני, וביקשו כי תמומש זכותו לבדיקה מעמיקה של טענותיהם, במקביל דרשו עיכוב ועצירה של הטיפול בתיק הרב פינטו.
עד לכאן הכל נהיר ובהיר - אך לא סביר.
למה ולמה חיכה היועץ המשפטי? מדוע הוטל צו איסור פרסום בימים האחרונים?
צו איסור פרסום מוטל מ-3 סיבות בלבד: בטחון המדינה, חשש לפגיעה אנושה בשמו של חשוד שתתבררה כלא מוצדקת ו/או חשש לפגיעה בחקירה או באיסוף הראיות. כל הסיבות המנויות הללו לא התקיימו במקרה הנ״ל. צו איסור הפרסום ניתן בכדי למנוע את המבוכה בצמרת המשטרה. לא סיבה המנויה בספר החוקים.
לניצב מנשה ארביב עומדת חזקת החפות. השעייתו העצמית מתפקידו כמפקד יחידת להב 433 ראויה ותעמוד לזכותו. אולם השאלה הנוקבת היא למה המערכת חיכתה עד היום, והיא מהדהדת בקול רם.
הארכת כהונת המפכ״ל רב ניצב דנינו בשנה נוספת, בעת שהצמרת המשטרתית והשר הממונה ידעו על מכלול החשדות נגד בכירי המשטרה - לא מריחה טוב. בזמן כהונתו של המפכ״ל דנינו לא נערכה אף חקירה חדשה נגד בכירים בפוליטיקה ובגורמי השלטון!! ואדרהא, מספר חקירות, דוגמת זו של אביגדור ליברמן ואהוד אולמרט, הסתיימו בפיאסקו מחוסר הוכחות או מחמת מחדלים בחקירה. האם מדובר במקרה? או שמא הייתה כאן יד רוחצת יד?
העובדה שטענות עורכי דינו המכובדים של הרב פינטו לא הדליקו אורות אדומים ולא הפנו זרקור להארת פינות חשוכות בצמרת יחידות העילית של משטרת ישראל - אומרת דרשני.
דרישה להעברת חקירה המתייחסת לניצבים במשטרה לגוף חוקר הנתון לסמכות אחרת, הינה לגיטימית, מחויבת המציאות ונדרשת. העובדה שהמערכת גררה רגליים מעידה על חוסר כנותה, אמינותה הרופפת, ועל כשלים חמורים המחייבים הסקת מסקנות חותכת, ברורה ועקבית. לשם כך ניצבת מח״ש בסמכות משרד המשפטים ולא בסמכותו של המשרד לבטחון פנים.
הנקודה הבעייתית בפרשה הסבוכה אינה התנהגות של ניצב זה או אחר, לא חצרו של הרב פינטו, נאמניו, חסידיו, מוקיריו, עומדים לביקורת או לדין. הרב פינטו ופרשת העברת מזוודת הכסף לתת ניצב ברכה הופכים להיות משנים בחשיבותם לנוכח הכשלים החמורים שנתגלו בעבודת משטרת ישראל ובצמרתה. נסיונות הטיוח, ההשתקה וההעלמה, מצטרפים לפרשיות אחרות שבהם נתגלו קציני משטרה המשקרים בבתי משפט, נהלים שלא מקוימים, חקירות ללא תיעוד, בקיצור ״משטרע״. רע למשטרה, רע לציבור ורע לשלטון החוק.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בהתייחסותו לפרשה, שב והבהיר: "שוחד הוא שוחד. מי שיורשע – לא יישאר יום אחד". ואני שואל, כבוד השר למה חיכית עד הלום? מה קרה היום שלא ידעת בספטמבר? השאלות נוקבות, נשאלות, אך למענה ראוי הן לא זוכות.
בית המשפט העליון במספר הזדמנויות קבע. כי גם מעידה חד פעמית לנושא משרה לא תסלח. נורמות פסולות שהשתרשו יש לשרשן ולעוקרן. שיטה פסולה כשיטה והתנהגות עקבית, דינה חד משמעי. ענישה חמורה ״למען ישמעו ויראו״.
בפרשת הרב פינטו נגלו במערכת האמונה על חוק וסדר, שיטות ונורמות שלא ראויות בלשון מינימליסטית לשלטון חוק במדינה מתוקנת. זו לא רפובליקת בננות - זו לא רפובליקה בכלל.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות