י' סיון התשפ"ד
16.06.2024

היכל המחלוקת • 30 שנה למלחמות השבת בפתח תקווה

30 שנה חלפו מאז געשה הארץ על מעצרו של רב העיר פתח תקווה, הגרב"ש סלומון זצ"ל • 'בחדרי חרדים' שב לזירת המאבק, ומצא כי השבת נקמה את נקמתה וקולנוע 'היכל' שמם ומושבת • כיצד התפתח מאבק השבת הגדול? • מדוע אגודת ישראל שקלה לפרוש מהממשלה? • ובאלו שיטות מחאה השתמשו התושבים החרדים בעיר?

הגרב''ש סלומון זצ''ל. צילום: ויקיפדיה
הגרב''ש סלומון זצ''ל. צילום: ויקיפדיה



היה זה לפני שלושים שנה. בשבוע של פרשת ויקהל תשמ"ד. ראש עיריית פתח תקווה דאז, מר דוב תבורי, הודיע כי הוא מתכוון לפתוח את שערי קולנוע 'היכל' שבמרכז העיר להקרנות סרטים בליל שבת הקרובה, ובכך הצית את התבערה, שגררה מלחמת תרבות של ממש בין הציבור החרדי לחילוני בעיר. מלחמה, שכללה הפגנות רחוב סוערות במיוחד, שהתפרשו על פני שנתיים.

מי שניצח אז על המאבק וההפגנות מצד הציבור החרדי, היה רבה של העיר, הגאון רבי ברוך שמעון סולומון זצ"ל. יד ימינו באותה עת, היה הרב יום טוב גולדשמיד, המשמש כיום כגבאי בית הכנסת 'חתם סופר' בפתח תקווה.

במלאות שלושה עשורים לאותה שבת היסטורית, מגולל גולדשמיד את ראשית המאבק, טיבו ומהותו, ומספר מה קרה למקום, שהפך למותג ושם נרדף לחילול שבת.

קולנוע היכל הוקם למעשה כבר בשנות הארבעים. אלא שעד ראשית שנת תשמ"ד, הוצגו בו סרטים ומופעים רק בימות השבוע ובמוצאי שבתות. קדושת השבת נשמרה בין כתליו, והנהלת המקום לא הפרה אותה לאורך השנים.

"בראשית אותה שנה עליה אנו מדברים", משחזר גולדשמיד, "התקיימו בחירות מוניציפאליות, ותבורי נבחר לקדנציה שניה. עם בחירתו הוא החליט לשנות את חוק העזר העירוני, האוסר על פתיחת בתי תענוגות בלילות שבת. בכך למעשה ניתן האישור לקולנוע להקרין סרטים גם בשישי בערב ולרמוס את קדושת השבת. שר הפנים מר יוסף בורג ז"ל, לא חתם אמנם על חוק העזר החדש, אבל זה לא הפריע לתבורי ליישם את החלטתו".

"עם היוודע ההחלטה האומללה לציבור החרדי, החלו לפעול במספר מישורים כדי לעצור את המגמה. תחילה, התקיימה בבית הרב הראשי, הרב סלומון זצ"ל, פגישה עם תבורי, בה השתתף גם הרב הראשי הספרדי הגאון רבי משה מלכה זצ"ל, מנכ"ל משרד הדתות דאז הרב משה סלומון ומר דוד לוי שהיה אז סגן ראש עיריית פתח תקוה. הפגישה הסתיימה ללא תוצאות.

"במקביל, הגיעה משלחת של שמונה עשרה רבנים ואנשי ציבור, אל מי שהיה אז יו"ר מפלגת העבודה מר שמעון פרס, ומזכ"ל מפלגתו חיים בר לב, ושטחו בפניהם את בקשתה של היהדות הדתית והחרדית בפתח תקוה, נגד פריצת חומת השבת. המשלחת ביקשה מהם שישפיעו על ראש העיר לחזור בו מהצעת התיקון בחוק. משלחות גם נפגשו עם האדמ"ר מגור זצ"ל בעל ה'לב שמחה' ואדמו"רים נוספים, שהביעו ביטחונם כי שר הפנים בורג, שנמנה עם הציבור הדתי, יימנע מלאשר את החוק. העסקנים בעיר פנו אל כל המי ומי, בתקווה לבלום את המזימה, שהפרה בסופו של דבר את השקט בעיר ואיימה על שלום הציבור. גם למשטרה נשלחו מכתבים ברוח זו, כדי שיימנעו מלאשר את ההקרנות בליל שבת".

הפגנת הרבבות ב'היכל'

אבל כל הפגישות והמאמצים לא נשאו פרי. תבורי נותר איתן בדעתו, על מנת לרצות חלק קטן מתוך הציבור שבחר בו, והחליט לפתוח את שערי 'היכל' בליל שבת. בנוסף, נודע על רישיונות שקיבלו גם כמה בתי קפה ומסעדות, לפתוח את עסקיהם בשבת.

בעקבות כך, החליטו רבני העיר לקרוא לכל תושבי פתח תקווה לעצרת המונית שנערכה בליל שבת ברחבת בית הכנסת הגדול בעיר. נעשה ניסיון אחרון ונוסף ללא הועיל להשתמש בבית המשפט השלום בעיר כדי לעצור את ההקרנה, אך השופט בדימוס שלי טימן דחה בפסיקה שנתן ביום שישי אחר הצהריים את התביעה למנוע מ'היכל' לפעול בשבת.

כבר בערב השבת, נתלו כרזות על מרפסות אלפי בתי תושבים, 'שמור את יום השבת לקדשו'. בערב, בליל שבת 'ויקהל', התקהלו למעלה מעשרת אלפים איש בהתאם להוראת הרבנים. הרבנים נשאו דרשות חוצבות להבות, והזכירו את מה שנאמר בתחילת הפרשה אודות קדושת השבת, והאזהרה החמורה לבלתי נחללה. הם התריעו נוכח אלו הבועטים בה ומנסים ליצור קרע בעיר, שעד כה שמרה על הסטטוס קוו.

בתום הדרשות, יצאו האלפים לעבר קולנוע 'היכל'. הרבנים הראשיים שהתקרבו אל שערי בית הקולנוע, זכו למטר קללות וגידופים מצד קבוצה קטנה של חילונים, שהפגינו הפגנת תמיכה והזדהות עם הקולנוע. אחד מהם אף צעק על הרב מלכה: "לך למילואים, ללבנון"...

הרבנים ניסו להיכנס לתוך הקולנוע, אבל בעלי המקום מנעו את כניסתם. הרב סולומון והרב מלכה נותרו איפוא בחוץ והביעו משם זעקה גדולה ומרה, נגד חילול השבת בכלל ונגד הקרנת סרט התועבה - שהיה אמור להיות מוקרן באותו ערב - בפרט. בעקבות ההפגנה, רק בודדים מקרב הציבור החילוני שהתגודד במקום, נכנסו בסופו של דבר פנימה. רבים אחרים נותרו בחוץ כדי להאזין לזעקת השבת.

בינתיים, עלתה קבוצת נערים חילונית משולהבת על מרפסת גג במבנה ישן ובלתי מיושב, ופרצה בריקוד ספונטני, אלא שזו החלה להתמוטט לפתע. כח משטרה שהיה במקום, עלה על הגג ופיזר את המתקהלים.

בשעה 22:30. המועד שבו החלה הקרנת הסרט, פרצה פנימה קבוצת חסידים ובראשה הרה"ג רבי דוד חנזין זצ"ל, שכונה זקן רבני חב"ד, והוא הועלה על כתפי החסידים ומשם מחה בעוז על חילול קדושת השבת. רק לקראת חצות התפזר הקהל, המפגינים והצופים, והשקט המתוח השתרר בעיר.

"אביך היה מתבייש בך"

"כאות הזדהות עם תושבי פתח תקווה", ממשיך גולדשמיד לספר, "התקיימו עצרות תפילה גם בערים אחרות. בכיכר השבת בירושלים השתתפו כאלף וחמש מאות איש בעצרת בליל שבת, אליה הצטרפו חברי בד"ץ העדה החרדית בראשות הגאב"ד דאז בעל ה'מנחת יצחק' זצ"ל. גם בעיר רחובות התקיימה הפגנה, אלא ששם היא הסתיימה בתקרית קטנה. מכונית שהגיחה מול המפגינים החרדיים עצרה לפתע, ומתוכה יצאו כמה צעירים מוסתים שהשליכו אבנים לעבר המוחים. אחד מהם נפגע בראשו והועבר לטיפול במרכז הרפואי 'קפלן', ולאחר מכן שוחרר לביתו".

למחרת השבת, הודיע קצין משטרה בעיר, כי נגד בעל הקולנוע יוגש כתב אישום, שכן הקרנת הסרט נעשתה ללא רישיון, בגין אי אישורו של שר הפנים. גם סגן שר העבודה והרווחה, בן ציון רובין, הודיע כי קולנוע היכל יתבע לדין על הפרת חוק שעות העבודה והמנוחה, והורה לפקידים במשרדו לטפל בהכנת תביעה נגד בית הקולנוע.

על פי החוק, מפעל המעוניין לעבוד בשבת, עליו להגיש בקשה למשרד העבודה והרווחה, על בסיס הטענה שהעבודה הזו היא חיונית לכלכלת המדינה ואי אפשר להפסיקה בשבת, אך קולנוע 'היכל' כמובן לא הגיש בקשה כזו. רובין הוסיף ואמר, כי מגמתו בעניין זה היא למנוע מלחמת תרבות.

אחד מזקני העיר פתח תקוה היה אז הגה"ח רבי שלמה יעקב פרידמן זצ"ל. שנה וחצי לפני כן הוא קיבל את תואר 'יקיר העיר פתח תקווה' על פעילותו במסגרת הארגון 'ביקור חולים' שהוקם לפני מאה ושלושים שנה, כאשר במהלך פעילותו בארגון הוא היה מכתת את רגליו בערבי שבתות וחגים, חרף גילו המבוגר וקשיי ההליכה, כדי לבקר חולים ברחבי העיר.

כמחאה על חילול השבת, החליט הרב פרידמן, זקן יקירי פתח תקוה, להחזיר את התעודה לעירייה, תוך שהוא מצרף מכתב כואב עבור ראש העיר: "צר לי כי עלי לומר לך דברי תוכחה. פעולותיך האחרונות פוגעות באופן חמור בשבת המלכה. הכרתי את אביך, משה בן צבי הכהן תבורי ז"ל, שהיה איש שהכיר את מסורת עמנו ומכבדה. מדי פעם פגשתיו בבית הכנסת 'זכר חיים' ושוחחתי עמו. הוא נהג להביע את יחסו החם לדת. בימי חוליו, נהגתי לבקרו מדי ערב שבת. בטוחני שהוא היה מתבייש בצעדך הנוכחי, להרוס את שבת קודשינו".

מעצרו של הגרב"ש סלומון זצ"ל

תבורי לא בא על סיפורו בפתיחת 'היכל'. בתאבונו כי רב, פתח במסע שכנוע וניסה לשדל בעלי בתי קפה ועסקי בידור בעיר, כי יפתחו את עסקיהם בשבת, אך אלו סירבו להצעתו, גם מפאת העדר הצדקה כלכלית לפתיחת העסקים.

החל מאותה שבת, התקיימו משמרות מחאה בכל יום מול משרדי עיריית פתח תקווה, בהן נכח גם הרב סולומון. בשבת שלאחריה, פרשת פקודי, שוב התקיימה הפגנה. אבל זו שלאחריה, פרשת ויקרא, הייתה סוערת במיוחד.

במהלך עצרת המחאה בשבת בבוקר, מול יושבי בית קפה פתוח, נוצר עימות מילולי בינם לבין קבוצת מפגינים שכללה את הרב סלומון, עימות שיצא משליטה והתפשט להתפרעות אלימה מצד שוכני בית הקפה. שוטרים הסתערו על הרב ועצרו אותו למשך שעות ארוכות לחקירה. המעצר עורר מהומה רבתי בכל הארץ, התושבים החרדים איימו להבעיר את העיר והמשטרה נאלצה לשחררו לקראת הערב.

כבר במוצאי השבת, איימה אגודת ישראל שהייתה חברה בקואליציית ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר ז"ל, כי היא תפרוש מהקואליציה, בגין מעצרו של רב בישראל. "אילו לא היו משחררים את הרב סלומון, בטוח שכבר לא היינו היום בקואליציה", הבהיר ח"כ הרב אברהם יוסף שפירא בנחרצות, והוסיף: "נפל דבר בישראל. מיום קום המדינה, לא קרה שבישראל יעצרו רב ראשי בעירו בגלל שבת. זה עובר כל גבול".

"מאז", מוסיף ר' יום טוב, "במשך שנתיים, המשיך עם מקדשי שביעי להתאסף בהמוניו מידי ליל שבת בפתח תקוה, מול 'היכל' ונגד מרשיעי הברית בעיר, על מנת למחות כנגד אותם אנשים אשר רצו להפוך את יום השביעי לאחד מימי החול. בכל שבת מילאה תהלוכה ארוכה, כולל תושבים חרדים שהגיעו מבני ברק כתגבורת, את רחובות העיר, בדרכם להפגנות הסוערות מול הקולנוע, שבמהלכן אף נעצר הרב סלומון מספר פעמים. גם ניסיונו של שמעון פרס, שהחליף בינתיים את יצחק שמיר ברוטציה לראשות הממשלה, לפשר בין הצדדים, לא צלח, וראש העירייה דב תבורי נותר עיקש בעמדתו".

מוקד תרבותי לעכברושים

מאבק ממושך זה השפיע על צביון העיר והארץ. בכל אותן שבתות, בהן נמשך המאבק על קדושת השבת בפתח תקוה, נשמעו התיבות: 'פתח תקוה' ו'שבת' כרוכות ושלובות זו בזו.

"המצב אז היה אחרת", אמר הרב אברהם סבג, חבר מועצת העיר פתח תקוה לשעבר, בראיון לאחד מכלי התקשורת. "לא הייתה לנו ברירה אלא להפגין בצורה אגרסיבית, כי רק כך יכלו לשמוע את הכאב שלנו".

עם הזמן, ולאחר שהרבנים הבינו שההפגנות מיצו את עצמן, ואולי הן רק מעצימות את תאבונו של תבורי להמשיך את חילול השבת, נרגעו המחאות, אך הקולנוע המשיך לפעול כרגיל בסופי שבוע.

חלפו שנים, והשבת נקמה את נקמתה. בתחילת העשור הקודם הפסיק הקולנוע את פעילותו בשל סיבות כלכליות, בעיקר בגין חוסר רווחיות, והצורך בהשקעה כספית כבדה, לאור בעיה בהוצאת רישיונות ההפעלה. על הקולנוע המיתולוגי ירד המסך, ורק המבנה נותר עומד על תילו כאנדרטה לשסע הדתי הגדול בתולדות העיר, שלמיטב זכרונו של גולדשמיד, מאז - לא היה קונפליקט דומה לו.

כיום, המקום עומד שומם במרכז העיר, כאשר גרפיטי מעטר את קירותיו וצחנה נודפת בפינותיו. רק קופות התשלום והשילוט הדהוי בכניסה, מסגירים את העבר.

תושבים חילונים בפתח תקוה, שנשאלו כיצד הם מרגישים בעוברם ליד קולנוע 'היכל' המוזנח, שהפך למוקד תרבותי עבור עכברושים, השיבו בצמד מילים שמבטא את המשמעות הדואלית לשני הפלגים בעיר, גם החרדי וגם החילוני: "צביטה בלב".

הרב סבג הציע רעיון מקורי, כיצד לנצל את השטח המבוזבז. "אני בעד להקים שם בית כנסת", הוא אומר, "או לפחות מרכז רוחני להפצת יהדות ולקירוב לבבות. במקום שהיה מוקד למחלוקות כל כך עזות, צריך לעשות משהו שיאחד את כולם, שנוכל לראות את הצד המכיל והמכבד של רובדי העם".
חילול שבת מאבק פתח תקוה היסטוריה דתות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד