האם פרוש ילך בדרכי אביו ויימנע בבחירות לנשיאות?
מאמר שהתפרסם בעיתון 'המבשר', חושף את דעת הרב מנחם פרוש ז"ל וגדולי ישראל בשאלת התמיכה הרשמית במועמד לנשיאות
- יהודה הלוי
- ח' סיון התשע"ד
- 4 תגובות
צילום: קובי הר צבי
הבחירות הקרובות לתפקיד נשיא המדינה: בעוד סיעת ש"ס התכנסה אמש (ה) במשרדיה בהר חוצבים בירושלים בכדי לבחון את האפשרויות השונות, בסיעת יהדות התורה רוחשות השמועות על עמדתם של הח"כים, והנעלמים סביב שאלת תמיכתם של חברי הסיעה הולכים וגדלים.
אחד הנעלמים המרכזיים הוא ח"כ מאיר פרוש, דווקא על רקע עמדתו הברורה של ליצמן בעד ריבלין וההתלבטות בדגל התורה במי לתמוך, רוחשות במשכן שמועות שונות כיצד מתכנן יו"ר שלומי אמונים להצביע.
יצויין, כי לאחר ישיבת הסיעה שהתקיימה בראשית השבוע, דווח על כך שפרוש העלה את האפשרות של הימנעות בהצבעה, ואף הציג מסמכים היסטוריים המחזקים עמדה זו, אך פרוש עצמו מילא פיו מים ולא הסכים להצהיר האם זו תהיה עמדתו או שהוא הציג את הדברים כאופציה בלבד. על רקע דברים אלו מעניין לראות מאמר שפורסם בעיתון המבשר, עיתון הבית של סיעת שלומי אמונים, תחת הכותרת "נשיא במניעה אידיאולוגית" מאת הרב דוד רוטנר.
במאמר עצמו הבחירות הנוכחיות אינן מוזכרות כמעט, ובעיקר מובאות בו ציטטות היסטוריות מהבחירות לנשיאות בשנת תשי"ח. האם ציטטות אלו הן הציטטות אותן הציג פרוש בישיבת הסיעה? ובעיקר, האם פרסומו של מאמר זה מהווה רמז דק שנשלח למועמדים השונים לגבי כוונותיו העתידיות של פרוש?דעת בית אבא וגדולי ישראל
את מאמרו פתוח רוטנר באזכור נושא הבחירות לנשיאות באופן כללי. "חלקה של היהדות החרדית", הוא כותב, "בטקס בחירת נשיא מדינת ישראל לא היה מעולם חלק חשוב, כי כל הנושא של 'ראש המדינה' של היהודים החילוניים, מלכתחילה הינו זר ומנוכר לשומרי התורה והמצוות, שהרי גם בממשלה ובכנסת ההשתתפות החרדית הינה ענין של הכרח קיומי, אשר לולא האינטרסים החיוניים שיש לצבור החרדי, אף יהודי חרדי לא שש לשבת בפורום משותף עם אנשים עוינים לדת ולחברה החרדית. כך שאין להתפלא על מיעוט הרישומים הארכיוניים הקיימים בנושא זה במרכז אגודת ישראל בירושלים. אולם ממערכה אחת של בחירות לנשיאות מצאנו רישומים המגלים את דעת גדולי התורה ומתוכם אנו גם מתוודעים לדיונים פנימיים נוקבים שהתקיימו במוסדות התנועה בהם דנו לעומקם של דברים הן מהצד הפוליטי והן מצד האידיאולוגי - מה צריכה להיות עמדת היהדות החרדית או שלא צריכה להיות ליהדות החרדית שום עמדה בנשיאות המדינה, כמו שאין לה ענין בשלל קבוצות הספורט מתחילתו ועד סופו"
לאחר שהוא משווה בין המירוץ לנשיאות לבין תחרויות ספורט למיניהן, עובר רוטנר ומפרט את ההשתלשלות ההיסטורית כפי שהיא מתוארת בחילופי המכתבים בין הרב מנחם פרוש, אביו של ח"כ מאיר פרוש, לידידו הרב משה שרר בארה"ב.
"בהשתשלשות מכתביו ומכתבי תשובותיו של ר' משה, אנו מוצאים את הסיפור המלא על השתלשלות הדיונים, עד שנתקבלה ההחלטה הסופית על הימנעות רשמית מהצבעה מכיון שמדובר בדיון מבחינה עקרונית-אידיאולוגית הרי שהדברים רלוונטיים גם לימינו אלה".
בהמשך לדברים מובא מכתב ששלח הרב מנחם פרוש מספר ימים לפני הבחירות, ובו הוא מפרט את דיעותיהם השונות של גדולי ישראל. "דעת גאב"ד לוצק (הגר"ז סורוצקין) הייתה - להציעו גם במקרה שחרות לא תעשה זאת, הוא נימק את דברו בזה שבין כך יבחר וכשניתן למפא"י דבר פעוט זה נוכל לדרוש משהו חיובי ומעשי לחנוך העצמאי. גאב"ד טשיבין אמר - כי אינו בתוך הענינים והוא מסכים להכרעת גאב"ד לוצק, אדמו"ר מגור אמר - מכיון שהועדה המדינית ישבה על המדוכה ודנה והחליטה אינו חושב שיש לערב בזה את גדולי התורה והוא יכול לתת רק את ברכתו להצלחה בדרכנו.
"הרב אברמסקי אמר - שתפארת אגודת ישראל היא בגלל עקביות עמדתה ושיטתה וחושב שיהא זה לא הוגן לדרכנו אם נציע אותו. הוא אמר כמו כן שמכיון שאגו"י עושה הכל על פי גדולי התורה – הרי אם נציע אותו יפרש זאת המון העם כי זה בהסכמתם. הרב סרנא - שלל כמו כן בהחלטיות להציעו. אדמו"ר מסדיגורא - תמך בהחלטת הועדה המדינית להצטרף אם גם חרות תצטרף כדי לא להישאר יחידים ממש".
אנקדוטה מעניינת העולה מחילופי המכתבים היא שלמרות שלא הספיקו לברר את דעתו של הגר"א קוטלר זצ"ל - הרי שדעתו היתה להימנע בדיוק כפי שהוחלט בסופו של דבר.
אקטואלי ביותר הוא לראות כיצד מתאר הרב מנחם פרוש את נימוקיו להימנעות. בין היתר הוא מפרט את חלקו של המועמד בן צבי במלחמה כנגד היהדות החרדית. האם הדברים אכן רלוונטיים גם היום?
"לקחתי אני את רשות הדיבור", מתאר הרב פרוש במכתבו, "ובהרצאה ארוכה ומפורטת הסברתי את הנמוקים שיש להמנע מהצבעה, בין השאר הזכרתי את היותו ראש הועד הלאומי שלחם בנו קשות בזמן ההוא (בשנת תשי"ח עדיין לא נודעה חלקו המכריע של בן צבי בתכנון וביצוע ההתנקשות בחייו של דהאן, אבל גם בלי ידיעת פרט זה היתה לבן צבי עבר עשיר של טיפוח השנאה החילונית לחרדים בארץ ישראל עוד מתקופת המנדט הבריטי) הצהרתו בעת גילוי הנפט בש"ק, עמדתו ל"קראים", וכן אמרתי כי הוא מהווה סמל המדינה ואם נצביע בעדו זה הורס את עמדתנו היסודית, לפעמים כשיש לנו דיון אודות קואליציה וכו' הרי אפילו לדעת השוללים יש לפעמים והשיג מתאים והכרחיות החיים מכריעים לחיוב אבל לא במקרה זה שלא יתן לנו מאומה כשלעומת זה הצעד יהווה סטיה מעדתנו ויגרום צער להמונים מחברינו ונצטרך לחפש תירוצים לקושיא שאין לה הצדקה, בין השאר הזכרתי אותך ואת מר טירקל וחברים נוספים מבורו-פארק כי למה לנו לעמוד לפני שאלתכם בזה כשאין לנו השיג, כן אמרתי כי על ידי זה נגדיל את האליליות שלו בעולם ולאור נקודות אלה הבאתי שורת דוגמאות".
את המאמר מסיים רוטנר בציטוט הנימוק הרשמי שמסר מעל במת הכנסת הרב זלמן בן יעקב מטעם אגודת ישראל: "מאחר שאגודת ישראל דוגלת בדמות, צביון ומהות תורתית למדינת ישראל ולמלכות ישראל, המוגדרים בחז"ל ובספרי היסוד שלנו, ורוצה לראות את נשיאה הולם ומתאים לשאיפותינו אלה, לכן נאלצנו להימנע בהצבעה, עמדה זו לא נקבעה לפי שום שיקולים מדיניים ומפלגתיים, אלא מתוך הכרעה מצפונית טהורה".
כאמור, העיתונאים ומקורבי המועמדים השונים עדיין תוהים ומתאמצים בכדי לדעת כיצד יחליט פרוש במירוץ הנוכחי, אולם את עמדתו של אביו בסוגיה - דומה שהם יכולים לקרוא באופן ברור ביותר במאמר בהמבשר.
אחד הנעלמים המרכזיים הוא ח"כ מאיר פרוש, דווקא על רקע עמדתו הברורה של ליצמן בעד ריבלין וההתלבטות בדגל התורה במי לתמוך, רוחשות במשכן שמועות שונות כיצד מתכנן יו"ר שלומי אמונים להצביע.
יצויין, כי לאחר ישיבת הסיעה שהתקיימה בראשית השבוע, דווח על כך שפרוש העלה את האפשרות של הימנעות בהצבעה, ואף הציג מסמכים היסטוריים המחזקים עמדה זו, אך פרוש עצמו מילא פיו מים ולא הסכים להצהיר האם זו תהיה עמדתו או שהוא הציג את הדברים כאופציה בלבד. על רקע דברים אלו מעניין לראות מאמר שפורסם בעיתון המבשר, עיתון הבית של סיעת שלומי אמונים, תחת הכותרת "נשיא במניעה אידיאולוגית" מאת הרב דוד רוטנר.
במאמר עצמו הבחירות הנוכחיות אינן מוזכרות כמעט, ובעיקר מובאות בו ציטטות היסטוריות מהבחירות לנשיאות בשנת תשי"ח. האם ציטטות אלו הן הציטטות אותן הציג פרוש בישיבת הסיעה? ובעיקר, האם פרסומו של מאמר זה מהווה רמז דק שנשלח למועמדים השונים לגבי כוונותיו העתידיות של פרוש?דעת בית אבא וגדולי ישראל
את מאמרו פתוח רוטנר באזכור נושא הבחירות לנשיאות באופן כללי. "חלקה של היהדות החרדית", הוא כותב, "בטקס בחירת נשיא מדינת ישראל לא היה מעולם חלק חשוב, כי כל הנושא של 'ראש המדינה' של היהודים החילוניים, מלכתחילה הינו זר ומנוכר לשומרי התורה והמצוות, שהרי גם בממשלה ובכנסת ההשתתפות החרדית הינה ענין של הכרח קיומי, אשר לולא האינטרסים החיוניים שיש לצבור החרדי, אף יהודי חרדי לא שש לשבת בפורום משותף עם אנשים עוינים לדת ולחברה החרדית. כך שאין להתפלא על מיעוט הרישומים הארכיוניים הקיימים בנושא זה במרכז אגודת ישראל בירושלים. אולם ממערכה אחת של בחירות לנשיאות מצאנו רישומים המגלים את דעת גדולי התורה ומתוכם אנו גם מתוודעים לדיונים פנימיים נוקבים שהתקיימו במוסדות התנועה בהם דנו לעומקם של דברים הן מהצד הפוליטי והן מצד האידיאולוגי - מה צריכה להיות עמדת היהדות החרדית או שלא צריכה להיות ליהדות החרדית שום עמדה בנשיאות המדינה, כמו שאין לה ענין בשלל קבוצות הספורט מתחילתו ועד סופו"
לאחר שהוא משווה בין המירוץ לנשיאות לבין תחרויות ספורט למיניהן, עובר רוטנר ומפרט את ההשתלשלות ההיסטורית כפי שהיא מתוארת בחילופי המכתבים בין הרב מנחם פרוש, אביו של ח"כ מאיר פרוש, לידידו הרב משה שרר בארה"ב.
"בהשתשלשות מכתביו ומכתבי תשובותיו של ר' משה, אנו מוצאים את הסיפור המלא על השתלשלות הדיונים, עד שנתקבלה ההחלטה הסופית על הימנעות רשמית מהצבעה מכיון שמדובר בדיון מבחינה עקרונית-אידיאולוגית הרי שהדברים רלוונטיים גם לימינו אלה".
בהמשך לדברים מובא מכתב ששלח הרב מנחם פרוש מספר ימים לפני הבחירות, ובו הוא מפרט את דיעותיהם השונות של גדולי ישראל. "דעת גאב"ד לוצק (הגר"ז סורוצקין) הייתה - להציעו גם במקרה שחרות לא תעשה זאת, הוא נימק את דברו בזה שבין כך יבחר וכשניתן למפא"י דבר פעוט זה נוכל לדרוש משהו חיובי ומעשי לחנוך העצמאי. גאב"ד טשיבין אמר - כי אינו בתוך הענינים והוא מסכים להכרעת גאב"ד לוצק, אדמו"ר מגור אמר - מכיון שהועדה המדינית ישבה על המדוכה ודנה והחליטה אינו חושב שיש לערב בזה את גדולי התורה והוא יכול לתת רק את ברכתו להצלחה בדרכנו.
"הרב אברמסקי אמר - שתפארת אגודת ישראל היא בגלל עקביות עמדתה ושיטתה וחושב שיהא זה לא הוגן לדרכנו אם נציע אותו. הוא אמר כמו כן שמכיון שאגו"י עושה הכל על פי גדולי התורה – הרי אם נציע אותו יפרש זאת המון העם כי זה בהסכמתם. הרב סרנא - שלל כמו כן בהחלטיות להציעו. אדמו"ר מסדיגורא - תמך בהחלטת הועדה המדינית להצטרף אם גם חרות תצטרף כדי לא להישאר יחידים ממש".
אנקדוטה מעניינת העולה מחילופי המכתבים היא שלמרות שלא הספיקו לברר את דעתו של הגר"א קוטלר זצ"ל - הרי שדעתו היתה להימנע בדיוק כפי שהוחלט בסופו של דבר.
אקטואלי ביותר הוא לראות כיצד מתאר הרב מנחם פרוש את נימוקיו להימנעות. בין היתר הוא מפרט את חלקו של המועמד בן צבי במלחמה כנגד היהדות החרדית. האם הדברים אכן רלוונטיים גם היום?
"לקחתי אני את רשות הדיבור", מתאר הרב פרוש במכתבו, "ובהרצאה ארוכה ומפורטת הסברתי את הנמוקים שיש להמנע מהצבעה, בין השאר הזכרתי את היותו ראש הועד הלאומי שלחם בנו קשות בזמן ההוא (בשנת תשי"ח עדיין לא נודעה חלקו המכריע של בן צבי בתכנון וביצוע ההתנקשות בחייו של דהאן, אבל גם בלי ידיעת פרט זה היתה לבן צבי עבר עשיר של טיפוח השנאה החילונית לחרדים בארץ ישראל עוד מתקופת המנדט הבריטי) הצהרתו בעת גילוי הנפט בש"ק, עמדתו ל"קראים", וכן אמרתי כי הוא מהווה סמל המדינה ואם נצביע בעדו זה הורס את עמדתנו היסודית, לפעמים כשיש לנו דיון אודות קואליציה וכו' הרי אפילו לדעת השוללים יש לפעמים והשיג מתאים והכרחיות החיים מכריעים לחיוב אבל לא במקרה זה שלא יתן לנו מאומה כשלעומת זה הצעד יהווה סטיה מעדתנו ויגרום צער להמונים מחברינו ונצטרך לחפש תירוצים לקושיא שאין לה הצדקה, בין השאר הזכרתי אותך ואת מר טירקל וחברים נוספים מבורו-פארק כי למה לנו לעמוד לפני שאלתכם בזה כשאין לנו השיג, כן אמרתי כי על ידי זה נגדיל את האליליות שלו בעולם ולאור נקודות אלה הבאתי שורת דוגמאות".
את המאמר מסיים רוטנר בציטוט הנימוק הרשמי שמסר מעל במת הכנסת הרב זלמן בן יעקב מטעם אגודת ישראל: "מאחר שאגודת ישראל דוגלת בדמות, צביון ומהות תורתית למדינת ישראל ולמלכות ישראל, המוגדרים בחז"ל ובספרי היסוד שלנו, ורוצה לראות את נשיאה הולם ומתאים לשאיפותינו אלה, לכן נאלצנו להימנע בהצבעה, עמדה זו לא נקבעה לפי שום שיקולים מדיניים ומפלגתיים, אלא מתוך הכרעה מצפונית טהורה".
כאמור, העיתונאים ומקורבי המועמדים השונים עדיין תוהים ומתאמצים בכדי לדעת כיצד יחליט פרוש במירוץ הנוכחי, אולם את עמדתו של אביו בסוגיה - דומה שהם יכולים לקרוא באופן ברור ביותר במאמר בהמבשר.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות