מלינים את שכרך? אלה האפשרויות שלך • טור משפטי
עו"ד עמית סבג, מומחה לדיני תעסוקה, בטור משפטי אקטואלי בעקבות פרשת אור החיים ומסמך הרב וולף • לגזור ולשמור
- עו''ד עמית סבג
- ט"ו סיון התשע"ד
- 8 תגובות
סמינר אור החיים בבני ברק, צילום בחדרי חרדים
לפני כמה שבועות התוודעתי למקרה חמור במיוחד אשר פורסם באתרי המדיה לפיו טוענות מורות במוסד חינוכי מפורסם ששכר עבודתן לא שולם להן מזה מס' חודשים.
מנגד ונוכח פניות קודמות של מורות שהועסקו במוסד פרסמה הנהלת המוסד הודעה לפיה מורות אשר יפנו למשרד החינוך או לבית הדין לעבודה ימנע את המשך העסקתן כמורות במוסד.
מקרים כגון דא מחדדים את חובת המעביד להכיר את זכויות העובד המוסדרות בהוראות החוק הקיימות בעולם העבודה.
לא פחות מכך, קיימת חשיבות להגברת מודעותן של מורות המוסד להגנות המצויות בהוראות החוק ובבסיסן הזכות לקבל את מלוא שכר העבודה בזמן וזאת בשל היות האמור אינטרס ראשון במעלה לביטחון, יציבות וקיום אנושי בכבוד.
בהתאם למקרה האמור על מורות המוסד לדעת כי, הזכות לקבל את שכר עבודתן במוסד הינה זכות קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה. חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כי, על המעביד לשלם את שכר העבודה בסוף החודש בגינו משולם השכר ולכל המאוחר עד היום התשיעי לכל חודש.
מענה למקרים כאלו ניתן לקבל בבית הדין לעבודה לו סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק הגנת השכר לרבות הלנת השכר.
אם מצא בית הדין את העדר התשלום למורות ככזה שאינו שנוי במחלוקת, בוצע בחוסר תום לב ובאופן מכוון הרי שלצד תשלום שכר העבודה יכול בית הדין לפסוק גם פיצויי הלנה משמעותיים.
בהתאם לפסיקות בתי הדין, מצב כלכלי אינו נמנה בין המקרים השנויים במחלוקת וייתכן כי, גם כנגד טענה כאמור יחייב בית הדין בתשלום פיצויי הלנה בנוסף לשכר העבודה.
נוכח האמור ולו מקרה כזה היה בא לפתחי הייתי ממליץ לפנות בתובענה משפטית על מלוא שכר העבודה לרבות תביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין כל הזמן שנמנע המוסד מתשלום השכר.
בעניין זה, חשוב להכיר את הסעדים אותם מקנה הוראות החוק. ס' 17 לחוק הגנת השכר קובע כי, מעביד המלין את שכר העובד חשוף לתשלום פיצוי בדמות תוספת לשכר של 5% עבור השבוע הראשון ופיצוי של 10% עבור השבוע השני. עד שישולם שכר העבודה יחולו עליו הפרשי הצמדה בתוספת 20% על כל הסכום.
עוד חשוב לדעת כי, מועדי ההתיישנות בגין פיצויי הלנה קצרים ממועדי ההתיישנות האחרים.
הזכות לפיצויי הלנת שכר קיימת רק אם הגיש העובד תובענה לבית הדין תוך שנה מיום הלנת השכר או תוך 60 ימים מהיום שבו שולם השכר המולן. בסמכות בית הדין להאריך את מועד ההגשה ל- 90 ימים בנסיבות מסוימות.
בהמשך לכך, גם ההודעה אותה פרסם המוסד לפיה מורות אשר יפנו לערכאות אזרחיות יגרור את פיטוריהן אינה עולה בקנה אחד עם זכות הגישה לכל ערכאה שיפוטית לצורך קבלת סעד, לאכיפת הסעד ולבירור הולם והוגן של התובענה מבלי שחרב הפיטורין יעמוד מנגד.
בעניין זה הייתי ממליץ למורות אשר פוטרו על רקע פנייתן לערכאות משפטיות לפנות לבית הדין בהליך מהיר לביטול פיטוריהן ולמתן צו אשר יורה על המשך העסקתן במוסד חרף פיטוריהן.
עמית סבג, עו"ד
רח' יפו 33, בית יואל
(האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד).
מנגד ונוכח פניות קודמות של מורות שהועסקו במוסד פרסמה הנהלת המוסד הודעה לפיה מורות אשר יפנו למשרד החינוך או לבית הדין לעבודה ימנע את המשך העסקתן כמורות במוסד.
מקרים כגון דא מחדדים את חובת המעביד להכיר את זכויות העובד המוסדרות בהוראות החוק הקיימות בעולם העבודה.
לא פחות מכך, קיימת חשיבות להגברת מודעותן של מורות המוסד להגנות המצויות בהוראות החוק ובבסיסן הזכות לקבל את מלוא שכר העבודה בזמן וזאת בשל היות האמור אינטרס ראשון במעלה לביטחון, יציבות וקיום אנושי בכבוד.
בהתאם למקרה האמור על מורות המוסד לדעת כי, הזכות לקבל את שכר עבודתן במוסד הינה זכות קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה. חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כי, על המעביד לשלם את שכר העבודה בסוף החודש בגינו משולם השכר ולכל המאוחר עד היום התשיעי לכל חודש.
מענה למקרים כאלו ניתן לקבל בבית הדין לעבודה לו סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק הגנת השכר לרבות הלנת השכר.
אם מצא בית הדין את העדר התשלום למורות ככזה שאינו שנוי במחלוקת, בוצע בחוסר תום לב ובאופן מכוון הרי שלצד תשלום שכר העבודה יכול בית הדין לפסוק גם פיצויי הלנה משמעותיים.
בהתאם לפסיקות בתי הדין, מצב כלכלי אינו נמנה בין המקרים השנויים במחלוקת וייתכן כי, גם כנגד טענה כאמור יחייב בית הדין בתשלום פיצויי הלנה בנוסף לשכר העבודה.
נוכח האמור ולו מקרה כזה היה בא לפתחי הייתי ממליץ לפנות בתובענה משפטית על מלוא שכר העבודה לרבות תביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין כל הזמן שנמנע המוסד מתשלום השכר.
בעניין זה, חשוב להכיר את הסעדים אותם מקנה הוראות החוק. ס' 17 לחוק הגנת השכר קובע כי, מעביד המלין את שכר העובד חשוף לתשלום פיצוי בדמות תוספת לשכר של 5% עבור השבוע הראשון ופיצוי של 10% עבור השבוע השני. עד שישולם שכר העבודה יחולו עליו הפרשי הצמדה בתוספת 20% על כל הסכום.
עוד חשוב לדעת כי, מועדי ההתיישנות בגין פיצויי הלנה קצרים ממועדי ההתיישנות האחרים.
הזכות לפיצויי הלנת שכר קיימת רק אם הגיש העובד תובענה לבית הדין תוך שנה מיום הלנת השכר או תוך 60 ימים מהיום שבו שולם השכר המולן. בסמכות בית הדין להאריך את מועד ההגשה ל- 90 ימים בנסיבות מסוימות.
בהמשך לכך, גם ההודעה אותה פרסם המוסד לפיה מורות אשר יפנו לערכאות אזרחיות יגרור את פיטוריהן אינה עולה בקנה אחד עם זכות הגישה לכל ערכאה שיפוטית לצורך קבלת סעד, לאכיפת הסעד ולבירור הולם והוגן של התובענה מבלי שחרב הפיטורין יעמוד מנגד.
בעניין זה הייתי ממליץ למורות אשר פוטרו על רקע פנייתן לערכאות משפטיות לפנות לבית הדין בהליך מהיר לביטול פיטוריהן ולמתן צו אשר יורה על המשך העסקתן במוסד חרף פיטוריהן.
עמית סבג, עו"ד
רח' יפו 33, בית יואל
(האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד).
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות