ח' סיון התשפ"ד
14.06.2024

מנדלבליט הודיע לח"כים החרדים: אכנס דיון סביב הנחיות זילבר

עם כל הכבוד ליועץ המשפטי חובש כיפת הבד השחורה – אין די בביקורת העקיפה והמרומזת שמתח על סגניתו • כפי שנחשף ב'בחדרי חרדים' - זילבר קובעת אמות מידה בלתי אפשריות לציבור החרדי, ומנדלבליט דוחה את החרדים עד "אחרי החגים"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: פלאש90
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: פלאש90

הדרת חרדים
מישהו מהצדדים עשה סיבוב תקשורתי בהקפות השניות שנערכו במוצאי שמחת תורה במרכז ירושלים. השאלה, מי. סגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס, מעיד שהמשטרה סירבה להכניס את החוגגים לאירוע בשל טענה ל'הדרת נשים'. במשטרת ירושלים טוענים בתוקף שהעיכוב נבע בשל אי עמידה בתנאי בטיחות. פינדרוס וראש העירייה ברקת פיזזו לבסוף על הרחבה, בהפרדה מלאה. לא כמקובל בעירייה, בין הראש לסגנו, אלא כמיטב המסורת, בין החוגגים לחוגגות.

במוסף סוכות של 'קו עיתונות' התפרסם שיח כותבי טורים, חרדים וחילונים, שעסק, איך לא, גם בענייני כפייה והדרה. חתן פרס ישראל נחום ברנע טען כי "בשנות המדינה הראשונות תשעים ותשעה אחוזים מעניינם של החרדים נגע לשימור אורחות חייהם. אמרתם, אל תגייסו את האנשים שלנו, אפשרו להם ללמוד. כיום, אתם, החרדים מנסים לעשות מהחילונים יהודים יותר טובים".

אחרי מה שעברנו בתקופת החגים, מערב יום הכיפורים ועד למוצאי שמחת תורה – אפשר לדבר לראשונה על מציאות הפוכה, כמאמר הקינה באיכה: "צדו צעדינו מלכת ברחובותינו". באופן רשמי, ובחסות משפטית, נעשה ניסיון להצר את רגלי הציבור החרדי. לגרום לו לשנות את אורחותיו, ולצורך כך לנקוט בסנקציה חסרת תקדים האוסרת על ציבור שלם להתכנס בהתאם למנהגיו. האמירות של מרי לה-פן בצרפת נגד חבישת כיפה הקפיצו את התקשורת הישראלית כולה, אולם ניסיון הכפייה האמיתי נעשה בינתיים כאן, בישראל. רק בישראל.

זה החל כאירוע נקודתי, בביטול מופע 'מרימים לכיפור' בכיכר רבין בתל-אביב. אם היה מדובר רק בבאז תקשורתי, תל-אביבי, שהוביל לביטול איש לא היה מתרעם. זכותם של התל-אביבים להביע מחאה, באותה מידה שלבני-ברקים שמורה הזכות למחות נגד מופע 'מרימים לעצמאות' בגן ורשה הפורח במרכז בני ברק. איך כל זה מתיישב עם ערכי הליברליות וקבלת האחר, זו כבר שאלה בפני עצמה – אבל ציבורית, איש לא היה מתרעם או בא בטענה.

הבעיה הגדולה שלנו הייתה, ולעת עתה גם נותרה בעינה, שביטול המופע ברחבת כיכר רבין, לווה בחוות דעת רשמית, מטעם לשכת היועץ המשפטי לממשלה. בפנייה חסרת תקדים, על סמך פרסומים בעיתונות, דרשה המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, מראש עיריית תל-אביב, במכתב רשמי, לאסור על קיום האירוע בשל 'הדרת נשים'. האירוע לא היה רשמי אלא פרטי, וההפרדה הייתה אמורה להיות כנהוג וכמקובל בכל אירוע בעל מאפיינים מסורתיים: מחיצה בקהל עם שטח ייעודי לנשים ולגברים – בנוכחות זמרים גברים, על הבמה. והנה, בתקתוק מקלדת, הדירה זילבר באופן קטגורי כל חרדי מהשתתפות באירוע ההולם את אורחות חייו במרחב הציבורי.

זילבר מכהנת כמשנה ליועמ"ש מזה כארבע שנים, להן קדמו שש עשרה שנים בהן הופיעה במאות עתירות, כמייצגת עמדת המדינה. היא מודעת היטב לכך שלכל מילה היוצאת מפיה יש משמעות, ולמילה הכתובה על אחת כמה וכמה. "הנהגת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי מהווה הפליה פסולה וחמורה", ציטטה זילבר את המלצות הצוות הבינמשרדי שאומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2013, והוסיפה לצטט בנדיבות: "אל לה לרשות ציבורית להנהיג כל הפרדה בין נשים וגברים, גם אם הדבר נעשה לכאורה לבקשתו של חלק מהציבור הנוגע בדבר".

גם אחרי שההמלצות נשלחו בשעתו למנכ"לי משרדי הממשלה בשנת 2013, הציבור החרדי המשיך להתכנס כדרכו בלי שום מניעה. לכל הנוגעים בדבר היה ברור ומובן, שאין כוונה למנוע מציבור שלם לנהוג לפי אורחות חייו ולהתכנס כמנהגיו. ההבנות השקטות הללו הופרו באחת עם שיגור ההנחיות החדשות המגבילות והמפורטות, של המשנה ליועמ"ש בערב יום הכיפורים. שגרת חיינו הפכה באחת לנחלת האתמול. לאירוע פסול ואסור שכולנו צריכים לבקש עליו סליחה ומחילה.
זילבר הוסיפה לירות בצרורות (מילולית, משפטית). "במציאות חיינו הסוערת ובחברתנו מרובת הקונפליקטים והשסעים", היא כתבה והוסיפה מהגיגיה, "מרחב פיזי משותף שאותו יכולים כולם לחלוק באופן מלא ושווה הוא מינימום דמוקרטי".

המשנה ליועמ"ש ייחדה במכתבה פרק מיוחד למשמעות קיום האירוע ברחבת כיכר רבין, בטקסט שמתאים יותר למאמר מערכת בהארץ מאשר למסמך משפטי שיוצא מלשכת היועמ"ש: "העובדה שהאירוע תוכנן להתקיים בעיר תל אביב, עיר שחרתה על דגלה ואף מזוהה יותר מכל עם ערכי השוויון והפלורליזם, ובכיכר רבין, 'כיכר העיר המרכזית' במלוא מובן הביטוי, אתר המזוהה עם אירועים וטקסים ממלכתיים, ועל מפתן דלתה של עיריית תל אביב ממש – חידדה את הצרימה הציבורית".
לאוזן החרדית המוזיקלית במיוחד בימים של שמחות בית השואבה המוניות, צרמו המשפטים הקטגוריים שהשמיעה זילבר, יותר מכל דבר אחר.

כנס הרבבות של ש"ס, גם הוא מאוים? צילום: יעקב כהןצילום: כנס הרבבות של ש"ס, גם הוא מאוים? צילום: יעקב כהן
כנס הרבבות של ש"ס, גם הוא מאוים? צילום: יעקב כהן

יש שופטים בירושלים
האירוע בתל-אביב בוטל וחוות הדעת של זילבר נפוצה לכל עבר ועשתה את הדרך מתל-אביב לירושלים במהירות הנסיעה העתידית של הרכבת החשמלית - לא כולל זמן היציאה מהתחנה החדשה שנבנית במעבה האדמה. הראשון שזיהה ומיהר לעשות שימוש במסמך, הוא עו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועמ"ש לעיריית ירושלים שעתר נגד קיום אירוע 'הקבלת פני רבו' של אל המעיין בבריכת הסולטן, ודרש להוציא צו ביניים שיאסור על קיום האירוע, בין השאר, בשל העובדה ש"מדובר באירוע מדיר נשים".

"רק לפני מספר שבועות", כתב חביליו בעתירתו, "בוטל אירוע בתל אביב בשל הדרת נשים, בשל כך שנקבע כי רק גברים יופיעו באירוע. בענין נשלח מכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר... האירוע בתל אביב תוכנן כאירוע פרטי, לא אירוע עירוני... הטענה היתה כי כל המופיעים בו על הבמה (לא כל המשתתפים) הינם גברים... בענייננו, ומבחינת מקל וחומר, ברור שכאשר מדובר במימון (עירוני – א.ב.) של האירוע הדבר חמור שבעתיים ואם מדובר באירוע הנקרא 'אירוע עירוני' חמור עוד יותר".

למען הגילוי הנאות יצוין כי המומחה החוקתי עו"ד אורי קידר ממשרד כבירי-נבו-קידר, עמו אני מצוי בקשרי עבודה בפן המשפטי, ייצג את המשיבים. למען הסדר הטוב, חובה לציין כי הבקשה להוצאת צו ביניים וקיום דיון דחוף לפני האירוע, נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. עו"ד חביליו הגיש בקשת רשות ערעור מנהלית, שנדחתה בבג"ץ מפאת סד הזמנים. דיון בעתירה נקבע לעוד כחודש, לאחר קיום האירוע, כמו בבדיחה היהודית-גלותית, על השופט שהוציא צו לפירוק הסוכה, וקבע את ביצועו בתום שבעה ימים.

האופטימיסטים שבינינו, אשר שרויים עדיין באווירת שמחת החג למרות הר העבודה שבפתח, יראו אות ומופת בעצם העובדה שהשופטים לא ראו לנכון לפסול את האירוע – ואמרו את דברם בדחיית הבקשה למתן צו ביניים. בחג הזה, התאפשר לש"סניקים לאמץ את אמרתו של בגין המנוח. אכן, יש שופטים בירושלים, ובשתי ערכאות. הקהל, אגב, גברים כנשים, הצביע ברגליים, בהפרדה, ובמובן החיובי.

תהא זו נחמת שוטים להסתפק באי ההתייחסות הזמנית של בג"ץ ולראות בכך אמירה בפני עצמה. כאשר מעל לראשנו מרחפת חוות דעת מנומקת רשמית של לשכת היועץ המשפטי לממשלה – השלכות הרוחב ברורות. כל יועמ"ש עירוני, יחשוש לאשר קיום אירוע נפרד בתחום שיפוטו. במסווה של 'הדרת נשים' ניתן הכשר ל'הדרת חרדים' מהמרחב הציבורי.

לסגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדורס, איש ציבור ראוי ואדם מתון, שממש לא נמנה על פלג הנטורי קרתא, אין שום עניין להעצים ריב ומדון ביחסי חרדים-חילונים. פינדרוס מספר שהמשפט האוסר על קיום ההקפות השניות בשל הדרת נשים, לא נשלף ברגע האחרון אלא נאמר מספר פעמים, כמה ימים לפני קיום האירוע. אין לפינדרוס כל סיבה הגיונית לנפח או להפריז, להתסיס או לחבל ולפיכך גרסתו מתקבלת על הדעת. גם אם הייתה סיבה בטיחותית שהפכה לנימוק רשמי, אין כל ספק שחוות הדעת של זילבר ריחפה מעל לאירוע, כחרב מתהפכת. זילבר לא הייתה צריכה להשמיע את קולה במוצאי שמחת תורה. חוות הדעת שלה מערב יום-כיפור, דיברה בעד עצמה.

התחדשות אחרי החגים
איננו צדיקים גדולים אך זכינו במידת מה ומלאכתנו עד לחגים, נעשתה בידי אחרים. איש מעריב-סופהשבוע, קלמן ליבסקינד, עיתונאי אמיץ ששוחה נגד הזרם, מנהל בשנה האחרונה מאבק ציבורי נטול מורא נגד חוות הדעת של עו"ד זילבר, בעיקר נגד אלו שהופנו כלפי המתיישבים. אנחנו, החרדים, לא אמרנו מילה, שתקנו כשהיה מדובר באחרים, ולבסוף זה הגיע גם אלינו - בפרפרזה מוקצנת למדי, לאמרה הידועה של מרטין נימלר.

לאחר ביטול המופע בכיכר רבין פנה ליבסקינד ללשכת שרת המשפטים איילת שקד, שהגיבה בביקורת סמויה על המשנה ליועמ"ש: "השרה שקד שוחחה על העניין עם היועץ המשפטי לממשלה. היועץ עדכן את השרה על כך שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה".

עם כל הכבוד, ויש בכמויות, ליועץ המשפטי לממשלה, חובש כיפת הבד השחורה – אין די בביקורת העקיפה והמרומזת שמתח על סגניתו. חוות הדעת שהוציאה זילבר ברורה ונוקבת, ואילו ההתייחסות הביקורתית כלפיה, בצורה מרומזת בלבד, ובאמצעות דוברות שרת המשפטים, אינה מהווה תשובת-משקל מספקת.

זילבר קובעת אמות מידה שאינן מאפשרות מרחב מחיה לציבור החרדי. בחוות דעתה, היא משרטטת הנחיות מגבילות ודרקוניות, לקיום אירועים נפרדים, שהציבור החרדי לא יוכל לעמוד בהן. כך, בסעיף 3 לחוות הדעת נקבע כי אסור לרשות הציבורית להנהיג כל הפרדה בין גברים לנשים, "גם אם הדבר נעשה לכאורה לבקשתו של חלק מהציבור הנוגע בדבר. זאת, למעט חריג צר בדבר קיומו של אירוע ציבורי בעל אופי דתי מובהק שעיקרו הוא פולחן דתי או טקס דתי משמעותי אחר, וכאשר הרשות סבורה כי רובם המכריע של באי האירוע מתאפיינים ברצון בהפרדה". לפי ההיגיון הזה, גם קיום עצרת קירוב לבבות ברחבת הכותל (המסורתית, לא הרפורמית), שלא תחסה תחת ההגדרה המובהקת של "פולחן דתי" או "טקס דתי משמעותי", לא יתאפשר בלי נוכחות נשית על הבמה.

חברי כנסת חרדים ששוחחו עם מנדלבליט במהלך חול המועד והעמידו אותו על חומרת הדברים, הבינו ממנו כי בכוונתו לכנס בלשכתו דיון מיוחד, מיד אחרי החגים, כדי לדון בסוגיה ולגבש הנחיות ברורות, חדשות ושונות. אחרי החגים יתחדש הכל. דא עקא - כפי שמתנסחים המשפטנים - שהמונח 'אחרי החגים', הוא מכבסת מילים ידועה, לרעה.

בניגוד לדיונים בסוגיית מתווה הכותל – שגם הם מנוהלים מול היועמ"ש, הרי שבמקרה הזה, אסור לחברים החרדים למסמס את המועדים. סיבוב אחד כבר עשו עלינו בהקפות השניות בירושלים. נחוצה חוות דעת מתקנת כמה שיותר מהר, בטרם יגיעו הסיבובים הבאים.

בעקבות פנייתי אתמול (שלישי) לדוברות משרד המשפטים, נשלחה בתגובה חוות הדעת של עו"ד דינה זילבר, בצירוף הבהרה - שהופצה אחר כך ברבים - לעניין אירוע ההקפות השניות בירושלים: "בעקבות מס' פרסומים שגויים לגבי מניעת הפרדה בין גברים לנשים באירוע ההקפות השניות אמש בירושלים - הרינו להבהיר כי למשנה ליועמ"ש לממשלה, גב' דינה זילבר, לא היתה כל מעורבות בנושא, והעניין כלל לא מוכר לנו ולא טופל במשרדנו".

על טיעונים מעין אלה אמרו חז"ל, "טענו חיטים והודה לו בשעורים". פינדרוס לא טען לרגע שהגברת זילבר התייחסה ספציפית לאירוע ההקפות השניות בירושלים, אלא הסביר, בשום שכל, שהנחייתה בתל-אביב כמעט וגררה את ביטול האירוע בירושלים. זילבר לא הייתה צריכה לומר מילה, יען כי האוזן המשטרתית ששמעה בתל-אביב, נזהרה בירושלים. ההנחה הזאת של פינדרוס לא נשללה, גם בתגובה הרשמית ששוגרה.

על תגובת משרד המשפטים ניתן לומר: מכלל לאו אתה שומע הן. מעורבות ישירה בניסיון לבטל את האירוע בירושלים נשללה, אולם בכל הנוגע לאירוע בתל-אביב ולחוות הדעת המדברת בעד עצמה – אין כל שינוי. צריך לומר בכנות שגם ההתגוללות האישית על זילבר אינה במקומה. תהיינה אשר תהיינה ההנחיות הפנימיות של מנדלבליט, עובדה היא, כי חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש, חיה, נושמת ובועטת, ואף משוגרת מטעם המשרד כחוות דעת רשמית מחייבת, בימים אלו ממש, חרף כל הנחיה אחרת שניתנה.

אם למנדלבליט יש עמדה אחרת, יקום נא ויאמר את דברו בקול רם וצלול. כל עוד זה לא קורה הרי שהמשמעות הציבורית אחת היא: אין מחלוקת בינו לבינה, דעתו – כדעתה.


בתגובה נוספת, שהגיעה לאחר פרסום הטור, מבהיר מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת במשרד המשפטים, עו"ד משה כהן, כי היועמ"ש מנדלבליט לא שוחח בנושא הדרת נשים עם חברי כנסת וכי לא אמור להתקיים דיון בנושא.

היועמ"ש מנדלבליט שוהה בימים אלו בחו"ל אולם "הח"כים המשוחחים" דבקים בגרסתם, כי השיחה האמורה בעניין חוות הדעת התקיימה. פינדרוס והמשטרה, מסתבר, אינם היחידים שניצבים השבוע משני עברי הגרסה.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.
מנדלבליט דינה זילבר הדרת נשים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד