1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. אימון אישי

להזיז את הגבינה שלכם: כדאי שתפחדו קצת

ספר שהיה להיט בסוף שנות התשעים, הסביר באמצעות משל הומוריסטי את ההתמודדות האנושית עם שינויים - וגם העביר מסרים חיוניים
מלי אברהם, כ"ח חשון תשע"ז 29/11/2016 13:47

עכבר



אם לא היית פוחדת כל כך, מה באמת היית עושה? למה באמת היית מסוגלת, לאן היית מגיעה? כמה פעמים מצאת את עצמך מתחרטת על כך שלא היה לך אומץ לעשות כל מני פעולות שללא ספק היו מזניקות אותך, או לכל הפחות לא מזיקות לך?

גם אם אינך מגדירה את עצמך אישה קבועה, מרובעת משהו, לא אוהבת שינויים וכן אוהבת שגרה, גם אם את חושבת שאת טיפוס גמיש, מתגמש, מסתגל בקלות ולא מסתכל אחורנית, אחרי שתקראי את הכתבה הזו, תגלי שלא ממש זזת מאזור הנוחות שלך, וחבל.

הספר 'מי הזיז את הגבינה שלי' נכתב בסוף שנות התשעים והפך ללהיט. הספר מספר על ארבעה עכברים - 'רצרצן', 'רחרחן', 'ליבוט' ו'חיבוט', שמגלים בוקר אחד שהגבינה שלהם נעלמה ואיננה. ארבעתם היו יצורים קטנים ועכבריים, שחיו במבוך ענק וחיפשו כל הזמן גבינה שתזין אותם לשובע, ותגרום להם אושר. יום אחד נגמרה הגבינה. נגמרה או הוזזה ממקומה הקבוע. העכברים רצרצן ורחרחן פעלו לפי החושים האינסטינקטיביים שלהם, ומשנעלמה הגבינה הקודמת, רצו והתרוצצו, רחרחו והתנסו עד שמצאו גבינה אחרת במקום אחר.

ואולם ליבוט וחיבוט, היו בעלי תכונות אנושיות יותר, הם לא הסכימו בשום אופן להשלים עם אובדן הגבינה האהובה. גם דעותיהם התחלקו לשניים: ליבוט, בעיניים רושפות צדק, טען: "לא הוגן! לקחו לנו את הגבינה שלנו, ואנחנו נעשה הכל כדי להשיב אותה לגבולה!" ויום יום היה חוזר לתחנה הישנה, (שאגב, נגמרה ונאכלה, אבל הוא לא הסכים להודות בכך), לראות שמא הוחזרה הגבינה למקומה. כמובן שהיא לא הוחזרה. וכך ליבוט הלך ודעך. שקע בעוד ועוד רבדים של דיכאון.

חיבוט, לאחר שסיים להתעצבן את ההתעצבנות הטבעית הטבעית והמתקבלת, החל להרהר בקול: "אולי נפסיק לנתח את המצב ופשוט נלך לחפש גבינה חדשה??" וכך, אט אט, בעזרת היגיון, חיבוט, מצליח לגייס את שאריות התבונה שניחן בה כדי להיחלץ מהמצב, הוא לומד לקבל בהומור את עובדות החיים ומשתחרר מהכעס ומחוסר האונים שתקפו אותו כאשר גילה שהגבינה נעלמה. הוא מנסה להשליך את קצה החוט שגילה גם לחברו ליבוט ומנסה לצייר לפניו תמונה חדשה של המציאות. אך ליבוט, נשאר תקוע עוד זמן רב במקום שאין בו גבינה.

"אני לא זז לשום מקום פה מוכר ונעים ובחוץ קר ומפחיד", התבצר. חיבוט מגלה מהר מאוד במסעו המרתק במבוך שהחיפוש אחר הגבינה חשוב לא פחות מהגבינה. הוא לומד כיצד לזרום עם השינוי, וכרווח משני הוא רוכש שפע תובנות חדשות שיסייעו לו לא רק להתגבר על העבר ולגלות מצבורי גבינה חדשים, אלא לדעת כיצד לנהוג כאשר אלה ייעלמו או יתמעטו ברבות הימים.

בחיפושו אחר הגבינה מבין חיבוט מדוע התעכב יחד עם ליבוט זמן כה רב ולומד להתמודד עם פחדיו ומשכיל לסלול את דרכו במסלולים חדשים, לא נודעים.

כל אחד יכול לראות את עצמו בעורם של אחד מהיצורים שבמבוך. כל אחד יכול לשרטט את המבוך שלפניו ולהגדיר מהי אותה גבינה בחייו או בדרכו.

הגבינה היא משל לכל מה שאדם, קבוצה או ארגון יכולים לשאוף אליו: משפחה, הישגים, מערכת יחסים עם הזולת, הצלחה בעסקים, עבודה טובה, כסף או כל תחום שיכול להזין אותנו ולגרום לנו להיות מאושרים. המבוך הוא המציאות, "החיים", או התחום שבו יש צורך לזרום עם השינויים.

העכברים הם כמובן אנחנו: כל עוד הייתה גבינה בפינתם של הארבעה במבוך ההבדל בהתנהגותם היה שולי: רחרחן ורצרצן טיפוסים המסתפקים במנוחה בפינה המזינה אך הם מוכנים לזוז בכל רגע. ליבוט וחיבוט השתקעו בפינה, היו גאים בה, קשטו אותה והפכו אותה לביתם. למרות ההבדלים כל הארבעה היו מאושרים למדי. ורק כאשר ארבעת היצורים הזעירים מגלים שכמות הגבינה לה התרגלו מתמעטת והולכת, מתגלה ההבדל המהותי ביניהם.

העכברונים, רצרצן ורחרחן, מגיבים, כאמור, במהירות ומשתמשים בחושיהם הבריאים והחייתים, ויוצאים לחפש את תחנת הגבינה הבאה. אבל אצל הזעירונים האחרים החושים הללו התנוונו, והם התקבעו על הפינה הישנה. ככל שהם מרבים להשתמש באיכויותיהם האנושיות הם מסתבכים יותר ויותר.

מה היית עושה אלמלא פחדת?

"הפחד הוא אחד המובילים העיקריים בחיינו", אומרת ד"ר יהודית לוינשטיין, פסיכולוגית. "בבסיסו הוא מנגנון הגנה טבעי מפני סכנה. הוא בעצם זה שעוזר לנו לצלוח את החיים בשלום ולהשתמש בהגנות שלנו. פחד הוא תגובה נורמלית לכל סוג של סכנה אשר מאיים על החיים או על מרחב הנוחות שלנו.

"הפחד משינוי נעוץ בפיזיולוגיה של המוח והוא נחלת הכלל", היא ממשיכה. "שינוי ומצב חדש מעוררים סוג של איום וחוסר וודאות, לכן כולנו מפחדים משינויים, גם מאלו שאנו מתייחסים אליהם כשינויים חיוביים, אך כאשר הפחד מנהל את חיינו הוא עלול למנוע מאיתנו פעולה, יצירתיות, שינוי והצלחה".

אז איך בכל זאת מתמודדים עם שינוי?

"יש פעולות אסטרטגיות שאנו יכולים לעשות בכדי להתמודד עם שינוי וחוסר ודאות. קיבצנו עבורכן מספר כללים חשובים, שאם תיצמדנה אליהן, השינוי יהפוך מסיוט לחוויה, מכאב להזדמנות. להלן:

*אמצו גישה שמקבלת שינויים וחוסר ודאות כמסנן להזדמנויות אין סופיות בעסקים ובחיים האישיים.

*תחשוב טוב יהיה טוב", נאמר לנו. נסו לפתח הבנה שהמחשבות שלנו אכן יוצרות את המציאות, ושיש לנו את התשובות לכל מצב. חשיבה שלילית מחלישה את היצירתיות שלנו, את היכולת לפתור בעיות, וגם את מערכת החיסון שלנו! אנשים שליליים הם אנשים לא בריאים. לכן, חשוב לחשוב על כל האפשרויות של התוצאות החיוביות, במקום להתמקד בשלילי ובבעיות.

*התבוננו בכנות פנימה וחשבו מה אתן רוצות באמת להשיג בחייכן. הגדירו בבהירות את התוצאות אליהן אתן רוצות להגיע, ואז התקדמו בהתלהבות תוך התכווננות לעבר המטרות והחזון הללו.

*השתמשו בכוחות הפנימיים שלכן, תעצומות הנפש ותצרו חוזק רגשי, אנרגיה, רצון, בכדי להתמודד עם כל מה שעלול למנוע מכם להגיע אל המטרות.

*השתמשו בכוח המחשבה לראות את התמונה של החזון שלכם לנגד עיניכן כל הזמן, כך תשומת הלב שלכם תתמקד ברצונות שלכם ולא במחשבות שליליות.

*אל תיכנסו לתפקיד הקרבן לעולם! בכל רגע אנו מחליטים כיצד להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו. יש לנו תמיד את האפשרות לקחת את תפקיד הקורבן, לרחם על עצמנו, לכעוס ולהאשים אחרים, או שאנו יכולים לבחור לראות את החיובי ולקחת אחריות על חיינו.

*הימנעו מלשפוט את ההווה והעתיד והשתחררו מדעות קדומות שיש לכם בנוגע לעצמכן. אל תניחו הנחות, התייחסו לעובדות והשתחררו ממסקנות שיש לכם, שהיו נכונות לסיטואציה מסוימת, אשר מונעות מכן להתבונן על הדברים כפי שהם באמת.

* השתדלו שלא לקחת שום דבר באופן אישי, גם כאשר נדמה לכם שמצב מסוים הוא אישי, אין לכך קשר אמיתי אליכן! דברים שאחרים עושים או אומרים קשורים לנקודת מבטם בלבד.

*עשו כמיטב יכולתכם בכל רגע ובכל מצב.

מילות מפתח:
בכדי להשיג הבנה מלאה, צריך לקרוא את הסיפור, ונדמה שלעיתים נחמד לחזור אליו שוב ולזהות כיצד אנו פועלים, אבל הנה הכתובות שהופיעו על הקיר:

השינוי מתרחש – מזיזים את הגבינה כל הזמן. כך גם במציאות שלנו טכנולוגיות משתנות, מצבים משתנים, אנשים משתנים וכן הלאה.

יש לצפות את השינוי – צריך להיערך לקראת הזזתה של הגבינה.

יש לעקוב אחר השינוי – צריך להריח את הגבינה לעיתים קרובות כדי לדעת מתי היא מתיישנת.

יש להסתגל לשינוי במהירות – ככל שתניח לגבינה הישנה במהירות גדולה יותר כך תוכל להקדים וליהנות מגבינה חדשה.

שינוי – עליך לזוז עם הגבינה.

למד ליהנות מהשינוי – התענגו על ההרפתקה ותיהנו מטעמה של גבינה חדשה.

היו נכונים להגיב במהירות, להשתנות, לחפש שוב את הגבינה, למוצאה ולהתענג עליה שוב – הגבינה לעולם לא נשארת במקום אחד.
מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מי הזיז את הגבינה שלי  

    שולה

;