כ"ד ניסן התשפ"ד
02.05.2024

ווייז משמים: צדיק באמונתו יחיה

הגאון רבי מרדכי מלכא, רבה של אלעד, במאמר תורני שבועי על פרשת השבוע לגולשי 'בחדרי חרדים'

ווייז משמים: צדיק באמונתו יחיה
הרב מרדכי מלכה

בראשית פרק כח (י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
א} והקשו המפרשים מדוע התורה כופלת הלשון ויצא וילך הרי אם וילך חרנה ממילא הוא?
ב} מדוע פרשה זו סתומה לגמרי שאין בה שום הפסק לא פרשה פתוחה ולא פרשה סתומה?

וכבר רש"י הקשה קושיה הראשונה ותירץ על כך שנכתב ויצא ללמדנו שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. והאלשיך תירץ שיש שני יציאות יציאה ראשונה מבאר שבע ומשם הלך ונטמן בבית מדרש של שם ועבר י"ד שנה שלא ימצא אותו עשיו, ואח"כ יצר שוב חרן ולכן הודגשו שני החלקים.

שבדרך כלל אצל בני אדם ישנם שני סוגי הליכות יש שהולך לברוח מהמקום שהוא נמצא ולכן עיקר הליכתו באה לידי ביטוי ביציאתו מהמקום, ויש שהולך למקום אחר לצורך השגת מטרה מסויימת במקום ההוא ואצלו עיקר ההליכה באה לידי ביטוי בהליכה למקום השני, אולם אצל יעקב אבינו היו שני המטרות ביחד מטרה ראשונה מצוות אמו לברוח מעשיו שלא יהרגנו, ומטרה שניה מצוות אביו ללכת לחרן לשאת אשה ולכן נכתב בתורה גם המקום שיצא וגם המקום שהלך בהיות והן שני מטרות.

והנה נקדים ונאמר כי תפיסת האדם שהוא מנהל את מהלכי חייו כך שהוא מתכנן את צעדיו בכל יום ויש תוכניות מגירה מה הוא חושב לעשות ולאן הוא רוצה ללכת, מה גם שכל אדם הוא בעל הבחירה ויכול לתכנן את מסעותיו, ולכן האדם מתייחס לכל התוכניות שלו לפי המטרה שלשמה הוא הולך ומתכנן להשיג, וממילא כאשר הצליח והשיג את המטרה הוא מבין שהצליח בתוכניתו, ולהיפך כל שהחטיא את המטרה הרי שהפסיד ולא הצליח וכל הליכתו ונסיעתו היית למותר וחבל על בזבוז הזמן שנגרם לו מהדבר, אך התורה בפרשתנו מלמדת אותנו אחרת כי לא מחשבותי כמו מחשבותיכם אלא שהקב"ה הוא שמתכנן לאדם את החיים בהיות ורק הוא יודע את תכליתו של כל אדם בעולמו, ובכדי להוציא מהכוח אל הפועל הקב"ה מזמן לאדם תוכניות שבגללם תתממש התכנית והמטרה האמיתית שיש בכל צעדיו של האדם, ולזאת בכל בוקר אנו מברכים בשם ומלכות המכין מצעדי גבר ואם אין לו תכנית מהשמים הרי זה ברכה לבטלה, ולכן אשרי המאמין שיש מנהיג לבירה וכל הלכי החיים של האדם מתוכננים מלמעלה ואין שם טעויות בתכנית ורק האדם טועה בראייתו על העולם.

ונראה בכדי ליישב את השאלות בפרשתנו נלע"ד מלבד תירוצים הנ"ל אפשר להוסיף בהקדם דברי הבא"ח על הגמרא בברכות דף ג ע"א במעשה של רבי יוסי שאמר פעם הייתי מהלך בדרך וכו' ונכנסתי מפני עוברי דרכים, והקשה הבא"ח בבן יהוידע מדוע פעם כתוב הולך בדרך ופעם כתוב עוברי דרכים ולא הולכי דרכים? ומפרש שיש שני סוגי בני אדם יש המאמין שכל צעדיו בהשגחה פרטית והן לצורך תיקון נשמתו ולטובתו וממילא אין המטרה אשר בגללה הולך לעיר אחרת עיקר אלא היא סיבה לעיקר שהיא עצם הליכתו בכל אורך הדרך, אולם יש בני אדם שחושבים שהעיקר תלוי במטרה אשר משיג בעיר שהוא נוסע בגללה וממילא אין שום מטרה בעצם הדרך רק בתכלית שלשמה הוא הולך ולכן אדם כזה נקרא בשם עובר דרך ולא הולך כי הדרך היא רק מעבר בלבד ולא מטרה, ולזאת אמר רבי יוסי אני הייתי מהלך בדרך כי אני מאמין שכל הדרך מטרה ותכלית וממילא מבין שכל עכבה לטובה, אולם נכנסתי לחורבה להתפלל כי חששתי מעוברי דרכים שאינם מאמינים שהדרך היא מטרה וממילא הם רק עוברי דרכים וכאשר האדם אינו מאמין הרי זה בא לידי ביטוי שאין לו סבלנות בדרך וכאשר אני יעמוד להתפלל יפריעו לי להתפלל, ובזה מובן למה נכתב ויצא וגם וילך כי אצל יעקב שמאמין שכל הדרך היא מטרה ותכלית ולכן יש לו ענין ביציאה ואף בכל הליכתו שהיא ג"כ מטרה לעצמה מלבד ההליכה לחרן למטרת נישואין. וזה כונת הברכה שאנו מברכים בכל בוקר המכין מצעדי גבר שיש השגחה פרטית על כל צעד וזה נלמד מדכתיב ויצא וילך.

וזהו גם ענין פרשת ויצא אשר כתב בעל הטורים שפרשה זו שונה משאר פ' התורה והיא כולה סתומה ללא שום פרשה לא פתוחה ולא סתומה, ובאמת סתימתה מתחיל מפ' תולדות תחילת ענין ברכת יצחק ועד סיום השלום עם עשו בפ' וישלח. וראיתי בלקח טוב בשם הגר"ח שמולביץ זצ"ל לבאר שכונת התורה בזה להורות שכל הדבר הזה הוא מעשה אחד שאין להפסיק בו כדי שהאדם יבין קשר המאורעות. עיי"ש. ומעשה אבות סימן לבנים שלכל אדם ואדם יש וויז מהשמים שמכוון את צעדיו הליכותיו ומעשיו במשך כל ימי חייו עד שהכל מדוקדק לפרטי פרטים ולא שייך שזה היה בטעות או במקרה הדבר אירע אלא יש תוכנית מושלמת לכל אדם ואדם בעולם, וגם הכל לטובתו של האדם רק שלא תמיד רואה את הסוף וכשרואים חצי תמונה ודאי שהדבר מטעה את האדם, אולם צדיק באמונתו יחיה וכל החי באמונה שהכל מתוכנן מאת השם ומאמין שהכל לטובה, כאשר מסופר על העני שארבו לו והכינו לו בור ובדרכו נזכר ששכח דבר בביתו וחזר ועל ידי זה ניצל מנפילה בבור, הרי שזה לא שטעה או שכח אלא זה תכנון של הקב"ה לטובתו, ובזה פירשו הפסוק הללו כל גויים כי גבר עלינו חסדו כי רק הגויים אשר תיכננו רע על ישראל רואים איך הקב"ה מציל אותנו מהם. וכאשר נתבונן בפרשתנו הרי סיפור זה ארך במשך כעשרים וחמש שנה אשר בו היו דברים רבים א. ברכת יעקב. ב. ואח"כ יציאת יעקב והליכתו לחרן. ג. השוד של אליפז בדרכו, ד. הליכתו לביהמ"ד י"ד שנה, ה. זיווגו עם לאה ורחל, ו. רמאות לבן בפרנסתו, ז. בריחת יעקב ללבן ופגישתו, ח. פגישת עשו עם יעקב. והכל מתוכנן מהקב"ה, כך לכל אדם עובר עליו היסטוריה שלמה ואינו יודע מה הקשר בין הדברים. אולם התורה באה ללמד שחייו של האדם כשרשרת אשר חוליה קשורה עם חברתה ולמרות המרחק בין חוליה לחוליה הכל מצטרף לשרשרת אחת, ולכן על האדם לחזק עצמו באמונה וביטחון בשם וידע שהכל נעשה במכוון ולא סתם במקרה, כאשר היום בעה"ר כל התקשורת והעיתונות מלאים אך מפרשניות על כל מקרה שקורה בעולם בהסברים שונים ומשונים ובזה מוצאים מרגוע לנפשם, אוי לעיניים שכך רואות ואוזנים שכך שומעות, הרי בזה עוקרים את יסוד האומה כולה כאשר נאמר בחז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שהיא האמונה ובלעדי זה מתפוררת האומה כולה, ומתוך שאנו כל הזמן שומעים בכוון זה הרי כבר הפך להרגל שאדם שח"ו התגלה אצלו איזה מחלה מתחילים בפרשנות כיצד השתלשל הענין וכו' או אם נפטר ע"י תאונת דרכים ישר מתחילים השאלות איך קרה מדוע לא נזהר וכו'. וכולם שוכחים את הנהגת הקב"ה שהכל מכוון מאיתו יתברך עד לפרטי פרטים והכל נגזר מלמעלה עד אשר אמרו חז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ נגזר עליו מלמעלה, והביאור שאפילו אדם שלא נזהר בהזזת ידו וקיבל מכה קטנה באצבע זו גזירה מהשמים. ואין פירושו של דבר בגלל שהאדם רשלן ולא זהיר. אלא הכריזו בשמים שכעת פלוני יזיז ידו ויקבל מכה קטנה, ומזה ילמד האדם לכל יסורים גדולים יותר וכדו' שהכל בהשגחה עליונה לטובת הכלל והפרט, ולכן גם בזמנינו אשר רואים מצב של התקוממות הגויים אינו כפי תפיסת המון העם מחוסר הנהגה נכונה של הארץ וכדו' מפרשניות שונות אלא זהו מסימני הגאולה הקרובה אשר רבים הצרות לעם ישראל בכדי שנשוב מדרכנו הרעה ועי"ז נזכה לגאולה.

הובא בספר מסוד שיח חסידים בפרק ראשון מעשה מופלא שהיה הצדיק רבי חיים דוד מפייטרקוב זצ"ל מפולין והוא המכונה בעבר ד"ר ברנהארד בתחילת דרכו היה מתבולל ונחשב לאחד מגדולי הרופאים במזרח אירופה, והנה פעם הוזמן ביום כיפור למיטתו של רוזן פולני שהיה גוסס, כמובן רכב על סוסו והלך אולם כאשר הגיע לשם הודיעו לו שכבר מת, ושאל את עצמו האם לחינם באתי ביום כיפור לכאן, ולכן החליט לחזור בדרכו דרך העיר ללוב, כאשר ראו אותו תיכף הזמינו אותו לבדוק את כלתו של האדמו"ר רבי דוד מללוב זצ"ל שהיית במצב סכנה, כמובן שהלך וטיפל בה וב"ה הצליח להציל את מצבה והאדמו"ר כאשר ראה כך בירכו שבזכות המצוה הזו ימחלו לו כל העבירות שעשה עד עכשיו, ובנתיים ישב איתו האדמו"ר ודיבר על ליבו וסיים באמירה לבבית דוד חיים אילו היית חוזר בתשובה אין לך מושג איזה נחת רוח היית עושה לאביך שבשמים, הדבר נגע לליבו וחזר בתשובה. וכך גם אצלו הוא חשב שהלך לרפאות את הרוזן וכיון שמת הלך בחינם אולם אינו כן שבאותה הליכה גילה את עולמו.

ולאחר מכן סיפר ואמר מהדברים שדיבר איתו האדמו"ר מללוב באותו מעמד שהביא את הסיפור על שאול שהלך בליווי עבדו לחפש את האתונות, כאשר מסופר שמואל א פרק ט (א) וַֽיְהִי־אִ֣ישׁ מִבִּנְיָמִ֗ין וּ֠שְׁמוֹ קִ֣ישׁ בֶּן־אֲבִיאֵ֞ל בֶּן־צְר֧וֹר בֶּן־בְּכוֹרַ֛ת בֶּן־אֲפִ֖יחַ בֶּן־אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י גִּבּ֖וֹר חָֽיִל: (ב) וְלוֹ־הָיָ֨ה בֵ֜ן וּשְׁמ֤וֹ שָׁאוּל֙ בָּח֣וּר וָט֔וֹב וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל ט֣וֹב מִמֶּ֑נּוּ מִשִּׁכְמ֣וֹ וָמַ֔עְלָה גָּבֹ֖הַּ מִכָּל־הָעָֽם: (ג) וַתֹּאבַ֙דְנָה֙ הָאֲתֹנ֔וֹת לְקִ֖ישׁ אֲבִ֣י שָׁא֑וּל וַיֹּ֨אמֶר קִ֜ישׁ אֶל־שָׁא֣וּל בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א אִתְּךָ֙ אֶת־אַחַ֣ד מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְק֣וּם לֵ֔ךְ בַּקֵּ֖שׁ אֶת־הָאֲתֹנֹֽת: (ד) וַיַּעֲבֹ֧ר בְּהַר־אֶפְרַ֛יִם וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץ־שָׁלִ֖שָׁה וְלֹ֣א מָצָ֑אוּ וַיַּעַבְר֤וּ בְאֶֽרֶץ־שַׁעֲלִים֙ וָאַ֔יִן וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץ־יְמִינִ֖י וְלֹ֥א מָצָֽאוּ: (ה) הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּן־יֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִן־הָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ: (ו) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנֵּה־נָ֤א אִישׁ־אֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙ נֵ֣לֲכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ: (טו) וַֽיקֹוָ֔ק גָּלָ֖ה אֶת־אֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹא־שָׁא֖וּל לֵאמֹֽר: (טז) כָּעֵ֣ת׀ מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־עַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֙יתִי֙ אֶת־עַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי: (יז) וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶת־שָׁא֑וּל וַיקֹוָ֣ק עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי: (יט) וַיַּ֨עַן שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ אָנֹכִ֣י הָרֹאֶ֔ה עֲלֵ֤ה לְפָנַי֙ הַבָּמָ֔ה וַאֲכַלְתֶּ֥ם עִמִּ֖י הַיּ֑וֹם וְשִׁלַּחְתִּ֣יךָ בַבֹּ֔קֶר וְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ אַגִּ֥יד לָֽךְ: (כ) וְלָאֲתֹנ֞וֹת הָאֹבְד֣וֹת לְךָ֗ הַיּוֹם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֔ים אַל־תָּ֧שֶׂם אֶֽת־לִבְּךָ֛ לָהֶ֖ם כִּ֣י נִמְצָ֑אוּ וּלְמִי֙ כָּל־חֶמְדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל הֲל֣וֹא לְךָ֔ וּלְכֹ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיךָ: והקשה האדמו"ר מדוע כתוב שהם ישאלו את שמואל הנביא אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ: ולא דיברו על העתיד על הדרך אשר נלך? והשיב על כך שהדבר בא ללמדנו שאדם חושב שהליכתו לחפש האתונות אם מצאן השיג את המטרה ואם לא מצא הרי התברר שהלך בחינם, אולם אין הדבר כן אלא כל צעדיו של האדם יש להם מטרה ותכלית, וכאשר מפורש בהמשך שלמרות שנאבדו האתונות והם הלכו לחפש האתונות אך זו רק סיבה למטרה של אותה הליכה שהרי הקב"ה אומר לשמואל (טו) וַֽיקֹוָ֔ק גָּלָ֖ה אֶת־אֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹא־שָׁא֖וּל לֵאמֹֽר: (טז) כָּעֵ֣ת׀ מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וכו', זאת אומרת הקב"ה מגלה שלא מחשבותי כמחשבותיכם אלא אתם חשבתם ללכת לחפש האתונות ולא השגתם את המטרה אך התכנית של הקב"ה היא להביאו לשמואל בכדי להמליכו נמצא שלא הלכתם בחינם אלא כל מה שקרא הוא לצורך להמליך את שאול, וכך גם אצל כל אדם כל הליכה והליכה היא מטרה בפני עצמה גם אם אינו מבין תכליתה.

הצדיק רבי וולויל"ה מזיטומיר זי"ע בעל אור המאיר הזכיר באותו ענין משל ודוגמא משמו של הבעש"ט. משל לאנשים הנוסעים מאות ואלפי פרסאות למרחקים בכדי לעשות סחורה, ולא מחשבותיו ית"ש מחשבותיהם, הם סבורים לנדוד למקומות הללו כדי להרבות כסף וזהב, אך הקב"ה חושב אחרת שבעצם הובא האיש אל המקום רק כדי לשתות שם מים מלוא לוגמיו בברכה שהכל דהיינו לצורך תיקונים והעלאת ניצוצות של קדושה, יתר על כן פעמים שמיטלטל האדם טלטלת גבר לא לתיקון עצמו והשלמת צורתו אלא לתיקון עוזריו ומשמשיו, חושב לו האיש כי הוא נוסע בלווי משמשו למען אשר יקל הלה מעליו את טלטול הדרך, אולם לא כן מחשבת הבורא אלא משום שמשמש זה זקוק לתיקון דוקא במקום פלוני או נחוץ שישתה שם קיתון של מים ויאכל ככר לחם ואין לאותו משמש כסף להוצאות הנסיעה מה עושה הקב"ה מזמן נסיעה לאדוניו והוא האדון נוסע כאילו לצורך עניניו מבלי שידע כלל כי הקב"ה חפץ דוקא בנסיעת משמשו לאותו מקום לא בנסיעתו שלו ורק משום כך עלה בדעתו לנסוע שמה. וכבר היה מעשה ברבי משה אברהם ז"ל מברנוביטש אביו של הנתיבות שלום שהתפרנס למחייתו כשמאי של יערות ונקרא באחד הימים להעריך שוויו של יער פלוני במרחקים, לצורך זה עשה דרך ארוכה מאד בשבילי פולין ורוסיה, ויהי בבואו אל האתר המיועד נכח לדעת שכולו מכוסה עתה ערימות גבוהים של פתיתי שלג ואין שום אפשרות להיכנס עכשיו בתוך היער כדי להתבונן בטיבו כפי שנדרש לצורך השמאות, מיד אמר לנפשו פשיטא לא לחנם שלחני קודשא בריך הוא לכאן בודאי מוטל עלי לפעול מה במקום הזה לעשות, ומכיון שלא נראה באופק שום דבר לעשיה מעשית חיפש דבר שאפשר לברך עליו שהכל נהיה בדברו ואחרי הברכה הביאו בפיו וחזר על עקבותיו ללא שהיות.

הראת לדעת שצדיק באמונתו יחיה כי כל חייו של האדם הן מקשה אחת ופרשה סתומה מתחילתן ועד סופן והכל מתוכנן מאת השי"ת לכל אדם ואדם לפי תכליתו ולכן ממציאים לאדם מהשמים סיבות שונות בכדי להובילו לכל מיני מקומות והכל למטרה אחרת רוחנית שהשם יתברך מתכנן כמו שמבואר בשמואל על הליכת שאול לחפש האתונות במטרה להביאו לשמואל שימליך אותו, וכך כל המאמין שיש וויז מהשמים שמכוון ומדריך את האדם בכל צעדיו בחיים והכל לטובתו, וגם בזמנים שהדבר נראה הפוך בהיות ואנחנו רואים רק חצי תמונה ולא תמונה שלימה, וכמ"ש הפסוק בתהלים פרק יט מִֽשְׁפְּטֵי־יְקֹוָ֥ק אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו: וביארו בו כאשר רואים הכל יחדיו רק אז מבינים שמשפטי השם צדקו אבל כשרואים חצי אין מבינים וטועים בהנהגתו יתברך, יעזור השי"ת שנזכה כל צעדנו יהיו לעשות רצונו יתברך וכמ"ש דוד המלך בתהלים פרק קיט (נט) חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל־עֵדֹתֶֽיךָ: אמן ואמן.

בידידות ואהבה
מרדכי מלכא
פרשת השבוע צדיק אמונה הכוונה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד