ט"ז תמוז התשפ"ד
22.07.2024

התרשלות רופא טרום הלידה

כאשר נולד ילוד הסובל משיתוק מוחין, תסמונת דאון, או תסמונת גנטית קשה אחרת, אחת השאלות שנשאלות ע"י המטופלת שעברה את המעקב הטרום לידתי, בהתאם להמלצות רופאיה, האם במקרה שלי היתה רשלנות רפואית ומה עלי לעשות? • טור מיוחד ללובי נשים

אילוסטרציה
אילוסטרציה

שורה של פסקי בשנים האחרונות בבית המשפט העליון שינו את "כללי המשחק" בתביעות בגין מעקב טרום לידתי ובמהלך הלידה, ובפרט בנוגע לזכויות ציבור התובעים.

במהלך תקופת טרום הלידה, אישה בישראל עשויה לעבור מספר רב של בדיקות, במהלך התנהלותה מול מרפאת מעקב טרום לידתי ועד הגעתה במזל טוב לחדר הלידה, כגון בדיקות סקר גנטי, שקיפות עורפית, בדיקות אולטרה סאונד מורחבות למיניהן ועוד.

כאשר נולד חלילה, ילוד הסובל משיתוק מוחין, תסמונת דאון, או תסמונת גנטית קשה אחרת, אחת השאלות שנשאלות ע"י המטופלת שעברה את המעקב הטרום לידתי, בהתאם להמלצות האם במקרה שלי היתה רשלנות רפואית ומה עלי לעשות?

• תשובת הבדיקה היתה תקינה, אך הילוד נולד עם נזק, מה עלי לעשות?

במהלך ניסיון רב שנים שנצבר, נתקלתי במקרים לא מעטים בהם חרף היות תשובת בדיקת מעקב טרום לידה "תקינה", הבדיקה למעשה פוענחה באורח שגוי ורשלני, וכלל וכלל, לא היתה תקינה...

כך לדוגמא, בסקירת אולטרה סאונד מורחבת, בהן להורים ניתנת בסוף הבדיקה תשובה בכתב המפרטת את האיברים שנבדקו אצל הילוד, או תשובת בדיקה גנטית, שנשלחה לבדיקת מכון גנטי תחת מבחנה ובה נבדקת האפשרות למוטציה כרומוזומאלית או לפגם גנטי אפשרי. במקרים אלו כאשר הילוד נולד עם מום קשה, אין להסתפק בתשובת הבדיקה בלבד, אלא לבדוק את הבדיקה עצמה ע"י מומחה רפואי מתאים. כך לדוגמא, דיסק סקירה מורחבת, שתשובתו בכתב דווחה להורים כ"תקינה", יש להעביר למומחה לאולטרה סאונה מיילדותי, או "סלייד מיקרוסקופ" (שקופית מזכוכית), שתשובה שהופקה ממנו דווחה להורים כ"תקינה", יש להעביר למומחה לגנטיקה לבדיקה חוזרת תחת מיקרוסקופ מתאים, בטרם קבלת אבחנה לסופית, לצרכי תביעה, שאכן הבדיקה היתה תקינה לחלוטין.

• מהי חובתו של הרופא כלפי במהלך המעקב הטרום לידתי?

בפסקי דין רבים שניתנו לאחר פרשת סידי בבית משפט העליון וכמו גם ע"י בתי המשפט המחוזיים, נקבע המבחן בפסיקה בנוגע לחובת היידוע שחלה על הרופא והוא האם המידע שנמסר ע"י הרופא להורים במהלך המעקב הטרום לידתי, יביא אותם בנסיבות העניין לקבלת החלטה מושכלת? כך גם נקבעה חובתו של רופא להפנות לבדיקות שמבוצעות "באופן פרטי" בלבד ולא דרך קופת החולים, וכמו גם חובתו של רופא להפנות לבדיקות המבוצעות הלכה למעשה רק בחו"ל.

עו"ד אלי מאורצילום: עו"ד אלי מאור
עו"ד אלי מאור


• האם תביעתי התיישנה?

בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת המר ובמספר פסקי הדין שניתנו לאחריו, לרבות בפרשת אגודת הסהר האדום, הבהיר בית המשפט העליון כי הלכת זייצוב מקדמת דנא בוטלה. אחת המשמעויות הפרקטיות החשובות של פסק דין זה לציבור התובעים, היא קיצור תקופת ההתיישנות בתביעות בגין מעקב טרום לידתי, שקודם לכן ככלל "נמתחה" עד הגיע הילוד לגיל 25, ל -7 שנים בלבד ממועד הלידה, כשרק תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט, היא שתעצור את מרוץ ההתיישנות.

לעומת זאת תקופת התיישנות הארוכה עד הגיע הילוד לגיל 25, נותרה בעינה בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית בחדר הלידה בביה"ח, כגון תביעות בגין תשניק סב לידתי.

• מה סכום הכסף המגיע לי?

התביעות בגין רשלנות רפואית הינן תביעות אזרחיות המוגדרות כתביעות בגין "נזק גוף". מרבית התביעות בגין מעקב טרום לידתי ובחדר לידה מוגשות לבית המשפט המחוזי (להבדיל מבית משפט השלום - א.מ.) מאחר ובד"כ סכום הנזקים של הילוד, הוריו ומיטיביו, לעבר ולעתיד, עולה על סך של 2.5 מיליון ש"ח.

פרמטרים רלבנטיים לחישוב הנזק לעולם יהיו פועל יוצא של גובה אחוזי הנכות היציבה שנותרה לילוד כתוצאה מהרשלנות, צרכיו המיוחדים של הילוד, המתבטאים בין היתר בצורה בעזרה (לאורך כל שעות היממה או חלקית?) הפגיעה שנגרמה לו בניידות, הצורך ברכב נכה מותאם לצרכיו וכיוצ"ב, והכל בהתאם לצרכיו המוכחים של הניזוק הספציפי.

(עו"ד אלי מאור הינו מומחה בתביעות רשלנות רפואית, ומרצה לדיני רשלנות רפואית במכון להשתלמויות של לשכת עוה"ד).
עו''ד אלי מאור רשלנות רפואית לידה פיצויים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד