י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

אל תכנעו לפחדים שלכם

לפעמים תוקפת אותנו חרדה בלתי מוסברת ובלתי רציונלית. אל תכנעו לה. על החרדה ומה עושים איתה

אל תכנעו לפחדים שלכם
מרדכי רוט



ישבתי בהרצאה עם כמה מטפלים ואנשי חינוך, נעמד מולנו מרצה שנראה אדם מסודר מכל הבחינות, ומתחיל לספר מה הוא עבר בחייו. הוא היה איש עסקים מצליח, מנכ"ל חברת הייטק בינונית, צעיר ונמרץ שמרוויח סכום יפה.

הוא היה מוערך ואדם שמרוצה מחייו והיו לו סיבות טובות לכך.

יום בהיר אחד, לאחר תקופה לחוצה בניהול החברה הוא החל לחוות חרדות. הוא כל הזמן פחד שיש לו טיקים בעיניים והוא פוזל לצדדים. זה התחיל בקטן. ממש בקטן כשבאמצע ישיבה חשובה בעבודה היה נראה לו שהוא פוזל ואנשים מסתכלים עליו ומגחכים. לאחר שבוע התחיל כבר לחשוב שכל האנשים סביבו כבר מגחכים מאחורי גבו בגלל שהוא פיתח טיקים.

ביקור אצל רופא עיניים הביא אתו מבט מוזר של הרופא, ביקור נוסף אצל רופא עיניים אחר הביא איתו מבט דומה. הביקור השלישי הביא איתו הפנייה לפסיכולוג.

הוא מספר שלקח לו זמן להבין ולהאמין, שמדובר רק בחרדה ולא במשהו אמיתי או מציאותי. החרדה השתלטה לו על החיים לחלוטין. המחשבות שלו התרכזו בדבר אחד בלבד – החרדות שלו. הוא התחיל להחסיר מהעבודה. להתמוטט תחת לחץ קל ואז הבין שאכן מדובר בבעיה של הנפש ולא בעיה פיזית בכלל.

הוא בעצם סבל מחרדות.

חרדה היא פחד מדבר מסויים, או ממקרה לא ריאלי או ריאלי אך מוקצן. חרדה היא כמו אדם שרואה בלון ענקי מתקרב מולו וככל שהבלון מתקרב אליו ככה הוא נראה יותר ויותר גדול והאדם יכול לחשוב לעצמו שעוד רגע הבלון הזה מרסק אותו.

אבל מה זה בלון? זה מלא אוויר. ולא משנה כמה גדול הוא יהיה, נעיצה של משהו חד תפוצץ את כל התצוגה המרשימה של הבלון ויישארו רק שאריות של פלסטיק מפוזרות על הרצפה.

כך בדיוק נראית החרדה: היא נראית גדולה וענקית. כאילו היא ממש יכולה למוטט אותך ולהרוס לך את החיים, אבל כשאתה מסתכל עליה מקרוב אתה מבין שאין בה כלום. דקירה אחת תפוצץ את כל המצג הראוותני הזה.

רוב הפחדים שיש לאדם הם לא מציאותיים, הם רק נראים גדולים ומפחידים מאוד אך היא בעצם בועת בלון גדולה שאפשר לפוצץ אותה בשנייה אחת.

אני מעיד כאדם שנפגש עם לא מעט אנשים ומקשיב ללא מעט סיפורי חיים שחלק מכובד מהבעיות של אנשים מתרכז בחרדות לא הגיוניות בכלל וכאלה שאין להם תפיסה במציאות.

אחד ממטופלי - איש עסקים מצליח מאוד, ומאז שהתחיל לסבול מחרדות חייו אינם חיים. הוא מספר שאחד השותפים שלו הוא חבר ילדות שלו והשני הינו קרוב משפחה. שני השותפים הם אנשים הגונים וטובים שמעולם לא נתנו לו סיבה לחשוד בהם.

יום אחד הוא החל לפחד שהם מנסים לרמות אותו. לא היו לו שום אסמכתאות או הוכחות לכך. אבל הוא ממש היה בטוח שהם זוממים להפיל אותו.

זה התחיל מלסנן את הנאמר לידם, המשיך בהצבת מצלמות בחדרים במשרד ואז עבר להאזנות לשיחות.

"כשרגלי עמדו בפתח משרד חקירות כדי שיעקבו אחרי השותפים שלי הבנתי שמצבי לא טוב", כך הוא מספר לי. "הבנתי שזה משהו יותר חזק ממני, ואני חייב עזרה מקצועית".

ברב המקרים שאדם סובל מחרדות לא יעזור שתסביר לו בצורה רציונלית מדוע הוא טועה. לא יעזרו לו הוכחות ולא אסמכתאות. הוא הרי ניפח הכל בדמיון שלו ולכן הוא לא מצליח להוריד את הנפח של הדברים.

נסו להסביר לאדם שסובל מחרדה ממקקים, שמקק הוא דבר קטן ממש (גם הזנים הגדולים שבהם) וברגע שתדרוך עליו הוא ימות ככל הנראה. וגם אם הוא יעלה עליך עדיין לא יקרה לך נזק פיזי . אבל למי שסובל מחרדה ההסברים האלה לא ממש יעזרו. יש רק דרך אחת לפוצץ ולמגר אותה והיא האומץ לנגוע בה ולהיחשף.

התאוריה היא כך: אדם הסובל מחרדה בגלל הפחד הנורא מהחרדה עצמה האדם יעשה ככול אשר ביכולתו כדי לא להרגיש ולהיפגש עם החרדה בין במחשבה ובין במעשה. ז"א שאדם עושה מעשים או חושב מחשבות כדי להימנע מלהרגיש את החרדה. נמנע פיזית או מחשבתית.

למה הדבר דומה? יש תופעה שנקראת אפקט הגירוד. אדם מתחיל לגרד עקיצה של יתוש, בהתחלה זה מגרד קצת ואתה מסתפק בגירוד קל אבל ככל שתגרד ככה יגרד לך יותר. ותמשיך לגרד עד שייווצר לך פצע מדמם שהתחיל בעצם מעקיצה קטנה של יתוש.

ככה זה עובד עם חרדה: מחשבה קטנה שאדם חושב כדי לגרש את החרדה, מעצימה עוד קצת את החרדה. ומחשבה נוספת תורמת עוד להעצמת החרדה וככה המחשבות בעניין החרדה בעצם מגבירות את החרדה ומדבר קטן החרדה הופכת לפצע מדמם ולא נעים.

חשיפה היא העמדת האדם מול נושא החרדה שלו והתמודדות עם החרדה פנים אל פנים.

השבוע ביקר אצלי אדם שעובד במשך עשר שנים במקום עבודה, ועדיין לא היה לו את האומץ לגשת למנהל העבודה ולבקש העלאה במשכורת דבר שמקובל בכל מקום. הטענה שלו היתה שאם הוא יבקש העלאה יפטרו אותו וייקחו עובד אחר.

שום הסבר הגיוני מדוע זכותו הלגיטימית לבקש העלאה ואם עובד מבקש העלאה לא מפטרים בגלל זה. עשינו תהליך יחד בוא הפחד הגדול שלו התפוצץ כבלון, לא רק שלא פיטרו אותו, אף העלו לו את המשכורת בסכום מכובד מאוד.

לפחד זה דבר טבעי ובריא אם לא היינו מפחדים היינו נוהגים לא בזהירות, מכניסים ידיים לאש וכו'. מתי הפחד הטבעי הופך לחרדה? כשהוא משפיעה על המצב הנפשי לרעה ואנחנו לא מצליחים לשלוט בזה. זה גורם לנו לא להצליח בחיים. או בעצם לעצור את החיים.

אל תיכנעו לפחדים שלכם הם אלה שמונעים ממכם לחיות חיים טובים יותר. וברוב המקרים הם אפילו לא אמיתיים.
חרדות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד