ב' תשרי התשפ"ה
04.10.2024

כך תשתחררו מכלוב הזהב • שיעור בביזנס

האבסורד זועק לשמים: אנשים רודפים אחר הכסף כדי להרשות לעצמם יותר, אבל בדרך הם מקריבים את האישה והילדים – והופכים לעבדים • יש פיתרון: שמירה על איזון בריא

צילום אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה



כמעט כולנו מכירים את 'מעשה הדייג והעשיר'. בשורות הבאות נתייחס אליו, כדי ללמוד ממנו מוסר השכל חדש להצלחה עסקית.

וזה דבר המעשה: אדם עשיר צעד להנאתו על המזח. לפתע הבחין בדייג המעלה לחכתו דגים למחייתו.

"לא היית רוצה להרוויח יותר כסף?", תהה העשיר - ומיהר לייעץ לו: "רכוש לעצמך סירה, באמצעותה תוכל להיכנס עמוק יותר בים. כך תצליח לדוג יותר דגים ולהרוויח יותר כסף בשוק".
"ומה ייצא לי מזה?", תהה הדייג.

ענה לו האיש: "כשתרוויח יותר, תוכל לקנות לך ספינה גדולה יותר. כך תוכל להיכנס הרבה יותר לעומק הים - ולדוג הרבה יותר דגים. כך תוכל להרוויח יותר כסף".

"נו", המשיך הדייג לשאול. "ועם הכסף שארוויח, מה אעשה?".

ענה לו העשיר : "תוכל לקנות ספינה גדולה יותר, לשכור פועלים, וכך לדוג יותר דגים בזמן קצר יותר ולהרוויח יותר כסף!".

"ועם הכסף הזה, מה אעשה?", שאל אותו בתמימות הדייג.

השיב העשיר: "לא היית רוצה שיהיו לך עשרות ספינות-ענק ועובדים רבים שיניבו לך עוד דגים ועוד כסף?

אבל הדייג לא ויתר. "ומה אעשה עם כסף רב?".

השיבו העשיר: "תוכל לשכור אדם שינהל לך את עסקי הדייגות ואת הפועלים תחתיו. ואתה, תוכל לשבת לך בשקט ולדוג דגים להנאתך".

צחק הדייג צחוק גדול – וענה: "למען המטרה הזו אני צריך לטרוח זמן רב כל-כך? את זה אני עושה כבר עכשיו"..

100 שטרות בכיס

הסיפור, יפה. המסר, ברור: רוב האנשים עובדים קשה במשך רוב חייהם כדי להגיע ליום בו יוכלו לשבת בשלווה וליהנות מפרי עמלם, כאשר בעצם אנו יכולים ליהנות מהחיים כבר עכשיו. ואם לא עכשיו, אימתי.

נוכל ללמוד מוסר-השכל נוסף, בעל משמעות.

למעשה, שתי הדמויות המרכיבות את 'מעשה הדייג', שידרו בגל שונה לחלוטין.

העשיר ניסה לתת לדייג כלים מניסיונו, כמי שאוהב ומעריך כסף, אבל את הדייג זה לא ממש עניין.

הדייג ניסה לתהות באוזני העשיר: מהו ערכו של הכסף? הרי הכסף כנייר אינו בעל ערך. בכלל, בימינו, הכסף אפילו לא מייצג את כמות הנכסים של המדינה בה הונפק. אם כן מה יועילו לי 100 שטרות של מאה דולר בכיס?

התשובה היא, שהכסף מייצג את האפשרויות אותן אני יכול להרשות לעצמי.

הוא מייצג את החופש שלי מתלות בעבודה, וכן הלאה.

הדייג החביב, במצבו, אינו יכול 'להרשות' לעצמו שבוע אחד ללא דייג. אם לא ידוג, לא יהיה לו מה לאכול. מאידך, אילו היה בעל ממון, יכול היה לדוג בזמנו החופשי, או לא לדוג בכלל.

לכן, כשמדברים על 'לעשות כסף', חובה עלינו לדעת שהכסף אינו מטרה בפני עצמה. כמות הכסף שלנו היא רק המדד לאפשרויות שבכוחנו להשיג.

במילים אחרות: הכסף הוא המדד לרמת התלות שלנו בקביעת סדרי העדיפויות שלנו.

כל אדם באשר הוא, מעוניין בחופש, בחוסר תלות.

הבעיה הגדולה היא, שבמרוץ אחר ה'חופש', אנשים שוכחים את עצמם ומקריבים את כל היקר להם.

האבסורד זועק לשמים, כי כשתגיע ההזדמנות שלהם לחופש המיוחל, לא בטוח שמישהו מהיקרים להם יהיה לצידם.

גרועים מכך הם הקשיים שעלולים לצוץ בדרך בגלל חוסר תשומת הלב למשפחה, לילדים, לחברים ולדברים החשובים האחרים.

יש פיתרון

אז מה עושים? כדי למנוע נזק ממוני לצד הרצון לחלוק את ההצלחה והחופש עם היקרים לנו, עלינו לערוך איזון בין העסקים לחיי המשפחה.

האיזון הזה, בין הריצה אחר הכסף לבין חיי המשפחה (זמן איכות עם האישה והילדים) הוא חיוני למדי.

אדם העובד 80 שעות שבועיות (במטרה להגיע לשכר גבוה יותר) מבלי יכולת לתת תשומת לב לזוגתו ולילדיו , מונע מעצמו את ה"חופש" שהכסף נותן לו.

ברגע שאין לנו את החופש לשבת עם האישה והילדים, מה ערך יש לכסף. הרי אנחנו הופכים את עצמנו להיות עבדים הכלואים בכלוב של זהב.

בכלל, הרי בלי המשפחה, האפשרויות שהכסף נותן לנו תהיינה חסרות ערך. הרי עבור אדם אחד, המתגורר בגפו, לא צריך לעבוד כל-כך קשה.

כאשר נדע שהכסף הוא רק סימן ליכולת החופש שלנו, נדע לשים לעצמנו גבולות באשר למרדף היומיומי אחריו ונקפיד שלא להקריב את היקרים לנו על מזבח הממון.

רק אז נוכל ליהנות באמת מהכסף ומהאפשרויות שהוא פותח בפנינו.

זכרו: הכסף מייצג עבורנו חופש ואפשרויות. הוא לא יכול להיות הגורם שכובל אותנו והופך אותנו לעבדים.

שמרו על איזון. הקדישו זמן למשפחה, לילדים, לדברים החשובים באמת. רק כך תוכלו לבנות תשתית לחיי עסקים מוצלחים יותר.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}