הרב, המחקר ותרופת הפלא • מתוך העיתונות

העיתון 'מעריב' מביא היום (א) את סיפורו של הרב יעקב זינגר, רבה של גבעת שמואל, שחלה לפני מספר שנים בפרקינסון ומשתתף במחקר חדש.

"הרב היה לוקח חלק פעיל בשיעורי התורה שהעביר. הוא גם למד בעצמו מספר שעות ביום. אך לפני 11 שנים הוא החל לסבול מרעידות ביד שמאל. במשך תקופה ארוכה קיווה זינגר שהבעיה תחלוף בעצמה, וכשזה לא קרה הוא פנה לעזרת רופאים. לאחר בדיקה במרכז הרפואי תל אביב התגלה שהוא חולה בפרקינסון.

"היו ימים שלא יכולתי להופיע לשיעורי תורה", מספר זינגר בן ה-72. "הדיבור שלי לא היה מובן, סבלתי מרעידות. שעות הלימוד שלי התחלפו".

זינגר הוא אחד מכ-20 אלף חולי פרקינסון בישראל, לפי ההערכות. הם חיים עם תסמינים דוגמת נוקשות בשרירים, חוסר יציבות קשה בהליכה, רעד בגפיים, הפרעה בדיבור ובעיות בבליעה.

"לחולים בפרקינסון יש בעיה של ניוון בתאים שמפרישים במוח חומר המכונה 'דופמין'. אפשר לקרוא לחומר הזה הדלק של המוח, ובלעדיו אין תנועה", מסבירה ד"ר טניה גורביץ', מנהלת שירות לפרקינסון ביחידה להפרעות תנועה - מרכז רפואי תל אביב.

"ברגע שיש ניוון בתאים המפרישים את הדופמין, נוצרת בעיה בתנועה, שזו מחלת הפרקינסון. הטיפול בשלבים הקשים יותר של המחלה כולל שימוש בתכשירי 'ל-דופה'. זהו חומר שאמור להיות תחליף לדופמין כמו שנותנים אינסולין לחולי סוכרת. קודם יש טיפול בכדורים, שאמורים לשפר את פעילות הלבלב. אחר כך, אם עדיין אין בגוף את החומר החסר, מתחילים בטיפול חלופי".

ד"ר גורביץ' מסבירה כי בשלבים המתקדמים של המחלה, עלולות להיות תופעות לוואי לטיפול בכדורים, שבאות לידי ביטוי בתנודות מוטוריות - זהו מצב שבו הגוף של החולה מתקשה והוא לא יכול לנוע. מנגד, יכולות להופיע גם תנודות בלתי רצוניות. "עד עכשיו נתנו לחולים כדורי דופמין במינון נמוך כטיפול ראשוני", אומרת ד"ר גורביץ.' "אבל כך לא נשמר הרצף של רמת החומר בדם. רמת הדופמין הייתה עולה ואחרי כמה שעות שוב יורדת, ואז הופיעו תנודות בלתי רצוניות".

הבעיה בכל הקשור לטיפול בכדורים היא שהכדור מתחרה עם האוכל על הספיגה בקיבה. "יש כמה אפשרויות להעביר דופמין בצורה קבועה למוח", מוסיפה ד"ר גורביץ. "במקרה שהכדורים לא עוזרים, האפשרות הכי מודרנית היא 'דואודופה'. מדובר בחומר שמוכנס ישירות למעי הדק, ובכך הוא עוקף את הקיבה. החומר מועבר בקביעות באמצעות משאבה מיוחדת, שנמצאת מחוץ לגוף. החולה יכול לקבוע את הקצב של הזרמת חומר וכך נשמר הגירוי הרצוף של הדופמין ויש גירוי קבוע של הקולטנים במוח".

אוכלים כרגיל

הרב הצטרף בחודשים האחרונים לקבוצה של חולים הלוקחת חלק במחקר קליני שהחל להתבצע בחודשים האחרונים במרכז הרפואי תל אביב, לבחינת היעילות של טיפול ב"דואודופה". הטיפול מוצע כרגע לחולים במצב מתקדם יותר של המחלה, שהכדורים שהם נוטלים כבר לא מאזנים אותם. "הציעו לי להשתתף בניסוי הזה, ועכשיו אני לא צריך לקחת כדורים. אני משוחרר יותר והתפקוד שלי הפך טוב יותר. המצב שלי השתפר, ואני שולט יותר בתסמינים של המחלה", מודה זינגר.

אצל המשתתפים במחקר מבצעים חור קטן בדופן הבטן, שדרכו מכניסים צינור ובו מזליפים תמיסת ג'ל המכילה דופמין. צידו האחד של הצינור מחובר למעי הדק והצד השני מחובר למשאבה במשקל כ300- גרם שנמצאת בתיק הצמוד לחולה. למרות שנראה כי טיפול כזה מגביל את החולה, ד"ר גורביץ' מסבירה כי יש אפשרות לנתק אותה לזמן מסוים. לדוגמה, אם רוצים להיכנס לבריכה, אפשר להזרים יותר חומר בבת אחת ואחר כך לנתק את המשאבה. "חיבור וניתוק של המשאבה זו פעולה פשוטה. היא נמצאת על החגורה כמו טלפון נייד", היא אומרת.

"אין בעיה עם אוכל", מרגיעה ד"ר גורביץ.' "אפשר לאכול כרגיל. החולים נהנים מזה, כי זה מוריד את מושג 'און-אוף.' 'אוף' זה מצב שחולה זז בקושי או בכלל לא. 'און' זה מצב יותר טוב. השאיפה היא לכמה שיותר 'און,' וזה לא קל. לחולים מתקדמים אין הרבה אפשרויות". בכל זאת, לפני שמחליטים על מתן ב"דואודופה" על החולה לעבור בדיקה של מספר ימים, שבה מחברים לגופו זונדה דקה ומזליפים את החומר כדי לבדוק אם חל שיפור במצבו.

הטיפול ב"דואודופה" אושר על ידי רשויות הבריאות באירופה, וגם משרד הבריאות הישראלי רשם אותו לשימוש. המחקר הקליני שמבצעים כיום במרכז הרפואי תל אביב הוא במטרה להביא את הטכנולוגיה לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

"הטיפול בטכנולוגיה הזו, שמשווקת בישראל על ידי חברת 'פריגו', דורש מיומנות רבה. צריך רופא גסטרו וצוות מיומנים. יש בארץ אחות 'דואודופה', שמרכזת את הטיפול בחולים. הצוות שלנו בבית החולים עבר השתלמויות לא מעטות בנושא בחו"ל", מסבירה גורביץ,.

עלות הטיפול מוערכת באירופה בכ-40 אלף יורו לשנה, כולל מחיר המשאבה והתמיסה, ובישראל העלות היא כ-200 אלף שקל בשנה. לאחר שנכשל ניסיון להכליל את הטכנולוגיה בסל הבריאות בשנה האחרונה, בכוונת המשווקים לנסות להכניס אותה לסל השנה. כעת, המבוטחים בביטוח זהב של קופת חולים "מכבי" - שעונים לקריטרונים - מקבלים סבסוד כמעט מלא של הטיפול, וחולים נוספים במצב קשה של פרקינסון יכולים לנסות לקחת חלק בקבוצת המחקר של בית החולים עד לסוף חודש מארס. בבית החולים מדגישים כי הם בוחנים את המצב הכללי של החולה שמגיע לקחת חלק בניסוי, לא רק בדגש על הפרקינסון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!