י"ז סיון התשפ"ד
23.06.2024

הטעות הקטלנית של השר יעקב ליצמן

עוד שנים, ייקח ליועצי התדמית של ליצמן לתקן את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממשבר הרופאים בהדסה. טורו של יעקב ריבלין

הטעות הקטלנית של השר יעקב ליצמן
יעקב ריבלין צילום: באדיבות המצלם



יודע כל פרח פוליטיקאי מתחיל, שיש שלוש קבוצות בציבור הישראלי שאסור להיכנס איתן לעימות ציבורי. הם ינצחו תמיד, גם כשהצדק לא נמצא לצדם. המטען האמוציונלי והשימוש בבלוטות הדמעות, זה הנשק הקטלני שלהם. אין איש ציבור שניסה פעם להתווכח פומבית עם הורים שכולים, נכי צה"ל או ניצולי שואה ויצא בפחות מפצע חבורה ומכה טרייה. תשאלו את דוד ביטן ומיקי זוהר שהתעמתו בוועדה לביקורת המדינה עם הוריו של הדר גולדין הנעדר. השניים צדקו, אך סופם היה מר. הם נאלצו לחלוץ נעליים ולקבל מההורים נזיפה.

להוותו של שר הבריאות יעקב ליצמן התגלה בשבועות האחרונים שיש עוד קבוצה, מצומצמת אמנם, שכל הנוגע בה, שבעת מדורי הגהינום נפתחים תחת רגליו. מדובר במשפחות ילדים חולי סרטן. במדרג האהדה הציבורית הם נמצאים אולי אף גבוה יותר מהורים שכולים. הם אמנם לא הקריבו את יקיריהם למען ביטחון ישראל, אבל תמונה אחת של ילד מחובר למכשירים ומתייסר במחלה הנוראה פותחת גם את בלוטת הדמעות של חסן נסראללה. אלף טיעונים של הגיון לא עומדים מולה.

עוד שנים, ייקח ליועצי התדמית של ליצמן לתקן את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממשבר הרופאים בהדסה. מהרגע שהורי הילדים החולים החליטו ללכת באש ובכימותרפיה אחר הרופאים שנטשו את המחלקה - אבד כוחה של המילה הכתובה והמדוברת להתמודד איתם. לך תסביר לאזרח מן השורה, שכל הידע שלו בכל נושא ציבורי שאוב מחצי שעה של מהדורת הערב, שאין שום הצדקה לפתוח מחלקה נוספת בבית חולים אחר בירושלים, ושמשרד הבריאות הסכים להחזיר את המצב לקדמותו, ושאם בית החולים הדסה קורס - יחד איתו קורסת כל מערכת הבריאות בבירה. כשילד מחובר למכשירים זועק 'אני רוצה את הרופא שלי' וכשהרופא לא מוכן לחזור לבית החולים אותו נטש - ולא בלי הצדקה, ועל כך בהמשך - דעת הקהל מתייצבת אינטואיטיבית לצידו.

ליצמן הבין את גודל הבּרוֹך לפני שלושה שבועות, ומאז החל בתהליך הדרגתי של נסיגה מהחיבוק העז שהעניק למנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין. הוא עדיין שומר על הקווים האדומים של התנגדות לפתיחת מחלקה מקבילה בשערי צדק ועל סירוב לתת את ראשו של רוטשטיין, אבל מעבר לזה כבר הסכים לתת להורי הילדים החולים את כל מה שאם היה ניתן מלכתחילה היה מסיים את המשבר מיד. ביטול איחוד מחלקות הילדים והמבוגרים והחזרת המצב לקדמותו, למצב שלפני הצעדים הנמהרים של רוטשטיין. הצרה היא שהרופאים לא מוכנים לחזור ולעבוד איתו והילדים צמודים לרופאים.
את מה שליצמן הבין, רוטשטיין לא התחיל לחשוב. הוא ממשיך להתנהל כמו בפלנטה אחרת ולא תורם שום דבר ליישוב המשבר. לא אכפת לו שהפטרון הפוליטי שלו, שר הבריאות, מדמם בגללו כבר מספר שבועות. בהודעות לתקשורת הוא מדבר על רצון לסיום המשבר, אך במקביל קובע עובדות מוגמרות שלא יאפשרו לרופאים לחזור. בתוכן: מינוי מנהל קבוע חדש למחלקה (ד"ר שי גולדשטיין) עם חוזה חתום שאי אפשר לסגת ממנו. כלומר: כל הדיבורים על החזרת הרופאים למחלקה, הם אחיזת עיניים. רוטשטיין רוצה אותם בחזרה כמו שנתניהו רוצה שתי מדינות לשני עמים. הכול דיבורים לצרכי יחסי ציבור. אלא שגם את זה הוא כבר לא משיג.

האטימות של רוטשטיין מוציאה גם את אנשי לשכת ליצמן מדעתם. בפרט אלה העוסקים ביחסי ציבור. בסוף השבוע שעבר נצפה רוטשטיין יוצא למסע תענוגות ביוון במסגרת חנוכת מלון פאר חדש של איל המלונות דוד פתאל. יחד אתו יצאה עוד קבוצת ידוענים מהזירה הציבורית ואנשי תקשורת ידועים. מהיכן הקשר בין פתאל לרוטשטיין? לא קשה לנחש. מי שניהל את בית החולים הגדול במדינה (שיבא בתל השומר) ומנהל כיום את המרכז השני בגודלו, הוא אישיות שתמיד טוב לצ'פר אותה.

אבל זה לא העוקץ בסיפור שלפנינו. הבעיה היא בעיתוי. בעיצומו של משבר חמור, ובמיוחד מול ילדים חולי סרטן שמקבלים טיפול באוהל בגן סאקר, לא יוצאים למסע תענוגות עם טייקון. גם אם השהות הקצרה בחו"ל לא מפריעה לניהול בין החולים (יצא בחמישי, חזר בראשון) וגם אם באמצעים הטכנולוגיים של היום אפשר לנהל בית חולים גם משפת הים בחופי אקפולקו, הנראות הציבורית היא מזעזעת. מה, כבר אי אפשר לחכות עוד שבוע-שבועיים? שואל בתימהון האזרח הקטן הצופה באייטם על הנסיעה של הטייקון והמקושרים.

רוטשטיין עצמו נשאל על כך וכדרכו הגיב באטימות וביהירות. על איזה משבר את מדברת? נזף בכתבת שחשפה את סיפור המסע. כל העניין נמשך כבר זמן רב והמחלקה מתנהלת על הצד הטוב ביותר. הכול בשליטה והכול בסדר. ואת זה הוא אומר מול התמונות של הילדים שנאלצו לנדוד לטיפול מחוץ לירושלים בבתי חולים אחרים, ומול התמונות הקשות עוד יותר של הבכיות בבית המשפט העליון בו התנהל הדיון הדחוף.

האם המחלקה אכן מתנהלת כסדרה כפי שטוען רוטשטיין? העסקנים הרפואיים החרדים איתם שוחחנו, לא יודעים על מה הוא שח. הם יודעים לספר על אווירת נכאים במחלקה. על כך שהילדים המאושפזים בה הם בעיקר ערבים מהשטחים שאין להם לאין ללכת, ועל המחסור ברופאים בעלי התמחות ספציפית בהשתלות מוח עצם לילדים גם לאחר הרכש החדש של רוטשטיין. "הרופאים שנטשו הם היחידים בהדסה שלא מקבלים חולים בשר"פ, אלא עוסקים רק ברפואה ציבורית. הם יכלו לעשות מיליונים כל שנה מרפואה פרטית. מי לא ישלם על הטיפול הכי טוב לילד שלו? להכפיש אותם כפי שעושים רוטשטיין ומשרד הבריאות זה עוול נורא", אומר לנו אחד מהם.

קרוב לוודאי שאם ליצמן ואנשיו היו יכולים, הם היו מעלים את רוטשטיין על טיל ושולחים אותו לכוכב מאדים לשלושת החודשים הקרובים. הם כבר דיממו מספיק בשבילו. לצערם הם כרוכים בו עד הסוף שיהיה מר בכל מקרה (כאמור, שום דבר לא יכול לנצח ילדים חולי סרטן. גם אם השופט רובינשטיין יפסוק לטובת רוטשטיין ומשרד הבריאות, ובוודאי שאם יפסוק נגדם). הם לא יכולים לתת את ראשו של המנכ"ל משתי סיבות. ראשית, זו תהיה הודאה בכישלון המינוי, מה שרק יחמיר את הנזק התדמיתי.

שנית, רוטשטיין באמת מחזיק את הדסה על הכתפיים. בשנה וחודשיים שהוא נמצא בהדסה, הגירעון השנתי ירד בעשרים וחמשה אחוז. כל הספקים ונותני השירותים חזרו ואיתם גם ציבור החולים. אי לכך הם נותנים לו גיבוי מלא בחירוק שיניים ומקווים שהשופט המגשר אליקים רובינשטיין, יורה על החזרת המצב לקדמותו במלואו. הרופאים יצטרכו לוותר. רוטשטיין יקפל את האגו הנפוח שלו וליצמן יתחיל לשקם מחדש את תדמית יקיר העם שנפגעה קשות בחצי השנה האחרונה. רבי אליקים הושיעה נא.

בתוך כל הגל השחור הזה האיר לליצמן ניצוץ קטן באפילה. עד לפני מספר חודשים, הוא התבשם לעיתים קרובות מסקרי דעת קהל על הפופולריות של שרי הממשלה. בכל הסקרים של השנה האחרונה, הוא היה במקום הראשון והוציא את העיניים לכל היתר. בשלושת החודשים האחרונים, פסקו הסקרים. כנראה מסיבות כלכליות. אם הסקרים היו ממשיכים לא קשה לנחש באיזה מקום ליצמן היה היום בגלל המשבר הנוכחי ופרשיות חברת הסיגריות ותקנות המזון (רק השבוע נדחה סימון מוצרי הג'נאק פוד במספר חודשים. כנראה בלחץ חברות המזון הגדולות).

יש לך סיעתא דשמיא מיוחדת בעניין הזה של הסקרים, אמרנו השבוע לליצמן בלשכתו בכנסת. תמיד יש לי - השיב הנ"ל בביטחון. נאה ויאה. נחכה אפוא לראות איך היא תוציא אותו מהברוך של פרשת המחלקה ההמטו-אונקולוגית והפגנות הילדים החולים.

בשפה שנתניהו מבין

ליצמן. צילום: דוברות משרד הבריאותצילום: ליצמן. צילום: דוברות משרד הבריאות
ליצמן. צילום: דוברות משרד הבריאות


בפגישה האמורה השתתפו גם קולגות מעיתונים אחרים. אחד מהם, שאל אותו האם נכונה הידיעה שהוא ביקש ממערכת 'המודיע' שלא להזמין לוועידת העסקים של העיתון את ראש עיריית חיפה יונה יהב, וזאת כדי שלא לפגוע בגפני. אין לי שום מושג ומעורבות ב'המודיע' - השיב ליצמן בהיתממות מחויכת.

אולי זו הסיבה, שאלנו, שגם לך נודע על הנזיפה שנתניהו קיבל ממך בסעודת השבע-ברכות בעניין השבת, רק כאשר פתחת את העיתון ביום שלמחרת (כפי שנכתב במדור זה בשבוע שעבר). "ממש כך", השיב. "גם אני לא ידעתי את זה עד שקראתי את העיתון. והנה לכם עוד הוכחה שאני לא מעורב במה שקורה שם...".

ואם ליצמן לא ביקש את הידיעה המסולפת על הנזיפה, אין זאת אלא שהיא הגיעה מגורם גבוה יותר. גורם שכנראה לא ראה בעין יפה את החיבוקים וכוסיות היין עם ראש הממשלה בעיצומם של משברי הכותל, השבת ועוד.

מתוך בכירותו של הגורם, ובהנחה שכך היו פני הדברים, לא קשה להבין מדוע הגיעו הנציגים החרדים לפגישה עם ראש הממשלה בחמישי שעבר חדורי רוח קרב. חודשים ארוכים הם נטעו בנתניהו את האשליה שאפשר לשחק בכל המגרשים בנושאי דת ומדינה. כלומר, להבטיח להם צמצום בחילולי השבת, אך מתחת לשולחן לתת גיבוי לישראל כץ שהתיר את רסן עבודות התשתית בשבת בהיקפים מבהילים; שאפשר להמשיך ולאשרר רשמית את מתווה הכותל כדרישת הרפורמים, אך להקפיא אותו דה פקטו כדרישת החרדים; שניתן לא לעשות דבר בנושא הגיורים הפרטיים ולחכות שבג"ץ ייתן את ההחלטה הצפויה.

ועל כל המדיניות הדו פרצופית הזאת, הוא יקבל מהחרדים בתמורה ישיבות רגועות של פורום ראשי הקואליציה - שם מתקבלות ההחלטות האמיתיות - הזמנות לאירועים חרדיים וכבוד ויקר בכל אשר יפנה. נתניהו שאין כמוהו אלוף בקריאת מפה פוליטית, הבין שכל התפרצות עונתית בנושא השבת או הכותל, סופה לחלוף מאחר והנציגים החרדים המעונגים בכסאותיהם לא יתנו לה להתרומם. קצת מחאות. כמה כתבות בעיתונים והופ, לנושא העונתי הבא.

בישיבה ביום חמישי שעבר, פגש נתניהו נציגים חרדים מהסוג שהכיר רק בקדנציה שעברה. הם באו עם אדרנלין - שתכף נדון מהיכן הגיע - ועם החלטה שלמרות כל מנעמי הקואליציה, יש בהחלט מצב לשבור את הכלים. אחרי כל הפוצי-מוצי של השנה האחרונה, שפת הדיבור הייתה מהסוג שנתניהו מבין הכי טוב בעולם. אם לא תעשה כך, לא תהיה לך קואליציה.

נתניהו תופס מהר וגם מגיב מהר. בלי למצמץ, הוא הסכים באותה פגישה להיענות לשלוש הדרישות המרכזיות שהועלו בפניו. צמצום עבודות התשתית בשבת והגבלתן לחיוניות מאוד בלבד. ביטול מתווה הכותל, וחקיקת חוק נגד הגיורים הפרטיים בישראל. הנציגים דרשו ונתניהו קיבל.

אלא שאיש מהם לא צפה באותו רגע את עוצמת התגובה הציבורית החילונית. הצירוף של שלושת הנושאים, נתן תחושה שנתניהו ביצע מכירת סוף העונה לחרדים. כל אשר יבקשו - יקבלו. הצירוף אפשר ללפיד שמדמם כבר זמן רב בסקרים, לחזור לכלי הנשק הישן והמבטיח שלו - הסתה נגד החרדים ונתניהו. במשך חודשים הוא איגף את נתניהו מימין והתחנף לחרדים. הטקטיקה לא עבדה כמו שצריך, ותוצאות הסקרים הוכיחו, שהזינוק לעשור השלישי של המנדטים היה מקרי בלבד. הסקרים החדשים דיברו על ירידה לאזור החמישה עשר מנדטים. סקרי עומק של לפיד שלא פורסמו, אף הצביעו על ירידה חדה הרבה יותר.

ופתאום צצה לו מציאה שכזאת. נתניהו נכנע לחרדים בכל החזיתות. גם שבת, גם כותל וגם בנושא הגיורים. לרוע המזל השתרבב השבוע גם הסיפור של התשובה הנפרדת שהגיש דרעי לבג"ץ בנושא סגירת המרכולים בתל אביב בשבת. היה בש"ס מי שלא הבין את הסיכון שבעיתוי, והוציא מכתב לביטול קווי התחבורה הפרטיים של מספר ארגונים בשבת. אם כבר אז כבר.

למעט המכתב המיותר - שנתניהו מיהר להודיע באותו יום שהוא לא ייענה לו - כל הנושאים האחרים תוזמנו לאותו שבוע שלא בכוונת מכוון. אפשר להגיד על הנציגים החרדים דברים רבים, אבל טיפשים הם לא. הזימון של הגיורים והכותל, היה פועל יוצא של פסיקות בג"ץ שנמצאות בצנרת וחובה הייתה לנסות ולהתמודד איתן טרם יחתכו, ואז ניתן יהיה רק לצעוק חי וקיים. על שולחן הבג"ץ נמצאות העתירות של הרפורמים הדורשים יישום מיידי של החלטת הממשלה על מתווה הכותל ועתירה של גופים פרטיים, שההבדל בינם לקונסרבטיביים הוא כשולי הקדירה, הדורשים הכרה מלאה בגיורים של כל מחזיק תעודת רבנות בישראל.

הצירוף של השבת היה מכורח המציאות בשטח. כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, שר התחבורה והרכבת למירון ישראל כץ החליט לגזור כמה שיותר סרטים של פרויקטים גמורים לקראת הבחירות והאיץ את קצב עבודות התשתית. כץ אכן גוזר והשבת נגזרת אף היא. ההחלטה של גדולי ישראל שלא לתת למשחק הזה להמשיך, הובאה לידיעתו של נתניהו במהלך הישיבה והוא כאמור נענה לה. התזמון של כל הנושאים היה אפוא מקרי, אך הנזק שנגרם יינתן לכימות רק בשבועות הקרובים.

כותל הדמעות

נשיא ארה"ב טראמפ בכותל. צילום: ישראל ברדוגוצילום: נשיא ארה"ב טראמפ בכותל. צילום: ישראל ברדוגו
נשיא ארה"ב טראמפ בכותל. צילום: ישראל ברדוגו


ההחלטה שהתקבלה בפגישה ואושרה סופית בישיבת הממשלה בנושא הכותל, הייתה הקפאה של המתווה ולא ביטולו המוחלט. מי שהעלה את הצעת ההקפאה, היה השר דרעי שהפתיע לחלוטין את ראש הממשלה. כפי שדרעי הספיק להכיר את נתניהו כאיש שנמנע מזוויות חדות, הוא העריך שנתניהו מתכנן את התרגיל הבא: החרדים דורשים ממנו לבטל את המתווה, הרפורמים דורשים שלא לבטל. כמי שנמצא בתווך בין הצדדים הוא, נתניהו, יציע רק להקפיא ובכך לא ייתן לאף צד לצאת עם כל תאוותו בידו.

הדרישה של דרעי להקפיא את המתווה נטלה מנתניהו את אלמנט הפשרה, ועשתה לו כאב ראש נורא ביחסים עם הרפורמים. דרעי, השיג ניצחון טקטי במאבק על דעת הקהל. ימים יגידו אם הניצחון הנוסף הזה לא יגרום לנתניהו לעשות שוב פליק פלאק לאחור ולהיכנע לרפורמים. אם לא עכשיו, אז בקדנציה הבאה ששום דבר לא מבטיח לחרדים שיהיו שותפים לה.

בתכל'ס של השורה התחתונה כולם משחקים בנדמה לי. ההכרעה האמיתית נמצאת על שולחן בג"ץ, שלא
מחויב להחלטות הממשלה ולסיכומים של פורום ראשי הקואליציה. בלשכתו של דרעי טוענים אמנם כי אם ההחלטה הייתה לבטל את המתווה, השופטים היו דורשים מתווה חדש לחלוטין. כעת, כשמדובר בהקפאה, המקסימום שהם יכולים לדרוש זה להפשיר את ההקפאה ולדון מחדש בתנאי המתווה הקיים.
הבלוף הכי גדול בסיפור הוא שהחלטת ההקפאה לא חידשה דבר. כמו בנושא הבנייה בשטחים. אומרים שאין הקפאה, אך בשטח לא קורה דבר. מאז ההחלטה על מתווה הכותל, לא קרה בפועל שום דבר. לא הוקמה מועצה ממשלתית רפורמית לניהול הכותל הדרומי. לא הוקמה רחבת כניסה חדשה שמציגה בפני הבאים שתי אפשרויות שוות לבקר בקירות התמך של בית המקדש: המערבי או הדרומי. הכול נותר כשהיה. המשמעות של ההקפאה היא אפוא דקלרטיבית בלבד.

ועדיין, מבחינתם של הנציגים החרדים מדובר בהישג תודעתי חשוב. כל זמן שההחלטה על מתווה הכותל הייתה בעינה, אפילו רשמית בלבד, הרפורמים יכלו להציג בפני קהילותיהם מצג של הכרה ממשלתית בזכויותיהם. הסעיף שמנדלבליט הכניס למתווה על הקמת מועצה ממשלתית רפורמית לניהול הכותל הדרומי, היה הכרה רשמית ראשונה במעמדם של הרפורמים כגוף המעורב בחיים הדתיים הפורמליים בישראל. ביטול ההחלטה היה אפוא סטירת לחי מצלצלת לזרמים הלא אורתודוכסים ומכאן זעקות השבר והמחאה שלהם.

האם זו סיבה עבורנו לשמוח? התשובה היא כן, אך רק לבינתיים. אם שופטי הבג"ץ שקוראים ושומעים את הקולות יחליטו שצריך לפצות את הרפורמים, הם עלולים לקבל החלטה שלעומתה מתווה הכותל שאושר בממשלה לפני שנה והוקפא השבוע ייראה כמשחק ילדים. אם ההחלטה תהיה חלוקת הכותל המערבי לשלושה חלקים שווים, גברים, נשים ומעורב, עוד נתגעגע לימים בהם קיימו הרפורמים את טכסי התפלה שלהם באזור הנידח של קשת רובינסון והכותל הדרומי.

מאה וארבעים מי יודע

מקלב. צילום: יונתן זינדל פלאש 90צילום: מקלב. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
מקלב. צילום: יונתן זינדל פלאש 90


בעיצומם של ימים טרופים אלו של משברי שבת, כותל וגיורים רחש ליבו של ח"כ אורי מקלב דבר טוב - או שלא - בנושא שונה לחלוטין. ראו ראה הח"כ החרוץ שכבדה המטלה הפרלמנטרית עליו ועל מאה ותשעה עשר חבריו, וביקש להשוות אותם לחברי פרלמנט במקומות אחרים. למה רק מאה ועשרים ח"כים? שאל הח"כ החרוץ את עצמו. בגלל שבן גוריון ועמיתיו הציונים-דתיים ביקשו להידמות לסנהדרין הגדולה?! מן הראוי אפוא, טוען הנ"ל בהצעת החוק שהניח על שולחן הכנסת, לבטל את ההחלטה השרירותית ולהגדיל את מספר חברי הכנסת למאה וארבעים לפחות.

הנימוק הפורמלי הוא כאמור עומס העבודה. אבל מאימתי יש קשר בין פורמליות לאמת בעבודת הכנסת? גם במקרה זה אין שום קשר. הנסיבות האמיתיות שונות לחלוטין. מקלב רוצה בהצעת חוק זו לעצור הצעת חוק אחרת של דוד ביטן מהליכוד הגורסת יישום מלא של המודל הנורווגי בישראל. כלומר: כל השרים חייבים להתפטר (בלי אפשרות בחירה כפי שזה קיים בחוק הנורווגי המצומצם הקיים היום). המשמעות היא שהליכוד על ח"י שריו ייהנה מעוד שמונה עשר חברי כנסת פעילים. כיום נהנות הסיעות הקטנות מההיעדרות של השרים שהם גם חברי כנסת מהפעילות במליאה, מה שמאפשר להן, לסיעות הקטנות, מרחב תמרון גדול יותר בעבודה הפרלמנטרית.

נימוק זה שמענוהו השבוע מגורמים בכירים המקורבים למקלב. ואת מה שלא שמענו, ניתן היה להבין לבד. דגל התורה לא בטוחה במנדט השלישי שלה שנמצא במקום השביעי ברשימה המאוחדת, והיא לא רוצה להזדקק שוב לחסדי אגודת ישראל בישום החוק הנורווגי. פוק חזי כמה טצדקי עברו עליה עד שסגן השר מאיר פרוש נאות לפנות לה את המקום. מליצמן אין להם אפילו מה לצפות.
העלאת מספר הח"כים תעניק לדגל התורה את המנדט השלישי בלי להתאמץ. הנוסחה פשוטה מאוד. כיום יש ליהדות התורה ששה מנדטים שהם חמישה אחוז מסך כל חברי הכנסת. חמישה אחוז מתוך מאה וארבעים, זה בדיוק שבעה מנדטים. והנה ההסבר למה דווקא מאה וארבעים, ולא מאה ושלושים או מאה וחמישים.

חישוב מדוקדק יותר, יגלה שהתוספת יכולה להכניס גם את המנדט השמיני, וזאת כי ליהדות התורה היה קצת יותר מחמשה אחוז מסך הקולות לכנסת שעברה. עם קצת יותר עבודה במערכת הבחירות אפשר להגיע לששה אחוז, מה שמאפשר מנדט שמיני בסיטואציה מסוימת. זה כמובן לא יכניס את הרביעי של דגל יען כי אגודת ישראל תדרוש גם היא את חלקה בעוגה הגדולה יותר. על המנדט השביעי, כך מקווים בדגל, לא יהיה יותר ויכוח.

מעבר לסידור העבודה לח"כ במקום השלישי, אין בהצעת חוק זו שום דבר טוב נוסף. החרדים יקבלו שני מנדטים נוספים (גם ש"ס תרוויח), אבל המפלגות הגדולות תקבלנה הרבה יותר. הליכוד שמחזיק היום בשלושים מנדטים יקבל שלושים וחמשה מנדטים. וזה אומר שיהיו לנו בכנסת עוד חמשה אורן חזנים, יהודה גליקים ומיקי זוהרים. האישים האיכותיים של הליכוד מקבלים בפריימריז את המקומות שמאחד ועד עשרים וחמש. כל היתר נתפס על ידי נציגים עלומים מהמחוזות שעם קצת קומבינות של סניפים נכנסים לכנסת. מי בדיוק צריך אותם?

עם הליצנים של הליכוד עוד ניתן להתמודד. אבל לשם מה אנו זקוקים לעוד שלושה שונאי דת שלפיד עלול להכניס? עוד שלושה כאלה, זה עוד חמישים הצעות חוק אנטי דתיות שצריך להתמודד איתן. לשם מה אנו זקוקים לעוד שני ערבים שונאי ישראל ולעוד קסניה סבטלובה אחת או שתיים של המחנה הציוני. הח"כים החרדים הנוספים יתנו תפוקה נוספת? גם האמורים לעיל יתנו תפוקה משלהם. רעילה ומסוכנת עוד יותר.

בשעתו, סופר שהוצע לאחד מראשי הישיבות הגדולות בישראל לכהן כנציג בכנסת. אין לי מספיק בגדים לקרוע על דברי הגידוף נגד תורת ישראל שנשמעים שם - השיב ראש הישיבה. מן הראוי יהיה שח"כ מקלב יכנס לביתם של גדולי ישראל דהיום וישאל אותם האם סידור עבודה לעוד ח"כ דגלאי ושלושה עוזריו ועוד ח"כ אחד מש"ס, שקול כנגד דברי הנאצה והיוזמות האנטי דתיות של שמונה עשר ח"כים חילונים נוספים. אם תישאל השאלה, אנו מתחייבים בשמחה לפרסם במדור זה את התשובה.
ליצמן בנימין נתניהו מתוה הכותל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד