י"ב אייר התשפ"ד
20.05.2024

שעון קיץ • מה מסתירים מאיתנו • טור מיוחד

הדיון המתחדש מידי שנה, על שעון הקיץ מעורר תהיות: מה באמת התועלת הכרוכה בהפעלת השעון? • התשובה, למרבה האירוניה, לא ממש בעד האזרח הקטן

שעון קיץ • מה מסתירים מאיתנו • טור מיוחד

הפולמוס סביב קיומו של שעון הקיץ מתקיים תמידין כסדרן במדינת ישראל, כאשר גורמים שונים בארץ רואים במאבק כלי לניגוחו של הציבור החרדי, ש'לטובתו' מקצר את שעון הקיץ לקראת תשרי, בשל הצום ביום כיפור.

השבוע, בלילה שבין חמישי לשישי יכנס שעון הקיץ לתוקף, כאשר מחוגי השעון יוזזו שעה אחת קדימה, זאת לתקופה של 185 ימים שתסתיים ב-2 באוקטובר.

מהו בעצם שעון הקיץ? מהם השפעותיו? והאם ההשלכות לכלכלה הישראלית אכן משמעותיות כל כך?

שעון הקיץ, כשמו כן הוא, היות ובתקופת הקיץ הזריחה מקדימה, כדי לנצל את שעת האור הנוספת, נקבע שמחוגי השעון יוזזו שעה אחת קדימה, וכך אם אדם רגיל לקום בשעה 6 בבוקר, והזריחה בקיץ הוקדמה לשעה 5, האדם יקום בהתאם לשעות האור, מה שעשוי לחסוך בסוף היום שעה של תאורה מלאכותית.

לפני קצת יותר ממאה שנה, בשנת 1909 עלתה לראשונה הצעת חוק שעון קיץ בפרלמנט הבריטי, ובארה"ב, ההצעה נדחתה בשל השמרנות שאפיינה את מדינות העולם שלא הסכימו לקבל שינוי כה משמעותי בסדר יומם.

ב-1916, הבינו לראשונה הגרמנים, כי הנהגת שעון קיץ בשטחם, עשויה להביא לחיסכון עצום בפחם לתאורה, כיון שהיממה תותאם לשעות האור, ובכך תיחסך תאורה של שעה אחת ביום, בעקבותיהם אימצו את ההחלטה גם הבריטים. בתוך שנה הצטרפו להחלטה גם רוסיה וארה"ב ושעון הקיץ הפך לנחלת הכלל.

אלא שכיום כבר לא נהוג להשתמש בפחם לצורכי תאורה, ונורות החשמל אינן שואבות כמות אנרגיה כה נכבדה, מה גם שהחלו להישמע טיעונים שכנגד על בזבוז חשמל שנוצר דווקא בהתאמת שעות העבודה לשעות היום, כאשר מערכות המיזוג למשל עובדות שעה נוספת.

על השפעותיו של שעון הקיץ בשאר התחומים נמצאו גם חולקים לכאן ולכאן, כאשר מחקרים לרוב מצדדים בשתי העמדות.

אז איפה בכל זאת קבור הכלב? מה גורם לכל אותה 'כצעקתה' להתעורר מדי שנה מחדש?

ההסבר הוא פשוט: הוכח שכאשר האדם מתחיל את יומו בשעה מוקדמת, נותרות לו יותר שעות אור לבילוי, מה שמוביל אותו באופן ישיר לבזבז יותר, לבצע יותר קניות, וכמובן – לשלם יותר.

נתון זה מקבל חיזוק מדברי איגוד לשכות המסחר, האיגוד מסר היום (א) כי הפעלת שעון הקיץ גורמת לגידול של 15% בהוצאות לצריכה הפרטית לעומת תקופת 'שעון החורף'. הפער נאמד בסכום של כ-45 מיליון שקל.

מסקנה: שעון הקיץ טוב, אפילו נפלא – לכיסיהם של בעלי הרשתות ומרכזי הבילוי, אבל הוא רע, אפילו רע מאוד לכיסו של האזרח הקטן.

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד