כ"ד ניסן התשפ"ד
02.05.2024

"חוסר אמונה": החרדים שִׁכְתְּבוּ את ההיסטוריה

ניתן רק להתבונן בתגובת היהדות החרדית אז, בהיותנו מיעוט בארץ תחת שלטון זר, לעומת ההתרפסות המבחילה כיום, אשר מעניקה לגיטימציה לאויב להבין שהוא צודק כאשר הוא מכה בנו. מנין הגיעה אותה גלותיות וחוסר אמונה? ללא ספק, זהו חומר מרתק עבור היסטוריונים ופסיכולוגים כאחד // ברוך מרזל

צילום אילוסטרציה: יעקב כהן
צילום אילוסטרציה: יעקב כהן



בימים אלו מלאו 88 שנים לפרעות תרפ"ט, ובראשם הטבח הנורא בחברון, אשר קרבנותיו קבורים מאה מטר מביתי. וממש כעת הגיע לידי מסמך, ממנו ניצן ללמוד כיצד פעלה ההנהגה החרדית אז באותם ימים. מרתקת ביותר היא ההשוואה בין אז לבין ההנהגה החרדית כיום.

אינני חפץ להכנס למחלוקת ההלכתית שבין גדולי ישראל אודות העליה להר הבית. אינני מזלזל חלילה בשום פסק של גדולי ישראל המבוסס על הלכה צרופה. אולם תמיד כשמתעורר הנושא, משום מה נלוה לדיון ההלכתי הנושא של "התגרות באומות", כאשר העיתונות החרדית יודעת תמיד לשלוף מהארכיונים ההיסטוריים את אותה פרשה ידועה מתרפ"ט, אשר לדבריהם הובילה למאורעות אותם ימים. אותה טענה של "התגרות בערבים" היא שעומדת בעומק ההתנגדות החרדית כיום לעליה להר הבית, להקמת ישובים ביהודה ושומרון, ובעבר – אף לעליה לארץ-ישראל.

אותה טענה אודות "איסור ההתגרות באומות" זקוקה לגיבוי היסטורי, וכך נשלפה לה אותה פרשה מתרפ"ט. לפי תאורי העיתונות החרדית, כמה נערים ונערות לאומניים מתנועת בית"ר, המגובים על-ידי הרב קוק, שכאן מצאו עוד הזדמנות להשמיצו, הלכו לעורר מהומות בכותל המערבי והתגרו בערבים. העובדה שהתעקשו לקיים מחיצה בכותל כדרישת ההלכה אינה עומדת לזכותם, והלבלרים החרדיים יודעים לספר, כי לא המחיצה עניינה אותם, כי אם זקיפות הקומה הלאומית, שהיא תופעה בזויה, כמובן. בעקבות מעשה הפרובוקציה, כך יודעים לספר, החלו מאורעות תרפ"ט, נטבחו יהודי חברון ובסך הכל נהרגו 510 יהודים, הכל בגלל אותם נערים פוחזים לאומנים.

אחר אותו תאור, קל להקיש להיום וללמוד עד כמה מסכנים אותנו אלו העומדים על זקיפות הקומה של עם ישראל, וכמה חשוב להכנע לערבים ולתת להם לעשות כרצונם, כי רק אז נזכה לשבת בארץ לבטח.

חשבתי לתומי, נו, זו השקפת היהדות החרדית, מה אפשר לעשות. לפחות בדברים אחרים הם מבינים. אולם כעת הגיע לידי מסמך מאותם ימים, השופך אור חדש על כל הפרשה, ומעבר לכך – על שכתוב ההיסטוריה שנעשה במתכוון בידי אותם לבלרים, אשר אינם מייצגים את היהדות החרדית המקורית, זו אשר הוקירה את מצוות כיבוש הארץ ויישובה, זו אשר מקרבה באו אנשים, אשר מסרו את נפשם על הקמת הישוב כאן בארץ, תוך התגרות בערבים שלא שמחו כלל על שיבת ציון של תלמידי הגר"א והבעש"ט, שנים רבות עוד לפני העליות של החלוצים החילונים.

מונח בפני תזכיר מאת מוסדות הישוב שנכתב להוד מעלת הנציב דאז אודות המאורעות בארץ. התזכיר חתום על-ידי שלושה גופים – הועד הלאומי, המייצג את הישוב המאורגן, הרב קוק בשם הרבנות הראשית ו... הרב משה בלוי בשם אגודת ישראל. הרב בלוי היה אז העסקן הבולט כאן בארץ באגודת ישראל, וחתימתו על המסמך משמעה שהוא היה מקובל על כלל היהדות החרדית. ומה כתוב שם אודות פרשת הכותל, אותה הגדיל העיתון "יתד נאמן" לכנות לאחרונה במאמר המערכת שלו בכותרת "תרפ"טין"? הסכיתו ושמעו –

"מאז מעשי הכותל ביום הכיפורים שעבר, שהחרידו את העולם היהודי בפגיעה הגסה בקדשי העם, שנעשתה אז בפקודת מושל ירושלים, הזהרנו וחזרנו והזהרנו את הממשלה על הסכנה הגדולה הצפויה לשלום הארץ מעמדתה זו, המתעלמת מפגיעות תמיד ביהודים, ומחזקת את ידי הפוגעים והמזלזלים בכבודה, והממשלה הוסיפה להגדיל את הסכנה ולקרבה, בהרשותה לבנות נדבכים נוספים על הכותל ובנתנה רשות לפרוץ פתח חדש, ההופך את רחבת הכותל למעבר המוני עוברים ושבים...

לפני פרוץ המאורעות נעשו על-ידי הממשלה כמה צעדים שהרשו למוסלמים להניח, כי הממשלה היא משותפת לחששותיהם ותומכת בתנועתם: היא הרשתה הפגנת המוסלמים לרחבת הכותל, כאילו באמת התנקש מישהו מהיהודים במסגד. היא פרסמה הודעה רשמית, המשוה את ההפגנה ההמונית הזאת של הערבים אל מקום תפלת היהודים להפגנתם של מאות אחדות צעירים יהודים ביום ט' באב, יום האבל הלאומי, אל מקום תפלתם הם. בשעה שהפגנה זו של מאות צעירים יהודים לא פגעה באיש ולא התנקשה בקדשי מי שהוא, חללה ההפגנה המוסלמית את מקום תפלת היהודית במעשי אלימות ובשרפת ספרי תפלה ותהלים ובשבירת תשמישי פולחן... והממשלה בהודעתה הרשמית נתכוונה לחפות על המעשים האלה ולהמעיט את דמותם".

שימו לב לצורת היחס של ההודעה כלפי הממשלה הבריטית, כלפי הפורעים הערבים וכלפי המפגינים היהודים. אין ולו טיפת הסתייגות ממעשיהם של אנשי בית"ר, יש ויש האשמה חריפה כלפי השלטון הבריטי, וברור כאן מעל לכל ספק, כי בניגוד לטענות האנטישמיות, אין היהודים אשמים במותם על-ידי ערבים ובעידוד הבריטים. על כך חתמה תנועת אגודת ישראל!!! הנרטיב האנטישמי, ולפיו האשם תלוי ביהודים, טופח על-ידי התעמולה הערבית השקרית, ולמרבה החרפה קנה לו שביתה במשך השנים בעיתונות החרדית. אולם זאת יש לדעת – אין זו דרכה של אגודת ישראל ההיסטורית.

פרט לאותו מסמך, ישנו מסמך נוסף, המתאר את "מחאת באי כח אגודת ישראל אצל הנציב". כאן כבר לא מדובר על מסמך משותף עם גורמים נוספים, כמו הקודם, וכאן מופיעים גדולי התורה בעצמם, הרב יונגרייז זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית, ומרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, מנהיגה של העדה החרדית מימים ימימה, סמל המאבק הבלתי מתפשר כנגד כל נסיון לשנות. את פניו של הציבור החרדי. וכך מובא בתזכיר מאותה מחאה –

"הרב זוננפלד הביע להוד מעלתו את התמרמרות ומחאת היהדות המקומית והכללית על המאורעות האיומים שקרו בארצנו בימים האחרונים, ודרש מהוד מעלתו להחזיר את השלום והבטחון הגמור בכל הארץ בהקדם האפשרי. כן דרש את הענשת האשמים והגורמים להמאורעות המחרידים...

הרב יונגרייז אמר, כי מאד נדהמנו על האכזבה הגדולה שהייתה ליהדות אחרי ההבטחות המרובות של הממשלה להיהודים ששום דבר לא יאונה, ועל סמך זה פרסמנו קריאה לשקט ולמנוחה. ואחרי כל זה נערכו בראש כל חוצות התנפלויות פראיות שתוצאותיהן היתה שחיטות איומות ואכזריות, שוד ובזה בכל רחבי הארץ אשר מעולם לא ידענו זאת בארצנו הקדושה".

ראוי לשים לב, כי אותו מסמך, אשר העיתונות החרדית של ימינו כה אוהבת לצטט – הקריאה לשלום של הרב זוננפלד לערביי ירושלים – אותו מסמך לא נכתב בחינם, הוא נכתב תמורת הבטחת הממשלה לערוב לבטחון היהודים. כאן מבכים רבני העדה החרדית על כך שסמכו על הבטחות הממשלה. ממילא ניתן להבין את ערכו של אותו מכתב...

בהמשך שם דורש הרב יונגרייז לשחרר אסירים יהודים אשר עמדו על נפשם בחיפה והצילו את אחיהם מגורל דומה לזה של יהודי חברון, תוך שהוא משבח את אותם יהודים אשר חרפו נפשם למען אחיהם.

ניתן רק להתבונן בתגובת היהדות החרדית אז, בהיותנו מיעוט בארץ תחת שלטון זר, לעומת ההתרפסות המבחילה כיום, אשר מעניקה לגיטימציה לאויב להבין שהוא צודק כאשר הוא מכה בנו, וזאת בשעה שאנו חיים במדינה ריבונית בעלת רוב יהודי, אשר יכולה בכל רגע נתון להכריע כל צבא במזרח התיכון. מנין הגיעה אותה גלותיות וחוסר אמונה? ללא ספק, זהו חומר מרתק עבור היסטוריונים ופסיכולוגים כאחד.
ברוך מרזל חרדים היסטוריה שיכתוב התרפסות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 39 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד