י"א אייר התשפ"ד
19.05.2024

לשכת היועמ"ש: אין מניעה שתתקבל החלטה על הימנעות מפרסום בעיתון הפלס

המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מספקת חוות דעת על החלטת פרקליטות המדינה שאישרה ללפ''מ להחרים את עיתון 'הפלס' • "אין מניעה שתתקבל בסופו של יום החלטה על הימנעות מפרסום בעיתון הפלס", כתבה המשנה ליועמ"ש

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 צילום: יונתן זינדל/פלאש90



לראשונה אישרה פרקליטות המדינה ללשכת הפרסום הממשלתית להחרים את עיתון 'הפלס' בשל הטענות שהינו מסית נגד חיילים חרדים. לפ"מ צפוייה לאמץ את ההמלצה. צפוי שגם משרדי הממשלה ושרים יצטרפו לחרם.

במהלך התקופה האחרונה ישנן עדויות לכתבות ופרסומים רבים בעיתון "הפלס" שקוראים לתלמידי ישיבות שלא להתגייס לצה"ל ויוצאים כנגד חוק הגיוס ובתוך כך מפיצים דברי שנאה, הסתה והשמצה נגד חיילי צה"ל. נוכח האמור, התבקשה חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גב' דינה זילבר.

לשם בחינת הנושא פנו בלשכת היועמ"ש לגורמים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה ונמסר להם כי כנגד גורמים אשר פעלו באופן עברייני לטובת הפרסום בעיתון הפלס, הוגש כתב אישום בשנת 2015 בגין קשירת קשר לביצוע עוון, ושידול להטרדה באמצעות מתקן בזק. בין המתלוננים המפורטים בכתב האישום מצויה גם עובדת של לשכת הפרסום הממשלתית.

בנוסף, כפי שפורסם לראשונה ב'בחדרי חרדים', בימים אלו הוכנה טיוטת כתב אישום נוסף ונמסר לשמונה חשודים בהם עורך העיתון נתי גרוסמן והמנכ"ל שמוליק אלישיב כי נשקלת אפשרות העמדתם לדין פלילי על פי כתב החשדות. טיוטת כתב האישום מוגשת כנגד בעלי תפקידים בכירים בעיתון הפלס בגין עבירות סחיטה באיומים של נושאי משרה בחברות עסקיות במשק לשם פרסום בעיתון. בטיוטת כתב האישום מפורטים למעלה מ- 100 מתלוננים ביניהם מנכ"ל משרד הפנים וכן נושאי תפקידים בכירים בחברות מובילות במשק. יצוין, כי האירועים המפורטים במסגרת טיוטת כתב האישום התרחשו בעת האחרונה – החל מאוקטובר 2015 ועד אפריל 2017.

במסגרת טיוטת כתב האישום נאשמים, בין היתר, הבעלים והעורך של עיתון הפלס וכן מנכ"ל העיתון. כמו כן, נאשמים שישה פעילים נוספים הקשורים בפעילות העיתון כאשר אחד מהפעילים, אברהם טריגר, נאשם בשני כתבי האישום המפורטים. כנגד כלל הנאשמים האמורים מייחסת טיוטת כתב האישום עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים וכן הטרדה באמצעות מתקן בזק.

בתמצית טיוטת כתב האישום השני, שדבר קיומו פורסם לראשונה ב'בחדרי' חרדים', נכתב כך: "עובר לחודש אוקטובר 2015 או בסמוך לכך, קשרו נאשמים 1, 2 ו-3 קשר לסחוט באיומים נושאי משרה בחברות גדולות במשק, בכוונה לגרום לחברות לפרסם בעיתון הפלס ולא בעיתון יתד נאמן".

כך פועלים קווי הטשטוש

"במהלך החודשים אוקטובר 2015 – אפריל 2017, במסגרת הקשר הראשון והשני ולשם קידומם, במספר רב של הזדמנויות, צייתו רבבות מאזינים, אשר נכנסו באמצעות הקוד הסודי לקו המאבק, לתכנים שהועלו עליו ובעקבותיהם התקשרו למתלוננים, בשעות לא שגרתיות ובתדירות גבוהה, והטרידו אותם טלפונית – והכל בכוונה להוציא לפועל את תוכנית הקשר הראשון.. כתוצאה ממסכת ההטרדות, נגרם למתלוננים נזק ישיר ועקיף בין לחייהם הפרטיים ובין לחייהם העסקיים. הם הפסיקו לענות לטלפונים באופן גורף, אחדים מהם הפסיקו לפרסם את מוצרי חברותיהם בעיתונות החרדית בכלל וכפועל יוצא מכך נפגעו רווחיהם" נכתב בטיוטה.

כאמור, בימים אלה זימנה פרקליטות ת"א את שמונת החשודים לשימוע, שבכפוף אליו תתקבל החלטה סופית על ידי הגורם המוסמך בשאלת ההעמדה לדין.

האם וכיצד ניתן להתחשב במידע זה במסגרת הפרסום הממשלתי

משרדי הממשלה ויחידות הסמך מחויבים לרכוש שירותי פרסום באמצעות לפ"מ, דרך המכרז הפומבי בהתאם לחוק חובת המכרזים. כפי שנמסר ללשכת היועמ"ש על-ידי לפ"מ, בחירתם של אמצעי המדיה וזהות הגורם המפרסם, מבוססת על אמות-מידה מקצועיות הקבועות בנוהל פנימי של לפ"מ. "כפועל יוצא, פרסום בעיתון הפלס, כמו כל פרסום בכלי תקשורת אחר, נבחן גם הוא על-פי אמות המידה המקצועיות של לפ"מ. נקודת המוצא היא שאין חובה לפרסום דווקא בעיתון הפלס, ומכאן כי רק לאחר שנמצאה הצדקה מקצועית לפרסום בעיתון הפלס, יש מקום להידרש לשאלת האפשרות להימנע מהפרסום בעיתון" כתבה דינה זילבר.

ביהמ"ש הכיר באפשרות שרשות מינהלית תביא במניין שיקוליה האם להתקשר עם גורם כלשהו, שיקולים בדבר חשדות למעורבות פלילית. "חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות הנחקרים בידי המשטרה הם שיקול רלוונטי שהרשות המינהלית רשאית לשקול, ולא אחת אף מחויבת לשקול, בבואה להתקשר עם אדם או תאגיד. עצם העובדה כי ההליכים המשפטיים טרם הסתיימו אין משמעה כי מדובר בשיקול לא רלוונטי.. על אחת כמה וכמה אלה הם פני הדברים כאשר מדובר בחשדות חמורים הנוגעים באופן ישיר להתקשרות קודמת עם הרשות הנוגעת בדבר עצמו, כמו בענייננו" כתב בית המשפט בהליך מסויים.

במסגרת שיקול זה יש לבחון את מהות העבירה שבגינה נחשב הגוף כמעורב בפלילים, מידת חומרתה ונסיבותיה; זיקתה של העבירה כאמור לשירות המבוקש; משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה; עוצמת הראיות לביצוע העבירה; מיהות בעלי התפקידים המואשמים בפלילים והקשר שלהם לגורם המתקשר, וכיוצא באלו.

בנסיבות המקרה הייחודיות הכוללות גם בתמונת הדברים המצטברת כוונה לנקוט בהליכים פליליים כנגד בכירים בעיתון הפלס ביחס לסוגיה העוסקת באופן ישיר בפרסומים בעיתון; והעובדה שאין חובה לפרסם דווקא בעיתון זה - "יש מקום להתחשב במסגרת השיקולים לבחירת כלי התקשורת המתאימים לצורך ביצוע הפרסומים, בעובדות שפורטו לעיל ביחס לעיתון. זאת, בכפוף לסייגים שיפורטו להן" נכתב בעמדתה של דינה זילבר.

יחד עם זאת, יובהר כי "החלטה גורפת להימנע מפרסום בעיתון גם בנסיבות האמורות עלולה לטמון בחובה קשיים משפטיים שונים. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר החלטה כאמור מתבצעת על-ידי המדינה, הפועלת כנאמן הציבור ומחויבת בשמירה על שוויון הזדמנויות ותחרות הוגנת, ולא על-ידי גוף פרטי או מסחרי. על כן, על החלטה כאמור לעלות בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי ותכליות דיני המכרזים ולהיות סבירה בנסיבות העניין". כמו כן, שקילת המידע האמור וההחלטה האם לפרסם מודעה בעיתון הפלס או לא, תעשה באופן פרטני ביחס לכל פרסום.

משמעות הדבר היא, כך זילבר, כי גם אם בהתאם לאמות המידה המקצועיות של לפ"מ אפשר ורצוי לפרסם מודעה ספציפית בעיתון הפלס - ניתן יהיה להימנע מכך לאחר התחשבות ושקילת המידע בנוגע להליכים הפליליים שפורט לעיל, אך בכפוף לבחינת השיקולים המצטברים הבאים".

א. מהותו של השירות המפורסם – האם מדובר במידע חיוני לציבור (למשל, מידע אודות התגוננות בשעת חירום וכדומה), או שמדובר בפרסום בעל אופי שאינו כרוך בחשיבות או דחיפות מיוחדת (למשל, פרסום שמטרתו להודיע על אירוע תרבות שמקיים המשרד). ככל שמדובר בשירות או מידע שהוא חיוני לציבור – למשל פרסום בנוגע לביטחון או שלום הציבור – יהיה קושי ממשי להימנע מלפרסם בעיתון, ככל שהוא אמצעי התקשורת המתאים ביותר לצורך העברת המידע והמסר לציבור.

ב. הציבור אליו מיועד הפרסום – יש לבחון האם מדובר במידע לציבור בלתי מסוים או במידע הרלוונטי למגזר ייחודי. ככלל, כאשר הפרסום בעיתונות הוא כללי ורלוונטי לכלל הציבור ההחלטה הסבירה תהיה לפרסמו בכלי התקשורת הנגיש ביותר לציבור הרחב. עם זאת, מקום בו המידע המפורסם רלוונטי למגזר ייעודי (ובענייננו, הציבור החרדי), נכון לבחון את אוכלוסיית היעד של עיתון הפלס על מנת לפרסם בכלי התקשורת האפקטיבי ביותר . בהתאם, ככל שעיתון הפלס בנסיבות המסוימות של הפרסום הוא כלי התקשורת הרלוונטי המתאים ביותר לשם העברת המידע לציבור החרדי, הרי שתגבר הנטייה לפרסם את המידע בו, על אף הקושי שבכך.

ג. קיומה של חלופה אפקטיבית – לצורך כך יש להתחשב, בין היתר, במרכזיותו של כלי התקשורת, קהל היעד והיקף התפוצה שלו. ככל שעיתון הפלס הוא כלי התקשורת הרלוונטי לפרסום המסוים (בין היתר, מהשיקולים המפורטים), יש לבחון – טרם ההחלטה על פרסום במסגרתו – קיומן של חלופות אפקטיביות, כגון פרסום בעיתונים רלוונטיים חלופיים או בכלי תקשורת אחרים, אשר הפרסום באמצעותם יגשים את מטרות הפרסום.

לסיכום הדברים כותבת זילבר, "בנסיבות המקרה שלפנינו, נוכח האישומים והחשדות שפורטו לעיל לפיהם בעלי תפקידים בכירים בעיתון הפלס וכן פעילים בעיתון, פעלו לטובת עיתון הפלס תוך נקיטה בשיטה של סחיטה באיומים ובהטרדות בכל הנוגע לפרסומים של גופים שונים בו - עמדתנו היא כי במסגרת ההחלטה המקצועית על פרסום בעיתון הפלס יש לשקול גם את ההיבטים האמורים. בהתאם לכך, ובכפוף לבחינה מקצועית פרטנית של כל פרסום שיש כוונה לפרסמו בעיתון הפלס ולבחינת השיקולים המצטברים והסייגים שפורטו לעיל, אין מניעה שתתקבל בסופו של יום החלטה על הימנעות מפרסום בעיתון הפלס".

מ'הפלס' נמסר: "בפתיחת חוות הדעת של היועה"מ נכתב במפורש כי גובשה במענה לפניית שר הביטחון לפיה יש להצר את צעדיו של עתון הפלס בעקבות כתבות ופרסומים "הקוראים לתלמידי ישיבות שלא להתגייס לצה"ל ויוצאים כנגד חוק הגיוס". זה המניע האמיתי והבסיסי לחוות הדעת שהוזמנה ע"י שר הביטחון והונפקה לבקשתו ע"י משרד היועה"מ. מדובר בנסיון שקוף ובוטה של גורמים פוליטיים להפעיל גופים ממשלתיים וכלים משפטיים לצורך כפיית עמדות פוליטיות, תוך דיכוי זכויות בסיסיות ופגיעה חמורה בחופש העתונות.

"מבלי להסוות את הרקע האמיתי לסתימת הפיות על רקע חילוקי דעות פוליטיים, עוברת חוות הדעת המוזמנת במעבר פתלתל ומלאכותי לנימוקים בדויים הנשענים על חשדות בענינים פליליים, כביכול. אך אין צורך להיות משפטן דגול כדי לזהות את התפרים הגסים שמובילים מהמניע המוצהר של בקשת שר הביטחון להנפקת חוות הדעת לעבר העילות הבדויות שנועדו לשרת את דרישת השר לשתק את הפלס.

"הדבר מוכיח שוב כי כל פרשת המעצרים והחקירות נועדה מעיקרה ל"תפירת תיקים" נגד הפלס, ע"י גורמים פוליטיים שמבקשים לסתום פיות, להפעיל משטרת מחשבות נגד ציבור רחב ולמנוע מהעתון להביע דעתם בענין גיוס בני הישיבות. אין בכך כל חדש. על כך כבר הצהירו בפומבי גורמים פוליטיים שהכריזו בשנה האחרונה כי דאגו להפעיל את גופי האכיפה והמערכת המשפטית כדי לחפש כל אמתלה לפגיעה בעתון.

"הממשלה הנוכחית חוצה קוים אדומים ונוקטת באמצעים אנטי-דמוקרטיים, תוך שימוש בצעדים חריגים בכל קנה מידה, הפוגעים בחופש העתונות ובזכות הביטוי, תוך רמיסת זכויות המיעוט.

"הפלס יעמוד על זכותו להביע דעתו בענין גיוס בני הישיבות, כעמדתו ההסטורית של הציבור החרדי לאור גדולי התורה לדורותיהם. הצעדים ההיסטריים המופעלים נגד העתון מוכיחים בעליל כי הוא מהווה המיתרס האחרון מול מלחמת התרבות שהכריזה הקואליציה הממשלתית בנסיונותיה לשנות את הציבור החרדי.

"הפלס שרד וישרוד בחסדי שמים, למרות כל הנסיונות הסידרתיים למנוע את הוצאתו לאור. ציבור הקוראים ייאבק על זכותו לכלי ביטוי המביע את דעת גדולי הדור.

"ככל ויימשך המסע המוצהר לרמיסת חופש הביטוי ולדיכוי זכויות המיעוט, לא נהסס לפנות לגורמים בינלאומיים ולבקש עזרתם מול הצעדים הטוטאליטריים שמאפיינים משטרים רודניים.
דינה זילבר עיתון הפלס הפלג הירושלמי לפמ פרסום

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד