רועד להיכנס לחדר באיחור? הפסיכולוג יעזור

מוטי (שם בדוי) בחור שמוצא את עצמו נתקף בפאניקה בעיצומה של תקופת שידוכים, שלח לנו את הסיפור הבא.

עוד בנושא:
• ביישנות מוגזמת: כך מטפלים בתופעה • מדור חדש

"אבי הכלה עמד מולי, מחייך בנימוס. רעדתי בכל הגוף כמו עלה נידף, ביחוד בברכיים. הרגשתי שאני מסמיק עד האוזניים...הוא שאל: 'מי הר"ם של השעור שלך?' המילים פשוט לא יצאו לי מהגרון, והוא הסתכל על אשתו במין חיוך מוזר. כשסוף סוף הצלחתי להשמיע מן הברה מקוטעת, הוא הרים את גבותיו, בטח הוא מתחיל להבין, יש כאן בעיה...הדבר שהכי רציתי זה פשוט להתאדות; לברוח. נראה שהוא התחיל לאבד את הסבלנות, הוא בטח חשב: "מי זה המשוגע הזה, אני לא מאמין שהשדכן התכוון אליו". הגוף החל לבגוד בי, הלב דפק כמו קטר, הרגשתי שכל החדר מסתובב סביבי...אולי אני הולך באמת להשתגע?".

"האם אני סובל מחרדה חברתית?" – הייתה שאלתו.

הפיסכולוג יצחק בכר משיב:

מה קורה לגופך?

כאשר אדם סובל מחרדה חברתית, מוחו מזהה מצבים חברתיים מסויימים כאיום וסכנה, מתחיל להפריש אדרנלין, והגוף מגיב בהתאם. יתכן שהוא ירגיש חלק או את כל התחושות הבאות: דפיקות לב, כאבי בטן ("פרפרים בבטן"), אי שקט, שרירים תפוסים, הזעה, שינויים בנשימה, סחרחורת, הסמקה...

מה אתה חושב?

לפני האירוע או המצב החברתי עלול לחשוב הסובל מחרדה חברתית מחשבות כמו: אני אקלקל לעצמי את הסיכויים, אני אתנהג באופן מביך, אם אנשים ייראו שאני מתוח הם יחשבו שאני טיפש, או אסור שאראה מפוחד, אני צריך להפגין ביטחון...

בעת המצב החברתי: אחרים חושבים עלי בצורה שלילית, ביקורתית, שופטים אותי, אני נראה טיפש, גולם, אני משעמם אותם, אני משונה, אסור לי להראות מפוחד, אסור לי לטעות ולגלות חולשות..
לאחר האירוע: זה היה נורא, נראיתי כל כך טיפש, יותר אני לא עושה את זה...

מספיקה לעיתים רק מחשבה אחת מתוך אלה, על מנת להצית את התופעות הגופניות.

מה אתה עושה?

אז זה בטח לא מפתיע:

• אם איחרת לתפילה, לא תיכנס כלל לבית הכנסת, כדי שלא יסתכלו עליך כולם בבת אחת. לכן תעדיף להתפלל בשטיבלאך...

• אינך מסכים להיות שליח ציבור למרות שקולך צלול ויפה...כאשר נראה לך שיעלו אותך לתורה, תצא לרגע מבית הכנסת... כלומר, אתה נמנע מסיטואציות חברתיות אפילו שזה פוגע בתפקודך.

• אולי אתה נמנע מלדבר בטלפון, ליד אנשים. גם יתכן שאתה מעדיף שלא להחזיר מוצר פגום, כדי לא להתעמת עם המוכר.

• אתה משתמש ב"פטנטים" שעוזרים לך בסיטואציות חברתיות. למשל, אתה עושה את עצמך מדבר בטלפון הנייד, רק שלא תצטרך לדבר עם אנשים הנמצאים לידך...אתה נצמד לאדם מוכר כל השמחה כדי שלא תצטרך ליזום שיחה. תעשה את עצמך לא רואה אנשים כדי לא לגשת ולברך אותם בקול רם ומול כולם...

• כדי להירגע בסיטואציות חברתיות אתה שותה יותר, פתאום "צריך" לצאת, מעשן בשרשרת...

• מסמיק, מגמגם או מתקשה בדבור, למרות שבמצבים אחרים אתה מדבר "חלק".

• לעיתים אתה משתתף במצבים חברתיים, אבל זה גורם לך לסבל ומבוכה;


כמובן שלא כל התופעות מצביעות מייד על חרדה חברתית, אך הקורא בוודאי מבין את התמונה הכללית.

אצל הסובלים מחרדה חברתית, נראה שסיטואציות שונות יכולות להיות קשות מאחרות. אנשים יכולים לחוש בנוח עם אנשים שהם מכירים אבל להיות מתוחים מאוד עם זרים. יכול להיות קושי באכילה או דיבור לפני אחרים. קושי יכול להתעורר בשהייה במקומות הומים אדם.

נו, אז מה קרה עם מוטי, זה שנתקף בחרדה כאשר עמד ב"ראיון" שידוכים מול אבי הבחורה? אל דאגה, הוא לא נשאר רווק חלילה.

כיצד? על זה בפעם הבאה.

הכותב הינו פסיכולוג (MA פסיכולוגיה קלינית). לתגובות [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!