1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. הבלוג של המשפיע

זו היא המהפכה האמיתית של המוזיקה החסידית

אחרי פרויקט הענק של 'המוזיקה החסידית - המהפיכה', שהתפרסם כאן ב'בחדרי חרדים' לכל אורך חג הסוכות האחרון, מגיש המשפיע הרב מענדל ראטה סיכום משלו עם כל שלבי התפתחותה של המוזיקה החסידית - מזו שהתחילה במזרח אירופה ועד מיילך קאהן • 'הבלוג של המשפיע' בטור מהפכני
קובי הר צבי, כ"ז תשרי תשע"ח 17/10/2017 09:15

הבלוג של המשפיע



בום. עיצומה של מהפכה. כך אני מגדיר את מה שראיתי בחג סוכות זה. בחיים לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. כמעט בכל עיר בארץ, דתית או חרדית, היו תפילות חג מוזיקליות בליווי כלי זמר וריקודים. לפני שנה-שנתיים יכולת לראות את זה רק בערים מעורבות, כאלו של דתיים ומסורתיים. לא במקום חרדי ובוודאי לא עם ציבור חסידי שמרני. אבל השנה, אני לבד הספקתי להיות בשתי תפילות מוזיקליות חגיגיות ברוב עם, בביתר ובמודיעין עילית. היו גם בבני ברק, וכמובן בירושלים עיר הקודש. בעוד בעבר הסתייג הציבור השמרני מתפילות כאלו בגלל האיסור שהטילו בזמנו רבני הונגריה על התפילה בליווי עוגב בתקופת הרפורמים, אך כפי שמבורר בפוסקים, אין איסור הלכתי בעצם התפילה בליווי כלי נגינה, אלא שאז הטילו הרבנים איסור מיוחד מפני שהם ניסו לחקות את הנוצרים ולהידמות להם, ועיקר האיסור היה גם רק על העוגב דווקא מפני שזה היה מנהג הנוצרים בכנסייה. אך בימינו, שכל התופעה הזו נובעת מחיפוש חוויה רוחנית מרוממת בתפילה, כמובן שתפילה כזו רצויה ואף מרוממת ביתר שאת את הנשמה. (בקובץ בית אהרן וישראל שנה י״ג גליון א׳ עמ׳ קי״ט ואילך, ביררו נושא זה באריכות ואף סיקרו מנהג קהילות יהודיות שונות בפראג ובהמבורג ועוד לפני 400 שנה, שהיו מתפללים בערב שבת תפילות בליווי כלי נגינה, עיין שם באריכות).

תכל׳ס, אם אפשר להגדיר נכון, חג הסוכות הפך להיות החג הכי מוזיקלי מכל חגי ומועדי ישראל. ובעצם הוא לא הפך להיות, כך הוא היה גם בשנים עברו, בזמן שבית המקדש היה קיים. ׳מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו׳, אמרו חכמינו ז״ל. בשנים האחרונות אנו עדים לגל עצום של אירועי שמחה מוזיקליים בחג הסוכות, בכל עיר ועיר בהן גרים יהודים, בישראל ובעולם. אבל אם כבר מדברים על התחדשות מוזיקלית, אנו עדים בשנים האחרונות גם בכלל לגל עצום של מוזיקה יהודית המתחדשת ומגוונת את עצמה בצורות ייחודיות ומעניינות. המוזיקה החסידית השתנתה והתרחבה, ונראה כי עדיין נכונו לה הפתעות וחידושים רבים בשנים הבאות. והלב אומר, שהתחדשות יהודית זו, יש בה מן ההכנה לשירת הלווים, לשמחת בית השואבה בבית המקדש, כשבדרך חזרה אל בית המקדש אנו חוזרים אל המוזיקה האבודה שהייתה שייכת לנו מאז ומתמיד. כך חשים יוצרים מוזיקליים יהודים רבים. אז הנה, לכן, בחלוף עלינו חג הסוכות המוזיקלי, חשבתי לכתוב קצת על התפתחות המוזיקה החסידית בדור האחרון, ועל המסלול המוזיקלי שעברתי מאז ימי ילדותי עם המוזיקה שגדלנו עליה עד ימינו אנו עם המוזיקה החסידית החדשה, כשבעצם זהו המסלול שעברו רבים בדומה לי, ובכך לתאר את שבעת שלבי ההתפתחות שעברה המוזיקה החסידית מאז התחילו הפטיפון והקלטות, עד ימינו אנו. ראשיתה עם ה׳מוזיקה החסידית האותנטית הישנה׳ שלפני השואה, המשכה ב׳מוזיקה החסידית האותנטית המתחדשת׳ לאחרי השואה, הופעתה של ׳שירת קרליבך׳ שהייתה לז'אנר בפני עצמו, מאוחר יותר לידתה של ׳המוזיקה החסידית המודרנית׳, התפתחותה של המוזיקה החסידית ה׳נאו מודרנית׳, במקביל לכך לידתה של ׳המוזיקה היהודית המקורית׳, ולידתה העכשווית והאחרונה של ׳המוזיקה החסידית החדשה׳.

1) המוזיקה החסידית האותנטית - הישנה (מזרח אירופה).

אז על מה גדלתי בילדותי? מהי המוזיקה הראשונה אותה הכרתי ואותה השמיע לי אבא שלי? ובכן, איך לא, שירי רבי יום טוב עהרליך ז״ל. עד היום אינני יודע אם בין הניגונים שהוא שר היו ניגונים שהוא עצמו הלחין, וכמה מהם, אבל השירים הללו היו שירי הערש של הציבור החסידי דובר היידיש, והמנגינות הללו, הוי, כמה שהן שמימיות וטהורות. חלק מהמנגינות הן מנגינות רוסיות מלאות רגש, שרבי יום טוב פשוט 'גייר' אותן בלי לספר מאיפה הביא אותם. צדיקים אמרו עליו במליצה: "ער איז ׳יום טוב׳ אבער ׳עהרליך׳" (הוא אמנם שמח וחגיגי, אבל יהודי ירא שמים אמיתי). כשאבא שלי היה מדליק את הטייפ הענק עם השיר ׳יאקאב׳, הוא היה עוצר את הטייפ במילים הפחות ברורות ומסביר לנו, ואז היה בוכה לנו עם השיר כל פעם מחדש, ובעיקר לקראת סוף השיר. זו הייתה המוזיקה הראשונה שלי, שכמובן חרוטה לי במעמקי הלב. אחרי זה הגיע יוסף משה כהנא עם ה׳לחיים אידן׳ ו׳לחיים ברודער׳, הקלטות שלא נס ליחן עד היום, בשירתו של ר׳ ירמיה דמן, כשכל המנגינות הן מנגינות ישנות מבית אבא, מרומניה הונגריה או רוסיה. אבל איך פספסתי את השלב הראשון באמת: שירי שומרי אמונים. הניגונים שסבא שלי הלחין, ואף אביו, רבי אהרל׳ע זצוק״ל, משומרי אמונים. אלו הם שירים בסגנון הונגרי בעיקר, משם מוצא מולדתנו. שירים מלאי רגש חום וקדושה, אם כי חלקם קצת כבדים ומורכבים. ה׳טישים׳ של סבי זצ״ל בלילות שבת וחג זכורים להרבה יהודים, שם הוא היה משתפך במתיקות מאוד מיוחדת. עוד מלחין מיוחד לבית שומרי אמונים שעל שיריו גדלתי, הלוא הוא ר׳ חיים שמשון פייג, יהודי הונגרי בעל רגש חם, שמתעקש לא להקליט את שיריו באלבום מוזיקלי בגלל שאינו סובל את העיבודים המוזיקליים של היום. כמה משיריו, שחלקם הגדול ללא מילים, הם להיטים מפורסמים, אך הציבור פחות יודע על מקורם.


2) המוזיקה החסידית האותנטית - המתחדשת (אמריקה וישראל).

מה עוד הכרנו מילדות? את שירי ר׳ משה גולדמן, כמובן. ר׳ משה החייה את המוזיקה החסידית בטעם חדש ומתוק. זה כבר היה חידוש קצת. קשה לי לומר שאיזה אדמו״ר או מלחין לפני השואה היה מלחין שיר כזה כמו ׳שלום שלום צווישן יידן׳, אבל עדיין נדמה שאפשר להכניס את רוב שיריו בז׳אנר של המוזיקה החסידית האותנטית, זו שהכרנו מבית אבא והיא בנויה על הסגנון המוזיקלי של מזרח אירופה במאתיים השנים האחרונות. יש אמנם בשיריו של גולדמן גם קצת טעם אמריקאי חדשני משהו, ואולי זה היה הצעד הראשון של המוזיקה החסידית לטעימות חדשות. שיריו של ר׳ חיים בנט אף הם הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, על אף הטעם הקצת חדשני בחלק משיריו. אינני יכול לשכוח את הרגע הזה, למדתי אז בכיתה ו׳ בחיידר, בגיל 9. המלמד רשם את השיר ׳מכניסי רחמים׳ על הלוח, וכל הילדים התחילו לשיר את זה. אני הייתי אולי היחיד שעוד לא הכרתי את זה. צמרמורת אחזה בי אז בכל גופי, בשומעי פתאום את כל הילדים שרים בעוצמה את השיר המרגש. זה היה כאילו שמעתי את בכיית השמים. רגעים אלו נחרטו בי עמוק לנצח.

עוד שם נוסף, שהוכנסו אלבומיו בביתנו בילדותי ושיריו השפיעו עלי עמוקות, זהו מיכאל שניצלר. מיכאל, שלמרות גילו עדיין נמצא בשיא מרצו ומוציא אלבום חדש מדי תקופה, הוא אמנם איננו מלחין בעצמו, וחלק ניכר משיריו שייכים למלחין האגדי פינקי וועבר, אך הגשת השירה המרגשת שלו שהטיבה לתאר את הסיפורים שבשיריו כאילו קורים לך מול העיניים, כבשה את העולם החסידי, למרות החדשנות שבשיריו. במיוחד זכורה לטובה הסדרה ׳נשמה פלאם׳ שהייתה לנכס צאן ברזל והושמעה בכל בית יהודי שהבינו בו את שפת היידיש. שירים אלו אמנם כבר זזו צעד רציני קדימה, אך את שירי פינקי וועבר אפשר אולי להגדיר כשלב אחרון של המוזיקה החסידית האותנטית, אם כי חלק משיריו אולי עומדים כבר בשלב ביניים אל המוזיקה החסידית המודרנית יותר.

לא אוכל באמת לסיים תקופה מוזיקלית זו בלי מילה על יונתן שוורץ, שאמנם גם כן לא הלחין בעצמו שירים, אך החרוזים המרגשים שלו וסדרת ׳א גוטע ניגון׳ שלו הפכו לנכס צאן ברזל של הציבור החסידי דובר היידיש, והושמעו באוזנינו ברגעים של כאב או של שמחה, רגעים של ייאוש או תקווה. יונתן אמנם לקח פה ושם גם מנגינות קצת יותר עכשוויות ולא רק מנגינות עתיקות, אך אלו נבחרו בקפידה רבה והיו לכל הפחות דומות למנגינה החסידית העתיקה מבית אבא. אז זהו, זה מה שהכרתי וידעתי בימי ילדותי, לא יותר. כבר היה אז בעולם כמובן את אברהם פריד ומרדכי בן דוד וכל ה׳פרחי׳ למיניהם, אך בבית אדמור״י כמו שאני גדלתי בו, לא ממש הכירו בז'אנר הזה. מספיק היה שהגיית המילים הייתה בעברית, וכבר היו השירים ׳פסולים׳ ולא הגיעו הביתה.

אז זה היה השלב הראשון של המוזיקה החסידית. האם נשארו כיום כאלו יוצרים חסידיים מהז'אנר החסידי האותנטי? בוא נאמר שמהחסידי הישן ממש כבר לא נשאר, אבל מלחינים כמו משולם גרינברגר, והצמד שייע גרוס ויואלי קליין עדיין משאירים טעם מסוים של פעם ומשתייכים אל הז'אנר החסידי האותנטי. מי שמהווה היום חידוש מיוחד בז'אנר זה הוא היוצר וה׳גראמער׳ מוטי אילאוויטש. מוטי אמנם הוציא בינתיים אלבום אחד, ׳מחשבות׳, אך הספיק למכור לחנים לכל הזמרים הגדולים, ולדעתי הביא חידוש עמוק וייחודי למוזיקה החסידית האותנטית. איזה שהוא עומק שובר לב שלא היה לפני כן.

3) רבי שלמהל׳ע קרליבך.

מתי התחיל השינוי וההתפתחות במוזיקה החסידית? ובכן, באמצע הלימודים בישיבה קטנה נחשפתי לשירים שלו, הניגונים של ר׳ שלמהל׳ע קרליבך ז״ל. לא אכנס עכשיו לפולמוס זה של האיש שהיה שנוי במחלוקת, בעיקר בחייו. אהיה כנה הם אם אומר שהמוזיקה שלו, וכמובן גם הסיפורים ודברי התורה שלו, שינו את פני היהדות. כבר כתבתי על כך פעם. אבל לא רק זה: המוזיקה של ר׳ שלמה הביאה סגנון חדש לעולם המוזיקה היהודית. אפשר לומר שהוא היה אבי אבות יצירת המוזיקה היהודית המתחדשת של אחרי השואה. כלומר, רוב היוצרים המוזיקליים האורתודוקסיים של החמישים שנה האחרונות, הושפעו איכשהו ממנו, והוא הביא שינוי עצום למוזיקה היהודית. ממה הושפעה יצירתו? הוא ספג הרבה משירתה הנכספת של חסידות מודז׳יץ, שם הסתובב רבות בצעירותו ואף בשנים מאוחרות יותר, אך ללא ספק הוא הושפע גם מאוד ממוזיקת ה׳פולק׳ העממית שרווחה בשנות השישים אצל ההיפים, ברחבי אמריקה. ר׳ שלמה, שעסק רבות בקירוב יהודים וראה בנוער ה׳היפים׳ נוער שכולו כוסף ליהדות עם רוחניות אמיתית חוצה גבולות, רצה להביא לנוער זה מוזיקה טובה שהם יאהבו ויתחברו אליה, ולכן, בעוד שבתחילת דרכו הוא היה מלחין מנגינות מורכבות יותר, בהמשך הוא התחיל עם המנגינות הקצרות בנות שני הבתים והקלילות ופשוטות יותר, בסגנון מוזיקלי המשלב את הרגש והמתיקות החסידית, ואת צלילי החופש והאהבה שהיו במוזיקת ה׳פולק׳, אותה אהבו בני נוער אלו, שחיפשו פשטות ואמת כנה.

4) המוזיקה החסידית המודרנית.

מה היה השלב הבא של המוזיקה החסידית? ובכן, הם כונו בפי העם ׳גדולי הזמר החסידי׳ בעולם, ושלטו בכיפה משך עשרות שנים עד השנים האחרונות, ועדיין היום, למרות גילם, לא נס ליחם ומוציאים מדי תקופה אלבומים חדשים לאור, ובמבט לאחור, אפשר להגדירם כשני מחוללי המהפכה של ׳המוזיקה החסידית המודרנית׳. כן, כמו ששיערתם, הלא הם אברהם פריד ומרדכי בן דוד. היו כמובן עוד אמנים גדולים בז'אנר זה, בדור ההוא וגם בדור ההמשך , כמו יעקב שוואקי ועוד, אבל נקטתי בשני השמות הגדולים. מחוללי המהפכה הגדולה. בשלב זה קיבלה המוזיקה החסידית מפנה גדול והתחדשה בגוונים חדשים שלא היו בה קודם לכן, בהשפעות מסוגות מוזיקליות שונות. שירים כמו 'אדרבה' או 'תניא', 'שמע בני' או 'משיח', היו אז ללהיטים עולמיים. אז ממקום של מלחין, ברור שאי אפשר להזכיר את המהפכה הזו בלי להזכיר את שמו של המלחין האגדי יוסי גרין, מי שאחראי על חלק גדול מהשירים שיצאו בעשרות האלבומים שלהם. מי שעוד הלחין להם שירים רבים הוא פינקי וועבר, מי שאולי מהווה מעין בריח התיכון בין המוזיקה החסידית האותנטית לזו המודרנית. ואם לומר את האמת, כמו שאמרתי קודם, בעוד שחבריי לכיתה בחיידר בו הייתי לומד היו באים עם השירים האלו לכיתה, אני לא ידעתי ממוזיקה זו עד גיל מאוחר מאוד, אולי גיל 20 פלוס. כמה שזה נשמע מוזר. גדלתי בעולם אחר ולא הכרתי. אני נזכר פתאום באפיזודה מימי הילדות: בכיתה שלי, בחיידר 'מחנובקא' בבני ברק, למד איתי ילד אחד, כיום הוא שם מוכר, אחד מהמפיקים הגדולים של המוזיקה החסידית בשנים האחרונות. הוא היה מעין מלך המוזיקה בכיתה. תמיד היה הסולן הראשי. (ואני קינאתי כל ימי ילדותי עד מוות בכל הסולנים האלו. אהבתי מוזיקה עד השמים, אבל מי לימד אותי בכלל לשיר או להכיר מוזיקה). הוא היה בא עם השירים של אבריימ׳ל ומרדכי, ואני, היה לי אז קונפליקט פנימי מייסר כזה. מצד אחד, בעומק הלב אהבתי מוזיקה ושירה בכל נשמתי, אבל מצד שני, כאילו ממקום דתי כזה, היה אסור לי לאהוב מוזיקה שלא הכרתי וגדלתי על זה. לך תסביר את זה.

5) המוזיקה החסידית הנאו מודרנית.

מה היה הלאה, השלב הבא במוזיקה החסידית? השלב הבא הוא זה שהתחיל ב-15 השנים האחרונות. שני ז'אנרים התפתחו במקביל במוזיקה היהודית. ז'אנר אחד קשור למוזיקה החסידית. הז'אנר השני נקרא היום בשם ׳מוזיקה יהודית מקורית׳, והיא נוצרה בעיקר ע״י אמנים שונים שבאו מעולם חילוני וחזרו בתשובה, בתנועת התשובה הגדולה שהכתה גלים בשנים אלו. נפנה קודם אל זה הראשון. אינני יודע אם אפשר להגדיר את זה בשם מיוחד כי עדיין מדובר במוזיקה חסידית מודרנית, אך ללא ספק היה זה גל חדש ומעורר סערה במוזיקה החסידית המודרנית. אולי זו היא המוזיקה החסידית ה׳נאו מודרנית׳. מי שאחראי בגדול על התפתחות זו של הז'אנר הוא האמן הגדול, ליפא שמלצר. ליפא זה כבר סיפור כשלעצמו. אולי הוא החידוש המוזיקלי הכי גדול בעשרים השנים האחרונות. ליפא, שכבר כן הלחין חלק משיריו, שינה באופן דרסטי את המוזיקה החסידית. כבר כתבתי פעם מאמר על המוזיקה החסידית, שם כתבתי בהרחבה על הצורך של הדור הצעיר במוזיקה חדשנית זו, ולא ארחיב בנושא זה שוב. אך ללא ספק, גם אם לא כולם התחברו למוזיקה החדשנית הזו שקבלה השראה מז'אנרים מוזיקליים שונים, הרי שזה הציל והחזיק רבים מבני הנוער שחיפשו את החידוש ואת הקצב הזה. בתכל׳ס, אין מישהו שהשפיע על כל עולם המוזיקה החסידית יותר מליפא. בעקבותיו ואחריו הגיעו גדולי זמר נוספים רבים, שהמשיכו בקו זה כמו בערי וועבר, שלומי גרטנר, יואלי גרינפלד ועוד, אבל הוא היה ונשאר אחד הכישרונות הגדולים של המוזיקה היהודית בדור האחרון.

6) המוזיקה היהודית המקורית.

הז'אנר הייחודי שהתפתח במקביל לכך ובאותם שנים, הוא ׳המוזיקה היהודית המקורית׳. אזכיר כמה שמות מהיוצרים המשתייכים לז'אנר זה: יצחק פוקס. יוסף קרדונר. ישראל דגן. שולי רנד. אהרן ויונתן רזאל. עדי רן. שיבי קלר. סיני תור, ועוד אמנים. מוזיקה זו, המושפעת הן מהמוזיקה הישראלית, והן ממוזיקת קרליבך, קיבלה איכשהו צורה ייחודית לעצמה, וברבות השנים אף הוכתרה בשם ייחודי: מוזיקה יהודית מקורית. המאפיינים המיוחדים של מוזיקה זו הם הרוחניות והטוהר המורגשים בה, המקוריות המורגשת בלחן, וכמו כן, הטקסטים המיוחדים שעל פי רוב אישיים ומקוריים, בשפה העברית. ז'אנר זה הוא מאוד מגוון , ולפעמים קשה להשוות בין אמן אחד מז'אנר זה למשנהו. יצחק פוקס הוא אחד השמות המעניינים בז'אנר זה. שמעתי פעם הגדרה יפה שהוא הגדיר למוזיקה שלו, ביחס למוזיקה של קרליבך: בעוד בשירי ר׳ שלמהל׳ע אפשר לשמוע את החזון הגדול של תחילת שיבת בני ישראל לארץ ישראל, את צלילי פעמי המשיח, הרי ששיריו שלו מבטאים כבר את רגשותיו של הישראלי הצברי המגשש מול החיים המורכבים והשבירים, ומנסה איכשהו להתמודד מול האתגרים שבחיי היום יום. פוקס פרץ ביתר שאת אל התודעה הציבורית בשנים האחרונות, אחרי אלבומו ׳ממעמקים׳. הוא הביא את החידוש הייחודי של ה׳קרעכץ׳ הזה, שברון הלב הזה המתבטא בפשטות ובמין זעקה עמוקה חסרת מילים. ישראל דגן הביא סגנון יותר פשוט ומתוק, והוא בעצם אבי השירה הברסלבאית המתחדשת. ׳אשרינו אשרינו אשרינו, שיש לנו רבי כזה׳. שנים הייתי מתרפק עם הקלטות של ר׳ ישראל. מי שתרגם רבים משיריו לשפת היידיש הוא הרב יואל ראטה, ראש ישיבת תפארת התורה מוויליאמסבורג.

עוד אדם שהשפיע עמוקות, עלי ועל עוד הרבה בני נוער בגילי, הוא אהרן רזאל. בפעם הראשונה ששמעתי אותו לא באמת הצלחתי להבין את שבירת הסולמות הזו, את הכיוון המוזיקלי החדש שלא ידעתי איך להגדיר אותו, אבל זה נגע לי עמוק בלב ויצר שם מקום חדש ליצירה מסוג חדש. אהרן רזאל זהו שילוב אמיתי בין המתיקות והפשטות של ר׳ שלמהל׳ע קרליבך, לבין המוזיקה הישראלית. הוא פרץ לתודעה הרחבה של הציבור החרדי בעיקר אחרי אלבומו ׳קבעתי את מושבי׳, שסימל בעצם את מעברו אל ציבור זה. אבל אם מדברים על שבירת סולמות, הרי שאחד ויחיד הוא זה, שבאלבום אחד שהוא הוציא הוא שבר את כל מה שהכרנו, והביא טעם הכי חדש וייחודי למוזיקה היהודית, הלא הוא האמן והשחקן, שולי רנד. עם אלבום אחד ויחיד שהביא אותו ישר לקיסריה, ׳נקודה טובה׳ - הוא הצליח לזעזע את אמות הסיפים. אני זוכר עד רגע זה את ההתלהבות שהייתה בישיבה אצל הצעירים המוזיקליים, כשהאלבום יצא לאור. היינו משוגעים על זה ולא הפסקנו לדבר יום ולילה על שיריו הייחודיים של האלבום: 'בן מלך', 'נקודה טובה', 'אחותי', 'ערפל'.

7) המוזיקה החסידית החדשה.

ומהו הז'אנר השביעי והאחרון בתולדות המוזיקה החסידית? ובכן, הז'אנר השביעי, האמת שקשה קצת להגדיר אותו כי הוא די בשלבי התחלה ולידה. אני גם לא יודע כמה אמנים אפשר באמת להכניס אל רשימת יוצרי ז'אנר זה. הייתי נותן לו שם: ׳המוזיקה החסידית החדשה׳. מדובר בצעירים של הדור הזה, המביאים מוזיקה חדשה ולא מוכרת. על פי הנראה, ז'אנר זה הולך להתפתח בשנים הקרובות ביתר שאת, אך רק בשנה שנתיים האחרונות הוא נולד. ז'אנר זה יש בו השפעה הן מהמוזיקה היהודית המקורית, הן מהמוזיקה החסידית האותנטית, הן מהמוזיקה הישראלית, והן מסוגות מוזיקליות שונות. המאפיין המשותף לשירי ז'אנר זה הוא השילוב בין הנשמה החסידית הרוחנית לבין סוגות מוזיקליות אחרות שלא היו אף פעם בז'אנר החסידי, עם נימה מאוד מקורית ואישית. נראה שסיבת התפתחות ז'אנר זה הוא הן בגלל חשיפת הדור הצעיר לסוגות מוזיקליות שונות, והן בגלל הנטייה ליצור מוזיקה רוחנית מקורית ואישית. אמנה שלושה שמות המשתייכים לז'אנר חדשני זה, אם כי למיטב ידיעתי ישנם עוד אמנים צעירים הנעים בכיוון הזה, אך עוד לא הגיעה שעתם עד כה. השמות היותר מוכרים הם מיילך קאהן, חיים גולד ומאיר רוזנברג. על מיילך אין צורך להרחיב. אלבומו הראשון שיצא לפני כחודשיים הפך לשם דבר בעולם המוזיקה, והביא סגנון אחר של שירה. זו כבר לא המוזיקה החסידית המוכרת, אלא שילוב ייחודי בינה לבין סוגות מוזיקליות אחרות, עם קו עצמאי ואישי. משהו שובר גבולות שאינו מציית לכללים המסורתיים כל כך. מבטא כל כך את רוחו של הדור הצעיר הזה, שפחות אוהב לציית לכל הכללים ויותר מגבש לו דרך של הקשבה פנימית ללב ולקול האישי. דור שיש בו מאפיינים לא מעטים של תנועת ההיפים של שנות השישים. ׳דור הקומזיץ׳, אם תרצו.

שם נוסף של חידוש מיוחד וענק בשנתיים האחרונות הוא חיים גולד. חיים, שכבר הוציא יותר מעשרה שירים אך עדיין לא הוציא אלבום, הביא סגנון חדש שלא היה מוכר כלל במוזיקה החסידית. המוזיקה שלו היא בעצם שילוב ייחודי ועדין מאוד של העומק של המוזיקה הישראלית, עם הפשטות והמתיקות של המוזיקה החסידית. משהו מאוד עמוק ושקט. חיים הוא אולי עדיין, במידה מסוימת, בשלב שלפני הפריצה הגדולה שלו לתודעה הציבורית הרחבה. אבל בעולם המוזיקאים מדברים עליו כעל אחד היוצרים הגדולים שעומדים להיות המוזיקה היהודית בדור הבא. בעיניי הוא גם האמן החסידי הראשון שאינו בא מהעולם החילוני אבל יש לו סיכוי גדול שחלק משיריו ייהפכו בעתיד הלא רחוק ללהיטים, גם בפלייליסטים כמו של גלגל״צ. תרשמו את מה שאמרתי לכם. עוד שם נוסף, אולי פחות מוכר בארץ, אבל שמו התפרסם כשהוא מכר את השיר שלו ׳בן פייגא׳ לליפא שמלצר, הוא מאיר רוזנברג. מאיר הוציא בינתיים רק כמה שירים, אבל מספיק לשמוע את השיר שלו ׳האש שלי׳, בשביל להבין שהבחור הזה הולך להביא חידוש ענק בעולם המוזיקה החסידית החדשה. גם שיריו ׳איה׳ ו׳תכלית׳, וכמובן הלהיט ׳בן פייגא׳, מספרים על השתייכותו לז'אנר החדש הזה, שעדיין פחות מוגדר ברורות והוא נולד לנו מול העיניים בשנים אלו.

אינני יכול לדבר על המוזיקה החסידית החדשה ולא להזכיר את ה׳פסטיבל החסידי׳ ששהיתי בו בליל הושענא רבה. כן, מה שאתם שומעים. זה יהודי אחד מתוק בשם משה לייזער, שיצר פרויקט חדש לבני נוער ולצעירים במושב ׳עגור׳ ליד בית שמש, בו הם הולכים לבנות חווה מעניינת לצעירים שרוצים למצוא את עצמם ואת בוראם בביטוי חופשי ואישי. אירוע ההשקה של הפרויקט היה השנה בליל הושענא רבה. הופיעו בו האמנים חיים גולד, מיילך קאהן, שיבי קלר, ועוד. מאות נערים השתתפו בו במשך הלילה. זה התחיל אחה״צ בערב הושענא רבה, ונגמר לפני עלות השחר. בוא נגיד שזה היה שילוב של מוזיקה חסידית אותנטית, יהודית מקורית וחסידית חדשה. זה היה ממש מתוק ויפה. כשנגמר אירוע הפסטיבל הלכתי לאסוף את חפציי מאיזה דירה גדולה שנמצאת שם בחווה, והפתעה לנגד עיניי: הקיר הגדול הלבן שהיה שם - פתאום התמלא בצבעים. עשרות בחורים השאירו שם את חותמם על הקיר, בציורים מופלאים שונים, מעשה אומנות אמיתית, כשחלקם עדיין עומדים ומציירים, מול עיניי המופתעות בתדהמה. אף אחד לא ביקש מהם את זה. זה פשוט קרה שם מעצמו, באיזושהי התפרצות. דמעה הייתה בעיני. בחזיוני זה היה נראה לי כמו הכותל המערבי. חשתי את הסיפורים העמוקים שלחשו הציורים מעל הקיר. זה היה מראה קדוש, נשגב כזה. קשה לי קצת להסביר את התחושה. ליבי מייחל להם הצלחה גדולה בפרוייקט. מי ייתן ויצליחו להביא את השינוי.

אז מה מחכה לנו בשנים הבאות בעולם היצירה המוזיקלית? טוב, את זה אי אפשר באמת לדעת, אך אני מאמין וחש שנכונו לנו בשנים הבאות הרבה הפתעות במוזיקה החסידית. בעיקר בז'אנר זה האחרון - המוזיקה החסידית החדשה. עולמות חדשים נפתחו, ונראה שהגל הזה עומד להתרחב ולהביא גיוון מרתק וחדשני למוזיקה היהודית. מתי ומנין יבואו החידושים?ימים יגידו.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. משפיע לרעה. כל משפט שלך מוכיח כמה צודקים מי שעוצרים את הדהירה המטורפת שממלאה את ימיהם ולילותיהם של בחורי הישיבות ח"ו  (ל”ת)


  2. אני עד גיל 19 נהנתי רק ממוזיקה חסידית טהורה ואוטנתית ואהבתי  


  3. אני עד גיל 19 נהנתי רק ממוזיקה חסידית טהורה ואוטנתית ואהבתי  


  4. מנדל כשהזכרת את כל מיני הסוגים ששינו את המוזיקה היהודית אז שכחת לציין  


  5. אוי מנדל!  

    ישיבישער

  6. מענדל כל הכוד עלה והצלח בדרכך המיוחדת לך  

    אוריאל