ט"ו תמוז התשפ"ד
21.07.2024

מיוחד: הקשר של החזון איש עם גדולי ישראל

את מי כינה החזו"א - 'האברך הקדוש', מתי סירב להכריע עבור הגראי"ל וביקשו שיכריע בעצמו, היחס המיוחד לו זכה הגר"ח קנייבסקי מדודו, בן כמה היה הגר"נ קרליץ כשהחזו"א אסר להשתמש בו, ומה אמר לחמיו המיועד של הגר"ג אדלשטיין • פרויקט מיוחד

מיוחד: הקשר של החזון איש עם גדולי ישראל



בשבת חל יום היארצייט של מרן בעל ה'חזון איש' זצוק"ל, שאמנם לא שימש בתפקיד רשמי, אך כל בית ישראל הכירו בו והכרעותיו כגדול ישראל בדורו, ועל ידו יצקו מים רבים מגדולי ישראל בדור שאחריו.

'בחדרי חרדים' בפרויקט מיוחד על הקשר של החזון איש עם ארבעה מגדולי ישראל החיים עמנו כיום, ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן; פוסק הדור הגר"נ קרליץ; שר התורה הגר"ח קנייבסקי וראש ישיבת פוניבז' הגר"ג אדלשטיין.



הגראי"ל שטיינמן



מעת שבא הגראי"ל לארץ הקודש, נקשרה נפשו בנפש החזון איש זצ”ל ורבות קיבל ממנו בתורה, ויראה, והנהגה.

וסיפר הרב שטיינמן שהיתה תקופה שהיה נוסע פעם בחודש מכפר סבא באוטובוס האחרון שיצא בתשע וחצי בערב לתל אביב, והיה נכנס לחזון איש דרך החלון. והיה משוחח עמו בד"ת עד תפילת ותיקין, ואז היה חוזר לתפילת שחרית בישיבת כפר סבא, והרבה דברים נסתרים מסר לו החזון איש, וחלק מהדברים אינם נמסרים לרבים אלא לצנועין.

"הגאון, הצדיק, רבי אהרן ליב"

סיפר המגיד רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל בשם גיסו הגאון רבי אריה אברהמ'ס עד ראיה. שבכל ליל שבת בין קבלת שבת למעריב החזון איש היה בחדר שלו, ולקראת מעריב היה נכנס לציבור ושאל מה דיברו. פעם אחת שאל מה דיברו, ואמרו לו ש"דיברו על ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, ועל ר' אהרן ליב". תיקן אותם ואמר "לא כך אומרים אלא 'הגאון, הצדיק רבי אהרן ליב'".

האברך הקדוש

סיפר רבי דוד פרנקל ז"ל שפעם אחת כשהגיע למרן החזו״א ועדיין לא הכיר את הגראי״ל, וראה את הגראי״ל יוצא מבית מרן החזו״א, וכשנכנס לחזו״א, שאל החזו״א את הגר״ד: "האם ראית את האברך הקדוש שעכשיו יצא כאן מהחדר".

ישרות בלימוד - העיד הגר"נ קרליץ שהחזון איש קילס את הגראי"ל שזכה לישרות בתורה, וכידוע אצל החזון איש ישרות היא הדבר הגדול ביותר שניתן לשבח בו.

רצונו של החזון איש

סיפר הג"ר אריה אברהמ'ס, שלחזון איש היה תכנית להקמת בית דין בבני ברק, והשמות שעלו על פיו לדיינים היו: הגאון רבי משה דייטש זצ"ל, ורבי שמואל וואזנר זצ"ל, ויבדלחט”א הגראי"ל שטיינמן.

תישאר מרומם

סיפרה הרבנית ע"ה שלפני שניגש הגראי"ל להיות ראש ישיבה בכפר סבא, הסתפק אולי כיון שהיו שם בתחילה בחורים מבתים פשוטים וכמעט ילדים, וזה יגרום לו לרדת ברוחניות להתעסק איתם ושאל את החזון איש מה לעשות. אמר לו החזון איש 'לך זה לא יזיק, אתה תמיד תישאר מרומם'.

טוב שבאת

העיד רבי דוד פרנקל ז"ל שפעם אחת כשהמתין הגראי"ל בתור להיכנס לחזון איש עם עוד אנשים, ישב רבנו והמתין עם כולם, ולפתע הבחין החזון איש, שרבנו עומד בתור וממתין, מיד רץ לקראתו החזון איש עם זרועות פתוחות – בא תיכנס... אני צריך להתיעץ עמך באיזה ד"ת והכניס אותו כשידיו משלובות עמו לחדר.

ספר תורה חי

סיפר אחד התלמידים של הגראי"ל מישיבת כפר סבא, שנכנס בבחרותו פעם לחזון איש, ושאלו החזון איש היכן אתה לומד, ואמר בישיבת כפר סבא.

התרגש החזון איש ואמר לו 'דע לך שאתה לומד אצל ספר תורה חי.

שח הרה"ג רש"ה: מעשה שהיה עמו בעצמו, שהיה פעם אצל החזון איש, והגראי"ל ישב אצל החזון איש. נכנס יהודי לבקש ברכה, והחזון איש אמר לו "מה אתה מבקש ממני ברכה, תבקש ממנו" כשהוא מצביע על רבנו.

הגאון רבי נסים קרליץ נשאל: אומרים בשם הרב, שהרב ראה את החזון איש שקם מלא קומתו לר' אהרן ליב כשהגיע אליו. והשיב - נכון.

שוב נשאל האם זה היה בדרך קבע, או פעם אחת. והשיב, עכ"פ פעם אחת אני הייתי כשהוא היה. שאלנו אם זה חריג שהוא קם לו. והשיב. זה היה חידוש. וכשיצאנו, קרא לנו מרן הגרנ"ק שוב ואמר, שידוע לו שכל פעם שרבי אהרן ליב הגיע לחזון איש, הוא כיבדו בכבוד גדול וליווה אותו עד הפתח.

וסיפר הגר"ח קנייבסקי לנכדיו, שזוכר שפעם הגיע הגראי"ל לחזון איש לשוחח עמו, וכשסיים, החזון איש ליוה אותו עד הרחוב בכבוד גדול.

מורה לגראי"ל להחליט בהנהגה

שח הגראי"ל: כשגרנו בכפר סבא החליטה הנהלת התלמוד תורה של הילדים להצטרף לחינוך ממ"ד, והלכתי לשאול את החזון איש מה לעשות אם להמשיך לשלוח את הילדים לשם, או להוציא אותם משם, וכן בא לשאול גם אחד המחנכים שלימד שם אם להמשיך ללמד או לעזוב. והחזון איש התחמק ולא רצה לענות על שאלה זו ואמר שאחליט לבד.

הגר"ח קניבסקי

הגר"ח קנייבסקי הבוקר בעליה לציון דודו בעל החזון איש

דבר ידוע הוא כי מרן החזו"א זללה"ה קירב באופן מופלג ביותר את אחיינו הגר"ח קנייבסקי, ובהיותו נער צעיר ממש קבע עמו זמנים ללמוד בהם. על אחד מהם, סיפר הגר"ח עצמו: "באחת השנים בהם נסע מרן החזון איש לצפת למנוחה, הוא לקח עמו ספר תורה וקצת מטלטלים, ואני ואימי הצטרפנו לשם. כשהגענו פנה אלי מרן החזון איש ואמר לי שהוא רוצה ללמוד עימי, ולמדנו כמה ימים מסכת תענית, כשכמה מן ההערות שאמר לי, הבאתי בספר שיח השדה".

סיפר אחד מתלמידי החזו"א, כי משפחת החזו"א היו באים אליו הרבה, אבל הגר"ח קנייבסקי זכה לקירבה יתירה שבכל פעם שהיה בא, היה מרן ז"ל מתפנה ושואל אותו לרצונו.

השידוך של הגר"ח קנייבסקי

וכבר נתפרסם כתב ידו של מרן זצ"ל במכתב בו הוא מכנה את הגר"ח קנייבסקי (בענין הצעת שידוך לגר"ח) - "מרא דכולא תלמודא". וזה נוסח המכתב:

"שלו' כט"ס, כבר ארכו ימי שתיקתי, ר"ל לא קיימתי כתיבה כדיבור... ואני חוזר להענין ידידנו זרח שיחי' הציע נכבדות בשביל מרא דכולא תלמודא חיים קניבסקי שליט"א ואם אחותי תחי' תסכים, לפי ראות עיני וכו' ואכפול שלו' ואחתום ברכה הדו"ש אי"ש".

וכאשר נכנס הגרי"ש אלישיב אל מרן החזון איש כדי להוועץ עמו בענין השידוך אמר מרן החזו"א, כי מדת הבקיאות של הגר"ח בכל התורה דומה לידיעותיו של הרוגאטשובר שנודע כמי שכל התורה מונחת לו בכף ידו.

וכך נכתב ברשימות הגר"מ גריינימן: "וכבר חזה ברוח קדשו רבינו הגאון החסיד בעל החזו"א זי"ע אשר שמעתי מאדוני אבי שראה ואף שמע בבירור אשר רשם זאת סמוך ממש למעשה, כאשר עברו לפניהם בעת טיולו של החזו"א בעל הקהילות יעקב - הסטייפלער, ועמו בנו יבלחט"א הגר"ח קנייבסקי, אמר להגר"מ כאן עוברים שני גדולי הדור, וזאת בהיותו צעיר לימים ממש.

הגר"נ קרליץ



הג"ר ניסים קרליץ בשעת לידתו היה בסכנה גדולה וב"ה היה נס גדול ונשאר בריא בחיים. ואמר מרן ז"ל שיקראו לו בשם נסים על שם הנס הגדול.

באחת השנים שחי הגרנ"ק בתנאים קשים בא הגאון ר' שלמה זלמן אולמן למרן החזון איש לספר לו על מצבו הדחוק של אחיינו הרב ר' ניסים. השיב לו החזון איש: כך הוא נולד בניסים והוא יחיה בניסים.

פעם התפנה אחד החדרים בדירה, ובאותו זמן ר' ראובן אליצור שהיה חברותא של הגרנ"ק במשך עשרות שנים חיפש לשכור דירה למשפחתו במקום אחר. החזון איש קרא לו ואמר לו ולמשפחתו להתגורר בחדר ליד ר' נסים קרליץ והרבנית. אף אם יהיה הדבר כרוך בהוצאות ישלם זאת החזו"א מכיסו הפרטי היות וחשוב הוא להיות בקרבתם.

הדרכה מהחזון איש - שח הגאון רבי נסים קרליץ, הלכתי עם החזו"א לאחר מחלה שלקה בה מגבעת רוקח ועד לרחוב בלוי הוא פסע לאיטו כל הדרך. ולפני שהגענו אמר לי, רואה אתה הולכים לאט לאט ולבסוף מגיעים. לו היינו עומדים על מקום אחד לא היינו מגיעים. חשבתי לתומי שדיבר דברי מוסר גרידא. לאחר זמן הבנתי את הדברים יותר טוב.

היה זה לאחר שלקה בלבו ורופאיו הזהירוהו לבל ידבר במשך ששה שבועות במשך הזמן כשיכל לדבר כמה תיבות רמז לי להוציא מחברתו ושאכתוב עבורו כמה תיבות כתבתי שלוש תיבות כפי שיצאו מפיו ויותר לא יכול היה. למחרת שוב ביקש ממני שאמשיך באותו ענין ושאכתוב עוד כמה תיבות וכך נמשך הדבר במשך תקופה קצרה לבסוף מכל התיבות האלו נהיה סעיף קטן בספר חזו"א על הלכות שבת. הוא ידע שלאחר זמן ימשיך לכתוב כרגיל ובכל זאת נהג כפי מה שנהג.

כבר בצעירותו כנער צעיר הביע החזו"א את גודל הערכתו אליו, היה זה כשנצרך לעשות פעולה מסוימת בבית מרן החזו"א ואמר החזו"א שבו אי אפשר להשתמש כי הוא כבר היום תלמיד חכם, והיה זה כשהגר"נ היה כבן חמש עשרה.

בהזדמנות נוספת ביטא את הערכתו כשהגיע אל חזו"א חמיו של הגר"נ, הגה"צ ר' צבי הכהן קופשיץ זצ"ל לאחר האירוסין וטען שהחתן שותק ולא שומע ממנו כלום, ענה החזו"א ואמר השתיקה היא מום משפחתי... ואני אומר לך שהוא יודע ללמוד, ומה שאתה טוען שאתה לא שומע ממנו, עוד ישמעו ממנו רבות!

החזו"א הורה לו לצאת מד' אמותיו ולהורות הלכה, כאשר עסק בחברותא עם הגרש"ז אולמן במסכת מנחות הורה לו החזו"א "מחר אתם מתחילים מסכת חולין" והסביר לו שהוא צריך ללמוד הסוגיות הנחוצות לרב לפסוק בהם הלכה למעשה, ולאחר מכן אף שימש את מרן ז"ל בשאלות שבאו לפניו.

החזו"א חיבבו עד מאוד ואף קבע עמו חברותא ללמוד עמו בקביעות.

החזו"א סמך עליו מאוד בעניניו האישיים, ופעם היה החזו"א צריך שיעזרוהו בדבר הנצרך לו, ופנה אל אחד מבני הבית שראהו מאחוריו וחשב זה הגר"נ בבקשת עזרה, אך כשראה החזו"א שזה לא הוא, הסביר החזו"א שטעה, אתו אחד הציע את עזרתו, אך החזו"א סירב ואמר שרצונו שרק הגר"נ יעשה זאת.

בענינים הלכתיים שונים שהיו צריכים לעשות בבית החזו"א אמר שהגר"נ יעשה זאת. בשמחת נישואי רבינו הגר"נ החזו"א קבע את כל הכיבודים מה כ"א יקבל.

כשחלה החזו"א והיה צריך שיהיו איתו סמך על הגר"נ שהיה נמצא אצלו במשך כל הבוקר, וכשנסע לצפת נסע איתו רבינו הגר"נ, והיה איתו כמה שבועות ואח"כ החליפו הגר"ח קניבסקי.

הגר"ג אדלשטיין

הגר"ג אדלשטיין. צילום: שוקי לרר

הגר"ג אדלשטיין היה מרבה לשוחח עם מרן החזו"א זצוק"ל בשנות בחרותו, כאשר מרן הראה כלפי הגר"ג הערכה רבה ונדירה, כשניכר היה שהוא מייעד את דרכו לגדולות, כפי שגם עולים הדברים בעדותו של רבי שרגא וילמן זצ"ל שאמר כי "היתה לנו קנאה גדולה ברבי גרשון, כאשר מרן החזו"א היה משוחח עמו בלימוד היה מראה גילויי חיבה, מרבה לטפוח על שכמו שוב ושוב, וזה לא היה מצוי אצלו".

עוד בהיותו צעיר לימים, זכה הגר"ג ונבחר לכהן כבעל התוקע אצל מרן החזו"א, כשהעיד הדבר ברבים עד כמה סומך עליו מרן החזו"א.

בהגיעו לפרקו, כאשר נכנס חמיו הג"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל שהיה ממקורבי החזו"א, למרן החזו"א לדבר עמו אודות שידוך לבתו, קבע החזו"א ואמר לו בלשון מופלאה כהאי לישנא: "הרי יש לכם רק בת יחידה, אם כן יהא לכם רק חתן אחד, הוא צריך להיות מיוחד, קחו את גרשון אדלשטיין, אני מכירו היטב".

גם אחיינו של מרן החזו"א, הגר"נ קרליץ העיד בכמה הזדמנויות, כי נוכח כיצד מרן החזו"א כיבד באופן מיוחד את הגרי"ג כל אימת שהיה סר למעונו, והיה נוהג בו ברחשי כבוד יותר מן הרגיל אצלו.

כבר נודע והתפרסם בשערים, את ההגדרה המיוחדת שמרן החזו"א התבטא על הגר"ג שהרי הוא בעל מום, ומפני שאין לו את השמינית שבשמינית של גאווה.

העיד הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, כי כאשר דיברו עם מרן החזו"א אודות אחיו הגר"ג נענה ואמר כי איננו נופל בגדלותו מראשי ישיבות גדולים באותה התקופה (כאשר החזו"א מונה את שמותם בפרוטרוט).

הגראי"ל שטיינמן מספר תמיד, כי מרן החזו"א אמר לאחד מבני משפחתו, בעודו בחור צעיר לימים, שילך לשמוע שיעורים אצל הגר"ג בישיבת פוניבז' כי ממנו יקבל דרך הלימוד הנכונה והבנת התורה.

כאשר הגיע הגר"ג להזמין את החזו"א לשמחת נישואיו, אמר לו החזו"א "אבקש ממך שתפטרני כי מחמת חולשה קשה עלי הנסיעה". אמר לו הגר"ג כי לא חשב כלל להטריחו אלא רק להזמינו מפני הכבוד. מרן זצוק"ל העניק לו את ספר חזון איש על מס' שבת, ואמר לו כי באמת הספר איננו שלו, אלא כל זכויות הספר שייכים לר' יעקב הלפרין, רק ר' יעקב מרשה לי לתת את הספרים שלו במתנה לכל מי שארצה, אם כן הא לך הספר במתנה.

הגר"ח קניבסקי מעיד על ימי בחרותו בישיבת לומז'ה שבפתח תקווה, כי כאשר הגיע ללמוד בישיבה בהוראת דודו הגדול מרן החזו"א זי"ע, ציווה עליו החזו"א לדבר בלימוד עם הבחורים הטובים בלומז'ה. בין השמות ציין החזו"א את רבי גרשון באומרו 'דאס איז א' דמות פון די ישיבה' - 'זוהי ה'דמות' של הישיבה'. וסיים הגר"ח ואמר: "אך אני לא העזתי תמיד לגשת אליו כי הגר"ג נחשב העילוי בישיבה. היה זה בחינה של 'יראת הרוממות' לגשת אליו".

מעשה שהיה בפרדס חנה, שם כיהן כרב הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, חמיו של הגר"ג, שהתעוררה שאלה הלכתית האם לכהן מותר לישא צרת חלוצה, שכן החלוצה עצמה אסורה לכהן. ולענין כמה דינים מצינו שדין הצרה כדין החלוצה (המעשה היה במשפחה מעדת התימנים שמנהגם לישא שתי נשים) ובאה השאלה לפני רב העיר הגרי"ז דיסקין זצ"ל. הגר"ג שהיה אז תקופה קצרה לאחר נישואיו, ושהה בבית חמיו זצ"ל שמע את השאלה, ועל אתר הוכיח מגמ' ביבמות דף מ"ד שאין איסור בצרת חלוצה לכהן. חמיו זצ"ל שלח את השאלה למרן החזו"א זצוק"ל עם תשובת חתנו, ומרן השיב במכתב כי הוא מסכים עם הפסק הלכה למעשה "אין שום איסור בצרת חלוצה לכהן, וכמו שאמר חתנם היקר שליט"א".

הרה"ג ר' ישעיהו פייער זצ"ל מרבני כפר סבא סיפר שמרן החזון איש אמר לו פעם על רבי גרשון אדלשטיין שראוי לבקש ממנו ברכה.

שח הרה"ג משה שטיגל שהיה גר בשעתו ליד מרן החזון איש ששני בחורים היו מגיעים כמעט מדי יום למרן החזון איש - אלו היו האחים הגאון רבי גרשון ואחיו הגאון רבי יעקב זצ"ל.

חלק מהחומרים בכתבה באדיבות מערכת 'דברי שי"ח'. תודתנו נתונה להם

החזון איש רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן רבי ניסים קרליץ רבי חיים קנייבסקי רבי גרשון אדלשטיין

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד