שעון החורף ותאונות הדרכים

כמידי שנה סוערת הארץ לקראת החלת שעון הקיץ, ונראית כמו התנגשות בין האינטרס הדתי – להזיז את השעון ולהרוויח שעה בסיום צום גדליה וצום יום כיפור, לבין האינטרס החילוני – לא להזיז את השעון ולהרוויח שעת אור נוספת ביממה.

אם כבר אמור הדיון הזה להתרחש בהקשר לדת ולהלכה, הרי שהוא צריך להיות פנים דתי, ואמור להיות מוכרע ללא ספק, בין האינטרס להקל על הצמים את סוף הצום, לבין פיקוח הנפש הנובע מזה. אדרבה – הראשונים לרצות בהחלת שעון החורף מאוחר ככל האפשר אמורים להיות כל אותם יהודים המאמינים שפיקוח נפש דוחה הכל, למעט גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

החלת שעון החורף תביא לירידת החושך שעה מוקדם יותר בסוף היום, בזמן שנפח הנסועה בכבישי ישראל גדול במיוחד. במאות אלפי המכוניות, שבזמן שעון הקיץ נוהגים הביתה באור, נוהגים אזרחים עייפים אחרי יום עבודה. החושך, מבחינתם, מועד לפורענות.

למרות מיעוט הנסועה בלילות, יש ריבוי במספר הנפגעים בתאונות דרכים ליליות. רק בשנתיים האחרונות נפגעו 37,000 איש בתאונות דרכים שאירעו בחושך, הרבה יותר הרוגים ופצועים ביחס להיקף הנסועה לאחר רדת החושך.

גורם לכך שילוב שתי השפעות חזקות שמשפיע הלילה על שניים מהכישורים הקוגניטיביים החיוניים ביותר למשימת הנהיגה: הראיה והערנות.

כושר הראיה חיוני מאין כמוהו לנהיגה בטוחה, אבל דווקא את הכושר החיוני הזה, מגבילה החשכה רק לטווח פנסי המכונית, שבאור נמוך מגיעים ל 30-40 מטרים בלבד. במהירות ממוצעת בכביש בינעירוני, עוברת המכונית מרחק זה בתוך פחות משניה אחת, כלומר הנקודה הרחוקה ביותר שרואות עיניך, היא גם הנקודה שבה תימצא בתוך שבריר שניה. גם כשאורות הרכב גבוהים, אלומות הפנסים יוצרות צינור מואר צר שאותו רואה הנהג, אבל שוליו הם חשכה מוחלטת, ומתוכה, עקב הקושי לזהות צורות ואובייקטים בחושך, עלולים להופיע לפתע הולכי רגל, רוכבי אופניים, בעלי חיים חוצים, או מכשולי דרך אחרים. החושך גם מעוות את הערכת המהירות והמרחק, ואובייקטים שונים עשויים להתגלות לפתע כקרובים יותר, או מתקרבים במהירות גבוהה יותר מהערכת הנהג. ראיית הנהג בלילה נפגעת גם כתוצאה מסנוור כלי רכב אחרים בכביש, שבפרקי זמן קריטיים יכולים להגביל את הראייה כמעט לגמרי. כתוצאה מזה, מתקצר הזמן העומד לרשות הנהג לזיהוי הסכנה, ובמקביל מתארך זמן התגובה הדרוש לו.

ההשפעה השניה שמשפיע הלילה היא על רמת הערנות. בתוך כל גוף אנושי מתקתק שעון ביולוגי פנימי, שמצווה על הגוף שינה וערות. בשעות החשכה מורה השעון הביולוגי לגוף להכין את עצמו לשינה, חרף המאמצים להישאר ער. לכך יש להוסיף את המאמץ המופרז של העיניים המגששות בחושך, ואת הריכוז הגבוה שתובעת מהנהג הנהיגה בלילה. כל אלה גורמים לירידה חדה ברמת הערנות של הנהג, והשילוב בין הירידה בכושר הראיה וברמת הערנות, הופך למסוכן, ומסביר את ריבוי התאונות בחשכה.

אין לדעת איזו מהשפעות הלילה השפיעה לבסוף על כל אותם נהגים שנפגעו ונהרגו בתאונות בשעות החשכה. יתכן שנרדמו, ויתכן שהתנגשו בדבר שלא הצליחו לזהות מחמת החושך. כך או כך, מילא החושך תפקיד מרכזי בהשתלשלות העניינים, ואין ספק שאם היה אור בחוץ, היו סיכוייהם להינצל גבוהים בהרבה.

אם ניתן היה להימנע לחלוטין מנהיגה בחושך, היה זה הדבר הנכון לעשותו, אבל החיים המודרניים אינם מאפשרים מגבלה גורפת שכזו. ראוי לשקול צד זה, שעיקרו פיקוח נפש טהור, בעת שמחליטים החלטות שאחת הנגזרות העיקריות שלהן היא נהיגת מאות אלפי ישראלים עייפים הביתה מידי יום, מגששים בחושך ולא רואים ברור באור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!