כ"ז ניסן התשפ"ד
05.05.2024

להיכנס למעבדה ולצאת מהקופסה - כך מעודדים במיקרוסופט יצירתיות

קסדת מצב הרוח, "אנגרי בירדז" עם אנשים וקינקט בתלת-ממד • זה לא מדע בדיוני אלא רעיונות שעלו במעבדת החדשנות של מיקרוסופט בישראל

  • ז' תשרי התשע"ב
להיכנס למעבדה ולצאת מהקופסה - כך מעודדים במיקרוסופט יצירתיות



אחת לחצי שנה מתכנסים עובדי מרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל באודיטוריום לאירוע שמסכם שבוע יוצא דופן: שבוע מחוץ לקופסה.

למשך שבוע מתבקשים עובדי מעבדת החדשנות של מיקרוסופט ישראל לצאת מהשגרה ולעבוד על כל מה שיעלה על דעתם, משוגע ככל שיהיה. התנאי היחיד הוא שבסוף שבוע העבודה יהיה מוצר שאפשר להציג ולהראות לאחרים.

"המטרה היא לעודד חדשנות וחשיבה יצירתית. למיקרוסופט העולמית יש כמה מעבדות מחקר בעולם. אחת מהן הוקמה בישראל והיא מונה חוקרים, מהנדסים וסטודנטים. הרעיון הוא להוציא אנשים מהשגרה. לתת לעובדים לחשוב על טכנולוגיות שאולי ייהפכו למוצרים חדשים או ישתלבו במוצרים קיימים. בעצם מיקרוסופט אומרת לאנשי המעבדה שלה: 'תתפרעו. תתרגלו את השרירים במוח שאחראים על חדשנות ויצירתיות'", מסבירה קרן מסטר, מנהלת מוצר במעבדת החדשנות של מיקרוסופט ישראל.

אז מה קורה כשעובדי מיקרוסופט מתפרעים?

ההמצאות שנולדו באותו שבוע הוצגו בשבוע שעבר בפני עובדי מרכז המו"פ של מיקרוסופט.

ד"ר לימור לחיאני וגלעד אורן עמלו על מה שהם מכנים משחק "אנגרי בירדס" של עולם המציאות. השניים פיתחו משחק משעשע לסמארטפונים שעושים שימוש במערכת הפעלה של חלונות. במשחק שלהם הסמארטפון נהפך לרוגטקה. כל שחקן רואה באפליקציה שעל המסך שלו את החברים שלו שמשחקים אתו על גבי מפה. המטרה היא לפגוע בחברים אחרים. כל שחקן שנפגע מהרוגטקה הסלולרית מקבל חיווי קולי ורטט.

Poke סלולרי

"הרעיון היה לקחת משחק מוכר כמו אנגרי בירדז ולהפוך אותו למשחק מבוסס מיקום שמשלב אלמנט חברתי. נשמח לעבוד על המשחק בזמן הפנוי, ואנחנו מקווים שזה ייצא כאחד המשחקים בזירת האפליקציות של מיקרוסופט. אני הייתי מגדירה את המשחק הזה כסוג של Poke סלולרי", מסבירה לחיאני.

עמי תורג'מן העובד בקבוצת בינג מובייל (מנוע החיפוש לסלולר) פיתח שירות שמיידע אנשים בעלי עניין משותף כאשר הם קרובים פיסית זה לזה. השירות של תורג'מן מתאים במיוחד לאנשים שמחפשים לקנות ולמכור רכב. הוא מסביר: "האפליקציה מאפשרת לאדם שרוצה לקנות רכב להגדיר איזו מכונית הוא מחפש ומהו טווח המחירים. אם הוא נמצא ברחוב, ואדם אחר הגדיר במערכת שהוא מחפש למכור אוטו ומתאים לאותם פרמטרים, אז שניהם יקבלו הודעה על כך.

"אני מכנה את האפליקציה הזאת 'הודע לי' (Let Me Know). זו אפליקציה של שגר ושכח. אתה מגדיר איזה אוטו אתה מחפש לקנות או למכור, וכשיש מישהו עם רכב כזה שנמצא בקירבתך אתה מקבל הודעה כדי שתוכל לראות אותו". תורג'מן אומר שהאפליקציה שפיתח יכולה להתאים גם להיכרויות וגם לטרמפים. "אדם יכול להיכנס לאפליקציה, להגדיר מתי ומאיפה הוא צריך טרמפ - ומישהו אחר שסמוך אליו פיסית יקבל הודעה על כך ויוכל לקחת אותו".

המהנדס אביגד אורון והחוקרת קידה רדינסקי ממעבדת החדשנות, יחד עם מסטר, פיתחו מערכת תוכנה שמזהה את מצב הרוח של המשתמש ומתאימה לו מוסיקה. "רצינו מאוד לעשות משהו עם קסדה שמודדת גלי מוח. הרעיון שמצאנו היה מערכת ממוחשבת שגורמת לאדם שחובש את הקסדה להגיע למצב הרוח שבו הוא מעוניין על ידי התאמת מוסיקה", מסבירה מסטר.

רדינסקי מרחיבה: "המערכת מנסה ללמוד איזה שיר יביא את המשתמש למצב רוח מסוים. בדקנו את הקסדה על מסטר. ניסינו לראות אילו שירים מרגשים אותה ואילו מרגיעים. בתחילת הניסוי היא שמעה כל מיני שירים והתקבלה דגימה של גלי מוח, ואז, כשמבינים מה מעורר אותה ומה מרגש, אפשר לגרום לה להגיע למצב רוח מסוים. תראה מה קורה לה כשמשמיעים לה מוסיקה מזרחית (קירה מראה סרטון וידאו שבו מסטר שומעת שיר מזרחי - ג"ג)".

מה אפשר לעשות עם מה שפיתחתם?

מסטר: "חשבנו על כל מיני כיוונים, אבל נראה שאף אחד מהם לא יהיה ישים. בכל מקרה אין שום הכרח שנעשה עם זה משהו. בסך הכל המטרה היתה שנלמד על טכנולוגיה חדשה".

אורון: "אם יש לך מספיק נתונים מדויקים, אתה יכול לייצר מצב שבו קסדה כזאת יכולה להמליץ לך על מוסיקה. סוג של פנדורה לפי גלי מוח (פנדורה הוא שירות רדיו אינטרנטי המבוסס על למידת דפוס השמיעה של המשתמש - ג"ג).

תלת מימד משכנע בלי משקפיים

רותם בנט, אלון ויניקוב, איגור קביאטקובסקי ופאדי חאיכ פיתחו קינקט בתלת מימד. הקינקט היא מצלמת עומק שנמכרת עבור קונסולת המשחקים 360 Xbox של מיקרוסופט ומאפשרת זיהוי מחוות גוף. בנט מסביר במה שונה הקינקט בתלת מימד: "אנו מציגים לראשונה דרך חדשה ליצירת אפקט תלת מימד משכנע ואינטראקטיבי באמצעות מסך מראה ומצלמת קינקט, ללא משקפיים. הרעיון הוא להשתמש בכך שתמונת מראה היא למעשה תצוגת עומק תלת ממדית אולטימטיבית. אנו מציגים עצמים וירטואליים בתוך תמונת המראה, בצמוד לעצמים פיסיים שונים, ובכך גורמים למוח שלנו לתפוש את העצמים הווירטואליים כממוקמים בעומק של העצמים האמיתיים".

בנט מדגים בפני את אפקט התלת מימד בקינקט. הוא עומד מול מסך מראה ומצלמת קינקט מצלמת אותו. הוא מושיט את שתי ידיו קדימה, ועל המסך מופיעים שני עיגולים שנעים כמו זחלים על גבי המסך לפי תנועת הידיים. בנט אומר שהאתגר הטכנולוגי במימוש הרעיון היה לגרום לעצמים הוירטואליים להיצמד לעצמים הפיסיים. "על מנת להשיג אפקט תלת מימד משכנע היה עלינו להזיז את תצוגת העצמים הווירטואליים בהתאם. הדבר דורש חישובים מהירים מאוד המבוססים על מערכת שלומדת את מיקומם היחסי של הצופה, המראה, המסך ומצלמת הקינקט, שמסייעת לנו כאן בקביעת מיקום הראש".

כפיר כרמון, מהנדס במעבדת החדשנות, החליט לפתח מערכת ממוחשבת ששולטת על ברזי מים ויוצרת אפקטים מיוחדים. "את הרעיון לכך שאבתי מסרטון שראיתי בפייסבוק על שעון מים בתחנה המרכזית באוסקה, יפן. בסרטון מוצגים 3,000 ברזים שנפתחים ונסגרים בקצב מהיר ויוצרים אפקטים, מלים ומספרים. רציתי ליצור משהו דומה אבל עם חלקים שנגישים לי. החלטתי לקחת ברזי מים של מכונות כביסה וליצור משהו דומה שעובד על אותו עיקרון - רק שלצערי, אצלי הברזים נסגרו קצת יותר לאט". כרמון פיתח תוכנה ששולטת בפתיחת הברזים וסגירתם. בסרטון וידאו שבו נראית התוצאה הסופית מזכירה המערכת שפיתח את המזרקה בכיכר דיזנגוף. "תן לי עוד שבוע ועוד 2,000 שקל ואני מצליח ליצור מערכת שמגיעה לאותם הישגים כמו ביפן", אומר כרמון.

למוצרים הבוסריים של עובדי מרכז החדשנות של מיקרוסופט צריך להתייחס כתרגיל מחשבתי ותו לא, דרך לעורר יצירתיות. מיקרוסופט לא שונה בעניין זה מלא מעט חברות טכנולוגיה גלובליות, שמנסות בדרכים שונות לעורר יצירתיות אצל עובדיהן. גוגל למשל מפעילה את חוק ה-20%, שקובע שכל מהנדס יכול, אם הוא רוצה, להקדיש יום בשבוע לפרויקט טכנולוגי שאינו נוגע ישירות לעבודתו. כך, מאמינה ענקית החיפוש והפרסום, עשוי להיוולד הפיתוח הטכנולוגי הבא שיסעיר את העולם. גם בגוגל ישראל עובדים מהנדסי החברה על פרויקטי 20% שונים.

דרך נוספת לעורר יצירתיות וחדשנות היא באמצעות כנסים או מחנות טכנולוגיים. אפילו גופים שמרניים יחסית כמו התעשייה האווירית והשב"כ עורכים פעם בשנה-שנתיים כנס מיוחד, שבו מתבקשים המהנדסים לחשוב על פיתוחים משוגעים ופורצי דרך, גם אם אינם שימושיים או מסחריים. לעתים זה דווקא כן מוביל למוצרים ממשיים. במסגרת פרויקט 20% בגוגל, למשל, נולדו רעיונות שמוכרים לרבים כמו תיבת הדואר האלקטרוני ג'ימייל ושירות חדשות גוגל (Google News). מוצר בינג מובייל של מיקרוסופט החל גם כן כרעיון במעבדת החדשנות. טכנולוגיה נוספת שפותחה במעבדת החדשנות של מיקרוסופט בשנה האחרונה קשורה לזיהוי פנים בווידאו.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד