ט' אייר התשפ"ד
17.05.2024

נשיאת ארגנטינה טייחה פיגוע ותעמוד לדין

צדק מאוחר: נשיאת ארגנטינה לשעבר, כריסטינה פרננדז דה קירשנר, תעמוד למשפט באשמת טיוח חקירת מעורבות בכירים איראנים, בפיגוע תופת במרכז היהודי בבואנוס איירס

אתר הפיגוע בארגנטינה. צילום: משה מילנר, פלאש90
אתר הפיגוע בארגנטינה. צילום: משה מילנר, פלאש90 צילום: משה מילנר, פלאש 90



נשיאת ארגנטינה לשעבר, כריסטינה פרננדז דה קירשנר, תעמוד למשפט באשמת טיוח חקירת מעורבות בכירים איראנים, שעל פי החשד היו מעורבים בפיגוע התופת במרכז היהודי בבואנוס איירס בארגנטינה ב -1994.

הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה אירע בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, ב-18 ביולי 1994, טרוריסט לבנוני פוצץ מטען נפץ שהוטמן במכונית תופת 85 איש נרצחו, ונפצעו עוד 330. הפיגוע היה אחד משני פיגועים שהתבצעו בארגנטינה בשנות ה-90 נגד מטרות ישראליות ויהודיות, ונחשב לאחד הפיגועים הקשים ביותר שבוצעו על אדמת ארגנטינה.

ארגון חיזבאללה, אף שלא לקח אחריות לפיגוע, טען כי הוא בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון עבאס מוסאווי, בידי צה"ל בפברואר 1992.

לפי דו"ח המודיעין הארגנטינאי המחבל המתאבד היה לבנוני בן 25 בשם איברהים חוסיין, שפוצץ מטען של כ-400 ק"ג חומר נפץ שהוטמן במכונית תופת בחזית הבניין, הפיצוץ גרם לקריסת החזית הקדמית של הבניין ולנזקים רבים בבניינים סמוכים.

פיגוע נוסף שאירע באותם שנים, ב-17 במרץ 1992 מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל בבואנוס איירס וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם מתוכם 4 ישראלים עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה. בפיגוע נפצעו למעלה מ-220, אגפים שלמים של הבניין בן ארבע הקומות קרסו.

בנוסף לנשיאה לשעבר יועמדו לדין אחד עשר פקידי ממשלה נוספים לשעבר, גם יועמדו לדין, כך מדווח באתר JTA. עדיין לא נקבע תאריך למשפט, ולפי הדיווחים המשפט יהיה ציבורי.

בדצמבר האחרון ביקש השופט קלאודיו בונודיו מהסנאט הארגנטיני להסיר את חסינותה של קירשנר, המכהנת כיום כסנאטורית בפרלמנט כדי להביא אותה למעצר ולמשפט, הסנאט לא פעל כבקשת השופט, והמשמעות לדבר שאי אפשר לעצור את קירשנר, אך אפשר להעמידה לדין.

כאמור איראן הכחישה כל מעורבות, קירשנר חתמה על הסכם עם איראן ב-2013, אך יורשה בתפקיד, מאוריציו מקריי ביטל אותו בדצמבר 2015 במהלך השבוע הראשון שלו בתפקיד.

ההחלטה להעמיד את קירשנר ואת פקידי הממשל הנוספים לשעבר לדין, המשך להאשמה שניתנה בשנת 2015 על ידי אלברטו ניסמן הי"ד, התובע שהיה ממונה על חקירת המעורבות האיראנית ונרצח בינואר 2015, ניסמן טען כי קירשנר הקימה "ערוץ תקשורת מקביל" עם איראן כדי למנוע הסגרה והעמדה לדין של בכירים בממשל האיראני.

ניסמן נרצח בדירתו בינואר 2015, יום לפני שהוא היה אמור להציג את טענותיו לקונגרס הארגנטינאי.
ארגנטינה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד