1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הוא גירש את הילדה מבית הכנסת - עד היום היא לא יכולה לחזור

כבר בכניסה לעזרה, אחד המתפללים ניגש אליהם עם הגיעם ובגסות רוח נזף באב ובילדה על כניסתם לעזרת הגברים ושילח אותה בבוטות באופן מיידי לעזרת הנשים. לא עזרו כל בקשותיו של האב. כל בקשה רק חיממה יותר את האיש והוציאה ממנו בחג הקדוש כל כך את חלקיה הבהמיים של נפש האדם
רוני תשובה מרק, י' ניסן תשע"ח 26/03/2018 13:43

קובי הר צבי צילום אילוסטרציה: קובי הר צבי



בימים אלו של הכנות קדחתניות לחג הפסח, אנו משתדלים להזכיר לעצמנו שאחרי המעשים נמשכים הלבבות ומנסים לנקות לא רק את הבית אלא גם ובעיקר את הלב מהחמץ.

כידוע שאין להותיר בבית כל חמץ, אבל לא חייבים לבער את כולו. חמץ באריזות סגורות אפשר להעביר למפעלי החסד השונים שבתום החג, מחלקים את המזון שנמכר במכירת חמץ כהלכה, לנזקקים. גם ביחסים שבין אדם לחברו אפשר להרחיק מה שלא צריך להימצא אבל לא לבער.

אחד ממתפללי בית הכנסת זכה לאחרונה להשיא את בתו. מדי פעם חתנו מצטרף אליו בשבתות לבית הכנסת. באחת השבתות שאלתי למה הבת לא מצטרפת אף היא. סיפר לי המתפלל בכאב שמגיל 11 הבת מסרבת להיכנס לבית הכנסת. הוא ניחש מהבעת ההפתעה שעל פניי את שרציתי לשאול והוסיף כי שבת החתן בו ראינו אותה בבית הכנסת, היה אירוע חריג וחד פעמי מבחינתה.

לפני שנים, אותו מתפלל יקר הנמנה על הקהל הדתי-מסורתי של העיר, ביקש לקחת איתו את בתו לבית הכנסת בחג שמחת תורה. הוא לקח אותה לאחד מבתי הכנסת הגדולים בעיר וקיווה שמאחר וטרם מלאו לה 12 שנים היא תוכל להישאר איתו במהלך ההקפות. הבת שלא הכירה אף נפש חיה בבית הכנסת, לא לקחה בחשבון שלא תוכל להישאר עם אביה.

אלא שכבר בכניסה לעזרה, אחד המתפללים ניגש אליהם עם הגיעם ובגסות רוח נזף באב ובילדה על כניסתם לעזרת הגברים ושילח אותה בבוטות באופן מיידי לעזרת הנשים. לא עזרו כל בקשותיו של האב. נראה להיפך, שכל בקשה רק מחממת אותו יותר ומוציאה ממנו בחג הקדוש כל כך את חלקיה הבהמיים של נפש האדם. הארוע הטראומתי השאיר צלקת כואבת כל כך בנפשה של הילדה, שמאז ועד היום היא מסרבת להיכנס לבית הכנסת, גם לא לבתי הכנסת האחרים בעיר.

גם מי שסבור שגיל 11 הגבולי הוא גיל בוגר מדי מכדי שנערה תיכנס לעזרת הגברים, יכול לעשות זאת בדרך ארץ ובסבר פנים יפות. במיוחד כשזו מתפללת שאינה מכירה נפש חיה בבית הכנסת, מן הראוי היה לבקש מאחר הילדים הקטנים לקרוא לאחת הנשים שתזמין אותה במאור פנים יחד איתה לעזרת הנשים. כמה עצוב שדווקא בחג שמחת תורה כשההיכל פתוח וכל הספרים חבוקים בידי המתפללים, שכח אותו מתפלל, כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. כמה עצוב שאותו מתפלל שדקדק כל כך בצניעות, שכח כי עולם חסד ייבנה.

לעומתו עמוד החסד והתפארת של עירנו, הגר"י אדלשטיין זצ"ל, לימד את כולנו שיעור מאלף בחסד, דווקא במקום בו איש לא ציפה ממנו לכזו רגישות לבת ישראל. אלא שהגר"י זצ"ל מעולם לא הסתפק בלעשות מה שציפו ממנו, בין אם זה בוראו ובין אם זה אחד מיצירי כפיו של הבורא. הגר"י תמיד התעלה על עצמו בכל הקשור לחסד של אמת ואהבת ישראל.

לפני כמה שנים ניגש בן לאחת המשפחות הותיקות בעיר, וביקש מהרב להיות סנדק לבנו שנולד בשעה טובה. לאחר שתיאמו את היום והשעה, הקשה הרב ושאל מי האורחים. האב השיב שחבריו מהשיעורים הקבועים. הרב לא ויתר ושאל שוב אם יביאו אורחים מחוץ לרמת השרון אלא שהאבא הסביר שאין להם מכרים מחוץ לרמת השרון.

הרב סיים את השיחה אך לא מצא מנוח לנפשו. הוא ידע שהזוג כבר מספר שנים לא גר ברמת השרון. מאחר והבעל עובד ברמת השרון הוא המשיך כרגיל את מתכונת שיעורי התורה וממילא נמשכו קשריו החברתיים, בעוד שאשתו שגם כשגרו כאן היתה מופנמת ומסוגרת בביתה, בוודאי כעת אחרי כל התקופה מחוץ לעיר, אין לה כל חברה מהעיר. בנוסף כל משפחתה של האישה בחוץ לארץ. ואיך יוכל הוא להיות סנדק בברית שבו אם התינוק, בת ישראל, תשב לבדה בעזרת הנשים וחלילה תהיה בצער?

מאחר ובאותם ימים לצערנו הרבנית מינה זצ"ל כבר לא הייתה עמנו והרב טרם נישא שוב, הוא מיהר להרים טלפון לבתו, מנהלת ביה"ס הרמב"ם שבנשיאותו. הוא ביקש ממנה להרים טלפון בדחיפות לכמה /שיותר אמהות מבית הספר שיבואו לברית כדי לארח לאם לחברה ובנוסף ביקש מבתו שתבוא אף היא לברית ותבדוק אם מי מאחיותיה תהיה גם היא בעיר באותה השעה.

אותה אמא הגיעה לברית והתפלאה לראות את השולחן הארוך מסודר בעזרת הנשים. היא ניסתה למחות ולומר שממש אין צורך לכל השולחן הגדול הזה אלא שאז החלו הנשים להגיע בזו אחר זו. דמעות של הפתעה והתרגשות בצבצו בעיניה. היא חשבה בתום לב שהן הגיעו מאחר ובעלה מוכר בקהילה. לרגע לא עלה על דעתה שהרב הטריח עצמו בשקט ובצנעה כדי לשמח בת ישראל ביום הביאה את בנה בבריתו של אברהם אבינו.

יהי רצון שנזכה להוציא את החמץ מהבית ומהלב, שלא נבער מה שאינו דרוש ביעור ושנמלא את הלב ואת הבית בחסד, חסד וחסד.
פסח כשר ושמח




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. איזה יופי.  

    ל.ת.

    • משוגה  

      חרדי אמיתי

  2. אכן גיל 11 הוא גיל בעייתי כבר להיכנס לגברים  

    יעל

  3. אכן יש דרך חכמה יותר לשלוח את הילדה לעזרת נשים  

    אני

  4. שכחו לספר, שהמנהג בישיבות בליטא בשמחת תורה היה, שבריקודים מסירים לגמרי את המחיצות בין הגברים לנשים, וגם הנשים היו ניגשות/מקרבים לאזור שלהם את הס"  (ל”ת)

    חבל שלא מלמדים את ההיסטוריה המפוארת שלנו.

  5. היום חרדים זה שם נרדף לחיות  

    למה???

  6. היה הולך לבית כנסת דתי לאומי-שם היו זורמים עם זה-מלכתחילה הם אינם עושים  


  7. דבורה  

    אחת כאובה

  8. מרגש מאוד  

    דוד

  9. זרק את הילדה שיהיה כפרע של הילדה ויהיה כפרע שלה עוד השנה  


  10. חשוב ומרגש, יישר כח  (ל”ת)

    רותי

  11. רוב החרידם משוגעים ורשעעים גדולים סוטים ומנובלים  


  12. לצערנו בהרבה מקרים מי שקופצים לנהל את עניני הבית כנסת הם דוקא עמי ארצות,  


;