ללא מגע: EyeSight נכנסת לטלפונים של Pantech
בלעדי: החברה הישראלית המפתחת טכנולוגיה לשליטה על מכשירים באמצעות תנועות ידיים הודיעה כי הטכנולוגיה שלה משולבת בסמארטפונים החדשים של היצרנית הקוריאנית
- ג' חשון התשע"ב
לענות בלי לגעת. מכשיר ה-Pantech Vega עם טכנולוגיית EyeSight צלם: יח"צ
הסטארט-אפ הישראלי אייסייט (EyeSight) מודיע כי הטכנולוגיה אותה הוא מפתח משולבת בדור הטלפונים החדש של חברת פאנטק (Pantech) הקוריאנית, יצרנית הטלפונים השלישית בגודלה במדינה. הטכנולוגיה של אייסייט מאפשרת שליטה באמצעות מחוות על מכשירים דיגיטליים כגון טלוויזיות, טאבלטים וטלפונים. היקף העסקה לא פורסם, אך הוא מוערך במאות אלפי דולרים. הכרזה זו מצטרפת להסכם עליו חתמה לאחרונה אייסייט עם יצרנית הטלוויזיות הסינית הייסנס (Hisense), לפיו תשולב טכנולוגיית שליטה ללא מגע בטלויזיות מקוונות מבוססות אנדרואיד מתוצרתה. החברה נמצאת כעת בתהליך גיוס הון.
הטכנולוגיה של אייסייט משולבת בסמארטפון Vega LTE מבית פאנטק, ששיווקו החל בסוף השבוע האחרון. הטכנולוגיה מאפשרת שימוש באפליקציות בסיטואציות בהן לא ניתן לאחוז בטלפון, כגון נהיגה או בישול. ממשק המחוות מאפשר למשתמש לענות לשיחות נכנסות, לתפעל אפליקציה לנגינת מוסיקה, לשחק במשחקים ייעודיים ולבצע משימות אחרות באמצעות תנועות ידיים פשוטות. את הטלפון פיתחה פנטק, אך אייסייט אחראית על הטמעת טכנולוגיית המחוות. בשלב זה משווק הטלפון בקוריאה בלבד, אך ייתכן ובעתיד ישווק במדינות נוספות, שכן חברות סלולר רבות, ובהן ורייזון ו-AT&T, משווקות טלפונים שמיוצרים ע"י פאנטק וממותגים על ידן.
אייסייט פועלת בסביבה צפופה בה מתחרות מספר חברות ישראליות נוספות. בין החברות בזירת ממשק המשתמש הטבעי ( NUI - Natural User Interface) ניתן להזכיר את פריים-סנס ואת XTR, המשתפת פעולה עם חברת השבבים טקסס אינסטרומנטס בפיתוח פתרון משותף שיאפשר שליטה מרחוק על מכשירים ניידים באמצעות מחוות גוף. גדעון שמואל, מנכ"ל אייסייט, מדגיש כי "בניגוד לחברות אחרות בתחום, שהן מאוד נישתיות ומבוססות חומרה, אנחנו מעוניינים לקחת את הטכנולוגיה ל-mass market , כלומר להביא את חווית המשתמש של המחוות לקהל הרחב, ולא רק למוצרים מאוד יקרים. לשם כך בנינו יכולות טכנולוגיות שקל מאוד להטמיע בתוך אפליקציות ומשחקים".
שמואל סבור כי בעתיד ממשק משתמש המבוסס על מחוות ישמש לשליטה במגוון רחב של מכשירים, כגון מכוניות ומכשירים ביתיים שיהיו חלק מהבית החכם. "אנחנו לא טוענים שאנחנו באים להחליף את המגע, אלא לתת חוויה נוספת ושונה. ישנם מכשירים כמו טלויזיה, בהם אין מקום לממשק מגע, וגם במכשירים כמו טאבלטים וטלפונים בהם קיים ממשק מגע, יש דברים שהמשתמש מעדיף לעשות בלי טאצ' - וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".
הפתרון של אייסייט מבוסס תוכנה, בניגוד לפתרונות מבוססי שבב כפי שמפתחות חברות אחרות שפועלות בתחום, בהן פריים סנס הישראלית שפיתחה את השבב התומך בטכנולוגיית קונסולת הקינקנט. שמואל מסביר כי מדובר בתוכנה מאוד יעילה, כך שההשפעה על המכשיר מבחינת צריכת אנרגיה היא מינימלית. לדבריו, "למרות שתחום הראייה הממוחשבת דורש משאבי עיבוד רבים, הטכנולוגיה שלנו מאוד חזקה מבחינת הביצועים אבל מאוד יעילה בצריכה שלה".
הטכנולוגיה של אייסייט תומכת בכל מערכות ההפעלה - אנדרואיד, iOS, מיקרוסופט, סימביאן ולינוקס. בחודשים הקרובים צפויה לעלות לאפסטור, חנות האפליקציות של אפל, אפליקציה שתמחיש את יכולות הטכנולוגיה. החברות המאמצות את הטכנולוגיה של אייסייט מקבלות מהחברה SDK, כלומר ערכת פיתוח, כך שיוכלו לפתח באמצעותה מכשירים ואפליקציות. החברה שוקלת לאפשר בעתיד גם למפתחי צד שלישי לפתח אפליקציות המבוססות על הטכנולוגיה.
אייסייט הוקמה ב-2006 ומעסיקה כ-20 עובדים, רובם במשרדי החברה בהרצליה. בנוסף, לחברה פעילות בעמק הסיליקון. את החברה הקים איתי כץ, כיום סמנכ"ל טכנולוגיות. אייסייט נתמכת בכספי יזמים פרטיים, ביניהם ניתן להזכיר את פרופ' אלי טלמור ורמי ליפמן. עד כה גייסה החברה למעלה מ-4 מיליון דולר והיא נמצאת כעת בעיצומו של סבב גיוס הון לצורך הרחבת פעילותה ומיצוי השוק בו היא פועלת. הפעם ישתתפו בגיוס גם קרנות הון סיכון.
הטכנולוגיה של אייסייט משולבת בסמארטפון Vega LTE מבית פאנטק, ששיווקו החל בסוף השבוע האחרון. הטכנולוגיה מאפשרת שימוש באפליקציות בסיטואציות בהן לא ניתן לאחוז בטלפון, כגון נהיגה או בישול. ממשק המחוות מאפשר למשתמש לענות לשיחות נכנסות, לתפעל אפליקציה לנגינת מוסיקה, לשחק במשחקים ייעודיים ולבצע משימות אחרות באמצעות תנועות ידיים פשוטות. את הטלפון פיתחה פנטק, אך אייסייט אחראית על הטמעת טכנולוגיית המחוות. בשלב זה משווק הטלפון בקוריאה בלבד, אך ייתכן ובעתיד ישווק במדינות נוספות, שכן חברות סלולר רבות, ובהן ורייזון ו-AT&T, משווקות טלפונים שמיוצרים ע"י פאנטק וממותגים על ידן.
אייסייט פועלת בסביבה צפופה בה מתחרות מספר חברות ישראליות נוספות. בין החברות בזירת ממשק המשתמש הטבעי ( NUI - Natural User Interface) ניתן להזכיר את פריים-סנס ואת XTR, המשתפת פעולה עם חברת השבבים טקסס אינסטרומנטס בפיתוח פתרון משותף שיאפשר שליטה מרחוק על מכשירים ניידים באמצעות מחוות גוף. גדעון שמואל, מנכ"ל אייסייט, מדגיש כי "בניגוד לחברות אחרות בתחום, שהן מאוד נישתיות ומבוססות חומרה, אנחנו מעוניינים לקחת את הטכנולוגיה ל-mass market , כלומר להביא את חווית המשתמש של המחוות לקהל הרחב, ולא רק למוצרים מאוד יקרים. לשם כך בנינו יכולות טכנולוגיות שקל מאוד להטמיע בתוך אפליקציות ומשחקים".
שמואל סבור כי בעתיד ממשק משתמש המבוסס על מחוות ישמש לשליטה במגוון רחב של מכשירים, כגון מכוניות ומכשירים ביתיים שיהיו חלק מהבית החכם. "אנחנו לא טוענים שאנחנו באים להחליף את המגע, אלא לתת חוויה נוספת ושונה. ישנם מכשירים כמו טלויזיה, בהם אין מקום לממשק מגע, וגם במכשירים כמו טאבלטים וטלפונים בהם קיים ממשק מגע, יש דברים שהמשתמש מעדיף לעשות בלי טאצ' - וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".
הפתרון של אייסייט מבוסס תוכנה, בניגוד לפתרונות מבוססי שבב כפי שמפתחות חברות אחרות שפועלות בתחום, בהן פריים סנס הישראלית שפיתחה את השבב התומך בטכנולוגיית קונסולת הקינקנט. שמואל מסביר כי מדובר בתוכנה מאוד יעילה, כך שההשפעה על המכשיר מבחינת צריכת אנרגיה היא מינימלית. לדבריו, "למרות שתחום הראייה הממוחשבת דורש משאבי עיבוד רבים, הטכנולוגיה שלנו מאוד חזקה מבחינת הביצועים אבל מאוד יעילה בצריכה שלה".
הטכנולוגיה של אייסייט תומכת בכל מערכות ההפעלה - אנדרואיד, iOS, מיקרוסופט, סימביאן ולינוקס. בחודשים הקרובים צפויה לעלות לאפסטור, חנות האפליקציות של אפל, אפליקציה שתמחיש את יכולות הטכנולוגיה. החברות המאמצות את הטכנולוגיה של אייסייט מקבלות מהחברה SDK, כלומר ערכת פיתוח, כך שיוכלו לפתח באמצעותה מכשירים ואפליקציות. החברה שוקלת לאפשר בעתיד גם למפתחי צד שלישי לפתח אפליקציות המבוססות על הטכנולוגיה.
אייסייט הוקמה ב-2006 ומעסיקה כ-20 עובדים, רובם במשרדי החברה בהרצליה. בנוסף, לחברה פעילות בעמק הסיליקון. את החברה הקים איתי כץ, כיום סמנכ"ל טכנולוגיות. אייסייט נתמכת בכספי יזמים פרטיים, ביניהם ניתן להזכיר את פרופ' אלי טלמור ורמי ליפמן. עד כה גייסה החברה למעלה מ-4 מיליון דולר והיא נמצאת כעת בעיצומו של סבב גיוס הון לצורך הרחבת פעילותה ומיצוי השוק בו היא פועלת. הפעם ישתתפו בגיוס גם קרנות הון סיכון.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות