ו' אייר התשפ"ד
14.05.2024

השפעת בפתח • האם להתחסן?

ד"ר אוריאל לווינגר, רופא פנימי בכיר בבלינסון וב'כללית' מחוז דן, מסביר על חשיבות חיסון השפעת • מהם סימני המחלה? כיצד עובד החיסון? למי מומלץ להתחסן? ואלו סוגי חיסונים יש בשוק?

חיסון לשפעת. צילום ארכיון: יעקב נחומי
חיסון לשפעת. צילום ארכיון: יעקב נחומי צילום: ארכיון



שפעת היא מחלת חום חריפה ולא נעימה, הנגרמת על־ידי נגיף השפעת (Influenza Virus). המחלה מאופיינת בחום גבוה, בכאבי שרירים, בכאבי ראש, בשיעול, בנזלת, בחולשה ובהרגשה כללית רעה. ביטוייה חריפים יותר מהצטננות רגילה והיא עשויה להיות מלווה גם בכאבי גרון, בדלקת בלחמיות העיניים ובהגדלת קשרי הלימפה בצוואר.

השפעת היא מחלה עונתית שכיחה מאוד, מדבקת מאוד, המתפרצת בעיקר בחודשי הסתיו המאוחרים והחורף. מדי שנה היא תוקפת בחודשי החורף ברחבי העולם. כל שכבות הגיל חשופות להדבקה, אך היא מתרחשת בתדירות הגדולה ביותר בילדים. קבוצות סיכון נוספת הן בני 65 ומעלה ואוכלוסיות שמערכת החיסון שלהם פגועה או ירודה, כדוגמת חולי סוכרת ועוד.

ההדבקה מתבצעת מאדם לאדם, לרוב דרך עיטוש או שיעול. תקופת הדגירה נמשכת 1-4 ימים, ותקופת ההדבקה נעה בין יום, טרם הופיעו הסימנים, ועד 5 ימים מסיום המחלה. ילדים ממשיכים לדבק עד 10 ימים מתום המחלה, ואילו אצל חולים בעלי בעיה חיסונית הפרשת הוירוס עלולה להמשך שבועות וחודשים לאחר התחלואה.

סימני המחלה

לרוב, מדובר בהתחלה של מחלה חדה המלווה בחום, כאבי שרירים, כאבי ראש, חולשה, שיעול יבש, כאב גרון ונזלת. אצל ילדים מדווחים לעיתים קרובות גם על בחילות, הקאות ודלקות אוזניים. קשה להבדיל קלינית בין שפעת לבין תחלואה ויראלית אחרת ולכן השיטה ה"בטוחה" (עד כמה שניתן) היחידה לאבחנה היא בעזרת בדיקות מעבדה ייעודיות לזיהוי הנגיף.

בקרב צעירים בריאים השפעת בדרך כלל עוברת מעצמה בתוך כמה ימים. ההחלמה הינה לרוב תוך מספר ימים, אך החולשה עלולה להמשך כשבוע-שבועיים. לעומת זאת, אצל ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולה השפעת להסתבך, בעיקר לדלקת ריאות. קיימים סיבוכים נוספים נדירים (דלקת המוח- אנצפליטיס, החמרה של מחלת ריאות כרונית קיימת, דלקת שריר הלב, ותסמונת "גיליאן בארה"). על כן, הדרך הטובה ביותר למניעת תחלואה וסיבוכיה הנלווים היא התחסנות טרם עונת השפעת.

הנחיות האיגוד האמריקני למחלות זיהומיות (ה-CDC) מציינות כי לאחר בחינת החיסונים וההשפעה שלהם על האוכלוסייה נמצאה ירידה משמעותית בתחלואה בימי מחלה ובדרגת החולי לאחר החיסון ובמיוחד ירידה גדולה בתמותה כתוצאה משפעת באוכלוסיות שקיבלו חיסון.

כיצד עובד החיסון?

גופנו חשוף מדי יום למחוללי מחלות שונים כמו נגיפים (וירוסים), חיידקים, פטריות. הגוף מתמודד עם מחוללים אלה על ידי מספר מערכות המגנות עליו. הראשון בהם הוא העור – המקיף את עורנו ומגן גם מבחינה פיזית וגם בזכות החומציות הקיימת בו אשר אינה מאפשרת למחוללים לחיות עליו. ירידה בחומציות העור תגרום לסיכון מוגבר להדבק במחלות זיהומיות.

כאשר המחולל נכנס לגופינו – כגון דרך דרכי הנשימה, או דרך העור ואפשרויות אחרות, נכנסת מערכת החיסון לתפקיד ההגנה. מערכת החיסון היא מערכת מתוחכמת ביותר, רבת חלקים (כדוריות דם לבנות המורכבות מאוכלוסיות של תאי B ותאי T ועוד), כאשר השילוב בין החלקים השונים, מאפשר התמודדות עם מחלות ומזהמים שונים. חוסר באחד מן החלקים האלה יגרום לסיכון יתר לתחלואה.

כאשר מיקרואורגניזם (יצור חי זעיר, חיידק, וירוס או אחר) תוקף את הגוף, חלק מתאי מערכת החיסון משמשים כקו ההגנה הראשון (בעיקר תאי T) אשר תפקידם לבלום ולעכב את התפשטות מחולל המחלה עד ליצירת הגנה יעילה וארוכת טווח (ממש כמו קו הגנה צבאי קדמי שתפקידו לעצור את הפולש עד הגעת הכוחות המלאים של הצבא). בתוך כמה ימים, המערכת לומדת להכיר את מחולל המחלה ולייצר הגנה ממוקדת וטובה יותר, בין היתר על ידי ייצור נוגדנים. הנוגדנים הינם חלבונים הנצמדים לפולש הזר, מנטרלים ומסלקים אותו.

בכך לא מסתיימת עבודת מערכת החיסון. בנוסף לסילוק הפולש, יוצרת המערכת זיכרון חיסוני שנועד למנוע את הישנות המחלה. בעת חשיפה חוזרת לאותו אורגניזם, מערכת החיסון תתקוף אותו מיד, וביעילות רבה, כך שהחשיפה החוזרת תתבטא במחלה קלה בלבד או שלא יופיעו סימני מחלה בכלל. לעיתים, בשל דמיון מבני בין אורגניזמים שונים, זיכרון חיסוני למחולל אחד יקנה הגנה גם מפני מחולל. החיסונים נועדו לחקות את החשיפה הטבעית לאורגניזמים, ליצור זיכרון חיסוני, מבלי שהגוף יצטרך לעבור מחלה עצמה לצורך כך.

למי מומלץ להתחסן?

אם נסתכל במבט מעט הומוריסטי על ההמלצות של ה CDC נגלה כי ההגדרה כוללת בערך כל נפש באוכלוסיה על פני כדור הארץ, למעט ילדים בריאים נטולי משפחה מבוגרת או חולה בגיל 24 חודש עד 5 שנים (במידה וקיימים כאלו).

אולם למעשה המסר החשוב העולה מההמלצות הנ"ל, מנקודת מבטו של הרופא, הינו שחיסון נגד שפעת מומלץ לכולם, בלי יוצא מן הכלל. בתוך כך יש לתת דגש מיוחד לחיסון אוכלוסיות הילדים מגיל חצי שנה עד שנתיים ולחיסון ילדים בעלי תחלואה ריאתית לבבית או כשל חיסוני. וכן מבוגרים בני 65 ומעלה צריכים אף הם להתחסן. מתחת לגיל זה, חשוב כי כל אדם הנזקק לתרופות קבועות או למעקב רפואי מסודר, במיוחד חולי אסטמה וחולי סכרת, יתחסן.

אילו חיסוני שפעת קיימים בשוק?

ישנם בעולם שני סוגי חיסונים לשפעת: האחד הינו של נגיף מומת הניתן בזריקה תוך שרירית. השני הוא דרך האף – חיסון המיועד לילדים מעל גיל שנתיים, שאינם חולי אסטמה.

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא מיחוש/ כאב קל באזור החיסון החולף לרוב תוך 48 שעות. תגובות מקומיות כגון אודם ונפיחות מתוארות גם, אך קיימות בשיעורים נמוכים. מידע נוסף בנושא זה, ניתן לקבל מהרופא/אחות.

החיסון הניתן השנה (התשע"ב) הינו בדיוק אותו החיסון כמו בשנה שעברה, ולשמחתנו ראינו שהחיסון בטוח לחלוטין. "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" – בפעולה פשוטה זו של חיסון ניתן לקיים את הצווי עליו אומרת התורה "מאד".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד