פגע וברח: גם יושבי הרכב שותפים להפקרה

כשבוע לאחר גזר הדין המחמיר שנגזר על טל מור, דורסו של רוכב האופניים שניאור חשין ז"ל, צועדים נבחרי העם צעד נוסף בתלם שחרש בית המשפט, ומחמירים את הענישה לעברייני פגע וברח.

השבוע הושלם בכנסת הליך התיקון לחוק "לא תעמוד על דם רעך", החוק שאותו חוקק בשנת תשנ"ח חבר הכנסת חנן פורת ז"ל. מקור הצעת החוק הינו בצו התורה הקובע הלכה מוסרית גדולה "לא תעמוד על דם רעך אני ה'" (ויקרא י"ט ט"ז).

בגמרא במסכת סנהדרין פורשה הלכה זו בצורה מוחשית: "מנין לרואה את חברו טובע בנהר או חיה גוררתו, או ליסטים באים עליו, שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: "לא תעמוד על דם רעך".

הצעת חוק זה באה, אפוא, לעגן הלכה יהודית זו בחוק המדינה. השבוע חיזקו חברי הכנסת את יסודות החוק, כשהחילו על הדורסים והמפקירים עונש כבד יותר בן ארבע עשרה שנות מאסר, והוסיפו לו קומת ערך ומוסר נוספת, כשהחליטו להטיל אחריות פלילית ועונשים כבדים גם על שאר יושבי הרכב, שנחשבים לשותפים להפקרה, כיוון שלא עשו דבר למונעה.

התיקון החדש לחוק, המציע עונש חמור מזה שהוטל הנהג הדורס מור, מאיר באור אחר את טענת משפחתו, לפיה ההחמרה בענישה משקפת עיוות דין ואי צדק כלפי בנם. בדיעבד מתברר שעונשו החמור של מור אכן היה עיוות, אבל של הצדק הישן. עונשו של מור, בצירוף השלמת המהלך החקיקתי בכנסת, הם הסנונית המבשרת בואו של זמן ערכי ומוסרי חדש, שאת יסודותיו הניח פורת ז"ל, ואת קומותיו הוסיפה הכנסת השבוע.

שני מרכיביו העיקריים של התיקון לחוק, החמרת הענישה כלפי הנהג, והטלת אחריות פלילית שעונש כבד בצידה גם על יתר הנוסעים ברכב, מסמנים תפנית ביחס הפנימי בין השיקולים השונים המשתקללים בסופו של דבר לעונש. הדבקות בשיקול המשפטי לנוכח הראיות שנאספו מזירת העבירה, מפנה את מקומה בהדרגה לגישה מוסרית וערכית יותר, המתעלה מעל להיצמדות לאחריותו הישירה והניתנת להוכחה של הנהג המפקיר, ומבקשת להיפרע בנוקשות גם מהנוסע, שלכאורה אין לו חלק בעבירה, משום שלא מילא בה כל תפקיד.

בא המחוקק ואומר לא עוד. גם הנוסע שלא מנע את ההפקרה ולא דיווח עליה בדיעבד למשטרה, נחשב כעומד על דם רעהו ומגיע לו עונש כבד. לאכזריות, לנבזיות ולרשעות, שבעטיין מפקיר הרכב הדורס את הנדרס לגורלו, שותפים כל היושבים ברכב, גם אם אין להם חלק בפגיעה עצמה.

וזאת מכיוון שעבירת ההפקרה, לה שותפים כל יושבי הרכב, חמורה לאין שיעור מעבירת הפגיעה, אותה ביצע הנהג לבדו. יכול אדם לפגוע בשוגג באדם אחר בכביש, לעצור לסייע לו ולהזעיק עזרה, ולסיים את הפרשה ללא עונש או בעונש מינורי, בשל השגגה שבמעשה. אותו אדם באותן נסיבות, קובעת החברה באמצעות המחוקק, יענש בחומרה רבה, ועימו כל מי ששהה עימו ברכב ולא מנע את ההפקרה ולא דיווח עליה בדיעבד, משום שמבחינה מוסרית וערכית ההבדל ביניהם זעיר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!