י"ח ניסן התשפ"ד
26.04.2024

ואז מגיע מר 'אבל' והורס את החגיגה

אנחנו יודעות איך לעשות טוב לעצמנו, א- ב- ל • מזהות את ה'אבל הזה'? הוא הבוס הגדול שמחליט • החיים הם עבודה מתמדת על המידות – התפקיד שלנו להיות ערניות • טורה האישי של אושרה ולדמן

גן משחקים של 'קוקה קולה'. צילום אילוסטרציה
גן משחקים של 'קוקה קולה'. צילום אילוסטרציה



חשבתן שעשיתן משהו טוב, אבל נכנס מיד ואומר: "אבל...זה היה קל". ואנחנו מיד מקפלות את האוהלים שהתחלנו לשים.

אם אנו רגילות לצעוק על הילדים ונפסיק לעשות זאת, מר 'אבל' יגיע ויודיע מיד על כל הסיבות מדוע כדאי לשמר הרגל זה – זו העבודה שלו.

ברגע שאנו נפסיק להיות בהרגלים אנו נצא ממבוך אבל... צריך משהו במקום ההרגל חלופה שוות ערך – הרגל חדש .

וכאן הבחירה שלנו – איך נגיב בלי לצעוק ואיך נשיג את המטרה שלנו?

החיים הם עבודה מתמדת על המידות. התפקיד שלנו להיות ערניות ולזהות האם זה מונע מאתנו התקדמות או מקדם אותנו.

אני אסביר.

במקום 'אבל' - תגידי 'למרות'

מוכרים לכן המשפטים: אני רוצה לקחת את הילדים לגינה אבל אני עייפה אז אולי יותר מאוחר/ אני צריכה ללמוד למבחן אבל אין לי חשק עכשיו/ אני רוצה ללכת מחר לים אבל מחר ירד גשם...

מה אנו מבינות מהמשפטים הנ"ל? אני לא אלך לגינה כי אני עייפה, אני לא אלמד למבחן כי אין לי חשק וכן הלאה.

'אבל' – הוא המנגנון ש"שומר" עלינו לא להשתנות –להמשיך לשחק את התפקיד שחתמנו עליו שהיינו ממש עצבניים, יש דרך אחת להפר את החוזה שאתה מפסיק לשחק בסרט הזה. .
אם המטרה שלנו להתקדם אז עלינו לשים לב לפרטים הבאים:

שינוי – יגרום למר 'אבל'... לאבד את העשתונות,אבל.. הוא בוס נמוך ועצבני עם נרווים קצרים ששונא שמפרים חוזה אבל... יש לו זיכרון קצר.

אנו יכולות לעשות שינוי קטנטן שיביא לנו תובנה חדשה, שיביא אותנו למקום אחר מקום שבו אנו יוצאות מהחסמים מהמחסום של ה"אבל" ומפה בדיוק אנו מתקדמות.

איך נעשה זאת?

פשוט נשנה את המיקום של המשפטים ואז אנו יכולים לקבל הבנה אחרת לגמרי. ניקח את הדוגמה של האמא שרוצה לקחת את הילדים לגינה, במקום לומר אני רוצה לקחת את.. אבל אני עייפה, נאמר, אני אקח את הילדים לגינה למרות שאני עייפה, וכך כל המשמעות של המשפט משתנה לחלוטין.

שיטת האופניים

רובנו רוצות הצלחות בחיינו, ופעמים רבות מר "אבל" עוצר אותנו ומעביר לנו מסר שגוי, מסר שגורם לנו לא להתקדם,

אם לדוג' הצלחתי במבחן במתמתיקה, מה אני מייד אומרת?

"הצלחתי במבחן במתמתיקה אבל זה לא מה שבדיוק רציתי"

או "הצלחתי במבחן במתמתיקה אבל במבחן במדעים לא הצלחתי"

מה קורה כשאני אומרת משפט כזה, אני פשוט שולחת מסר לתת מודע : "תתמקדי במה שלא", "תתמקד בשלילי התת מודע מקבל את הפקודה ואומר "זה מה שאת רוצה? הנה קח". וכך אנו הורסים לעצמנו את ההצלחות.

וכך מסר שלילי גורר עוד אחד ועוד אחד, כמו שחכמינו ז"ל אמרו: " עבירה גוררת עבירה", כשאנו עושות עבירה אחת, היא גוררת עוד אחד ועוד אחד, ויוצאת מעין תגובת שרשרת שמאוד קשה לעצור אותה.

אז איך אנו משנות את הגישה ובעקבות זאת מחזקות את ההצלחות שלנו?

האופציה הראשונה היא כמו שאמרנו, נשנה את המיקום של המשפטים, במקום לומר: "הצלחתי במבחן במתמתיקה אבל זה לא בדיוק מה שרציתי"- נאמר , "זה לא בדיוק מה שרציתי אבל הצלחתי במבחן במתמתיקה", או "במבחן המדעים לא הצלחתי אבל... במבחן במתמתיקה הצלחתי".

כך אנו שמות את הדגש, את ה'אבל' על ההצלחה ומשדרים לתת מודע שלמרות שזה לא מה שרציתי הצלחתי ולמרות שבמדעים לא הצלחתי במתמתיקה הצלחתי וזה מה שהוא קולט..

הצלחתי... כך אנו מתמקדים בהצלחות ובחיובי וכך אנו נמשיך ונתקדם, נמשיך ונצליח!!

דוגמה קלאסית היא האופן שבו למדנו לרכב על אופניים:

כשהיינו קטנות, פידלנו 3 פעמים ונפלנו - מיד הסתכלנו על מה שהצלחנו לעשות ולא על הנפילה.

"נפלתי אבל הצלחתי לפדל 3 פעמים". לזה מייד מצטרפת ההתרגשות של "אולי אני אצליח יותר בפעם הבאה" ואז מייד מנסות שוב ושוב, וכך לומדים ומתקדמים.

לעומת זאת אילו בתור ילדות היינו אומרות: "פידלתי 3 פעמים אבל נפלתי" - מייד הייתה מצטרפת האכזבה והאמונה המגבילה: "אופניים זה לא בשבילי".

פעמים רבות אנו אומרות: העבודה הזאת לא בשבילי כי..., אני יכולה אבל יהיה לי קשה להגיע לזה, החיים שלי היו יכולים להיות יפים יותר אבל בגלל...

ועוד כל מיני אמרות שפר שהופכות מהר מאוד לאמונות מגבילות.

אם נדע להכניס את השינוי הקטנטן, לעשות שינוי כמעט לא מורגש במשפט כמו שינוי מיקום, שינוי זה יהפוך אותנו לאנשים מצליחים ומרוצים יותר.

ודבר נוסף חשוב מאוד, השינוי הזה, השינוי בהסתכלות, מבט אחר יעזור לנו לקחת את הנפילות שלנו בצורה הרבה יותר אופטימית וחיובית, ואז גם נדע ונפנים שלמרות שזה לא מה שרציתי אבל.... מפה אני עולה, מפה אני לומדת, כך אנו ניקח את האבל מהמקום הירוד של החסמים, המקום שמונע אותי, מפיל אותי למקום שמרומם אותי מקדם ומניע אותי.

בואו נתרגל שכל פעם שנשמע את המילה "אבל " שנאמת בצורה לא מושכלת ואנו כבר נבחין מתי זה קורה, יעלה באפינו ריח לא נעים של משהו נשרף ומייד נדע שמישהו הורס כאן משהו,

ותהיה לנו הזדמנות נפלאה לתקן ולהעשיר, לשנות ולהצליח!

אושרה ולדמן מאמנת ויועצת עיסקית [email protected]

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד