1. עמוד הבית
  2. בריאות ומדע
  3. בריא לדעת

בדיקת קולונוסקופיה לאבחון מערכת העיכול: כל מה שרציתם לדעת

מהי קולונוסקופיה? מדוע וכיצד היא מבוצעת? האם נדרשת הכנה מוקדמת לפני ביצוע הבדיקה? מהו משך הבדיקה? מה המשמעות של תוצאות הבדיקה? • הכתבה שלפניכם תענה על כל השאלות שיש לכם בנושא

כתבה אינפורמטיבית, ב' סיון תשע"ח 16/05/2018 19:04

_imagebank_orig_orig_52848CE8C2F246A98ADB5093B8A61C14.jpg צילום גסטרו בסט מדיקל

 

 

 


מהי בדיקת קולונוסקופיה?

בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה שמאפשרת להתבונן בחלחולת (רקטום) ובכל המעי הגס (קולון) עד לחלק הסופי של המעי הדק. בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לאבחן מחלות של דרכי העיכול התחתונות ובחלק מהמקרים אף לטפל בהן. התמונה הבאה מבהירה את המיקומים של האיברים העיקריים במערכת העיכול:



בדיקת קולונוסקופיה נעשית תוך שימוש בקולונוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת. הקולונוסקופ הינו מכשיר המורכב מצינור דק ובקצהו מצלמה זעירה ומקור אור:


 

מתי יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה?
קיימים מספר מצבים בהם רופא ממליץ על ביצוע בדיקת קולונוסקופיה:

1. כאשר רופא רוצה לבדוק או לאמת ממצאים מחשידים לקיומה של מחלה במערכת העיכול התחתונה. ממצאים מחשידים עשויים להיות: כאבי בטן, דימומים מפי הטבעת, עצירות כרונית, אנמיה, ירידה במשקל או עצירות כרונית.

2. כאשר מתקבלת תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה, הרופא ירצה להמשיך בתהליך הבירור בעזרת ממצאים שיאספו בבדיקת קולונוסקופיה.

3. נדרשת בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

כיצד יש להתכונן לבדיקת קולונוסקופיה?

חשוב להקפיד ולמלא אחר ההוראות הספציפיות של הרופא המטפל. במצבים הבאים יש לעדכן את הרופא מבעוד מועד:

* מטופלת הנמצאת במהלך היריון

* מטופלים הצורכים תרופות על בסיס קבוע או הרגישים לתרופות או סוגי מזון מסויימים

* מטופלים הסובלים ממחלה מדבקת או ממחלה העשויה להוביל לדימום במהלך הבדיקה או אחריה

* מטופלים הנושאים קוצב לב מלאכותי

לפני ביצוע הבדיקה יש לרוקן את המעי הגס באופן מלא. ריקון חלקי של המעי הגס עלול להסתיר את דופן המעי ולפגוע באמינות הבדיקה. במקרה כזה ייתכן ויהיה צורך בביצוע בדיקה חוזרת.

הכנה לבדיקת קולונוסקופיה כוללת מספר מרכיבים:

* התאמת הטיפול התרופתי: לעתים ימליץ הרופא להפסיק או לשנות חלק מהטיפול התרופתי הקבוע לקראת ביצוע הבדיקה. כל מי שנוטל תרופות, תוספי מזון ותכשירים טבעיים על בסיס קבוע צריך לעדכן את הרופא המטפל. במקרים מסויימים, בהם מטופלים סובלים ממחלות לב, ריאות, כליות או סוכרת או נוטלים תרופות מדללות דם (אליקוויס, קסרלטו, פרדקסה, אפיינט, פלביקס, קומדין ואחרות) הרופא ככל הנראה ימליץ על הנחיות מיוחדות לקראת הבדיקה. בעבר נהגו הרופאים להנחות את הנבדקים להפסיק לחלוטין ליטול את כל סוגי נוגדי הקרישה ובכללם אספירין, למשך חמישה עד שבעה ימים לפני מועד הבדיקה, מחשש לדימום בלתי נשלט במקרה של הסרת פוליפ או של ניקוב דופן המעי. כיום ההנחיה היא שמותר להמשיך ליטול אספירין אפילו ביום הבדיקה. את כל יתר התרופות נוגדות הקרישה לעומת זאת, יש להפסיק לקחת כמה ימים לפני מועד הבדיקה, בהתאם להוראות הרופא המטפל.

* יש להפסיק ליטול תכשירים שמכילים ברזל ופחם חמישה ימים לפני הבדיקה.

* בבוקר יום הבדיקה אסור לחולי סוכרת להזריק אינסולין או לקחת תרופות אחרות לסוכרת.

* ניתן ליטול תרופות קבועות למחלות כרוניות, עד 3 שעות לפני הבדיקה.

* תזונה: עד 72 שעות לפני הבדיקה - כפי שציינו לעיל, יש לרוקן את המעי הגס לחלוטין לפני ביצוע הבדיקה. אי לכך חשוב להפסיק לאכול מזונות עשירים בסיבים כמו פירות וירקות מכל סוג, חיים או מבושלים, בטווח של 72 שעות לפני הבדיקה. בנוסף יש להימנע מאכילת דגני בוקר, דייסת קוואקר ולחם מלא. אין ליטול תוספי סיבים כמו סובין שיבולת שועל או סובין חיטה. בטווח הזמן הזה, של 72 שעות לפני הבדיקה, מותר לצרוך מזונות העניים בסיבים, כגון לחם לבן, הודו, תפוחי אדמה, ביצים, מרגרינה, דגים, ריבה, איטריות, מרקים ודבש. יש להקפיד על שתיה מרובה אך להימנע מחלב ומשקאות חריפים. ניתן להמשיך ולאכול הדיאטה המותרת עד שש שעות לפני הבדיקה. מותר לשתות את הנוזלים האלה ללא הגבלה וניתן להמתיק אותם לפי הטעם. יתרה מכך, חשוב להקפיד על שתייה מרובה - לפחות שתי כוסות בשעה כל עוד ערים, אך של לא חלב ומשקאות חריפים.

* שעתיים לפני הבדיקה: ניתן לשתות מים עד שעתיים לפני הבדיקה. לאחר מכן גם מים אסור לשתות.

* נטילת חומר משלשל: תפקידו של חומר משלשל הוא לרוקן את המעיים והוא ניתן בצורה של כדור, תמיסה או אבקה. הרופא מחליט איזה חומר משלשל לתת לפני הבדיקה בהתאם למצבו הרפואי של הנבדק. במשך הזמן בו נוטלים את החומר המשלשל חשוב מאד לשתות הרבה מים. אופן נטילת המשלשל משתנה בהתאם לסוג המשלשל ולשעת הבדיקה. יש מקרים בהם ההנחיה היא להתחיל לקחת משלשל חלש יחסית בין יומיים לשלושה לפני הבדיקה, פעם אחת ביום, ואת המשלשל החזק לקחת יום לפני הבדיקה. במקרים אחרים נותנים רק פעם אחת משלשל חזק ביום שלפני הבדיקה.

* חוקן: הרופא הבודק עשוי להמליץ על ביצוע חוקן זמן קצר לפני הבדיקה.

בכל מקרה חשוב מאד לקבל הנחיות מדויקות מהרופא המטפל ולפעול לפיהן.

כיצד מתבצעת בדיקת קולונוסקופיה?

בדיקת קולונוסקופיה מבוצעת על ידי רופא גסטרואנטרולוג (מומחה למחלות של דרכי העיכול). לפני הבדיקה מתבקש המטופל להסיר את בגדיו וללבוש חלוק. מחברים אל החולה צנתר תוך־ורידי ונותנים לו תרופת הרגעה באמצעות עירוי תוך־ורידי כדי לסייע לו לעבור את הבדיקה בצורה נינוחה יותר.

המטופל מתבקש לשכב על צידו השמאלי, לרוב בברכיים מקופלות לכיוון בית החזה. הרופא מחדיר בעדינות את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת לאורך המעי הגס, עד לחלקו האחרון של המעי הדק. תוך כדי הבדיקה מתבונן הרופא בצג שאליו משודרות התמונות מהמצלמה הזעירה שבקצה הקולונוסקופ. בזמן הבדיקה מנפחים את המעי באמצעות לחץ אוויר, כדי להקל על מעבר הקולונוסקופ ולאפשר צפייה בכל קפלי המעי. פעולה זו עשויה לייצר תחושת לחץ ומלאוּת.

אם יש צורך בביצוע ביופסיה או לכרות פוליפ שמתגלה במהלך הבדיקה, הרופא מחדיר מכשור מיוחד דרך הקולונוסקופ ומבצע את הפעולה תוך הסתכלות בצג. פעולה זו אינה כרוכה בכאב. לאחר סיום הבדיקה שולף הרופא באטיות את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדיקת קולונוסקופיה נמשכת לרוב בין 20 דקות לשעה.

האם הפעולה כרוכה בהרדמה?

ברוב המקרים נעשית הבדיקה שלא בהרדמה מלאה, אלא תוך שימוש בחומר הרגעה הגורם לטשטוש ולנמנום עד כדי שינה עמוקה.

האם הבדיקה כואבת?

בעזרת חומרי הטשטוש החדשים, הניתנים במרכז הרפואי בסט מדיקל, נדיר מאוד שהמטופל חווה כאב מכל סוג שהוא במהלך הפעולה.

מהי ההרגשה לאחר הבדיקה?

לאחר הבדיקה המטופל מועבר לחדר ההתאוששות, בו הוא יכול לנוח בהשגחת הצוות הרפואי של המכון, עד להתפוגגות ההשפעה של חומר ההרגעה. ברוב המקרים אורכת ההתאוששות כשעה. לאחר מכן, במידה והמטופל הגיע עם מלווה, ניתן על פי רוב לחזור הביתה. אם אין מלווה, על הנבדק להמתין לפחות כשעתיים לפני שישוחרר לביתו. בכל מקרה שחרורו יתאפשר בהתאם למצבו.

הרבה מהנבדקים מדווחים שלאחר הבדיקה הם חשים ערניים מספיק כדי לנהוג בכוחות עצמם. חשוב להדגיש שחומר ההרדמה עלול להאט מאוד את יכולת התגובה ולפגוע בכושר השיפוט. אי לכך מומלץ לנוח ביממה שלאחר הבדיקה ולהימנע מנהיגה ומכל פעילות אחרת העלולה לסכן את הנבדק ואת סביבתו.

תחושה נוספת שאופיינית לאחר בדיקת קולונוסקופיה היא של מלאות ושל צורך לשחרר גזים. תחושה זו עשויה להימשך עד כמה שעות לאחר הבדיקה והיא תוצאה של ניפוח המעי באוויר במהלך הבדיקה. כדי להקל על תחושה זו מומלץ לבצע הליכה מתונה, המסייעת בפינוי האוויר מהמעי.

בנוסף, ייתכן שבצואה הראשונה לאחר הבדיקה יהיה מעט דם, בייחוד אם בוצעה במהלך הקולונוסקופיה כריתה של פוליפ או נלקחה ביופסיה. תופעה זו צפויה ומוכרת ואינה צריכה לעורר כל דאגה. במידה והדימום נמשך או מתגבר, או אם מופיעים כאבי בטן עזים או חום, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

האם מותר לנהוג אחרי הבדיקה?

אסור לנהוג במשך 12 שעות לפחות לאחר הבדיקה. יש לחזור הביתה במונית או בעזרת מלווה. לצד הימנעות מנהיגה יש להימנע גם מהפעלת ציוד מסוכן מכל סוג שהוא. ההמלצה הכוללת היא כי לאחר הבדיקה כדאי לפנות את שאר היום למנוחה, ולהימנע מצריכת אלכוהול במשך 24 השעות שלאחריה.

האם קיימות תופעות לוואי או סיכונים?

קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה מאד. יחד עם זאת, חשוב לציין גם מהם הסיבוכים האפשריים, גם אם הסיכון להיווצרותם נמוך מאד:

* דימומים: אם נכרת פוליפ במהלך הבדיקה הסיכון לדימום גדל. ברוב המקרים מדובר בדימום קל שפוסק ללא כל צורך בהתערבות. במקרים נדירים עלול להיווצר דימום המחייב אשפוז ומתן עירוי דם. במקרים נדירים ביותר יש צורך גם בהתערבות אנדוסקופית ובניתוח.

* נקב בדרכי העיכול: סיבוך נדיר למדי שעלול להתרחש בעיקר בעת כריתת פוליפ או אם קיימים סעיפים רבים ופיתולים חדים במעיים. במקרה של סיבוך מסוג זה יש צורך באשפוז ולעתים אף בניתוח.

* חומרי טשטוש והרגעה: חומרי טשטוש והרגעה עלולים במקרים נדירים מאד לגרום להפרעות נשימה ולהפרעות בפעילות הלב, בעיקר בקרב חולי לב וחולי מערכת הנשימה. במהלך הפעולה המטופל מנוטר ומבוצעת השגחה רציפה על לחץ הדם והנשימה.

מתי מתקבלות תוצאות הבדיקה?

יש לשאול את הרופא מתי יש לצפות לתשובה. בדרך כלל כבר עם סיום הבדיקה ימסור הרופא את תוצאותיה. אם במהלך הבדיקה נלקחה ביופסיה תתקבל התשובה כעבור כחודש.

מה משמעות תוצאות הבדיקה?

תשובה תקינה פירושה שדרכי העיכול התחתונות תקינות ושלא נמצא ממצא חריג. לצד זאת חשוב לציין כי תשובה תקינה אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לקיומה של מחלה בדרכי העיכול. אם הבדיקה בוצעה לאור תלונות שאינן נפסקות, הרופא עשוי להמליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקות אחרות בהמשך.

תשובה תקינה לקולונוסקופיה שנעשתה במסגרת בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, תוביל בדרך כלל להמלצה על בדיקה חוזרת כעבור 10 שנים או במועד מוקדם יותר, בהתאם לדרגת הסיכון בה מצוי המטופל.

במידה והרופא מצא פוליפים או רקמות שאינן תקינות בדופן המעי הגס, מתקבלת התשובה שתוצאות הבדיקה אינן תקינות. רוב הפוליפים שמוצאים בקולונוסקופיה אינם סרטניים. חלקם עלול להיות טרום־סרטני או סרטני. הפוליפים או דגימות מביופסיה נשלחות למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית שתפקידה לקבוע האם מדובר בפוליפים שפירים, טרום־סרטניים, או סרטניים.

האם צפויים טיפולי המשך לבדיקת קולונוסקופיה?

המשך הבירור והטיפול תלוי בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאותיה. אם נמצאו בבדיקה פוליפים, החלטה בנוגע להמשך הטיפול ולאופי המעקב תינתן בהתאם למספר הפוליפים שנמצאו, גודלם ומאפיינים נוספים שלהם וכן בהתאם לקיומם של גורמי סיכון נוספים לסרטן המעי הגס. אם הרופא לא הצליח לראות את כל חלקי המעי בבירור במהלך הבדיקה, ייתכן וימליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקות נוספות כמו קולונוסקופיה וירטואלית.

אודות מכון הגסטרו במרכז הרפואי בסט מדיקל מכון הגסטרו במרכז רפואי בסט מדיקל מתמחה בבדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול. המכון מצויד בציוד החדיש והמתקדם מסוגו בעולם, המאפשר לרופא לספק למטופל את האבחון הטוב והמדויק ביותר ולהמליץ בהתאם על טיפול המותאם במדויק למצבו. לצד הציוד המתקדם, צוות הרופאים הגסטרואנטרולוגים במכון מורכב מהמומחים המובילים בישראל, בעלי ותק וניסיון עשיר במחלקות הגסטרו המובילות בישראל. השילוב של הרופאים הטובים ביותר והציוד המתקדם ביותר מאפשרים לנו להעניק למטופלים שלנו שירות מקצועי, אישי ומתקדם ברמה הגבוהה ביותר.






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. האם מותר לקחת תוספי מזון בעת הכנה לקולונסוקפיה? כגון: B12, מגנזיום, שימרי בירה