1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

70 שנה ל'אמרי אמת': ראש הישיבה חשף את חדר הספרים

שבעים שנה ימלאו בחג השבועות להסתלקותו של ראש גולת אריאל הרבי ה'אמרי אמת' מגור זיע"א שרומם את החסידות בארץ הקודש. ב'יתד נאמן' נכנסו עם נכדו ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר לחדר הספרים ושמעו סיפורים מדהימים • הצצה
בחדרי חרדים, ד' סיון תשע"ח 18/05/2018 10:30

רבי שאול אלתר (1) הגאון רבי שאול אלתר בשיחה בחדר הספרים של סבו



בחג השבועות יציינו בעולם החסידות ובחצר גור שבעים שנה להסתלקותו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר זצוק"ל בעל ה'אמרי אמת' מגור.

ביתו הצנוע של הרבי ברחוב יוסף שווארץ 10 בירושלים היה לתל תלפיות, ומשם הנהיג את עדת גור.

במלאת שבעים שנה התלווה סופר מוסף שבת קודש של 'יתד נאמן' לנכדו הגדול - הגאון רבי שאול אלתר ראש ישיבת 'שפת אמת' שפתח את חדר הספרים של סביו ה'אמרי אמת'.

ערב חג השבועות 'בחדרי חרדים' מביא קטעים נבחרים מתוך השיחה בחדרו של הרבי הקדוש.

"בחיל וברעדה נכנסים אנו לחדר לימודו של הרבי זצוק"ל, כשארונות הספרים נישאים ברמה מרצפת החדר ועד לתקרה הגבוהה, מלאי ספרים יקרים ונושנים שהיו משוש חייו כל הימים. במרכז החדר ממוקם שולחן גדול מהודר, וסביביו כסאות נושנים, ומבקשים אנו לדעת היכן בדיוק ישב הרבי ה'אמרי אמת' זצוק"ל כשקיבל את הקהל הרב ששיחר לפתחו באותם שנות הנהגה מרובות שרבות מהם היו כאן בירושלים.

"כאן היה חדרו של הרבי רק בימי הקיץ, בהיות והחדר צפוני, והיה זה בניין מתנשא, מהגבוהים שידעה ירושלים באותם ימים, לכן ישב כאן רק בימי הקיץ והגה בספריו הרבים הנראים לכם מקירותיו, ובימי החורף היה ה'אמרי אמת' יושב בחדר הלימוד המערבי" - אליו אנו ניגשים להביט במקום המיוחד בו לובנו ונחתכו חיי עולם וחיי שעה כאחד.

"כשמביטים אנו בארונות הספרים, מבקשים אנו מהגאון רבי שאול שליט"א להראות לנו דוגמא לספרים שהיה רגיל להשתמש בהם בתדירות, אנו מביטים ורואים את הספרים הרבים שנראים משומשים עד מאד, כזה הוא הירושלמי, שבקיאותו של ה'אמרי אמת' בו נודעה עד כדי שכשהביאו לו הכרך המתגלה לקדשים, גילה בתוך זמן קצר זיופו. ספר אחר משומש, הינו ספר 'עץ חיים' לרבינו חיים ויטאל, ואנו נזהרים להורידו מהמדף העליון בקפידה, מביטים בכתב היד, ורואים כמה יד אדם משמשה בו, ואנו שואלים בזהירות, האם גם אבא ה'פני מנחם' זצוק"ל התעמק בספרייה זו?!

"בוודאי" - משיב לנו ראש הישיבה - "אבא זצוק"ל היה יושב כאן ספון בחדר בכל שעותיו הפנויות, והיה ממית עצמו בשעשועי התורה, בדרך כלל את קבלת הקהל ערך במעונו שברח' רלב"ח, וכאן היה הבית מגדלור ללימוד התורה יומם וליל".

כשאנו מביטים בספרייה המופלאה אנו שומעים מראש הישיבה, כי הספרייה בעיקרה אינה מספרי ה'אמרי אמת' זצוק"ל, שכן את רוב ספריו הוא שמר בימי מצוק במקום בטוח, אך לאחר מאורעות המלחמה כששבו לחפש זאת לא מצאו דבר למגינת ליבו. הרבנית היתה מוכרת את תכשיטיה כדי שהרבי יוכל לרכוש ספרים שהיו משוש ליבו כל הימים.

מלבד זאת עוד בימי אביו ה'שפת אמת', הוא הקפיד לבל יסתכלו בכתביו, והם היו ממוקמים במעונו של ה'אמרי אמת', ובאותה עת התרחשה שריפה בגור שאחזה גם במעונו של ה'אמרי אמת'. שני חדרים מלאים בספרים וכתבים היו לו, והשריפה כילתה כל תכולת הבית. לאחר השבת אמר ה'אמרי אמת' לסובביו "שבת כזו נפלאה עוד לא היתה לי", וזאת משום שכל השבת ישב וקרא כתבי ה'שפת אמת' אותם הציל מהדליקה.



הרבי האמרי אמת זיעא
הרבי האמרי אמת זיעא


ולא היו ספרים שהוא נטל עמו בעלותו ארצה?

"לא היה שייך. הסכנה היתה כה מוחשית, ולא יכלו כמעט לקחת דבר מלבד כמה מפריטים חשובים שהיו באמתחתו, ורק ספר אחד העלה עמו, היה זה חומש במדבר.

וכשאנו שואלים איך בכל זאת הגיעו לכאן ספרים כה רבים, שח לנו ראש הישיבה - "חלק מהספרים הגיעו לכאן דרך חותנו רבי יעקב מאיר בידרמן זצ"ל, שנפטר קודם המלחמה, והיתה לו ספרייה גדולה, החסידים הטמינו את ספריו בארגזים באדמה, ואחרי המלחמה הרב שיינפלד מצא זאת, וביודעו כמה היתה לו ל'אמרי אמת' אהבה עזה לספרי קודש, עד שסיפרו שלא היה ספר שנכנס לספרייתו קודם שעבר עליו מכריכה לכריכה ורכש תוכנו לקרבו, לכן העבירם לכאן. וישנם ספרים רבים שרכש אחר עלותו ארצה.

בעודנו מדברים, נחשפים אנו לפרוכת הנמצאת במרכז הספרייה, זעירה מאד, ומתאימה לארון הקטן הנמצא מאחוריו, בהורמנא דראש הישיבה, מסירים אנו את הלוט, ומביטים בספר התורה הזעיר, אותו קיבל הרבי ה'אמרי אמת' במתנה מאחד מחסידי גור שגר בארה"ק, הס"ת מיוחס ליהודי הקדוש מפשיסחא. ס"ת זה נשאר ברשות ה'פני מנחם' זצוק"ל, ובשנים הקדמות כשהיה מנין בשמח"ת בביתו, קרא בס"ת זה, ולאחר מכן ירד עם הס"ת חבוק בזרועותיו, כדי לקראו בבית המדרש הקריאה של בראשית, ובשנת הנהגתו רקד עם הס"ת בהקפה א' של אברהם אבינו ובהקפה השביעית של דוד המלך.

וכשמדברים אנו על הספרייה הגדולה של ה'אמרי אמת' זצוק"ל, שבים אנו לשיחתו הנדירה של הפני מנחם, בציינו - "ספרייתו של אבא נודעה בעולם, ואבא נודע כחובב ספר וכבקיא בעולם הספרים כותבי היד. ספרים וכתבי יד יקרי מציאות היו לו בספרייתו ומומחים באו לראות ולשוחח עמו בענייני ביבליוגרפיה. אבא נהג לעיין בכל ספר מספריו, ולרשום בשולי הדפים את הערותיו.

בעת ביקוריו בירושלים, ביקר בספריה הלאומית, התעניין ושוחח. הכל ראו גדלותו גם בשטח זה".
ובנו ראש הישיבה מוסיף לנו - "שספרייתו היתה לשם דבר. יודעי דבר סיפרו, שבביקור אספן נודע שח עמו ה'אמרי אמת' על ספר מסוים שהיה ממנו רק שני עותקים אחד בספריית הוותיקן ואחד בספרייתו, ואבד ממנו, והוסיף שמוכן למכור חצי ספרייתו בעד אותו ספר. סיפר לו האספן שיש לו עותק בביתו, הוא סר לביתו לבדוק זאת, וראה שחתימת ה'אמרי אמת' מתנוססת בראשו, והחזיר לו זאת. לכן למותר לציין כמה עגמת נפש היתה לו שכל ספרייתו אבדה בתהום הנשייה בשל מאורעות המלחמה.

ה'פני מנחם' מוסיף בדבריו - "בפעם הראשונה נסעתי עם אבא לארץ ישראל בסוף שנת תרצ"ה. נער היית כבן תשע שנים. גם אמא נסעה אז, גם אחי הרבי ה'בית ישראל'. מעט מאד זוכר אני מאותם ימי נסיעה באנייה 'פלשתינה'. לא אפרט כל תלאותינו עד שאבא ומשפחתו קיבלו את הרשות לצאת את פולין הכבושה בידי הנאצים. הרבה מן הדברים ידועים. רבים פעלו בכך, בארצות הברית ובארץ ישראל. ביניהם, פעל הרבה רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, רבה הראשי של ארץ ישראל, (ובמיוחד יש לציין את הג"ר מנדל כשר זצ"ל שדאג לכסף בעבור הצלת הרבי מגיא ההריגה. ולשם כל יצא שליח מיוחד שהגיע למסור השליחות בבית חדב"נ רבי י"מ לוין זצ"ל ובה פתק בכתב ידו שניתן לסמוך עליו).



עם אחד הספרים הנדירים
עם אחד הספרים הנדירים


ימיו האחרונים. היה זה בימי הפגזת ירושלים בעת מלחמת תש"ח. הרבי ישב במקלט שבישיבה. בערב חג השבועות היתה הפוגה. הוא אמר לרבנית: "צריך ללכת". לשאלה "לאן?" השיב: "השמימה"... אותם ימים קשים לא מש משמשו רבי שמאי גינזבורג, מחרדה. הרבי אמר לו: "אם תרצה ללכת לביתך או למקום כל-שהוא - תגיד לי, ואז לא תארע לך כל תקלה"...

שלושה ימים קודם חג השבועות חלה עד מאד. הזמינו רופאים מעולים, ביניהם פרופסור צונדק. חומו עלה, וכוחו נחלש. בחג השבועות בצהרים, הלכנו הביתה לשעה קלה לנוח, אך שבנו מיד, נינו רבי אריה לייבל, נכנס לחדרו של הרבי - הרבי פקח עיניו, הסתכל סביב-סביב. פחד נפל עליו ועמד לצאת את החדר. הוא שמע את הרבי לוחש: "אוי, מאמע", נכנסנו. מצאנוהו ללא נשמה כשעלה בסערה השמימה בגיל פ"ב שנים... כ"ק הרבי נפטר בחג השבועות בשעה ארבע אחר הצהרים. אחר יציאת החג הביאו למקווה טהרה, וטבלוהו. בחצות - קברוהו כאן למטה, בחצר...

הכרתי היתה שהוא כולו ניצב בשמים, אך לא פחות מזה ידעתי שעיניו פקוחות לראות את כל הנעשה על הארץ. סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה---

כיום, שבעים שנה לאחר מכן, ימים ספורים קודם חג השבועות תשע"ח, יושבים אנו באותו החדר, לצד שולחנו המהודר של ה'אמרי אמת' זצוק"ל, משני צדי השולחן ישובים אנו למול ראש הישיבה, ושואלים במבט לאחור, מהי החותמת המיוחדת שהותיר ה'אמרי אמת' זצוק"ל לדורות בעדת גור הנודעת?!

"בעיקר תורה" - הוא משיב - "הוא דרש שישקיעו החסידים מרצם בתורה, בעמל ובעומק התורה, וזה היה עיקר מרצו כל ימי חייו, והיה סמל ודוגמא לכך לכל חסיד באשר הוא. מלבד זאת היה פתוח ליבו כאולם לכל נצרך שפנה לעזרתו

בסיום השיחה אנו עוברים בין חדרי הבית, מסרבים להאמין שהבית שכה שקק חיים ועזרה והצלה לכלל ולפרט, נותר חרישי ומיותם. הנחמה שלנו מגיעה היישר מראש הישיבה שמראה לנו את הדלת הלבנה הנפתחת מחדרו של הרבי היישר להיכל ישיבת 'שפת אמת' בה הנהיג עשרות בשנים והעמיד תלמידים לאלפים. אנו מקבלים ביטוי אמיתי לדבריו של ראש הישיבה - "הבית מעיד יותר מכל על עמוד התורה שהוא זה שהדריך את ההנהגה הכוללת, בזכות כח התורה שהיתה משוש ליבו וחייו כל הימים".

ואנו בסיום השיחה מבקשים לשאול את ראש הישיבה מדוע נקבר ה'פני מנחם' אף הוא לצידו של אביו דווקא כאן בקומת הכניסה לבניין?! וראש הישיבה משיב - "כשנפטר הסבא כ"ק ה'אמרי אמת' זצוק"ל, היה אז המצור ולא היה שייך לקברו במקום אחר, וכך עלה הרעיון לקברו במקום שהשקיע מרצו כל ימיו, שהוא במרכז העיר, מקום שיכולים להגיע אלפים בכל עת וזמן לשפוך צקון לחשם ולבקש את עזרתו בעבורם כפי שפעל כל ימיו בעולמות בתחתונים, ומיד לאחר סילוקו של אבא ה'פני מנחם' זצוק"ל, בחטף, עלתה בי המחשבה שאולי היה כדאי וראוי לקברו גם כאן, שהרי השקיע במקום זה כל ימיו, עוד בהיותו ראש ישיבת 'שפת אמת' ולאחר מכן כל ימיו במסירות נפש עצומה.

התקשרתי לרב מנחם פרוש ז"ל וביקשתי שיבדוק זאת, ואמר לי שהעניין חייב להישמר בסוד, כי באותם ימים לקבור שלא בבית קברות מוסדר, היה בעל קושי עצום, ולאחר נסיונות של עוד כמה שתדלנים קיבלנו את ההיתר לכך, וכיום אני כה שמח כשאני רואה מאות ואלפים שבאים לשפוך צקון לחשם כאן, וכבן זקוניו של אביו הגדול, זכה להיטמן לצידו כאן במקום בו השקיע כל ימיו ושנותיו".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הישג מדהים מדוע רק יתד זוכה לסקופים כאלו?!  

    אבי פריינד

  2. מדהים ממש!!!!  

    יוחנן ליצמן