חברות הליסינג: ההנחות מהיבואנים אינן על חשבון הלקוח הפרטי
ארגון השכרת הרכב והליסינג בנייר עמדה מטעמו: הענף אינו ריכוזי, ההנחות לחברות מוצדקות - והשיעור הגדל של רכבי ליסינג מביא עמו "תרומה ציבורית חברתית"
- ב' כסלו התשע"ב
ענף הליסינג בישראל הוא תחרותי, נהנה מהנחות יבואן מוצדקות שאינן באות על חשבון הלקוח הפרטי ותורם לנגישות התחבורתית בישראל - כך נטען בחוות דעת שהגיש הכלכלן מנחם פרלמן לוועדת זליכה בעבור ארגון חברות השכרת הרכב והליסינג.
ממצאי חוות הדעת קבעו שענף הרכב אינו ריכוזי ושהוא מתאפיין בתחרות עזה. בנתונים שהוצגו נטען שבענף הליסינג אין חברה דומיננטית. החברה הגדולה ביותר, שלמה SIXT, אוחזת בפחות משליש מהיקף השוק - ואחריה ממוקמות שלוש חברות שלהן נתח שוק דומה, הגבוה מ‑10%.
התחרות העזה השוררת בענף, טוען פרלמן, הביאה לכך ששיעור הרווח הנקי מההכנסות של חברות הליסינג ב‑2011 נאמד ב‑3.4%, וב‑2008‑2010 הוא היה נמוך מ‑3%. זאת, בהשוואה לשיעור הרווח הנקי הממוצע של יבואני הרכב, שהוא להערכת פרלמן 5.5%.
בחוות הדעת נטען, כצפוי, כי פעילות חברות הליסינג לא באה על חשבון הלקוחות הפרטיים וכי היא אף מסייעת להורדת המחיר המובטח ללקוחות הפרטיים. זאת, בשל הצפת השוק במספר גדול של מכוניות בזכות רכש החברות ובגלל הצעת מסלול הליסינג המימוני.
למרות הנתונים שנחשפו בשבוע שעבר ב‑TheMarker אודות מבצע ההוזלות של חברת קל אוטו, פרלמן טוען כי לא קיים סבסוד צולב של מכירת כלי רכב חדשים, כלומר הנחות הכמות שמקבלות חברות הליסינג לא גורמות לייקור מחיר המכוניות ללקוחות הפרטיים.
לטענתו, ההנחות לחברות הליסינג נובעות גם מחיסכון בעלויות של יבואני הרכב (בזכות ייעול השיווק). התחרות בין יבואני הרכב, הוא טוען, לא מאפשרת את העלאת המחיר לצרכן. "לצד יבואנים מוטי מוסדיים פועלים יבואני רכב המתמקדים במכירה ללקוחות פרטיים", כתב פרלמן. זאת, כאשר שיעור הרווח הנקי של יבואנית מוטת לקוחות מוסדיים כמו דלק רכב (שמייבאת את מאזדה ופורד), גבוה לטענת פרלמן משמעותית משיעור הרווח הנקי של יבואנית מוטת לקוחות פרטיים, דוגמת יפנאוטו (שמייבאת רכבי סובארו).
בנוגע לטענות התחבורתיות והסביבתיות נגד הנתח הגדל והולך של רכבי הליסינג בשוק המכוניות החדשות, שמגיע ל‑60% מהמכוניות הנרכשות מדי שנה - טוען הדו"ח כי מדובר דווקא בנתון המגלם "תרומה ציבורית-חברתית". זאת, בשל הרחבת הגישה של חלקים נרחבים באוכלוסייה לתחבורה ממונעת, ובשל קידום הבטיחות בדרכים ואיכות הסביבה שנובעלכאורה מהגדלת שיעור המכוניות החדשות בכבישים.
מהדו"ח עולה כי בישראל פועלות 40‑50 חברות ליסינג, ש‑10 מתוכן מרכזות את מרבית הפעילות. ב‑2010 היו בבעלות חברות הליסינג כ‑200 אלף כלי רכב, כ‑81% מהם כלי רכב משפחתיים מקבוצת רישוי 2. חברות הליסינג רכשו ב‑2010 כ‑52 אלף כלי רכב משפחתיים - 41.3% מסך כלי הרכב המשפחתיים שנמסרו בשנה זו.
ההכנסות המצרפיות בתחום הליסינג מוערכות בכ‑12 מיליארד שקל, כ‑12% מהיקף הפעילות הכלכלית בענף הרכב.
"פגיעה בענף הליסינג תוביל לפגיעה בציבור היצרני והעובד במדינת ישראל", הזהיר אתמול יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, מוני בר, שהוסיף: "ענף הליסינג הוביל בשנים האחרונות לשינוי משמעותי בחברה הישראלית בכלל ובמעמד הביניים בפרט. בניגוד להצהרות המושמעות באחרונה בידי גורמים אינטרסנטיים שונים, ממצאי הדו"ח מראים בבירור שבענף הליסינג קיימת תחרות ערה. יתרה מכך, הלקוחות הפרטיים הרוכשים כלי רכב בישראל לא רק שאינם נפגעים מפעילות הליסינג מול היבואנים, הם דווקא מרוויחים מפעילות זו".
ממצאי חוות הדעת קבעו שענף הרכב אינו ריכוזי ושהוא מתאפיין בתחרות עזה. בנתונים שהוצגו נטען שבענף הליסינג אין חברה דומיננטית. החברה הגדולה ביותר, שלמה SIXT, אוחזת בפחות משליש מהיקף השוק - ואחריה ממוקמות שלוש חברות שלהן נתח שוק דומה, הגבוה מ‑10%.
התחרות העזה השוררת בענף, טוען פרלמן, הביאה לכך ששיעור הרווח הנקי מההכנסות של חברות הליסינג ב‑2011 נאמד ב‑3.4%, וב‑2008‑2010 הוא היה נמוך מ‑3%. זאת, בהשוואה לשיעור הרווח הנקי הממוצע של יבואני הרכב, שהוא להערכת פרלמן 5.5%.
בחוות הדעת נטען, כצפוי, כי פעילות חברות הליסינג לא באה על חשבון הלקוחות הפרטיים וכי היא אף מסייעת להורדת המחיר המובטח ללקוחות הפרטיים. זאת, בשל הצפת השוק במספר גדול של מכוניות בזכות רכש החברות ובגלל הצעת מסלול הליסינג המימוני.
למרות הנתונים שנחשפו בשבוע שעבר ב‑TheMarker אודות מבצע ההוזלות של חברת קל אוטו, פרלמן טוען כי לא קיים סבסוד צולב של מכירת כלי רכב חדשים, כלומר הנחות הכמות שמקבלות חברות הליסינג לא גורמות לייקור מחיר המכוניות ללקוחות הפרטיים.
לטענתו, ההנחות לחברות הליסינג נובעות גם מחיסכון בעלויות של יבואני הרכב (בזכות ייעול השיווק). התחרות בין יבואני הרכב, הוא טוען, לא מאפשרת את העלאת המחיר לצרכן. "לצד יבואנים מוטי מוסדיים פועלים יבואני רכב המתמקדים במכירה ללקוחות פרטיים", כתב פרלמן. זאת, כאשר שיעור הרווח הנקי של יבואנית מוטת לקוחות מוסדיים כמו דלק רכב (שמייבאת את מאזדה ופורד), גבוה לטענת פרלמן משמעותית משיעור הרווח הנקי של יבואנית מוטת לקוחות פרטיים, דוגמת יפנאוטו (שמייבאת רכבי סובארו).
בנוגע לטענות התחבורתיות והסביבתיות נגד הנתח הגדל והולך של רכבי הליסינג בשוק המכוניות החדשות, שמגיע ל‑60% מהמכוניות הנרכשות מדי שנה - טוען הדו"ח כי מדובר דווקא בנתון המגלם "תרומה ציבורית-חברתית". זאת, בשל הרחבת הגישה של חלקים נרחבים באוכלוסייה לתחבורה ממונעת, ובשל קידום הבטיחות בדרכים ואיכות הסביבה שנובעלכאורה מהגדלת שיעור המכוניות החדשות בכבישים.
מהדו"ח עולה כי בישראל פועלות 40‑50 חברות ליסינג, ש‑10 מתוכן מרכזות את מרבית הפעילות. ב‑2010 היו בבעלות חברות הליסינג כ‑200 אלף כלי רכב, כ‑81% מהם כלי רכב משפחתיים מקבוצת רישוי 2. חברות הליסינג רכשו ב‑2010 כ‑52 אלף כלי רכב משפחתיים - 41.3% מסך כלי הרכב המשפחתיים שנמסרו בשנה זו.
ההכנסות המצרפיות בתחום הליסינג מוערכות בכ‑12 מיליארד שקל, כ‑12% מהיקף הפעילות הכלכלית בענף הרכב.
"פגיעה בענף הליסינג תוביל לפגיעה בציבור היצרני והעובד במדינת ישראל", הזהיר אתמול יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, מוני בר, שהוסיף: "ענף הליסינג הוביל בשנים האחרונות לשינוי משמעותי בחברה הישראלית בכלל ובמעמד הביניים בפרט. בניגוד להצהרות המושמעות באחרונה בידי גורמים אינטרסנטיים שונים, ממצאי הדו"ח מראים בבירור שבענף הליסינג קיימת תחרות ערה. יתרה מכך, הלקוחות הפרטיים הרוכשים כלי רכב בישראל לא רק שאינם נפגעים מפעילות הליסינג מול היבואנים, הם דווקא מרוויחים מפעילות זו".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות