הקצבייה התקשורתית • קצב נכנס לכלא? המסך יורד

ביום רביעי יבוא הנשיא לשעבר, משה קצב, בשערי כלא רמלה, כדי לרצות שבע שנות המאסר שגזר עליו בית המשפט.

ביום רביעי יתייצבו בזה אחר זה, כולם ביחד וכל אחד לחוד, נציגי כלי תקשורת מהארץ ומהעולם, כולל צלמים עם עדשות זום בגודל שטרם ראיתם. כולם יהיו שם בשבילנו, כדי להנציח את הרגע.

את המבט, את הפחד, את הבושה והזוועה שהולך לחוות מי שהורשע בפלילים ובמעשים שלא ייעשו.

ומאידך, הצופים, הקוראים והגולשים – כל איש וכליו. כל מי שרק יוכל, ידבק למסכים ולשאר אמצעי התקשורת, כדי לחזות במו-עיניו במחזה הסנסציוני מכל, המבטא באופן מושלם את תיאור הגמרא: "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" - מהמקום הגבוה ביותר למקום הנמוך ביותר.

אכן, מאיגרא רמא.

נשיא מדינה לשעבר, בעל סמכויות-על, שהיה אמון על השבעת שופטים, על חנינה לפושעים ועבריינים בישראל, מובל בעצמו כאחרון הפושעים, היישר אל תא הכלא.

לא אהיה שם!

אני לא אהיה שם, בין הצופים. לא אני ולא בני משפחתי.

לא בגלל שאני מערער על ההרשעה, או שאינני חושב שנעשה לו משפט צדק. אני דווקא נוטה להאמין כי נעשה עימו צדק, והוא ראוי לקבל את עונשו ולרצותו עד תום.

אלא מה? מעולם לא הלכתי לאצטדיון ולא השתתפתי ב'מלחמת שוורים'. הצפייה בדם הניגר מבן-תמותה, אין בה כדי להעשיר את הנפש. גם אין בה בשורה למידות טובות. יש בה יצריות רבה, חספוס הנשמה - והרבה שמחה לצרת רע.

יש אנשים שהולכים לחזות במלחמות שוורים, האסורות ברוב מדינות העולם. יש אנשים הנוסעים למדינות אלה, כדי לצפות במחזה המזוויע. משלמים כרטיס טיסה, ישנים במלון מפואר, וממתינים בתור כדי לראות איך זה קורה.

אנחנו - לא.

אין במחזות שכאלה לא בשורה, ולא יראת-שמים. גם לא תרומה לעדינות הנפש.

יש בהם כדי לגרום לצופים להיות רעים יותר ומושחתים עוד יותר. שמחה לאידו של שונא - אסורה. על אחת כמה וכמה, כלפי מישהו שחטא ולא לנו. סתם סקרנות מתובלת ברוע, לצפות בבן אדם בקלקלתו.

על כך אומרת לנו המשנה בפרקי אבות – 'אל תראה אדם בקלקלתו'.

להצטער עם קצב

גם אם בן אדם חטא, וגם אם מגיע לו עונש, אין זו סיבה ליהנות מהמחזה ברגעיו הקשים ביותר של האיש. להפך, יש להצטער בשבילו.

איך היה מרגיש אותו צופה מתמוגג, אילו היה אביו מובל למקום שכזה. האם גם אז היה נצמד למסך כדי לצפות?

נכון. כניסתו של איש רם מעלה בשערי הכלא בשל מעשיו, היא בשורה חשובה לקורבנות, ואמירה חזקה לעבריינים.

אך השמחה והמציצנות הינם פסולים מעיקרם.

השילוב בין שני הערכים, הוא השילוב הנכון שתורתנו הקדושה מלמדת אותנו.

אם ביום רביעי תזכרו את הדברים ולא תשתתפו בחגיגת התקשורת - לא תפסידו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!