איך גורמים לאישה שאוהבת שיגרה לצאת למלון?

כשהוזמנו להתארח בשבת בבית המלון 'כינר גליל' די התלבטתי. אתם יודעים, הוא ממוקם איפשהו בקצה המדינה ימינה ולמעלה, הרכב שותה דלק, הנסיעה מפרכת, וצריך גם למצוא 'סידור' לילד. זה לא פסח שקשה 'לעשות בבית', אז למה לשבור שיגרה?

אבל כשהבנתי שמדובר בשבת 'לא שגרתית', 'עם תוכניה' מסודרת - נכנעתי. מלאנו מיכל דלק 'עד למעלה' והפלגנו צפונה.

התירוץ הרשמי: 25 שנה למלון, שווה חגיגות. אבל האמת היא, אם הבנתי נכון, שב'כינר גליל' מקפידים על עריכת עוד ועוד שבתות מיוחדות מסוג זה. לכל שבת שכזו נושא משלה, ואפילו טיולי יום השישי מותאמים לנושא. "כינור לנפש" הוא שמו של המיזם.

הגענו באיחור קל (הפקקים) כך שהפסדנו את חגיגת הפתיחה: תערוכה נוסטלגית על המלון, בהפקת יהודית יפרח ממשרד 'מותג בפרסום' (לא ראיתי, אבל סומכת על יהודית שהיה משהו-משהו).

את שעות הלילה המאוחרות הנעים לנו צוות ההווי ובידור - העיתונאים ג'קי לוי וקובי אריאלי. צחקנו עד דמעות, ונהנינו עד הגג (של האוהל שהוקם במיוחד לכבוד האירוע).

את בוקרו של יום שישי היינו אמורים לבלות בנסיעה מיוחדת. אודה ולא אבוש: במקום להשתתף בטיול (מי שהשתתף נהנה מאוד), העדפתי שופינג בטבריה הסמוכה. עוד אגלה לכם בסוד ששיטוט בטיילת הפגיש אותנו עם בכירי העיתונאים שהוזמנו לאותה שבת, ומשום מה מצאו את עצמם נגררים אחר נשותיהם למטרה דומה: קניות, כמובן. ומה לא עושים בכדי לרצות את הרעיה.

מי שיצאו לטיול צעדו בעקבות "שפוט השופטים" לאורך כבישי ושבילי האזור (גולן, גליל, ומה שביניהם). אנחנו ואחרים העדפנו ללכת בעקבות חנויות הנעלים, הבגדים והמזכרות ("סבתא שלי משוגעת עלי", על סינר, מזכרת לנכד שייקח לו כמה שנים טובות עד שילמד לקרוא את הכיתוב. תודו שלא הייתי מוצאת אחד כזה באזור המרכז כולו).

קשה לרכז במילים חוויות משבת שכזו. השיחות עם בכירי עולם התקשורת שהתקבצו ובאו לשם, האוכל (בהחלט מעולה), חוף הים (לראותו בלבד, חורף) של הכינרת, הנוף, החדר המפואר, האוויר והאווירה. בין השאר כיבד את האירוע בנוכחותו רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ'.

בין המשתתפים: העיתונאים יצחק נחשוני, קובי נחשוני (הבן, אבל עיתונאי בזכות עצמו), יהודה שלזינגר, קלמן ליבסקינד, שרה ב"ק, דודו סעדה, מירי שניאורסון, דוד רוטנברג ושרי רוט (רוטנברג, ברור) ועוד.

וגם שני פוליטיקאים השתתפו עמנו בשבת המיוחדת: דוד אזולאי מש"ס ואורי אורבך מהבית היהודי.

היה מעניין לשמוע מהם, מלבד דברי התורה המרתקים, על עוולות שהתקשורת גרמה להם או לאחרים. לעיתים, דברים ששומעים משם - לא רואים מפה. כשאתה שופך דברים, שחור על גבי עיתון או אתר, אתה לא תמיד מודע להשפעה של כל זה על נשמתו ליבו ומצב רוחו של הפוליטיקאי שעומד מן העבר השני. טוב לעשות הפוגה מעת לעת ולשמוע גם אותם.

מעניין היה גם לשמוע את הרצאותיהם של כמה מהעיתונאים שהגיעו לשבת. קשה לזכור, שהרי אין כל אפשרות לתעד דברים שנשמעים בשבת, אפשר רק לסכם במשפטים מתומצתים. קלמן ליבסקינד, מי שמבצע כבר שנים תחקירים בעיתון 'מעריב', ריתק אותנו בסיפורים על תחקירים שערך. באחד מהם כמעט נתפס בידי המשטרה, שלא ידעה שהפעולות המתבצעות מול עיניה הם חלק מתחקיר בלבד.

באחרים הצליח יותר. בחלקם חשף שחיתויות, באחרים לא הצליח. עד היום, כך סיפר, הוא שומר במוחו מידע על אחד מנבחרי הציבור (לא אמר את שמו) שמעד בפלילים. מחוסר הוכחות קונקרטיות התחקיר על כך לא נכתב מעולם, אך הוא מסתובב בתחושה שהדברים היו נכונים לגמרי וכי במקום לבלות את ימיו מאחורי סורג ובריח הוא נהנה ממנעמי השלטון.

שרה ב"ק, למשל, קראה לציבור הדתי להצטרף למעגל העיתונות. אי אפשר להתלונן על עיוות התקשורת ומצד שני לראות בעיתונות מקצוע לא מספיק מכובד, הסבירה. נקודה מעניינת למחשבה.

ולאחיקם רמות, מנכ"ל המלון ומי שעושה שם עבודה נהדרת, אין לי אלא לומר מילים של שבח. שבת נפלאה. אנחנו כל כך רגילים לפגוש את הפוליטיקאים במקומות אחרים, שמעולם לא העליתי בדעתי שאצליח לפגוש אותם גם בשבת. אותם, ואת בני משפחתם. תאמינו לי, זה כל-כך שונה. אינו דומה פוליטיקאי של יום חול לפוליטיקאי של שבת, אבל הנושא הזה כבר מצדיק כתבה בפני עצמה...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!