א' אייר התשפ"ד
09.05.2024

צעד גדול לטכניון: ישגר לראשונה בעולם מבנה של שלושה ננו-לוויינים

הפרויקט ייחשף ב-30 בינואר 2012 במסגרת כינוס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון; סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים ימלאו תפקידים מעשיים בפיתוח המערכת

  • כ"ט טבת התשע"ב
צילום: AP
צילום: AP



חוקרי הטכניון מתכננים לשגר לחלל מבנה של שלושה ננו-לוויינים במשקל עד שישה קילו כל אחד במסגרת פרויקט ייחודי בראשות פרופ' פיני גורפיל, מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון.

היום (ג') נמסר כי הפרוייקט ייחשף ב-30 בינואר 2012 בכינוס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון של משרד המדע והטכנולוגיה ומכון פישר. הפרויקט יוצג בפני נציגי סוכנויות חלל וחוקרי חלל מכל העולם. "זו הפעם הראשונה בעולם שינסו לשגר שלושה לוויינים שיטוסו יחד במבנה מבוקר. עד כה לא התאפשר שיגור כזה בשל גודלם ומשקלם של הלוויינים והבעיות הנובעות משיגורם במבנה אחיד ובשהייתם זמן ממושך בחלל", אמר גורפיל.

חוקרי הטכניון מקווים לשגר את שלושת הננו-לוויינים ב-2015. הלוויינים ינסו לקלוט אותות בתדרים נתונים מכדור הארץ ולחשב את מיקום מקור השידור. קליטת אותות מכדור הארץ לחלל בעזרת מספר ננו-לוויינים הטסים בטיסת מבנה הוא ניסוי חדשני שלא בוצע עד כה.

אם ניסוי זה יצליח יהיה ניתן לפתח הטסת לוויינים במבנה שישמשו למגוון יישומים כגון איתור וזיהוי אנשים במצוקה דרך מערכת הלוויינים. מטרה נוספת של הניסוי היא להוכיח שניתן להחזיק מבנה מבוקר ואחיד של לוויינים במשך שנה במסלול של 600 ק"מ מעל פני הקרקע דבר שלא נוסה עד כה.

למטרה זו מתכננים החוקרים לראשונה להתקין על כל אחד מהלוויינים מערכת שתסייע לשמור את המבנה בחלל זמן ממושך. מבנה הלוויינים מורכב משש קוביות שכל אחת בגודל 10 ס"מ כך שכל לוויין יהיה תיבה בגודל 30 ס"מ. הניסוי מבוסס על אב טיפוס שתכנן פרופ' גורפיל בזכות מענק של מיליון וחצי יורו שקיבל לפני מספר חודשים מהאיחוד האירופי.

"הצלחה בניסוי תעניק תנופה ללוויינים קטנים"

באב טיפוס הצליחו פרופ' גורפיל וקבוצת המחקר הבינתחומית שעובדת עימו להתגבר על מגוון בעיות הנובעות מהצורך לשמור על הלוויינים במבנה אחיד כך שיצליחו לתקשר ביניהם ולנהל עצמם במקרה של תקלה, כמו גם לתקן את מיקומם היחסי במינימום דלק על מנת שישהו זמן ממושך בחלל.

"אם נצליח להוכיח בניסוי שטיסת המבנה אפשרית זה ייתן תנופה לפיתוח לוויינים קטנים וטכנולוגיות שקשורות למזעור רכיבים אלקטרוניים, לעיבוד יעיל בחלל ולמערכות הנעה בחלל. הטכנולוגיות הללו עשויות לתרום למגוון יישומים אזרחיים ולקידום תעשיית החלל בישראל", המשיך ואמר פרופ' גורפיל והוסיף: "מטרה נוספת של הפרויקט היא לתרום להכשרה מעשית של מהנדסי חלל ולכן סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים ימלאו תפקידים מעשיים בבדיקת היבטים שונים שקשורים למשימה ובפיתוח המערכת. הכשרה ייעודית והתנסות מעשית של מהנדסי חלל חיונית לעתידה של ישראל בתחום".

ביולי 1998 שיגרו חוקרים וסטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון את הלוויין גורווין טקסט 2; הלוויין, אחד הקטנים מסוגו בעולם הצליח לשהות בחלל ולמלא את כל משימותיו במשך כ-12 שנים.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד