סימני אזהרה: שפל של עשור במספר הסטארט-אפים שקמו בישראל
בשנת 2011 הוקמו 360 חברות חדשות בהשוואה ל-593 חברות בשנת 2010 - ירידה של 40% • כך עולה ממצגת שמפרסמת קרן ההון סיכון גיזה ומסתמכת על נתוני חברת המחקר IVC
- ה' שבט התשע"ב
למרות ששנת 2011 הסתיימה בשמחה גדולה כאשר נודע שהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון בחברות היי-טק ישראליות הגיע לשיא של 11 שנים, ישנו מקום לדאגה. מספר הסטארט-אפים החדשים שנוסדו ב-2011 הינו הנמוך ביותר ב-10 השנים האחרונות. בשנת 2011 הוקמו 360 חברות חדשות בהשוואה ל-593 חברות בשנת 2010 - ירידה של 40%. כך עולה ממצגת שמפרסמת היום קרן ההון סיכון גיזה ומסתמכת על נתוני חברת המחקר IVC. "הירידה בכמות החברות שקמה עשויה ליצור בעיה כי הפייפ-ליין לעתיד לא קיים. זהו גורם סיכון לעתיד של תעשיית ההון סיכון הישראלית" מתריע זאב הולצמן, יו"ר ומייסד גיזה.
מגמה נוספת עליה מצביע הולצמן הוא שינוי בפרקי הזמן וההשקעות הנדרשות עד שסטארט-אפים ישראלים מגיעים לאקזיט. לטענתו, תקופת הזמן עד שחברות מגיעות לאקזיט התארכה בשנים האחרונות לכ-10 שנים כאשר ממוצע ההשקעות בחברה עד המימוש הינו מעל ל-40 מיליון דולר והמכפיל על ההשקעה הוא 5-6. "כיום לוקח יותר זמן עד שמגיעים לבשלות ולכן צריך הרבה יותר סבלנות, כסף ואורך רוח" מסביר הולצמן. בנוסף הוא מציין כי חברות בעמק הסיליקון מגיעות למספר משמעותי יותר של הנפקות ציבוריות ומכירות בשווים גבוהים יותר. לטענת הולצמן הנפקות ציבוריות הינן אמצעי לבניית חברות גדולות לטווח ארוך, ומאחר ולא מתקיימות הנפקות עלולה להיווצר בעיה.
החברה הישראלית היחידה שהנפיקה בשנת 2011 היא אימפרבה של שלמה קרמר, בהשוואה לכמה עשרות חברות אמריקאיות. כמו כן, חברות ישראליות לא הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית של מכירה הוא הנפקה בשווי של למעלה ממיליארד דולר. במבט קדימה מסמן הולצמן את פריים-סנס, waze, Wix וקונדואיט, חברות שפועלות בעיקר בתחום האינטרנט והניו-מדיה, כחברות שעשויות להגיע לרף זה בשנים הקרובות. עם זאת, הוא מזהיר כי תחום השבבים שהוביל בהשקעות ובאקזיטים הולך ונעלם.
"הצמיחה של סין היא דגל אדום מבחינתנו. זהו אתגר והזדמנות" טוען הולצמן. "זהו אתגר מבחינת האטרקטיביות של ההון סיכון או התחרות על ההשקעות בישראל. זוהי הזדמנות לחברות הישראליות כי זה שוק גדול שצומח", הוא מוסיף. "הנטיה של המשקיעים להשקיע בקרנות הון סיכון מצטמצמת וסין ובהודו הן אלטרנטיבות שקיימות מעבר לישראל שלא היו לפני 6-7 שנים. לכן סך כל הכסף שיגיע לקרנות הון סיכון בישראל עלול להיות נמוך ולכן לקרנות ישראליות יהיה יותר קשה לגייס כסף", הוא מסכם.
מגמה נוספת עליה מצביע הולצמן הוא שינוי בפרקי הזמן וההשקעות הנדרשות עד שסטארט-אפים ישראלים מגיעים לאקזיט. לטענתו, תקופת הזמן עד שחברות מגיעות לאקזיט התארכה בשנים האחרונות לכ-10 שנים כאשר ממוצע ההשקעות בחברה עד המימוש הינו מעל ל-40 מיליון דולר והמכפיל על ההשקעה הוא 5-6. "כיום לוקח יותר זמן עד שמגיעים לבשלות ולכן צריך הרבה יותר סבלנות, כסף ואורך רוח" מסביר הולצמן. בנוסף הוא מציין כי חברות בעמק הסיליקון מגיעות למספר משמעותי יותר של הנפקות ציבוריות ומכירות בשווים גבוהים יותר. לטענת הולצמן הנפקות ציבוריות הינן אמצעי לבניית חברות גדולות לטווח ארוך, ומאחר ולא מתקיימות הנפקות עלולה להיווצר בעיה.
החברה הישראלית היחידה שהנפיקה בשנת 2011 היא אימפרבה של שלמה קרמר, בהשוואה לכמה עשרות חברות אמריקאיות. כמו כן, חברות ישראליות לא הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית של מכירה הוא הנפקה בשווי של למעלה ממיליארד דולר. במבט קדימה מסמן הולצמן את פריים-סנס, waze, Wix וקונדואיט, חברות שפועלות בעיקר בתחום האינטרנט והניו-מדיה, כחברות שעשויות להגיע לרף זה בשנים הקרובות. עם זאת, הוא מזהיר כי תחום השבבים שהוביל בהשקעות ובאקזיטים הולך ונעלם.
"הצמיחה של סין היא דגל אדום מבחינתנו. זהו אתגר והזדמנות" טוען הולצמן. "זהו אתגר מבחינת האטרקטיביות של ההון סיכון או התחרות על ההשקעות בישראל. זוהי הזדמנות לחברות הישראליות כי זה שוק גדול שצומח", הוא מוסיף. "הנטיה של המשקיעים להשקיע בקרנות הון סיכון מצטמצמת וסין ובהודו הן אלטרנטיבות שקיימות מעבר לישראל שלא היו לפני 6-7 שנים. לכן סך כל הכסף שיגיע לקרנות הון סיכון בישראל עלול להיות נמוך ולכן לקרנות ישראליות יהיה יותר קשה לגייס כסף", הוא מסכם.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות