1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. בחירות 2019

הצייצן ממגדלי הכסף: הכירו את האויב מספר 1 של נתניהו • פרופיל

הצייצן ממגדלי הכסף: אהוד ברק - רמטכ"ל, ראש ממשלה, שר ביטחון לשעבר וגדול מבקרי נתניהו בשנים האחרונות • שום דבר לא עוצר בעדו בדרך להוצאת נתניהו מהשלטון: הסתה, אלימות מילולית, והפעלת לחצים כבירים על היועמ"ש • מי אתה אהוד ברק? יוסי אסולין עם קווים לדמותו

יוסי אסולין, כ"ו טבת תשע"ט 03/01/2019 21:42 עודכן: dateModified.ToString("dd/MM/yyyy HH:mm")

הצייצן ממגדלי הכסף מצייץ ממגדלי אקירוב. אהוד ברק מצייץ ממגדלי אקירוב. אהוד ברק צילום: פלאש 90

כבר אמרו חז"ל: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". דומה כי לא נוכל למצוא המחשה טובה לכך יותר מהשינוי הקיצוני שהתרגש על אהוד ברק בשנים האחרונות.

האובססיה של האחרון לראש הממשלה בנימין נתניהו - מי שהיה פקודו בסיירת מטכ"ל, אך גבר על רבו בזירה הפוליטית - אכזרית ואינה יודעת גבולות. המטרה מקדשת את האמצעים והכל כשר בדרך להסתה החולנית כנגד נתניהו.

זה מגיע לממדים כה קיצוניים, שלעתים נראה כי מר ברק רואה את כל ההתרחשויות בארץ, ואולי גם בעולם, מזווית אנטי-ביביסטית מוצהרת. כאילו ביבי הוא משל והעולם הוא הנמשל.

ביקורת והסתה כנגד נתניהו

אין מדד טוב יותר מהטוויטר שיכול להמחיש טוב יותר את הטירוף של האזרח ברק בכל מה שקשור לנתניהו. למי שלא נמצא בטוויטר, חשוב לציין כי ברק קנה לו שם בזירת הטוויטר, שהפכה אותו ליו"ר האופוזיציה הלא רשמי כנגד נתניהו.

מילים כמו "מושחת", "מטורלל", "סמרטוט" ו"נוכל" תמצאו שם על תקן יומי. גם מונחים מסוכנים ומסיתים כמו "בגידה" ימצאו להם את מקומם מפעם לפעם בין בתרי ציוציו.

לא בדקתי אחד אחד, אבל בהערכה גסה ניתן לומר כי לפחות 90% מכלל הציוצים של ברק בטוויטר הם ציוצים נוטפי ביקורת חריפה, כנראה החריפה והקיצונית ביותר הקיימת כיום כנגד ממשלת נתניהו.

נזכיר, מי שברק היה רק לפני כמה שנים שר הביטחון שלו וחילק לו אין ספור קומפלימנטים.

פרסונה נון גרטה

כיום, בהיעדר מנהיג דומיננטי וכריזמטי, השמאל חלש מאוד. עדות חיה לכך קיבלנו השבוע בדמות הקרב האכזרי בין גבאי ללבני בשידור חי. ברק רואה את עצמו כזקן השבט, כמבוגר האחראי ורק מחכה שיקראו לו לעמוד בראשות גוש שמאל.

אין כיום בשמאל מי שיכול להתחרות בביקורת החדה כתער של ברק, אין ספק שהביקורת שלו גורמת לאי נוחות רבה בקרב משפחת נתניהו מאחר והוא מכיר את נבכי נפשו של נתניהו טוב יותר מכל אחד אחר.

ברק מוביל היום את כת האנטי-ביבי שהאידאולוגיה הבלתי נסתרת שלה היא אחת ויחידה - הוצאת נתניהו מהשלטון, בכל מחיר. גם אם זה כולל הסתה והפעלת לחצים כבירים על היועמ"ש שיגיש כתב אישום נגד שנוא נפשו.

עם זאת, למזלו של נתניהו, מבחינה פוליטית, הביקורת הזאת לא מתורגמת לקולות בקלפי. ברק לא מאיים בזירה הפוליטית על נתניהו. והוא עדיין נחשב בשמאל "פרסונה נון גרטה" (אישיות בלתי רצויה י.א).

מה שמלמד שמשנאת נתניהו אי אפשר להגיע לשלטון. רמז לאנשי השמאל: תלכו שוב עם קמפיין שכל כולו שלילת נתניהו? תתרסקו בקלפי. הציבור חכם והוא מבקש מנהיג שרואה את טובת המדינה לפני הכל. הציבור מבקש להבין למה כן תבחרו בו ולא למה לא תבחרו את נתניהו.

תסכול עמוק

האמת, אפשר להבין את התסכול של ברק. האיש היה מפקדו של נתניהו וכעת תלמידו גובר עליו - עומד בראשות ממשלת ישראל משך שנים ארוכות ונישא על גלי הערצה של רוב הציבור, בעוד הוא נותר מוכה וחבול ובלתי פופולרי בעליל.

ועדיין, למרות התסכול, קשה להבין כיצד השנאה שלו לנתניהו מצליחה להביא אותו למצבי קיצון כה נוראיים. האמנם ייתכן שאהוד ברק - רמטכ"ל, ראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר, איש מבריק בצורה יוצאת דופן ורהוט מאין כמוהו - יתנהג בבריונות מילולית ויאבד צלם אנוש כל אימת שהעיסוק יהיה סביב נתניהו?

איך שהשם של ביבי מתחיל לעלות על דל שפתיו הוא פשוט יוצא מאיזון ומתחיל לנגוח ולירות לכל הכיוונים, משל היה שור שנתקל ביריעת בד אדומה.

ופה חוזרים לתחילת המאמר: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". כל אדם, מסתבר. לא משנה מה עשה או מה היה בעבר. גם אם היה החייל המעוטר ביותר בצה"ל.

"מחקרי" קרן וקסנר

בצל הביקורות של ברק על "השחיתות" של נתניהו, דבר אחד לא נותר ברור: האיש שכל היום מדבר על שחיתות וטוען לניקיון כפיים בשלטון, לא יודע להסביר לציבור מאיפה קיבל מיליוני דולרים מקרן וקסנר האמריקנית.

כשעיתונאים כמו אראל סג"ל או עקיבא ביגמן חושפים פרטים וסימני שאלה על ה"מחקרים" שעשה ברק עבור הקרן, הוא בוחר שלא להשיב לגופו של עניין, אלא לגופו של אדם והוא מכנה אותם בין היתר "כתבלבים", "כתבי החצר" או "השופרות של ביבי".

אולם עד כה לא נשמעה ממנו התייחסות רצינית אחת לגבי הכספים הרבים שקיבל. מה שמזכיר מאמר חז"ל נוסף: "הפוסל במומו פוסל".

קיש קיש קריא

אהוד ברק הוא אולי גיבור בקרב, אך פחדן בשדה הפוליטי. שנים שהוא מדבר פוליטיקה, אבל חושש מהצהרה רשמית חוזר.

גם היום, כשההשפעה שלו על הזירה הפוליטית ניכרת יותר מתמיד והוא אף נוהג לחלק ציונים לפוליטיקאים - הוא ממאן לצאת בהצהרה רשמית שהוא נכנס לפוליטיקה. אולי זה גם תורם לעובדה שדמותו בלתי מבוקשת בקרב מחנה השמאל.

למה הוא ממאן, ניתן לשער כי לאחר שכבש את התואר הלא מחמיא "ראש הממשלה שכיהן התקופה הקצרה ביותר בהיסטוריה", הוא חושש להיכנס למקום לא בטוח. הוא מחכה שיקראו לו כשהשולחן ערוך ומוכן.

מצד שני, ברק קטף בזכות גם התואר "הקצין המעוטר ביותר בצה"ל". ובהקשר הזה, אי אפשר להימנע מלהזכיר את מקבילו בימין, החיוור משהו, בוגי יעלון - גם הוא רמטכ"ל לשעבר עטור בשבחים; אולם הפוליטיקה הוציאה אותו בשן ועין. ומאז הצטרף למחנה שונאי נתניהו, דמותו רק הלכה והתרסקה.

מה שמוכיח את ההנחה שאין קשר בין הצלחה בשדה הקרב לבין הצלחה בשדה הקרב הרעיוני-פוליטי.

בפרק הקודם (ב'): גדעון סער, שר החינוך ושר הפנים לשעבר. לחצו על התמונה למעבר.

בפרק א': בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל. לחצו על התמונה למעבר.






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אהוד ברק  


  2. הזוי איך בגלל ביבי אנשים מאבדים את האישיות שלהם  (ל”ת)


  3. אתה מדבר על השמאל כאילו ביבי לא חלק ממנו