לקראת פורים - נהיגה ואלכוהול

"חייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

רבא, האמורא שציווה את ההשתכרות בפורים עד אובדן חושים, חי בבבל במאה הרביעית לספירה. הוא היה אחד מגדולי ישראל, ודעתו התקבלה להלכה כמעט בכל המחלוקות בהן התערב, ובכל זאת, אינני מאמין שהיה שולח את כל העם להשתכר בצורה כזו, אם היו אז בבבל מכוניות. ואם היה שולח, ודאי היה נמצא מי שיחלוק עליו ויתקבל להלכה.

למרות התרחשותן של כ-800 תאונות בשנה בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול, סקר אור ירוק מעלה כי אחד מכל חמישה נהגים הודה כי נהג לאחר ששתה אלכוהול.

הדבר שמפחיד בנתונים האלו הוא, שהאזרח ששתה אלכוהול, לא מבין כי שתייה של כוס אחת יכולה להיות קטלנית. לכל לגימה יש השפעה. לכן, למי ששתה אלכוהול אסור לעלות על הכביש. תירוצים הורגים חיים

שתיית אלכוהול כשלעצמה, בוודאי כמעשה חג חד פעמי, אינה בהכרח פסולה, אלא שכמעט לעולם היא אינה עומדת בפני עצמה. בסוף סעודת החג, או המשתה, בהם, כאמור, מצווה להשתכר, צריך לנהוג חזרה הביתה, והנה התנגשות חזיתית בין הציוויים: הציווי להשתכר, מול הציווי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", החזק והמחייב ממנו.

בשש השנים האחרונות נהרגו כמאתיים ישראלים, ונפצעו קשה עוד כחמש מאות, רק מתאונות דרכים שנגרמו מנהיגה בשכרות.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היתה לגורם המוות המוביל בקרב אנשים בני 35 ומטה בעולם המערבי, ובדמם של כ 15% מהרוגי התאונות בארץ, נמצא אלכוהול ברמה גבוהה מהמותר.

זה קורה מכיוון שהאלכוהול הוא סם רטוב, ובשונה ממה שנהוג לחשוב, הוא מתחיל לפעול את פעולתו ההרסנית כבר מהטיפה הראשונה שנלגמת. הוא נספג במחזור הדם, משפיע במהירות על מרכזי העצבים והמוח, ופוגע אנושות בתפקודי נהיגה חיוניים: הזיכרון, הקשב, הקואורדינציה, כושר השיפוט, כושרי הראיה והתגובה – כולם נפגעים משמעותית, גורמים לנהג לבצע שגיאות גורליות, ומקשים עליו לתקן אותן, ולהתמודד עם מצבי דרך מסוכנים.

ההתמודדות עם מגיפת האלכוהול בשילוב נהיגה, חייבת להיות מקיפה והחלטית. צו החיים חד וברור – מי ששותה לא נוהג ומי שנוהג לא שותה

על המשטרה להגביר את האכיפה, ולהוסיף בדיקות אלכוהול לנהגים, עד כמיליון בדיקות בשנה. במדינות רבות באירופה נבדקים כ 50% מהנהגים בדיקת אלכוהול אחת בשנה לפחות, לעומת כ 13% בלבד אצלנו.

עלינו למקד מאמץ גם בחינוך ובהסברה. הציבור צריך לדעת היטב את הסכנות שבנהיגה בשכרות, ואת הפתרונות האפשריים – דוגמת נהג תורן, תחבורה ציבורית וכד'

החוק, המתיר היום נהיגה עם מנת אלכוהול אחת בדם, צריך להשתנות. יש לאסור על נהגים צעירים ונהגים מקצועיים אלכוהול בכל כמות, ובתי המשפט צריכים לנטות להחמרה עם העבריינים. בנהגים שנתפסים פעם שניה יש לטפל בטיפול יעודי ומקיף, כדי להוציאם ממעגל הסכנה.

ולבסוף - על הרשויות לחייב בחוק התקנת מערכות בטיחות במכוניות המיובאות לישראל. דוגמה אחת לטכנולוגיה כזו היא מנעולי אלכוהול, המונעים את התנעת הרכב אם הנהג מזוהה על ידי הרכב כשיכור.

רבא היה ידוע כמלמד תינוקות מומחה, וכאמורא עם הבנה טובה לטבע האדם. הוא היה משתכנע, לכל הפחות, לתקן את הציווי: חייב איניש לבסומי בפוריא, לא כולל נהג תורן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!