כ"ה אייר התשפ"ד
02.06.2024

החיים מורכבים • טורה של אושרה ולדמן

החיים מורכבים מסיפור אחד גדול • אחרי הכול, הכול קשור להכול • מהו יום מלא תוכן? • מתי צריך להתייעץ? • ומתי כדאי ללכת על התחלה חדשה? • שיעור לחיים

צילום אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה



החיים שלנו מורכבים מאין ספור חלקים. על כל פרט שאנו מסתכלים יש שם סיפור שקשור אלינו באופן ישיר – אפילו לכוס עם הקולה שמולי. הכול קשור להכול.

העולם מורכב כולו מאותו חומר שקוראים לו אטום. ההבדל בין דבר לדבר זה צפיפות החומר. נתון מדהים, נכון?!

בסופו של דבר, הכול אחד!

כל חלק שנמצא בסביבה שלנו, מרכיב סיפור שיכול להיות שיעור בשבילינו – כמו במשלי שועלים גם החיים הם משל, השאלה מה הנמשל.

לדוגמא - משל ונמשל - אם הכוס עם הקולה היא המשל אז הנמשל הוא שהכוס הוא האדם שהוא ריק אז יש מקום להכיל דברים חדשים - במקרה הזה בטעם החיים מהו טעם החיים – קולה – קום לעבודת השם. או: גם שקשה ושחור על הלב עדיין האמונה כמו הגזים של הקולה מושכים למעלה – התקווה שלנו שגם בניסיון אנו זוכרים מה למעלה מאיתנו.

הפעולות היום יומיות שלנו – הן החלקים שמרכיבים את החיים שלנו.

אתם מכירים את זה שבמהלך היום לרגע אתם עוצרים הכול ומתפללים או אומרים תודה על מה שיש, או מסתכלים על הילדים בעיניים ומשחקים כי אתם רוצים להיות שם בחוויה בשביל שניכם.

כדאי לזכור, שכאשר יום כזה עובר אנחנו מרגישים שעשינו משהו בעל ערך. היום הזה מלא טוב – ביום הזה נכנס לרשימת המשאבים שלנו תיקייה בשם תפילה או אהבה או התחברות או קשר או כוח, כל אחד והתיקיות שלו.

מה השיעור?

אני מזמינה אתכם להתבונן על החוויות שלכם וללמוד מזה מה הנמשל.

דוגמא נוספת מעולם האימון:

לאה: את לא מאמינה מה קרה לי השבוע. דבר מזעזע. שמרתי על הילד של השכנה בן השלוש ולרגע לא שמתי לב והילד נעלם לי בפארק הגדול. הייתי עם ציפי הקטנה בעגלה, לא ידעתי מה לעשות. השארתי את ציפי עם אחת האימהות והתחלתי לחפש, קראתי בשמו והוא לא ענה לי. לא רחוק משם היה כביש, והייתה לי תחושה שהוא שם – רצתי במהירות – ועיניי חשכו. הוא ירד לכביש. הוא היה ממש בסכנה! תוך חלקיק שנייה תפסתי אותו, הייתי כל כך מרוגשת מכל מה שקרה עד שהתחלתי לצעוק עליו והמסכן התחיל לבכות – אני כל כך לא אחראית וטיפשה אני לא יסלח לעצמי לעולם!

מאמנת: זוהי חוויה לא נעימה, למה את מספרת לי את זה?

לאה: החיים שלי, תראי מה קורה לי בזמן האחרון, הכול בגלל חוסר הריכוז שלי.

מאמנת: מה את לומדת על עצמך מהסיפור הזה ?

לאה: האמת שאני מרגישה קצת כמו הילד הזה שהלך לאיבוד, אני מרגישה שאני מסכנת את עצמי בזמן האחרון. אני ממש על הקצה הייתי שמחה שמישהו יבוא ויציל אותי.

מאמנת: מה את צריכה לעשות לדעתך כדי לצאת מהמצב הזה?

לאה: ללא ספק להתעורר למציאות, להפסיק לחשוב ולהתחיל לקחת אחריות על החיים שלי. אני בחורה חכמה והשאננות של לוקחת אותי למקומות לא טובים במיוחד.

מאמנת: נשמע כמו התחלה חדשה ...

הרווח שלנו ללמוד ממה שקורה לנו ברובד יותר עמוק יאפשר לנו לראות את החיים מתןך שתי זוויות ראיה – לחוש את החוויה להיות בחיים העכשוויים שלנו וגם לראות את עצמנו מבחוץ פנימה – איך אנחנו מגיבים לסיטואציות ולימוד ברמת הנמשל – ובעיקר התייחסות וערנות לחיים שלנו.

מה השיעור שאנו לוקחים מכאן לחיים?

אושרה ולדמן, מאמנת ויועצת עסקית [email protected]

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד