1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. רוח

בתוך המולת הסופ"ש, מייל אחד צבט את לבי

"בתוך כל המולת הסופשבוע הזה, מייל אחד צבט את ליבי" • "האמת הפנימית שלה הוליכה אותה והיתה להשראה אמיתית ונדירה בימינו" • אתי קצבורג בטור דומע על לכתה של מנהלת הסמינר המיתולוגית שנפטרה בטרם עת לאחר שעברה ייסורים

אתי קצבורג, ז' אייר תשע"ט 12/05/2019 13:17

טור דומע סמינר. אילוסטרציה סמינר. אילוסטרציה צילום: גוגל מפות

בתוך כל המולת הסופשבוע הזה, מייל אחד צבט את ליבי: נא להתפלל לרופאת הרבנית מינצר, המנהלת המיתולוגית של הסמינר שלי, הסמינר החדש.

נהרות של בנות עברו מאז במנהרת הזמן, אלפי בנות שהתחנכו והפכו לחלק ממשפחה ענקית – כך תמיד אהבו לקרוא לזה שם בהנהלה, משפחת הסמינר החדש.

טוב, נו, אין כאן בלדה או שיר זיכרון ישן, אבל יש כאן המון נוסטלגיה וגעגוע צורב לימים יפים, ימים בהם דמותה הקטנה של גברת מינצר היתה בלתי נפרדת מהמסדרונות הגבוהים והאפרפרים שקושטו בידי אומן, וזאת לאחר תחרות נוקבת ונושאת פרסים.

זוכרת, איך נכנסתי לחדרה כמרואיינת צעירה, כולי סמוקה עד שורשי שערי הג'ינג'י ומרוגשת עד כלות, משננת במוחי שמות של רבנים ותאריכים ומושגים לכל צרה שלא תבוא, והיא ישבה שם מחוייכת שאלה אותי משו סתמי ככה בקטנה ואמרה לי לא משנה מה, העיקר יהודי צריך להיות יהודי טוב, ובזה פטרה אותי לשלום וקיבלה אותי לממלכה שלה.

היא היתה האותנטיות על כל צדדיה, דמות ששרה שנירר היתה גאה בה בלי צל של ספק. היא לא פחדה מכלום, לא מה יגידו, ואיך היא תיראה בעיני אי מי, היא פשוט עשתה את המוטל עליה, בצניעות, בפשטות, בגאוות יחידה.

לא אשכח את היום ההוא, חזרנו בשעת ליל מחתונה של אחות של... (הכי קריפי, כל הכיתה הגיעה כי אחות של מישהי התחתנה), עמדנו בתחנה ליד קיוסק מפוצץ חרדים, בחורי ישיבה ליתר דיוק שעמדו וצפו במשחקי המונדיאל (לא שמעו אז על אינטרנט או טלגרם).

הגברת מינצר עמדה וחיכתה איתנו בתחנה, ועיניה שלא פיספסו כלום, קלטו את קבוצת הבחורים עומדת וצופה ומתרגשת עם כל גוללללל.

האמת, היה משו צורם במראה הזה, והיא עם כל ביישנותה עלתה אליהם והתחילה לצעוק: "תתביישו לכם, אתם לא מכבדים את מעמדכם כבני ישיבה, אתם גורמים לחילול ה'".

היינו כולם בשוק, האשה לא רואה ממטר אף אחד, זה מפריע לה בעין והיא מחליטה למחות, המדהים הוא שהצעקות פעלו את פעולתם והקבוצה ברחה לכל עבר ונעלמה.

יודעת שזה נשמע כמו באגדות, אבל כזו היא היתה, והאמת הפנימית שלה הוליכה אותה והיתה להשראה אמיתית ונדירה בימינו.

אתמול בלילה היא השיבה את נשמתה ליוצרה, לאחר שעברה ייסורים רבים וגופה לא ידע מנוח.

דמותה לעד תצרב בתודעה כדמות מופת, שהחינוך והאמת היו נר לרגליה, וההקפדה שלה מבלי לוותר על קוצו של יוד עיצבו את הוויתן של התלמידות הרבות שהעמידה והיתה מעורבת בחינוכן.

תהא מליצת יושר על כולנו.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הלכה בטרם עת???  

    מושון

  2. בגיל 94 זה "בטרם עת" ?  (ל”ת)

    הרצל

  3. בטרם עת???? הלוואי על כל עם ישראל.  

    אורך ימים

  4. בטרם עת?  


  5. דברי הערכה  


  6. הרבנית  


    • מדויק!!! (ל”ת)

      כ

  7. לא הגזמנו?? נפטרה בטרם עת?? קשישה כמעט בת 100, ממש מוות עריסה...  (ל”ת)

    אריה

  8. בטרם עת  

    אאא