לראות עין בעין

ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים החלו לפני כשני עשורים בלבד ובשנים האחרונות היו לנפוצים ושווים לכל נפש ⋅ יצחק הורוויץ ישב לשיחה בארבע עיניים וזוג משקפיים אחד עם דר' דוד בן ניסן מבכירי המנתחים בלייזר במכון אסותא אופטיק לניתוחים לתיקון הראייה והסרת המשקפיים על ההיבטים הפחות ידועים של התחום ⋅ מדוע ניתוח הסרת משקפיים הוא לפעמים עניין גורלי, האם הניתוח בטוח לגמרי, למי כדאי לגשת לניתוח ולאן ⋅ וגם הסיפור שריגש אותו יותר מכל

כיום הנך בעיקר עוסק בניתוחי לייזר להסרת משקפיים, האם אינך חש שהמדובר בעצם בתחום בעל חשיבות מופחתת שנועד לשפר במידת מה את איכות החיים, בניגוד לניתוחי עיניים מצילי ראיה כמו ניתוחי רשתית או ניתוחים מצילי ראיה אחרים?

אי אפשר להתעלם מכך שהתחום הזה, של תיקון ראייה והסרת משקפיים הינו במרבית המקרים ניתוח לשיפור איכות החיים . יהיו מי שיגדירו אותו כמקבילה לניתוח פלסטי. אבל זו לא כל האמת, אין לשכוח שלמרות הכל קוצר ראייה הינה אנומליה של העין, ואנו משיבים את העין למצבה התקין.

יש מקרים לא מעטים שבהם ניתוח הלייזר הוא הפתרון הסביר היחיד המאפשר לאדם לראות בצורה תקינה. כך זה במספרים גבוהים מאוד או במקרים של פערים גדולים בין המספרים של העיניים אחד מינוס 12 ואחד מינוס 1 וכדו'.

מהיבטים אחרים, חברתיים, לא מעט מהמקרים בהם אני נתקל שהסרת המשקפיים הינה חיונית. זה מסייע לאנשים לתפקד יותר טוב. יש מקרים בהם אנשים מודים לי כי הצלתי להם את העבודה, הצלתי אותם מהתפטרות מהעבודה. יש עבודות הדורשות חבישת מסכות או עבודות הדורשות שהייה בחדרי קירור. קשה לעבוד שם עם משקפיים המתכסות באדים. זאת מחד ומצד שני לא כולם יכולים
להסתגל לעדשות מגע והפתרון הזה מאפשר לאנשים להמשיך לחיות את חייהם.

אתה חש גידול בשנים האחרונות בפנייה של אנשים לניתוחי הלייזר להסרת משקפיים?

בהחלט. יש גידול, מכל שכבות האוכלוסייה. הטכנולוגיה התפתחה והניתוח נעשה פשוט וקל יותר וגם זול יותר ושווה לכל נפש.

בני ישיבה הינם כמדומני אחוז גבוה מחובשי המשקפיים באוכלוסיה, ישנם פניות גם מהמגזר הזה?

בהחלט ישנם. מגיעים מהמגזר החרדי גם לא מעטים. מה שמייחד את המגזר הוא שבדרך כלל אנשים מגיעים מבררים ועורכים בדיקת התאמה וההתלבטות עשויה להימשך לאורך זמן. במגזר החרדי שמתי לב כי עורכים ברור יסודי ומי שכבר שב לעשות אינו מתלבט כנראה משום שההחלטה באה לאחר התייעצות וברכת רב ומי שכבר מגיע לעשות את זה' כבר אינו מתלבט.

לך יש תשובה לשאלה מדוע רבים כל כך בני הישיבה חובשי המשקפיים?

התופעה קיימת ללא ספק, ישנן השערות שונות וכפי הנראה הדבר קשור לריבוי הקריאה. את התופעה ניתן לראות גם אצל הסטודנטים אבל לא נערך מחקר סיבתי בנושא למרות שכאמור בחינת האוכלוסייה מצביעה על התופעה.

אם יש סיבה התנהגותית, כמו ריבוי קריאה, שבשלה לקה האדם בקוצר ראייה, מה יעזור לו ניתוח לייזר, אחרי זמן מה הוא שוב יהיה זקוק למשקפיים בשל הרגליו?

לקוצר ראייה סיבות רבות. סיבות גנטיות סביבתיות והתנהגותיות. בדרך כלל קוצר הראייה מתפתח בגיל צעיר ומתייצב מגיל שמונה עשרה ועד לסוף גילאי העשרים לכן אנו לא עורכים ניתוח למי שגילו פחות מגיל שמונה עשרה.

גם בגיל מבוגר יותר חייב להיות לו מספר יציב למשך שנה לפחות לפני שהוא עושה את הניתוח. אם יש מי שקוצר הראייה שלו מחמיר והולך אכן אין טעם שיערוך את הניתוח. מה שברור שאם ערכנו בדיקה והמטופל מתאים לניתוח, בדרך כלל המספר יישאר יציב.

לא כל אחד מתאים לעשות ניתוח יש מי שהקרנית שלו דקה מידי צילינדרים במספרים גבוהים ועוד. אנחנו לא נוטלים סיכונים ובכל מקרה של ספק אנו מעדיפים לא לנתח. תהליך הבדיקה הקפדני הינו חלק חשוב מההכנה לניתוח עצמו.

לאחר תהליך הבדיקה, לאחר שהתברר שהוא יכול לעבור את הניתוח, מה השלב הבא?

ישנו עכשיו תהליך של שיתוף. אנו משתפים את המטופל בכל התהליך שידע לקראת מה הוא הולך, כיצד נערך הניתוח ואיך יראה בסופו של דבר. אני עורך לו סימולציה של ראייה בעזרת עדשות ומדגים לו כיצד יראה בסופו של דבר.

לעיתים גם יש דילמות כמו בגילאים המבוגרים כאשר הראייה לקרוב פחות טובה וצריך למצוא את האיזון הנכון שבין תיקון הראייה לרחוק מול האפשרות לראות לקרוב. לפעמים עושים עין אחת שתהיה טובה לקרוב ועין אחרת יותר טובה לרחוק. יש מי שיגיד לי שחשוב לו רק הראיה לרחוק ובקרוב ישתמש במשקפיים וכן הלאה. הכל זו החלטה של המטופל.

השיתוף הזה של המטופל שיהיה מודע ושותף במה שקורה חשוב מאוד. היה לי מקרה שבחור עבר את כל התהליך ואז על שולחן הניתוחים התחיל לשאול אותי שאלות בסיסיות שהראו לי שהוא לא הבין מה משמעות הניתוח. אני הקמתי אותו באדיבות מהשולחן ועצרתי את הניתוח. ביקשתי שישוב ללמוד את הנושא שוב ורק אז יחזור אלינו. ש לציין שהנהלת המכון גיבתה את ההחלטה הזו לאורך
באסותא לדוגמא מבינים שאנחנו כאן קודם כל כדי לסייע לאנשים ואנו חייבים לעשות זאת בדרך הראויה והטובה ביותר.

לפעמים זה אומר שעלי להיות מעורב בחיי המטופל. הנה מקרה שריגש אותי עד מאוד: הגיע אלי חתן שבועיים לפני החתונה שלו הוא אמר לי "זה החלום שלי, לבוא לחתונה ללא משקפיים". הסברתי לו שיתכן בהחלט שלאחר הניתוח אם יהיה זיהום הוא יצטרך לחבוש תחבושת על עיניו. הסיכוי קטן אבל קיים. הוא רצה לקחת את הסיכון אבל לא הייתי מוכן להיות זה שבגללו אולי עוד יבטלו וידחו חתונה. הצעתי לו במקום זה לקחת עדשות מגע לחתונה והבטחתי לו שלאחר ירח הדבש אנתח אותו. כך ליוויתי אותו בכל תהליך קניית העדשות וההסתגלות אליהן. אחרי החתונה הוא שב וניתחתי אותו והכל עבר בשלום.

מי שמתלבט אם לעשות ניתוח או לא, מה עליו לשקול?

לרוב זו שאלה סובייקטיבית עד כמה המשקפיים מפריעות לו, עד כמה הוא מסתדר איתן. לאחר מכן זו שאלה של מבנה העין לא כל עין ניתנת לניתוח וזאת כאמור אנו בודקים. עליו לשקול גם את השיטות השונות עם חיתוך, בלי חיתוך, ובהתאם גם לבחור את המכון.

היום אני חושב שהמכונים לניתוח הסרת משקפיים הינם מכונים ראויים ורציניים.

עם זאת ניתן להמליץ על כמה דגשים: קודם כל ראוי לחפש מכון שיש לו אבא שייקח אחריות לאורך זמן. אדם יכול להגיע אחרי עשר שנים ולבקש שיבדקו את העיניים ובמידת הצורך גם יעשו טיפול נוסף לתיקון .חשוב לבחור מנתח עם ניסיון והמלצות . חשוב שזה יהיה מכון עם כוח אדם מיומן בעל ניסיון רב. יש גם יתרון במכון שהינו חלק ממערך של בית חולים, שבמקרה הצורך יש היכולת והכלים להעניק לאדם טיפול ברמה הגבוהה ביותר עם מערך רחב של רופאים צוותי עזר וציוד.

מה הן שיטות המרכזיות לניתוח להסרת משקפיים?

ישנן שתי שיטות מרכזיות: האחת כוללת חיתוך הקרנית, והרמת חלק דק של הקרנית כך שנחשפת שכבה פנימית שלה ואז קרן הלייזר הנשלטת על ידי מחשב מעצבת את מידת הקימור של הקרנית.
הקרן, בקוטר של 0.75 מ"מ נעה במהירות גבוהה ומשתמשת ברמת אנרגיה נמוכה ביותר, כך שקיימת השפעה מינימלית על רקמות שכנות. הקימור החדש שנוצר מביא למיקוד קרני האור על גבי הרשתית באופן מדויק.

השיטה האחרת נעשית ללא חיתוך הקרנית ובה אנו גם נוקטים. בשיטה הזו מסירים שכבת תאים הקרויה 'אפיתל' מפני השטח והיא נחשבת שיטה בטוחה ביותר. עובי הקרנית נשאר עבה באופן משמעותי לאחר הטיפול ולכן יציב ועמיד יותר בפני מחלות עיניים מסוימות ולבעלי קרניות דקות שיטה זו היא מחויבת המציאות.

קיימות מספר טכניקות להסרת האפיתל, בשיטה שלנו השכבה מוסרת על ידי קרן הלייזר באופן מדויק ביותר ללא כל סיכון או גירוי הקרנית. שכבת האפיתל צומחת מחדש בתוך כשלושה ימים. אין כאבים במהלך הניתוח ושיפור בראיה מורגש מיד לאחר הטיפול. חדות הראיה משתפרת באופן הדרגתי במהלך השבועות הראשונים. כששה חודשים לאחר הטיפול המטופל אמור לראות באופן אופטימאלי.

ומה אחוז הסיבוכים והניתוחים הכושלים?

אחוז הסיבוכים נדיר בשל תהליך ניפוי קפדני, אחד לאלף יש מקרים של סיבוכים קטנים הניתנים לפתרון. את הרוב אנו מביאים לראייה של 6\6 או יותר מכך. וגם את האחרים אנו מביאים לראיה פונקציונאלית כפי שהיא מוגדרת על פי חוק, ראייה המאפשרת לאדם לנהוג ללא משקפיים דהיינו לפחות 12\6. זה אומר שהוא יכול לתפקד כראוי ללא משקפיים.

אבל יש גם עניין סובייקטיבי יש מי שבגלל שלא רואה זבוב על הקיר ממרחק עשרה מטר ויתלונן ויש מי שאני רואה היום מסתובב ללא משקפיים לא רואה היטב אבל הוא מבחינתו רואה טוב.

אנחנו מביאים כמעט כל מטופל לראייה טובה ותפקודית לעיתים יש שמעניינים בשיפור נוסף. מדובר על 98% הצלחה.

קיים ולו סיכוי קלוש לאובדן ראייה?

אין חשש כזה. גם במקרה הגרוע ביותר האדם לא יאבד את הראייה שלו. את הסיבוכים שהינם כאמור מועטים מאוד, ניתן לפתור עם טיפול תרופתי, עדשות או תיקון כירורגי. אנו מאוד זהירים ובכל מקרה של ספק אנו לא מנתחים.

האם ניתן לומר בוודאות שהניתוח לא יזיק גם בעתיד, לעת זקנה?

אם לומר את האמת אכן חשוב לדעת כיצד הניתוח הזה ישפיע בעתיד על היכולת לנתח ניתוחי קטרקט, שכן בכל שיטה שהיא אנו גורמים לקרנית שתהייה יותר דקה ממה שהיא. והעניין הוא שבניתוח קטרקט גם הקרנית מעורבת.

דא עקא שניתוח הלייזר קיים זה עשרים שנה, מה שאומר שאלו שעברו את הניתוח היו נניח לכל היותר בגיל ארבעים אז, וכיום הינם בני שישים ובדרך כלל השכיחות של הקטרקט הבשל הדורש ניתוח, הינו בגילאים יותר מבוגרים.

אין עדיין קבוצה מספיק גדולה שתשמש קבוצת מבחן לשאלה הזו ואני מניח שבעוד עשרים שנה כבר יהיה מידע מלא על מידת ההשפעה של הניתוח לאורך זמן.

כך שיתכן שבעוד עשרים שנה, תמצא את עצמך מובטל אם יתברר שישנה אכן בעיה?

אני לא מאמין, גם היום אף שאין וודאות מלאה יודעים מספיק כדי לאמוד את הסיכונים. כמו כן הניתוחים עצמם והשיטות מתקדמות משנה לשנה. כך למשל בשיטה בה אנו נוקטים הסיכון אף פוחת. אין ספק שבשנים הקרובות השיטות יתקדמו עוד יותר כך שימנעו סיבוכים.

אם מדברים על העתיד לאן צועד התחום? מה החידוש הבא?

העתיד מדבר על השתלת עדשות. כבר היום ישנן טכנולוגיות מתקדמות של השתלת עדשות מלאכותיות לבעיות שונות. ניתן להזריק באמצעות מחט דקיקה עדשה דקה אשר כשהיא ממוקמת במקומה הנכון היא מתרחבת בתוך העין כמו פרח, ויהיה ניתן לשלוף החוצה את העדשה ולהחליפה לעת הצורך.

כך גם ישנם כבר ניצנים לטכנולוגיה של הזרקת נוזל מיוחד במעטפה תוך עינית. הנוזל עצמו שקוף וצלול ומתפקד בסופו של התהליך כעדשה, כאן מצוי העתיד. ⋅

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!