י"ח ניסן התשפ"ד
26.04.2024
עושות כבוד לאמנות

נשים חרדיות יוצרות סביבה - תערוכת אמנות חדשה

עשרות נשים מכל קשת המגזרים בציבור החרדי ישבו השבוע באולם כינוסים אחד - לרובן אין קשר לעולם הרשתות החברתיות, פרסום או יח"צ אך הן יודעות דבר אחד ברור: לעשות אמנות * מיכל רוזנר לקחה אותן צעד אחד קדימה, אנחנו היינו כדי לסקר

נשים חרדיות יוצרות סביבה - תערוכת אמנות חדשה
יצירת האמנות של נאוה אברהם צילום: באדיבות המצלם

השבוע התקיים כנס האמניות הגדול, בשילוב תערוכת אמנות שכל כולה מעשה ידיהן של אמניות חרדיות מרחבי הארץ. את הכנס הובילה מיכל רוזנר, מנכ"ל "יוצרים סביבה" – עמותה הפועלת לקידום האמנות החרדית בנושאי סביבה ואמנות פלסטית, במיקוד לנשים חרדיות יוצרות.

התערוכה, שנערכה בסימן ירושלים, הציגה עשרות יצירות אמנות של נשים מתוך ההארד קור של הציבור החרדי. נשים שאין להן גישה לעולמות חיצוניים כמו אינטרנט, רשתות חברתיות וכו', נשים שפשוט קמות בבוקר כדי ליצור.

עמדתי שם והסתכלתי עליהן. קשת של מגזרים. נשים עם מטפחות, נשים עם כובעים על הפאות, פאות עם סרט או בלי סרט, ובכל שכבות הגיל. מצעירות ועד מבוגרות. הן עובדות בפיסול, בציור בשמן, איירברש, טלאים בד, יודאיקה, עיבוד קליגרפי, צריבה בעץ, פיסול, ועוד.

"יש התקדמות מבורכת בכל הנוגע לעולם האמנות החרדית", אומרת דניאל כהן, ראש תחום אומנים ויוצרים, מהאיגוד החרדי לתרבות ואמנות, בשיחה עם 'בחדרי – נשים', תוך כדי שהיא עושה לי סיור בתערוכה. "אך הדרך עדיין ארוכה", היא מבהירה. על מנת לסבר את האוזן, מספרת כהן כי במגזר הערבי יש 250 ארגונים שמאוגדים תחת קורת גג לתרבות ואמנות, לעומת עשרה בלבד מהמגזר החרדי. "וזו עדיין התקדמות, כי עד לא מזמן היו רק ארבעה", היא מציינת.

העמותה של מיכל רוזנר, נועדה כדי לתת פלטפורמה ייחודית לאישה חרדית יוצרת, בכדי שתוכל להתקדם ולהתפרנס כראוי מהיצירה שלה.

"דרך פעילות מסוג זה יכולות אמניות לפרוץ גבולות ואפילו להצליח בחו"ל", מסבירה דניאל כהן. "העמותה מנגישה להן כלי עזר, לימוד, שיווק ופיתוח שהן לא מכירות בשום דרך".

כדי להמחיש את חוסר המודעות בחוץ כלפי יצירה חרדית, מספרת כהן על מסע שערכה בתערוכה גדולה עם אמניות חרדיות, וכששאלה את אחד האוצרים הגדולים מדוע הוא עושה תערוכה על קצוות קשת האנשים בישראל ואין שם מציג או מציגה חרדיים, ענה לה אוצר התערוכה כי אין אמנים חרדים. כאשר שלחה לו תמונה של יצירת אמנות מתוך תערוכה ירושלים, עליה אני כותבת כאן, הוא ענה לה שאכן מדובר ביצירה שראוי להתהדר בה. "לכן אירועים כאלו חשובים, והחשיפה חשובה", מסבירה כהן.

היצירה החרדית כפי שאני ראיתי שם, בתערוכה, היתה נוגעת, עדינה, לא בועטת בשום דבר ואפילו קצת נאיבית. דניאל מסכימה איתי ומוסיפה כי לדעתה תוך כמה שנים נראה שינוי גם בזה, ויהיה יותר אומץ להביע דברים נוספים דרך האמנות.

מי שתמכו לאורך הדרך במטרה של מיכל רוזנר, הם ג'וינט ישראל, באמצעות תוכנית קהילות מקצועית – לשמור ולעסוק. "החזון היה להעצים את החוסן החברתי – כלכלי ולאפשר יצירת שוויון הזדמנויות", אומר בנצי שוורץ, מי שעומד מאחורי מגוון תוכניות שקרמו עור וגידים בצורה יוצאת דופן. הקמנו בגו'ינט ישראל מיזמים רבים בתחומי התעסוקה למגזר החרדי ובניהם תוכנית ח"ן בסמינרים החרדים, מרכזי הכוון ברחבי הארץ, תוכנית וועדות צדקה בשיתוף קופת העיר וקופות צדקה ברחבי הארץ. התוכניות כוללות קורסים, סדנאות, כנסים, מפגשי נטוורקינג ונתנו מענה מקצועי לאלפי נשים שלא היתה להן שום דרך להגיע למקומות שהגיעו – לולא הדרך הזו.

ח"כ יצחק פינדרוס הגיע לברך את ציבור הנשים האמניות, ובכך נתן הרגשה שיש פה הכרה גם מהחלונות הגבוהים ליצירה החרדית שאמנם עדיין נמצאת בתחילת דרכה – אך היא צופנת עתיד מזהיר ופורץ דרך.

 

אמנות אמנות חרדית נשים חרדיות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד