1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

דו"ח מבקר המדינה הוגש ליו"ר הכנסת: 2.6 מיליון תושבים בישראל לא מוגנים

בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 שהוגש היום ליו"ר הכנסת, מופנית ביקורת קשה כלפי שלל משרדים וגופים ממשלתיים. בין היתר הדו"ח קובע כי מיליוני ישראלים חיים ללא הגנה מינימלית מפני איומי טילים ורקטות. הדו"ח גם מפנה ביקורת כלפי המוסד: "נמצאו ליקויים בהתוויית כוח האדם של המוסד"

אבי גדלוביץ', י"ג אב תש"פ 03/08/2020 14:08

שורה של ליקויים קשים כיבוי שריפה במפעל בשדרות, שנגרם מרקטה כיבוי שריפה במפעל בשדרות, שנגרם מרקטה צילום: פלאש 90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מפרסם הבוקר (שני) את הדו"ח השנתי לשנת 2020. הדו"ח מעביר ביקורת קשה על התנהלות של מספר משרדי ממשלה וגופי ביטחון, על שורת כשלים בשורת נושאים. מאחר והדו"ח עוסק בחלקו בנושאים ביטחוניים, במשרד מבקר המדינה מציינים כי הדו"ח מתפרסם לאחר שהפרקים המוצגים בו עברו תהליך חיסיון, כאשר ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת חסתה חלקים מהדוחות לשם שמירה על ביטחון המדינה.

בפתיחת דו"ח מבקר המדינה שהוגש היום ליו"ר הכנסת, מציין המבקר ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן כי "הדוח מציג שורה של ליקויים הקשורים למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון וצה"ל, לרשות המיסים, למוסד לביטוח לאומי ולגופים ציבוריים נוספים. הביקורות עוסקות בנושאים הקשורים לכל אחת ואחד מאיתנו - לביטחון שלנו, לשימוש בכספי הציבור ולמנגנוני קבלת החלטות שצריכים להשתפר כדי לשרת באופן מיטבי את הציבור בישראל. חשוב שכלל המבוקרים יעמיקו בדוח, ילמדו את ממצאי הביקורת ואת ההמלצות ויביאו לתיקונם. אנו נוסיף לעקוב אחר הפקת הלקחים בגופים המבוקרים ביסודיות, במקצועיות ובהגינות, כך שביקורת המדינה תהווה כלי אפקטיבי לטיוב השירות הציבורי בישראל".

הגנת העורף מפני איומי טילים 

הפרק הראשון בדו"ח עוסק בנושא ההיערכות המדינה .להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. הדו"ח מצא כי 2.6 מיליון תושבים בישראל, כ-28% מאזרחי המדינה, חיים ללא מיגון תקני. עודה עולה, כי תוכנית רב - שנתית לשנים 2019-2030 עליה החליט הקבינט המדיני-ביטחוני טרם גובשה וטרם הוקצה לה מקור תקציבי ומקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול אינם בהכרח ערוכים לשהייה ארוכה של התושבים.

בחודשים פברואר עד יוני 2019 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב, אחר תיקון עיקרי הליקויים שעלו בביקורת מ- 2016. זאת, בהתאם לגישתו של המבקר אנגלמן לפיה קיימת חשיבות בהגברת היקף ביקורות המעקב אשר בוחנות את אופן תיקון הליקויים מביקורות קודמות לצורך הגברת

בביקורת המעקב נמצא כי לכ- 2.6 מיליון תושבים בישראל, המהווים 28% מהאוכלוסייה, אין מיגון תיקני בסמוך למקום מגוריהם. בנוסף, למרות שביולי 2018 קבע הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב שנתית לשנים 2019-2030 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה, תוכנית זו טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי, מה שמטיל בספק את מימושה. עוד נמצא כי טרם הוסדרו הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים בכל הנוגע לטיפול בעורף, על אף שביוני 2014 החליטה הממשלה להסדיר סמכויות אלו. בנוגע למצב המקלטים הציבוריים, נמצא כי ביישובים הסמוכים לקו הגבול, שם התושבים עלולים להידרש לשהות במקלטים שהות ממושכת, לא בהכרח מתקיימים התנאים המתאימים למטרה זו. כך גם במקלטים הפרטיים המשותפים.

ביקורת על המוסד

דו"ח מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי במסגרת תוכנית האב לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו, נמצאו ליקויים בהתוויית כח האדם של המוסד. הדו"ח קובע כי על המל"ל היה לשמש עין בוחנת של הפרויקט ברמה הלאומית וכי המוסד לא סיכם עם משרד האוצר עד למועד סיום הביקורת את מלוא תקציב הפרויקט. ממצאי הביקורת העלו כי הגם שהמוסד הכין תוכנית רב שנתית לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו המתבססת על תכנית רב-שנתית מפורטת לגידול בכוח האדם. "בחינה זו של עלויות הקיום היא נדבך בסיסי להתוויית המענה אותו אמורה תכנית האב לספק לצורכי המוסד ולדרישותיו לשנים לבוא", נכתב בדו"ח.

המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון

בחודשים ספטמבר 2018 עד יוני 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות קציני המטה במנהל האזרחי, כאשר בביקורת נבחנו נושאים ארגוניים ובוצעה בקרה על פעילותם והעסקתם כעובדי מדינה. הביקורת התמקדה בפעילות משרדי קציני מטה תעסוקה, משפטים ורישום מקרקעין ובלשכת התכנון. במהלך הביקורת קיים משרד מבקר המדינה הליך של שיתוף נציגים של הציבור הפלסטיני בנושא תעסוקה, מקרקעין ותכנון וכן נציגים של הציבור הישראלי המתגורר בשטחי איו"ש.

הדו"ח קובע כי משרדי הממשלה מתקשים לממש את סמכותם ואחריותם המקצועית כלפי קציני המטה ומרביתם אינם מקיימים בקרה מקצועית על קציני המטה שהם נציגי משרדם באיו"ש.

בנוסף, נוכח אי-יישוב מחלוקות בין המינהל האזרחי ומשרד המשפטים, לא קודמו הסדרי רישום מקרקעין, דבר שגרם לפגיעה בתושבים הישראלים באיו"ש בכל הנוגע ליכולת שלהם לרשום בעלות וזכויות על מקרקעין בספרי רישום המקרקעין באיו"ש. עוד נמצא כי התופעה המתמשכת של סחר בהיתרי ההעסקה של פלסטינים ושל גביית תשלומים שלא כדין מעובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ומתווכים נגרמה בין היתר עקב אי-מימוש של החלטת ממשלה.

תחזוקת הכבישים ביהודה ושומרון

 משרד מבקר המדינה בדק את סוגיית האחריות לתחזוקת כבישים באיו"ש ואת נושא הצבתם של אמצעי מיגון למיניהם בתשתיות דרכים המשמשות את צה"ל וגם את הציבור. הביקורת בוצעה בצה"ל בפיקוד המרכז (פקמ"ז) ובמינהל האזרחי (מנהא"ז) באיו"ש, במשרד הביטחון, במשרד התחבורה, משטרת ישראל, בחברת נתיבי ישראל ובמשרד המשפטים.

ממצאי הביקורת מעלים כי למרות שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה החל בנובמבר 2018 לטפל ביישוב המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה בנוגע לתחזוקת כבישים באיו"ש, טרם באה על פתרונה סוגיית הגורם האחראי לתחזוקת הכבישים שמובילים למחנות צה"ל באיו"ש על כל הסיכונים הכרוכים באי-תחזוקתם, ובכלל זה הגשר שמעל נחל אוג. סיכונים אלה, בדגש על סיכוני בטיחות למשתמשים בהם - עדיין עומדים בעינם.

מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי תיקון הליקויים שעלו יאפשר להבטיח את השמירה על הסדר והביטחון הציבוריים ועל בטיחות משתמשי הדרך תוך תיאום טוב יותר בין כלל הגורמים הצבאיים והאזרחיים המופקדים על הביטחון והמחויבים גם לשמירת הבטיחות של משתמשי הדרך. כמו כן, המליץ למשרד הביטחון והתחבורה לבצע סקר בטיחות עדכני בנוגע לכלל הכבישים באיו"ש.

בתגובה על ממצאי הביקורת מסר צה"ל כי הוא למד את הממצאים והמסקנות שמציג המבקר, כי הנושא הוא "בעל השלכות בטיחותיות חמורות", וכי "פיקוד מרכז פועל בימים אלה להסדרה ואיסוף מכשולים ואלמנטים הפרוסים בשטח, והכל תוך התייחסות להיבט הבטיחות והביטחון ותוך איזון ביניהם".

הגנה על מתקנים חיוניים מפני איומי טילים

 משרד מבקר המדינה בדק את אופן ההיערכות בין היתר של משרד הביטחון וצה"ל למיפוי מתקנים ותשתיות חיוניים בגופים מסוימים ולהגנה עליהם מפני האיום האווירי. הביקורת נעשתה במשרד הביטחון, בצה"ל, ברשות חירום לאומית (רח"ל), במטה לביטחון לאומי (המל"ל) ובגופים נוספים.

מהדוח עולה כי קיימת היערכות חסרה של גופים מסוימים להגנה על מתקניהם החיוניים מפני איומים אוויריים: גוף מסוים נערך חלקית בנושא, ומיגונם הפיזי של מתקניו אינו מלא, וגוף אחר נערך בהתאם לאיומים שבתסקירים שהכין ב-2008, 2013 ו-2014, אף כי ספק אם היה בהם כדי לשקף כיאות את היקף האיומים. פערים שונים שהתגלו בתסקירים ובבדיקות לא טופלו.

בסיכום הביקורת צוין כי למעשה עלו ליקויים בפעילותם של משרד הביטחון, צה"ל, רח"ל, המל"ל וגופים נוגעים כל אחד בתחומו בנושא ההגנה על תשתיות ומתקנים חיוניים בגופים מסוימים. המבקר אנגלמן ציין בהמלצותיו, בין היתר, כי על משרד הביטחון להכין תוכנית עבודה להגנת המתקנים החיוניים האמורים ולבחון את המקורות למימונה.

 היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית

על פי הדו"ח, לפי מזכר ההבנות של ישראל עם ארצות הברית צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון בעיקר החל משנת 2025. לדברי משרד הביטחון, הדבר צפוי להפחית את הרכש שיבוצע מהתעשיות הביטחוניות בישראל. בביקורת נמצא, בין היתר, כי משרד הביטחון לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתה זו על העצמאות הייצורית בארץ, על התעשיות כחול לבן והתעצמות צה"ל וכן את מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.

דו"ח מבקר המדינה קובע כי היעדר בחינה של ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות בהיבטים ביטחוניים -  משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום, וכן לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש האמור. עוד נמצא כי משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, טרם קבע את מוקדי המו"פ והייצור בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של צה"ל. צה"ל לא מיפה ולא תיעדף את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל ולא מסר את עמדתו בעניין למשרד הביטחון.

אבטחת מידע מסווג ומניעת פרסומו

בחודשים יולי 2018 עד מרץ 2019 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בסוגיית הימצאותם של חומרים מסווגים בכלל הארכיונים, ובסוגיית גילוי מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים בתהליך כתיבת ספרים על ידי נבחרי ציבור ועובדי ציבור מכהנים ולשעבר. הביקורת נערכה, בין היתר, בארכיון המדינה ובשלוחותיו וכן בארכיונים נוספים; במשרד המשפטים; במוסד; בשב"כ; בצה"ל ובמשרד הביטחון.

על פי דו"ח הביקורת, כ-300,000 תיקים מסווגים בארכיון המדינה וכ-981,000 תיקים מסווגים בארכיון צה"ל לא נחשפו לעיון הציבור אף שתקופת הגבלתם הסתיימה, וזאת בלי לבקש את אישור ועדת השרים המוסמכת לכך.

בנוסף, אף כי מופקדים חומרים מסווגים בארכיונים "המהווים חלק מארכיון המדינה", אבטחתם אינה מוסדרת ולא ברור אם החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, חל על ארכיונים אלו. 

בנוגע לארכיונים ציבוריים ופרטיים נמצא כי חומרים מסווגים נמצאים בארכיונים אלה, אף שאבטחת הארכיונים אינה מוסדרת בחוק. בכך קיימת סכנה לחשיפת מידע מסווג.

הקמת משרד ומעון חדש לראש הממשלה

"פרויקט אלמוג" הוא מיזם להקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ולצידו מעון רשמי לראש הממשלה. מטרתו המרכזית של הפרויקט היא לספק לראש הממשלה ולמוקדי ההנהגה מיגון ביטחוני ותשתית תפקודית שיבטיחו את שרידותם ואת רציפות פעילותם בעיתות שגרה וחירום. הפרויקט תוכנן להיבנות בשטח הנכלל בשטחה של קריית הממשלה בירושלים.

במועד סיום הביקורת, כארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הקבינט מדצמבר 2015 ולפיה בניית המעון תושלם עד יוני 2018 ויוצג מתווה להקמת המשרד "בתקופה הקרובה", תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם הוחל בבנייתו והיתכנות הקמתו מוטלת בספק. זאת, על אף עמדתם הברורה של גורמי המקצוע בדבר הצורך בקידומו המהיר של הפרויקט. עקב כך נשקפת סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים. בנוסף נמצא כי לא נבדקו השינויים התכנוניים בסביבת הפרויקט, מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018, גיבש השב"כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כגון תוכנית הכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה. רק בסוף שנת 2018 נודע לשב"כ על מלוא השינויים, והתברר כי הם גורמים קושי ביטחוני. בעקבות כך, הוקפא הפרויקט ונשקלת הקמתו במקום חלופי. השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו ולירידתם לטמיון של משאבים כספיים ושאינם כספיים. מבקר המדינה אנגלמן המליץ כי השב"כ יקים מנגנון שיבטיח בדיקה סדורה של כל ההיבטים התכנוניים הנוגעים לאבטחה במתקנים שבאחריותו.

שדרוג מערך המחשוב של הביטוח הלאומי

 פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב בביטוח הלאומי הוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו.

דו"ח מבקר המדינה מעלה כי הביטוח הלאומי יישם כמה מערכות חשובות ומתקדמות במסגרת הפרויקט, אולם מדובר בחלק קטן מהמערכות שתוכננו במקור ב-2009: מ-31 מערכות בתחום הליבה יושמו בחלוף עשר שנים מתחילת הפרויקט רק 5 מערכות ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון. חרף הביצוע החלקי של התכולות, התקציב שנוצל בעת סיום הביקורת היה גבוה בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי (נוצלו כ-755 מיליון ש"ח, ואילו התקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון ש"ח).  יצוין כי חלק ממערכות המידע בביטוח הלאומי  מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנה ויותר. כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים - "זקנה ושארים" ו"נכות כללית" הם 47 ו- 34 שנים בהתאמה. בעקבות המשבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017, בחן הביטוח הלאומי מחדש את מצבו והתווה תוכנית המשך עד סוף 2019, שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי.

מעברי הגבול בישראל

 דו"ח מבקר המדינה מציין כי רשות שדות התעופה מפעילה ככלל את מעברי הגבול האוויריים והיבשתיים מכוח סמכויותיה לפי חוק רשות שדות התעופה. על ביקורת הגבולות במעברים האלה ובשאר מעברי הגבול הבין-לאומיים מופקדת. רשות האוכלוסין וההגירה. רשות האוכלוסין נדרשת להעניק שירות יעיל לעוברים במעברי הגבול ולמנוע כניסת אנשים לשטחה של מדינת ישראל אם יש חשש ביטחוני או פלילי בכניסתם לארץ, או אם יש חשש שהם מבקשים להגר לישראל שלא כחוק, וכן כדי למנוע יציאה מהארץ של אנשים אשר גורמי אכיפה ומשפט אסרו את יציאתם. בחודשים אפריל עד אוגוסט 2019 בדק משרד מבקר המדינה את משך ההמתנה לביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון, העמידה של רשות האוכלוסין באתגרי מערך ביקורת הגבולות, הבקרה על ביקורת הגבולות, ותשתיות המידע לזיהוי נוסעים זרים בביקורת הגבולות. הבדיקה נעשתה ברשות האוכלוסין, רשות שדות התעופה, במטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל.

הדו"ח מעלה, כי בשונה מעשרות מדינות בעולם, מדינת ישראל ככלל אינה אוספת מידע על נוסעים זרים לצורך ביצוע ביקורת גבולות קודם ליציאתם מארץ המוצא בדרכם לישראל. היעדר מידע מקדים בידי מערך ביקורת הגבולות על נוסעים זרים המבקשים להיכנס לתחומי מדינת ישראל מונע את שיפור הבקרה על כניסתם, ועלול אף לפגוע ביכולת של המערך למנוע כניסה לא רצויה של אנשים מטעמים ביטחוניים או פליליים וכניסה של מהגרים לא חוקיים. בנוסף נמצא בביקורת כי מערך ביקורת הגבולות התיר לחלק מהתיירים להיכנס לישראל בתום בדיקה קצרה מאוד, גם כשדובר בנתינים של ארבע מדינות בולטות מבחינת שיעור הנתינים שלהן ששוהים בישראל שלא כחוק.

פיקוח רשות המיסים על המעברים היבשתיים

דו"ח מבקר המדינה מציין כי בגבולות מדינת ישראל קיימים שבעה מעברים יבשתיים בין-לאומיים, המשמשים בינה לבין שכנותיה. נוסף על אלו קיימים מעברים יבשתיים פנימיים בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית. תפקיד רשות המיסים בישראל במעברים הוא, בין היתר, לאכוף את הדין בכל הקשור לחוקיות היבוא והיצוא ולגביית מיסים. לצורך כך על רשות המיסים לבדוק אנשים, טובין וכלי הרכב העוברים במעברים, הן לתוך ישראל והן אל מחוצה לה.

 בחודשים אוגוסט 2018 עד פברואר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות רשות המיסים במעברים היבשתיים. הביקורת נעשתה בהנהלת רשות המיסים, ביחידת המטה הייעודית ברשות המיסים, ביחידות המכס במעברי הגבול וביחידות המכס במעברים הפנימיים באזור יהודה ושומרון ובאזור חבל עזה.

הדו"ח מעלה, כי  בבתי המכס נהר הירדן, אלנבי וכן במעברים הפנימיים בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית נמצאו ליקויים מסוימים. בנוסף, בהיעדר נוכחות של משטרת ישראל במעבר אלנבי חשופים עובדי רשות המיסים בו לאלימות המופנית נגדם. הסנקציות שנקבעו לצורך אכיפה והרתעה מביצוע עבירות, כקנס מינהלי ועיצום כספי, אין בהן כדי להרתיע את אלה המבצעים עבירות אלו באופן תדיר מפני עבירה על החוק. נמצאו מקרים שבהם שווי הטובין שהוברחו היה מאות אלפי ש"ח, ובמקרה בולט הגיע שווי המע"מ ומס הקנייה על הטובין המוברחים עד כדי 1.8 מיליון ש"ח, כאשר הקנסות המינהליים עומדים על 2000 ש"ח, או 4,000 ש"ח במקרים של עבירה חוזרת.

המבקר אנגלמן המליץ בדוח, בין היתר, כי על רשות המיסים להוביל תהליך שמטרתו למנוע הברחות במעברים ולאכוף את חוקי המיסים כנדרש. על רשות המיסים לבחון את משימותיה ויעדיה, ולדאוג ליצירת התנאים שיאפשרו לעובדים למלא את משימותיהם במלואן.

מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמים לאומיים

על פי הדו"ח, גורמים זרים משקיעים במשק הישראלי בתחומים שונים. ההיקף השנתי של ההשקעות הזרות בישראל בשנת 2017 עמד על 18 מיליארד דולר. לצד יתרונותיהן הכלכליים ותרומתן לפיתוחו של המשק, להשקעות של חברות זרות ומעורבותן במשק הישראלי עלולות להיות גם השלכות שליליות. השלכות אלו עלולות לבוא לידי ביטוי בפרט במקרה של חברות שהשליטה בהן היא של גורמים שלהם אינטרסים שאינם מתיישבים עם האינטרסים הישראלים, וכאשר ההשקעות הזרות מבוצעות בנכסים ופרויקטים בעלי חשיבות לאומית. לפיכך נוצרו בתחומים שונים הסדרים שונים המאפשרים לרשויות המדינה לשמור על אינטרסים חיוניים במצבים מתאימים.

בחודשים דצמבר 2018 עד יוני 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הגורמים השונים בנוגע להתקשרות עם הגורמים העתידים להפעיל תשתיות לאומיות חיוניות. הביקורת נעשתה במשרד ראש הממשלה - במטה לביטחון לאומי ובמועצה הלאומית לכלכלה, ובמשרדי הביטחון, האוצר, התחבורה והכלכלה והתעשייה.

בביקורת עלה כי המטה לביטחון לאומי לא שיתף את נציגי משרד הביטחון בעבודת המטה שריכז בשנים 2013 - 2014 לבחינה של הנחיות ביטחון לקראת מכרז בין-לאומי למפעיל תשתית לאומית חיונית, שעסקה בין היתר בהשלכות של זהות הגורם המפעיל של התשתית הלאומית החיונית על הביטחון הלאומי.

בנוסף, לא קיימת חובת היוועצות בוועדה המייעצת: המנגנון לסינון השקעות זרות אינו מחייב את המאסדרים בהיוועצות עם הוועדה המייעצת, והדבר מותיר את עצם קיום ההיוועצות לשיקול הדעת של המאסדר.

 

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אולי יש גם צדק בטענה הזאת ?  

    אורו

  2. זה שגיאה לומר ש2.6 לא מוגנים אמנם זה אמת אבל באותה מידה אני יכול לומר שמאות מיליונים באמריקה לא מוגנים מרקטות אבל זה לא מפריע להם למה?כי עליהם לא זורקים כל שנה אלפי טילים ואם איזה מדינה היתה מעיזה לעשות זאת הם היו מפוצצים אותם עד היסוד .זה לפי שיטת הציונים אבל לפי שיטתו האמיתית לאמיתה של רבינו יואל מסאטמאר זצ"ל צריך כמה שפחות למעט במלחמות ממש .  (ל”ת)


;