ז' ניסן התשפ"ד
15.04.2024
אל תשרפו את הגשרים

רדו מהחרדים, זה כבר לא פופולארי // אבי גדלוביץ'

מה שמובילי המחאה כנראה אינם מבינים: תופעת הרכיבה על גבו של המגזר החרדי כבר אינה פופולארית כפי שהייתה בעבר | אלו שבחרו לשים את תלמידי הישיבות על המוקד ולהגביר את הקרע בעם, צריכים להפנות מבט אל עמודות המנדטים בסקרים האחרונים

רדו מהחרדים, זה כבר לא פופולארי // אבי גדלוביץ'
צעדה בבני ברק צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

מובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, כך נראה, החליטו ללכת בכל הכוח על ראשם של החרדים. אחרי הניסיונות לעורר פרובוקציות בעיר בני ברק (שלא זכו לשיתוף פעולה מצד התושבים - שאפילו קיבלו את המפגינים עם כיבוד ושתייה), ואחרי שאולי חששו כי ההפגנות מתחילות לדעוך, בחרו המארגנים לשים על המוקד גם את תלמידי הישיבות. ביום חמישי מתכננים המארגנים לקיים יום מחאה ברחבי הארץ תחת הכותרת: "אין דמוקרטיה בלי שוויון". "הימים בהם צד אחד משרת את המדינה וגם מממן את הישיבות - בזמן שהוא מנסה לייסד פה דיקטטורת הלכה - נגמרו", מסרו המארגנים עם תחילת המחאה אתמול בתל אביב.

אפשר להתווכח רבות על נושא הגיוס ו"השוויון בנטל", וגם על שותפות החרדים בכלכלה הישראלית, וזו זכותם של מתנגדי הרפורמה לדון בנושאים שנמצאים בליבת הפולמוס הישראלי. אך מה שמובילי המחאה, מסתמן, לא מבינים, זה שהתופעה שבמסגרתה גורמים שונים מנסים לרכב על גבם של החרדים, בניסיון להשיג מטרה כזו או אחרת, כבר אינה פופולארית כפי שאולי הייתה בעבר.

מובילי המחאה צריכים כעת להביט על עמודת המנדטים של מפלגת יש עתיד בסקרים האחרונים ועל מצבה של מפלגתו של אביגדור ליברמן, אדם שניסה לקחת את החרדים כפרויקט חייו. לצד זאת, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שמשדר כל העת אחדות ופועל מתחת לרדאר לאחות הקרעים בעם, זוכה לזינוק משמעותי. מצביעיו של גנץ ברובם נמנים עם מתנגדי הרפורמה, אך ברור לי כמעט לחלוטין שהם אינם תומכים בפעולות של מארגני המחאות - מי שמתיימר להציג אותם - נגד החרדים.

תופעת בני גנץ לא מתרחשת בחלל ריק. רבים בעם מאסו במחלוקת ומעוניינים לראות את סופה של התקופה העגומה שחולפת כעת מעל מדינת ישראל. גנץ, שמבין את העניין, מרבה לתקוף את נתניהו ומובילי הרפורמה, אך לא נכנס לעימות אישי עם קבוצה כזו אחרת ובטח שלא מתנגח בחרדים ואף שומר עמם על קשר מאחורי הקלעים.

חוששים כן, שונאים חרדים - לא

במסגרת עבודתי הסתובבתי לא מעט במחאות נגד הרפורמה המשפטית ומעולם לא ניסיתי להסתיר את זהותי כחרדי. למרות הסטיגמה שאולי נוצרה בקרב הציבור הימני, לא הבחנתי בשנאה מצד המפגינים (פרט לאירוע בודד בצעדה שהתקיימה בבני ברק). גם במחאות הסוערות ביותר בתל אביב, ניגשו אליי מפגינים רבים ושוחחו איתי על הסיבות שבגינן הם כה חוששים ויוצאים להפגין. לכולם היה מסר אחד: אנחנו חוששים משינוי צביונה של המדינה אך אין לנו דבר וחצי דבר נגד המגזר החרדי. "אתם אחים שלנו", אמרו חלק מהמוחים. מובילי המחאה, שאמורים לייצג את המפגינים נגד הרפורמה מהמשפטית, צריכים לבצע סקרי דעת קהל בקרב האנשים שאותם הם מתיימרים להנהיג. בטוחני כי חלקים נרחבים היו מתנגדים לאמירות שיוצאות כביכול בשמם. 

מפני שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית, שככל הנראה תישאר כזו למרות ניסיונות ההפחדה, לכל אדם יש את הזכות למחות כרצונו, בטח בנושא שמבחינתו הוא ציפור נפשו. אבל האם בדרך למטרה צריך לשרוף את כל הגשרים? האם מובילי המחאה לא חושבים על היום שאחרי?

הרפורמה המשפטית מחאה הפגנות המגזר החרדי הסתה תלמידי ישיבות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 25 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד