תל אביב 27° באר שבע 28° חיפה 28° ירושלים 27°
כ"ג אדר א' התשפ"ד
03.03.2024
מימי בית שני

כתובת מלפני 2,000 שנה נחשפה בדרך עולי הרגל שבעיר דוד

כתובת, שנחשפה בחפירות של רשות העתיקות בעיר דוד, היוותה כנראה קבלה או רשימת תשלומים לעובדים, שכתב לעצמו אדם שעסק בפעילות מסחרית שהתקיימה בירושלים של ימי הבית השני. על לוח האבן הקטן נחרתו אותיות ומספרים, והוא התגלה במיקום שנחשב לשטח מסחרי שוקק. החוקרים: "לחשוב שממש כמו היום, גם בעבר השתמשו בקבלות לצרכים מסחריים וקבלה שכזו הגיעה לידינו, הוא דבר נדיר ומשמח"

כתובת מלפני 2,000 שנה נחשפה בדרך עולי הרגל שבעיר דוד
הכתובת הכלכלית צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

מי היה "שמעון" ששמו מופיע בכתובת עברית בת 2,000 שנה? בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים במימון עמותת אלע"ד (אל עיר דוד), התגלה שבר קטן של לוח אבן ועליו כתובת ששימשה למטרות כלכליות.

מהכתובת השתמרו במקוטע כשבע שורות בהן זוהו מספר אותיות וקטעי שמות עבריים ולצידם מספרים. כך למשל בשורה אחת מופיע סופו של השם 'שמעון' ולצידו האות מ"ם, ובשורות אחרות מופיעים סימוני מספרים. לפני חלק מהמספרים ניתן ערכם הכלכלי, המסומן באות מ"ם כקיצור ל'מעות', או באות רי"ש כקיצור ל'רבעים'.

במאמר שפרסמו לאחרונה בכתב העת "Atiqot" נחשון זנטון, מנהל החפירה מרשות העתיקות, ושותפתו למחקר פרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר-אילן, צוין כי עד כה תועדו במחקר עוד ארבע כתובות עבריות דומות, בירושלים ובבית שמש, המציינות שמות ומספרים החרותים על גבי לוחות אבן דומים, אף הם מהתקופה הרומית הקדומה, אך זוהי הכתובת הראשונה שנחשפה עד היום בתוך תחומי העיר ירושלים.

לדברי החוקרים, "הכתובת נחרתה בכלי חד על גבי לוח מאבן גיר רכה. לוח האבן שימש במקור, ככל הנראה, כלוח כיסוי של גלוסקמה (ארון קבורה קטן מאבן) פריט שהיה נפוץ בירושלים וביהודה בתקופה הרומית הקדומה (37 לפנה"ס עד 70 לספירה). על פי רוב, מצויות גלוסקמאות בדרך כלל בקברים מחוץ לעיר, אך גם קיימת נוכחות שלהם בתוך תחומי העיר - אולי במסגרת בית יוצר מקומי או חנות שמכרה אותם".

הממצא המסקרן התגלה בתחומי כיכר העיר התחתונה של ירושלים, שנמצאת על תוואי דרך עולי הרגל. הדרך, המשתרעת לאורך של כ-600 מטרים, חיברה בין שער העיר ואזור בריכת השילוח שבדרום עיר דוד לבין שערי הר הבית ובית המקדש השני, ולמעשה שימשה כרחוב האורך הראשי של ירושלים באותה תקופה. הממצא המיוחד, מצטרף לשורת ממצאים נוספים שהתגלו במקום, כגון משקולות ושולחן למדידת נפחים. אלה, מעידים על אופיו הכלכלי של האזור.

לוח האבן שעליו חרותה הכתובת התגלה בתוך תעלה של חפירה קודמת שהתקיימה באתר. תעלה זו, נחפרה בשלהי המאה ה-19 על ידי צמד הארכיאולוגים הבריטיים - בליס ודיקי, שחפרו תעלות ופירים לאורך הרחוב המדורג. הכתובת אומנם נמצאה מחוץ להקשרה הארכיאולוגי המקורי, אך הודות לסוג הכתב, לטיפוס לוח האבן שעליו נחרתה הכתובת ולמקבילות מכתובות נוספות, ניתן לתארך כתובת זו לתקופה הרומית הקדומה - סוף ימי הבית השני.

לדברי החוקרים, "חיי היום-יום של תושבי ירושלים שחיו כאן לפני 2000 שנה, באים במקרה הזה, לידי ביטוי דווקא בצורתם הרגילה והפשוטה של חפצי היום-יום. לכאורה, רשימת השמות והמספרים אינם דבר כה מרגש, אך לחשוב שממש כמו היום, גם בעבר השתמשו בקבלות לצרכים מסחריים וקבלה שכזו הגיעה לידינו, הוא דבר נדיר ומשמח המאפשר הצצה גם לחיים הרגילים והפשוטים שהתקיימו בעיר המקדש ירושלים".

לדברי זנטון ופרופ' אשל, "השילוב בין המרחב האדריכלי והמוחשי של אבני הריצוף העצומות של הכיכר שהשתמרו באתר לממצא הקטן שנחשף בו, דוגמת שולחן המדידה והכתובת החדשה, מאפשר לשחזר חלקים מהפאזל הארכיאולוגי באחד ממרכזי החיים התוססים שהתקיימו בירושלים הקדומה. כל פיסת מידע - ובטח שכתובת קדומה, מוסיפים גוון חדש ומרתק על קורות העיר".

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, אמר: "התגלית המיוחדת בדרך עולי הרגל בירושלים חושפת עוד חלק מהווית החיים היהודיים בעיר כבר לפני 2,000 שנה. החפירות הייחודיות של רשות העתיקות במקום ממצבים את עיר דוד כמוקד בין לאומי היסטורי של העם היהודי. משרד המורשת ימשיך לפעול לחיזוק וקידום המורשת הלאומית בכל הרבדים".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו התייחס לחשיפת הממצא ואמר: "דרך עולי הרגל שנחשפת בימים אלה בגן לאומי עיר דוד בירושלים היא אחת מחפירות הדגל שמנהלת כיום רשות העתיקות, ולא במקרה, הממצאים הרבים שמתגלים במסגרת החפירה, שופכים אור על מרכזיותה של דרך זו גם בימי הבית השני. כל ממצא כזה עוזר לנו בהבנת המרחב כולו ומאפשר הבנה מעמיקה יותר של תפקיד הרחוב בחייהם של תושבי ירושלים לפני 2000 שנה".

ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים ד"ר יוסי בורדוביץ: "החפירות בדרך עולי הרגל שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים, מוכיחות שוב שיחד עם החיים התוססים שסביב המקדש, התנהלו חיי היום יום של תושבי העיר בשגרה. בין אם בפעילות של יחידים ובין באם פעילות של השלטון המקומי שתחזק את רחובות העיר, גם היום עובדים כל השותפים בחשיפה ושימור שרידי העבר לטובת המבקרים בהווה ובעתיד".

 

רשות העתיקות עיר דוד בית שני

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד