מושל פנסילבניה היהודי משתף על הצתת ביתו בליל הסדר וקורא לאחדות

עם תום ימי חג הפסח, מושל פנסילבניה היהודי שומר המצוות ג'וש שפירו, שביתו הוצת בליל הסדר בידי פורע אנטישמי, שעה שהוא ובני משפחתו נמו את שנתם, פרסם מאמר מיוחד ב'ניו יורק טיימס' בו הוא משתף את תחושותיו כמושל המדינה וכראש משפחה יהודית בעקבות ההצתה הזדונית, וקורא להנמיך את פסי האלימות במדינה בכל רחבי הקשת הפוליטית.

"התעוררתי לקול צעקות במסדרון" – מתאר שפירו בטורו. "שניות ספורות לאחר מכן נשמעה דפיקה בדלת. השעה הייתה מעט אחרי 2 לפנות בוקר, ושוטר במסדרון של מגורינו הפרטיים במעון המושל הודיע כי ישנה שריפה בבניין ועלינו להתפנות מיד".

עוד כתב: רצנו לחדרי השינה שבהם ישנו ילדינו. הערנו אותם במהירות ויצאנו בעקבות השוטר במורד גרם מדרגות אחורי אל שביל הגישה. באותו רגע, כשעמדנו באוויר הקר והלח, מתוך ידיעה שכל הילדים בטוחים, התחלנו לתהות מה אירע. הערכנו כי מדובר ככל הנראה בתאונה כלשהי – אולי נר דולק נפל, קצר חשמלי או תקלה במטבח.

אולם, ברגע שהאש כובתה – והכבאים טיפלו במוקדים האחרונים – קצין כיבוי האש מהריסבורג החזיר אותי פנימה כדי שאראה את הנזק. כשעברתי דרך הפתח, ריח העשן צרב את נחירי. שררה דממה מוזרה, אך יכולתי לשמוע טפטוף מים מהתקרה. רגלי החליקו על הרצפה הספוגה.

חדר האוכל הממלכתי היפהפה – שבו אני ומשפחתי חגגנו את ליל הסדר שלנו עם בני משפחה וחברים רק שעות ספורות קודם לכן – נהרס כליל. חלונות נופצו, ושברי זכוכית היו פזורים בכל מקום. כמה שולחנות התהפכו, ואחרים פשוט נמסו. יצירות אמנות מתקופת הניו דיל, שהיו תלויות לתצוגה עבור המבקרים, התפוררו על הקירות.

הצלחות שעליהן סעדנו בסדר היו שבורות ומכוסות פיח. ההגדה של פסח נשרפה כליל, ורק שורות טקסט קצרות בודדות נותרו מזוהות.
ההרס היה מזעזע, ולי זה לא נראה כתאונה. הנזק היה קיצוני מדי. זה נראה כאילו פצצה התפוצצה במרכז ביתנו. כשסקרתי את ההרס באימה, מצאתי את עצמי מדמיין היכן ישבו כל אחד מילדיי ואורחינו בערב הקודם, בזמן ששוררנו וסיפרנו את סיפורם של אבותינו שנמלטו מעבדות מצרים לפני אלפי שנים.

לאחר שהעברנו את משפחתנו למקום בטוח, התחלתי לקבל עדכונים ממשטרת מדינת פנסילבניה על שאירע: נאמר לי בוודאות כי השריפה הייתה מתקפה מכוונת וממוקדת של מצית. כפי שנודע לנו בימים שלאחר מכן, המצית לכאורה התכוון לפגוע בי באמצעות פטיש שנשא עמו כשפרץ למעון המושל, לו היה מוצא אותי שם.

כשילדי התעוררו באותו בוקר לאחר לילה טראומטי, חשבתי כי חשוב לספר להם בכנות את מה שידענו ואת מה שלא. התמקדתי בלהיות אבא טוב, ראש משפחה טוב ומושל טוב – בסדר הזה. שיתפתי אותם בכך שהשריפה לא הייתה סתם תאונה, שמישהו עשה זאת בכוונה, שהמשטרה מחפשת את האחראי, שאנו כרגע בטוחים ושאני בטוח שמי שעשה זאת ייתפס.

כ-13 שעות לאחר שהמצית פלש לביתנו, עמדתי ליד החלון דרכו הוא נכנס, קיבלתי עדכון ממשטרת מדינת פנסילבניה, כאשר המסר שלי לתושבי פנסילבניה היה ששום דבר לא ירתיע אותי מלעשות את עבודתי ושום דבר לא ירתיע אותי מלממש את אמונתי בגלוי ובגאווה. והתכוונתי לכך. לאחר מכן שבתי למשפחתי כדי לחגוג את ליל הסדר השני שלנו.

כפי שאמרתי בבאטלר לאחר ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ וכפי שאמרתי באלטונה לאחר שהמשטרה לכדה את האדם שהואשם ברצח מנכ"ל יונייטד הלת'קר, לסוג זה של אלימות אין מקום בחברה שלנו, ללא קשר למניעיה. אין זה משנה אם זה מגיע מצד זה או אחר, מכוון למפלגה כזו או אחרת או לאדם כזה או אחר. רמת האלימות הזו חייבת להיפסק. זוהי אחריותנו המשותפת לפעול טוב יותר.

קהיליית העמים שלנו נוסדה כמקום שבו כולם יתקבלו בברכה – מקום של סובלנות והבנה שבו אנשים מאמונות שונות יוכלו לחיות יחד בשלום. הניסיון הזה חיזק את נחישותי יותר מתמיד לא רק לקבל בברכה אנשים מכל הדתות במעון המושל, אלא גם לתרום את חלקי במאבק נגד הפילוג הפוליטי והאלימות באמריקה כיום.

ביום חמישי, בלשכת הכבאות בהריסבורג, אדם מבוגר בשם ג'ון ורדל, איש דת נוצרי של מחלקת מתנדבי הכיבוי של העיר פן, העניק לי מכתב חתום על ידי כל חברי מחלקתו. בגב המכתב הוא כתב תפילה למען משפחתנו, מתוך ספר במדבר, פרק ו': "יברכך ה' וגו'. יאר ה' פניו וגו'. ישא ה' וגו' וישם לך שלום".

דמעות זלגו מעיני כשקראתי זאת. זוהי ברכת הכהנים, ובמקרה שלי אלו פסוקים שאני קורא עם ילדי מדי ערב בעברית לפני השינה במשך יותר משני עשורים. רגעים כאלה העניקו לנו כוח בשבוע האחרון. התפילות, הברכות והבעות התמיכה שקיבלנו, רוממו את רוחנו והראו לנו את הדרך קדימה לאחר אירוע טראומטי זה.

רגעים אלה שימשו תזכורת נוספת לאנושיותנו המשותפת. הכרה בכך שיש הרבה יותר שמחבר בינינו מאשר מפריד בינינו – לא משנה מה ירצו להאמין אלה המעודדים את הפילוג. אני מאמין שאפשר לתקן את הקרע הפוליטי שלנו. אך מנהיגינו חייבים לפעול בבהירות מוסרית ולקחת את השראתם מהאנשים הטובים של אומה זו, אשר בזמנים של טרגדיה תמיד נראה כי הם מגלים את הצדדים הטובים יותר שלנו.