ישיבה מתחת לאדמה: "עיר המקלטים" המטורפת של הלסינקי שמשגעת את העולם

אם תצעדו ברחובות הלסינקי, בירת פינלנד, כנראה שלא תבחינו בדבר חריג. אבל מתחת לפני השטח מסתתר גם זיכרון היסטורי של אומה קטנה שכבר עמדה בעבר מול רוסיה בעבר, כ-20 מטרים מתחת לנעליים שלכם, בתוך סלעי הגרניט הקשוחים, מסתתרת רשת עצומה וסודית של חללים שזכתה בפי כלי התקשורת בעולם לכינוי "עיר של מקלטים".

לא מדובר בסתם בונקרים אפלוליים ומאובקים. בשגרה, הרשת הזו – ששרודרוס, בכיר במערך ההצלה המקומי, מתאר כ"גבינה שווייצרית גדולה מלאה בחורים" – שוקקת חיים. מתחת לאדמה תוכלו למצוא מתחמי משחקים ענקיים לילדים, בריכות שחייה, אולמות כושר ומגרשי כדורגל.

תערוכת אמנות מרהיבה בעומק האדמה: כך נראים החללים התת-קרקעיים בהלסינקי בשגרהצילום: Aleksi Poutanen\מאגר המדיה של הלסינקי פרטנרס

הרעיון מאחורי המהלך הזה גאוני ונקרא "תפיסת השימוש הכפול": להפוך את המקלטים לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של התושבים. כשהילדים משחקים שם בשגרה, המקום הופך עבורם למוכר ולא מאיים. בנוסף, השימוש הקבוע מבטיח שכל המערכות הטכנולוגיות נשמרות תקינות ומתוחזקות תמיד.

במקרה של תקיפה, מלחמה או סכנת קרינה, כל המתחמים האלה מחויבים על פי חוק לשנות את פניהם לחלוטין בתוך 72 שעות בלבד. מגרשי המשחקים יפונו, ודלתות הדף כבדות ייסגרו ויאטמו את המתחם מפני איומים כימיים או גרעיניים באמצעות מערכות סינון מתקדמות.

חלל אירועים ומפגש מעוצב בתוך רשת המקלטיםצילום: Aleksi Poutanen\מאגר המדיה של הלסינקי פרטנרס

המערכת מסוגלת לקלוט כ-900 אלף בני אדם – מספר המותיר "לצנחנים" מקום רב, שכן הוא גבוה ב-34% מכלל האוכלוסייה של העיר. המטרה הברורה היא להבטיח מקום מוגן גם לכל תייר, עובד זר או מבקר שנמצא בעיר באותו הרגע.

אבל אל תבנו על פינוקים. "זה לא מלון", מבהירים במחלקת ההצלה. במקלט הענק בשכונת מריהאקה, למשל, שמיועד לקלוט 6,000 איש, יפוזרו רק כ-2,000 מיטות מתקפלות. הנוסחה הפינית מחושבת בדייקנות: בכל רגע נתון, שליש מהאנשים יישנו, שליש יהיו פעילים ושליש יסייעו בתפעול, בניקוי ובשמירה על הסדר. התושבים נדרשים להגיע בעצמם עם תרופות, סוללות ומזון שיספיק ל-72 השעות הראשונות.

ההיסטוריה של המקלטים האלה הולכת אחורה לימי "מלחמת החורף" הקשה נגד ברית המועצות, אך גם לאחר תום המלחמה הקרה הפינים מעולם לא הפסיקו לבנות ולתחזק אותם.

שורשי תרבות ההיערכות הפינית נעוצים באותה מלחמה מול ברית המועצות, שבה פינלנד הקטנה הצליחה לעמוד במשך חודשים מול הצבא הסובייטי הגדול, והותירה חותם עמוק על תפיסת הביטחון הלאומית שלה עד היום.

בשנים האחרונות, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והמתח הגובר באירופה, העולם נזכר להביט בפינלנד בתדהמה. מה שנחשב פעם כ"פרנויה" או כפרויקט הנדסי יוצא דופן, הפך כיום למודל עולמי. משלחות ומומחי ביטחון מכל רחבי הגלובוס נוהרים כעת להלסינקי כדי ללמוד איך בונים עיר תחתית שיודעת לשלב בין שגרת חיים תוססת לבין מוכנות מוחלטת ליום הדין.