תתפלאו: כך מתפתחת מיומנות חשיבה אצל תינוק
משנה: מה נדמה לנו כהורים, שישפר במיוחד את המיומנויות של התינוק שלנו, ומה קורה בפועל? הצטיידו במנת IQ ובואו ללמוד
- רונית דוייב, מנהלת רפואית באבוט יצרנית סימילאק למהדרין
- ז' כסלו התשע"ו
"הילד שלי הכי חכם!", ככה מרגיש כל הורה לגבי הילד שלו, וכן להתפתחות המוח של הקטן שלנו חלק חשוב בכך.
הידעתם? המוח משלש את גודלו עד גיל שנתיים.עם לידת התינוק, שוקל מוחו כ 400 גרם, בעוד שמוחו של אדם בוגר מגיע למשקל ממוצע של כקילוגרם וחצי.מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי אנשים בעלי כמות תאי מוח גדולה יותר, הם גם בעלי תוצאות מבחני מנת משכל (IQ) גבוהות יותר.
ללא מעט הורים נדמה כי בזמן שהתינוק ער עלינו ללמדו ולהפעיל אותו בכל דרך אפשרית, על מנת לשפר את יכולתו הקוגנטיבית, אך בעצם במהלך השינה מוחו של התינוק הינו הפעיל ביותר. הדבר מתבטא גם בצריכת האנרגיה של הגוף: אנו שורפים יותר קלוריות בשנתנו, מאשר בזמן קריאה.בדיקות של הפעילות המוחית הראו כי מגיל חצי שנה עד שנה, קליפת המוח הקדמית האחראית על תכנון והגיון, מתפתחת בקצב כה מהיר עד שהאנרגיה שהיא צורכת לשם כך כפולה מהאנרגיה שדורש מוחו הכולל של אדם מבוגר.מחקרים חדשים גילו כי תינוקות, כבר מגיל ארבעה חודשים, מאוד מתוחכמים הם מסוגלים כבר להבחין בין קרובים לזרים, לגלות רגשות של מבוגרים כמו קנאה ואמפתיה ולזהות צלילים ראשונים של שפה.
אז בואו נבין קצת יותר לגבי התפתחות מיומניות החשיבה של התינוק שלנו, וגם כמה המלצות חשובות לדרך:
מיומנויות חשיבה נקראות יכולות קוגניטיביות. היכולת לחשוב תלויה בהתפתחותו הפיזית של המוח ובתהליכי למידה שעובר התינוק. מרגע לידתו עובר מוחו של התינוק שינויים מדהימים. בכל יום שעובר מוחו מתפתח, והוא מגלה סקרנות גדולה יותר, ערנות לסביבתו ויכולות חדשות נפתחות בפניו. תזונה מלאה, נכונה ובריאה הינה בעלת חשיבות מירבית להתפתחות השכלית של התינוק בשנים הראשונות לחייו.
למידה חושית-תנועתית
כלי הלימוד הראשונים העומדים לרשות התינוק הם חושיו (שמיעה, ראייה, ריח, מישוש/מגע וטעם), ויכולתו לנוע. בין העין לבין המוח קיים קשר פיזיולוגי מיוחד.
באמצעות יכולות אלו, נחשף התינוק למגוון גירויים, אוסף נתונים וצובר מידע אודות עצמו והעולם שסביב. הגירויים החדשים יוצרים בקליפת מוחו של התינוק גשרים חדשים, שמאפשרים לו לבצע פעילויות מתקדמות יותר. התינוק מקנה לגירויים משמעות, וכך מתפתחת תודעתו.
תנועותיו הראשונות הן תנועות רפלקסיביות מולדות (למשל: חיפוש אחר פטמה) וקליטתו החושית היא פסיבית (למשל שמיעת קולות). עם הזמן והבשלת מערכותיו, התינוק מפגין יותר ויותר יוזמה חושית ותנועתית בהתמודדותו עם משימתו הגדולה: פענוח העולם.
המלצה: חישפו את התינוק לכמה שיותר גירויים חושיים – זה בסדר שיהיה על הדשא או יבוא במגע עם חול בגינה ויגע וירגיש חפצים בעלי מרקמים שונים. לכל אחדש מהם הוא ילמד להגיב אחרת ויפתח עם הזמן העדפות והרגלים כתוצאה מההתנסות בגירויים אליהם הוא יחשף.
תפקידו של החיקוי
לחיקוי והעתקה תפקיד חשוב. באמצעות החיקוי מתקדם התינוק בתחומי התפתחות שונים: לומד לדבר טוב יותר, להפעיל מכשירים, להתנהל במצבים שונים ועוד.
יכולת החיקוי משתכללת עם הזמן. בששת החודשים הראשונים היא מוגבלת לפעילויות שהתינוק כבר יצר בעצמו: אם התינוק מגרגר ואדם מבוגר מחקה אותו, התינוק יחזור שוב ושוב על הקול הזה. לאחר כחצי שנה התינוק מבצע "קפיצה" ומתחיל לחקות התנהגויות שראה או שמע, אך לא ביצע קודם.
המלצה: עודדו את התינוק לחזור אחרי תנועות שאתם מבצעים או אחר, קולות או מילים – בין אם באמצעות דיבור או שירה. מושג קביעות האובייקטים
התפתחות מושג האובייקטים היא מטלה מרכזית בתקופת הינקות. כאשר אנו מביטים סביב, אנו רואים אובייקטים: שולחן, עץ, כוס וכדומה. תפישה בסיסית זו עוזרת לנו "לסדר" את העולם ולהבינו.
תינוקות צריכים ללמוד שהאובייקטים קיימים וממשיכים להתקיים, גם אם כרגע הם לא נראים לעין. הם לומדים שאובייקטים עשויים לשנות את מקומם, שאובייקט מכוסה חלקית או רחוק הוא למעשה אותו אובייקט שקודם לכן היה גלוי או קרוב. משחק בו המטפל מסתתר ונגלה לתינוק ("קוקו"), מלמדו על קביעות אובייקטים בעולם.
האם התינוק מבין מה קורה סביבו? בתקופה זו ניתן לראות סימנים לכך שהתינוק מיישם מידע שצבר בפעילויותיו היומיומיות. זכרונו ויכולת המיקוד שלו גדלים והוא חותר לגילויים חדשים.
המלצה: הצבת יותר מדי אובייקטים וגירויים עלולים לפגוע בפיתוח מיומנויות מסויימות. אם מדובר במצב קבוע או במצב שחוזר על עצמו לעתים תכופות, התינוק עלול להתבלבל וללקות בפיתוח כישורי התמדה, ריכוז או מיקוד. מומלץ להציג מספר קטן של צעצועים בכל פעם, ולתת לתינוק שהות למצות את המשחק בהם לפני המעבר לפעילות הבאה.
ובשלב מתקדם יותר- פתרון בעיות
הפעוט נולד עם דחף שמניע אותו לחקור את סביבתו ולפצח משימות הקשורות בה**. הוא שואף ללמוד איך להפעיל צעצועים, כיצד מטפסים על מדרגות וכדומה.
בתחילת דרכו הוא מסוגל לפתור בעיות רק על-ידי התנסות פיזית (עולה על מדרגה, אך עדיין לא מגיע לחפץ התלוי). בשלב מאוחר יותר הוא מסוגל לבצע בראשו תהליך מקדים של ניסוי וטעייה.
הגמול הראשוני שהפעוט חווה טמון בעצם הגילוי והפתרון. בהמשך הוא שואף לכך שהסביבה תכיר בהצלחתו: הוא מוחא לעצמו כפיים, מביט בשמחה לעבר אמו וכדומה. משוב אוהד תורם לתחושת ערך חיובית ולהכרה עצמית.
המלצה:דרך מוצלחת לתמוך בתהליך פתרון הבעיות היא הפגנת התפעלות משותפת בשלב ההיתקלות בבעיה: "הו, מה קרה כאן?", ומתן דוגמאות לפתרון: "הכדור נכנס לכאן? לא, המשולש?" וכן הלאה. המטרה היא כמובן לא לפתור במקום הילד, אך גם לא לתסכל.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות