1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. חוק וסדר

נפצעת בקברי צדיקים? מגיע לך פיצוי! • טור משפטי

הולכים להתפלל בקברי צדיקים? היזהרו בדרך • מתי ומדוע קבע בית המשפט כי המדינה צריכה לפצות אישה שנפצעה בקבר?
עו''ד שירה פינקלשטיין, בחדרי חרדים, ד' כסלו תשע"ד 07/11/2013 03:44

משתטחים על קברי צדיקים בצפת קברי צדיקים. צילום ארכיון: אלישמע סנדמן

תפילה בקברי צדיקים יש בה קדושה יתרה, אך פעמים הדרכים המובילות לקבר, אינן מסודרות כראוי, דרכי הגישה אינן מרוצפות, ישנם שיפועים, מדרגות, ומפגעים נוספים, שגורמים לסיכון בלתי סביר (וצפוי) למבקרים.

כך ארע גם למנוחה גב' פולט בן שושן ז"ל, שהגישה תביעה בגין נזקי גוף (2014/08 שלום כפר-סבא) שנגרמו לה עת נפלה בקבר רבי עקיבא בטבריה, שעה שירדה במשעול המוביל אל אתר הקבורה, במקום בו לא מותקן מאחז יד, "חשה לפתע ריק מתחת לרגלה ונפלה ונחבלה בצד שמאל של גופה ולכל אורכו". הנתבעת האחראית על המקום, טענה, שאיננה נושאת באחריות לפיצוי התובעת שכן היה עליה לשים לב היכן רגלה דורכת, וכי במקום ניבנו מדרגות על מנת להקל על המבקרים שבעבר הלכו על פני הקרקע הטבעיים בבואם לקבר.

מומחה הבטיחות שהובא מטעם הנתבעת טען, בין היתר, כי תקנות התכנון והבניה "לא אומרות מה צריך לעשות למען הבטיחות, אלא שהן אומרות שאנחנו רשאים לחרוג מדרישות הבטיחות שנמצאות בתקנות לתכנון ובניה הרגילות בגלל שמדובר באתר היסטורי".

עוד ציין המומחה, שבשביל שישימו לב למדרגה בודדת ממנה נפלה המנוחה "כחוכמה שלאחר מעשה" יתכן שהיה מקום לסמן את המדרגה בצבע. כן ישנה אפשרות לשים שלט אזהרה בכמה שפות, אך מאידך טען מומחה הבטיחות שבמקומות היסטוריים בגלל מיוחדותם, יש רצון כמה שפחות לפגוע בטבעיות המקום ולהתחשב במיוחדות של האתר.

בית המשפט קבע, שככלל, הבעלות או החזקה במקרקעין, מטילה חובת זהירות על הבעלים או המחזיק כלפי המבקרים בתחום המוחזק על ידו שכן הבעלות במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים/המחזיקים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין, אזי קמה חובה לפצות את הנזק, אלא אם כן, קיימים שיקולי מדיניות מיוחדים המצדיקים צמצום החובה.

רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות, זהו סיכון אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה ובאופן שהיא דורשת כי ינקטו אמצעי סבירות סבירים כדי למנעו.

במקרה נשוא התביעה, בית המשפט קבע שיש מקום לקבוע כי הנתבעת התרשלה בתכנון הירידה לאתר הקבר באופן שגרם סיכון בלתי סביר, באופן שגרם לתאונה ולפציעתה של התובעת. על המדינה חלה חובת זהירות מושגית לדאוג כי הירידה לאתר הקבר תהא בטיחותית. יסודה של חובה זו נובע מתפקידה של המדינה כבעלים ומחזיק של מקרקעין שבהם מתרחשת פעילות ציבורית ענפה בדמות ביקור של אנשים מכל שכבות העם מהארץ ומחו"ל, באתר הקבר. אין מקום לספק שישנו מפגע בטיחותי הקיים בירידה באופן המשקף הפרה של חובת הזהירות לפי שמדובר באתר אליו מגיעים מבקרים מכל טווח הגילאים.

עוד קבע בית המשפט שאין מחלוקת, שאם ברצון הרשויות/המדינה לעודד ביקור באתרי קבורה ובאתרים ארכיאולוגיים, אין משמעות הדבר שניתן לחרוג מתקנות התכנון והבניה, באופן שיגרום לסיכון בלתי סביר ומהותי למבקרים באתר, וניתן היה לנקוט באמצעים טובים יותר, שעלותם סבירה, על מנת להפחית במידה ניכרת את הסיכון הגלום במדרגה הבודדת במורד, כמו למשל לבצע צביעה/סימון הולם, שילוט בולט ומתאים, ואף לשקול מבחינת אדריכלית, לוותר על המדרגה במיקומה וליצור שיפוע מתון ורציף של ירידה.

לסיכום, בית המשפט קבע שהנתבעת התרשלה בתכנון והקמת דרך הגישה לקבר, באופן שגרם סיכון בלתי סביר למבקרים.

רק בריאות, ושכל תפילותינו יתגשמו לטובה.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. בשביל מה להאמין בכוח הצדיק, אם יש כוח המשפט הישראלי?  (ל”ת)

    מיכה